צ'ארלס גרודין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'ארלס גרודין
Charles Grodin
צ'ארלס גרודין, 2013
צ'ארלס גרודין, 2013
לידה 21 באפריל 1935
פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 במאי 2021 (בגיל 86)
וילטון, קונטיקט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Charles Sidney Grodin עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1954 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
צאצאים Nick Grodin עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אמי לבידור בפריים טיים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'ארלס גרודיןאנגלית: Charles Grodin,‏ 21 באפריל 193518 במאי 2021) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, קומיקאי, מחזאי, תסריטאי, במאי, מפיק וסופר יהודי-אמריקאי, אשר בין השאר גם זכה בפרס אמי לשנת 1978 בגין כתיבתו.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרודין נולד ב-1935 בפיטסבורג פנסילבניה, הבן השני להורים יהודים אורתודוקסיים, תאודור (טד) ולנה גרודינסקי, שהיו בעצמם צאצאים ליהודים שהיגרו מרוסיה לארצות הברית. עד גיל בר מצווה קיבל חינוך יהודי דתי, אולם לאחר מכן נמנע מלבקר בבית כנסת במשך 56 השנים הבאות[1]. הוריו היו בעלי חנות למוצרים סיטונאיים. גרודין סיים בית ספר תיכון ואף הספיק ללמוד קצת פחות משנה באוניברסיטה, בטרם עזב ב-1954 והחל לעבוד כשחקן.

גרודין נפטר ב-18 במאי 2021, בגיל 86, בביתו שבעיר וילטון (אנ'), קונטיקט[2].

שחקן, במאי, תסריטאי, מחזאי ומפיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1954 שיחק גרודין בפעם הראשונה בתפקיד זעיר בסרט הקולנוע של וולט דיסני - 20,000 מיל מתחת למים. לאחר מכן למד משחק אצל לי סטרסברג ואוטה האגן, שיחק באפיזודות אחדות בסדרות טלוויזיה שונות וב-1962 השתתף בהצגת התיאטרון הראשונה שלו - "צ'ין צ'ין" (עם אנתוני קווין בתפקיד הראשי)[3]. הוא קיבל לראשונה תפקיד של ממש בסרט קולנוע, רק ב-1964, ב"בוב, סקס ונערת הקולג'", בעודו ממשיך לשחק גם בתיאטרון. ב-1968 שיחק בתפקיד ד"ר היל בסרט האימה של רומן פולנסקי, תינוקה של רוזמרי.

ב-1972 שיחק לראשונה בתפקיד ראשי, בסרט "אשת החלומות" ביחד עם סיביל שפרד.

במקביל לפעילותו זו החל גרודין גם לביים סרטים והצגות תיאטרון, הוא עבד תחילה כעוזר במאי ולאחר מכן כבמאי, ובנוסף החל גם לכתוב תסריטים ומחזות ולהפיק סרטים ומחזות. במהלך השנים שיחק במספר סדרות טלוויזיה, כמו "איש וירג'יניה" שהוקרן גם בישראל, אופרות סבון, סרטי טלוויזיה ועוד. ב-1974 הציע לו סטיבן ספילברג לשחק בתפקיד הראשי בסרטו מלתעות, אך גרודין העדיף לביים את ההצגה "גנבים", בברודוויי. ב-1978 שיחק בתפקיד משנה בסרט המצליח מאוד "השמים יכולים לחכות", לצידם של וורן בייטי וג'ולי כריסטי. ב-1988 שיחק בסרט "מרדף חצות" לצד רוברט דה-נירו. במחצית הראשונה של שנות התשעים כיכב בשני סרטי "בטהובן" המצליחים.

בשנת 2014 שיחק לצד בן סטילר ונעמי ווטס בסרט הקומדיה "כשנהיה צעירים".

מ-1995 ואילך הפסיק גרודין לשחק בסרטים כמעט לחלוטין והופיע רק בסרט אחד ב-2007, וגם זאת, לא בתפקיד הראשי וכן בסרט דוקומנטרי ב-2011. בשנים אלו הוא היה בעיקר המנחה בתוכניות אירוח שונות, ברדיו ובטלוויזיה, בהן הביע גם דעות פוליטיות, בדרך כלל שמאלה מן המרכז[4] וגם כתב מספר ספרים.

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחק במגוון רחב של סרטי קולנוע, ביניהם:[5]

  • Bob, Sex and the College Girl (also known as The Fun Lovers), Entertainment Enterprises, 1964
  • Dr. C.C. Hill, Rosemary's Baby, Paramount, 1968
  • Aarfy Aardvark, Catch-22, Paramount, 1970
  • Lenny Cantrow, The Heartbreak Kid, Palomar/Twentieth Century-Fox,1972
  • Chesser, 11 Harrowhouse (also known as Anything for Love and Fast Fortune), Twentieth Century-Fox, 1974
  • Fred Wilson, King Kong, Paramount, 1976
  • Martin Cramer, Thieves, Brut/Paramount, 1977
  • Tony Abbott, Heaven Can Wait, Paramount, 1978
  • Michael Lidsay, Just Me and You, 1978
  • 1978 ,Just Me and You, Michael Lindsay
  • Warren Yeager, Real Life, Paramount, 1979
  • Jake Dekker, Sunburn, Tuesday/Paramount, 1979
  • Homer, It's My Turn, Rastar-Martin Elfand/Columbia, 1980
  • Homer, A Perfect Circle, 1980
  • District Attorney Ira J. Parks, Neil Simon's Seems Like Old Times, Columbia, 1980
  • Nicky Holiday, The Great Muppet Caper, Universal, 1981
  • Vance Kramer, The Incredible Shrinking Woman, Lija/Universal, 1981
  • All of Me, Universal, 1984
  • Warren Evans, The Lonely Guy, Universal, 1984
  • Buddy, The Woman in Red, Woman in Red Productions/Orion, 1984
  • Herb Derman, Movers and Shakers, מטרו גולדווין מאייר/United Artists, 1985
  • George Lollar, The Last Resort (also known as She Knew No Other Way), Concorde-Cinema Group-Trinity, 1986
  • Club Sandwich,1986
  • Greetings from LA, 1987
  • Jim Harrison, CIA agent, Ishtar, Columbia/Delphi V, 1987
  • Jonathan Mardukas, Midnight Run, Universal, 1988
  • George Maitlin, The Couch Trip, Orion, 1988
  • Mr. Glerman, You Can't Hurry Love (also known as Greetings from L.A. and Lovestruck), Lightning Pictures, 1988
  • Left Brain, Cranium Command, 1989
  • Spencer Barnes, Taking Care of Business (also known as Filofax), Disney, 1990
  • George Newton, Beethoven, Universal, 1992
  • George Newton, Beethoven's 2nd, Universal, 1993
  • Murray Blum, Dave, Warner Bros., 1993
  • Harrison Winslow, Heart and Souls, Universal, 1993
  • Commandeered car driver, So I Married an Axe Murderer, TriStar, 1993
  • Martin Daniels, Clifford, Orion, 1994
  • Old man, It Runs in the Family (also known as My Summer Story), Metro-Goldwyn-Mayer, 1994
  • Bob Kowalski, The Ex (Fast Track), 2007
  • 2011 ,The Harmony Game (דוקומנטרי)

סרטי קולנוע שהפיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sorceress, New World Pictures, 1983
  • (With William Asher, Richard Carrothers, and Dennis D. Hennessey), Movers and Shakers, Metro-Goldwyn-Mayer/United Artists, 1985

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הקריירה הקולנועית, פעל גם בתחום התיאטרון, הן כבמאי, מפיק ושחקן[6][7].

  • The Right Kind of People (2006), מחזאי
  • Price of Fame (1990), מחזאי ושחקן
  • Unexpected Guests (1977), במאי ומפיק
  • Same Time Next Year (1975), שחקן
  • Thieves (1974), במאי ומפיק
  • Lovers and Other Strangers (1968), במאי
  • Hooray! It's a Glorious day (1966), במאי
  • Absence of a Cello (1964), שחקן
  • Tchin-Tchin (1962), שחקן

סופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרודין היה גם סופר מצליח ובין השאר כתב מספר רבי מכר:

  • It Would Be So Nice If You Weren't Here (1989)
  • Spilled Milk and Other Clichés
  • How I Get Through Life (1992)
  • We're Ready For You, Mr. Grodin: Behind the Scenes at Talk Shows, Movies and Elsewhere (1994)
  • I Like It Better When You're Funny: Working in Television and Other Precarious Adventures (2002)
  • If I Only Knew Then...Learning from Our Mistakes (November 2007, Springboard Press) (essays)
  • How I Got To Be Whoever It Is I Am, (April 2009)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס אמי לשנת 1978 בגין כתיבתו לתוכנית של פול סיימון.
  • פרס ספרדי יוקרתי לשחקן הטוב ביותר, בגין משחקו בסרט Midnight Run משנת 1988 - תפקיד ראשי לצידו של רוברט דה נירו
  • פרס אמריקאי לשחקן המשנה הקומי הטוב ביותר לשנת 1993, בגין משחקו בסרט "דייב".
  • היה גם מועמד במספר קטגוריות ופרסים נוספים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרודין התגרש מאשתו הראשונה ג'וליה, ב-1968, יש להם בת אחת. במרץ 1985 הוא נישא בשנית, לסופרת הילדים היהודיה אליסה דרווד, בתו של סטנלי דרווד, ממציא הקולנוע רב המסכים ונכדתו של אדוארד דובינסקי, אחד מחברי שלישיית הוודוויל של ראשית המאה העשרים "האחים דובינסקי". הוא היה נשוי לה עד למותו ונולדו להם שני ילדים: הבן ניק הוא שחקן קולנוע, שאף הופיע לצידו בסרטו מ-2007, ואילו הבת מריון היא סטנדאפיסטית[8][9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס גרודין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]