לדלג לתוכן

צ'ארלס קארול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'ארלס קארול
Charles Carroll
לידה 19 בספטמבר 1737
אנאפוליס, פרובינציית מרילנד, אמריקה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בנובמבר 1832 (בגיל 95)
בולטימור, מרילנד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מרילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה הפדרליסטית
השקפה דתית נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Mary Darnall Carroll עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Charles Carroll of Homewood, Polly Carroll Caton, Catharine Carroll Harper עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
ציר לקונגרס הקונטיננטלי השני מטעם מדינת מרילנד
1776–1778
(כשנתיים)
חבר הסנאט של מרילנד
1781–1800
(כ־19 שנים)
סנאטור מטעם מדינת מרילנד
4 במרץ 1789 – 30 בנובמבר 1792
(3 שנים ו־8 חודשים)
→ אין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'ארלס קארול (באנגלית: Charles Carroll;‏ 19 בספטמבר 1737 – 14 בנובמבר 1832), הידוע כצ'ארלס קארול מקארולטון או צ'ארלס קארול השלישי,[1] היה פוליטיקאי אמריקאי, בעל מטעים ואחד מהחותמים על הכרזת העצמאות של ארצות הברית. הוא היה הקתולי היחיד שחתם על ההכרזה, והשריד החי האחרון מבין החותמים – נפטר 56 שנים לאחר החתימה.[2]

קארול נחשב לאחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית,[3] ובתקופתו כונה "האזרח הראשון" של המושבות האמריקאיות, בעקבות כתיבתו מאמרים בעיתון Maryland Gazette תחת הכינוי הזה.[4] הוא כיהן כציר בקונגרס הקונטיננטלי ובקונגרס הקונפדרציה. מאוחר יותר כיהן קארול כחבר הסנאט של ארצות הברית הראשון מטעם מרילנד. מבין כל החותמים על הכרזת העצמאות, קארול היה אחד העשירים והמשכילים ביותר – הוא למד 17 שנה בבית ספר ישועי בצרפת ודיבר חמש שפות שוטפות.

הוא נולד באנאפוליס שבפרובינציית מרילנד, וירש אחוזות חקלאיות עצומות ונחשב לאיש העשיר ביותר במושבות האמריקאיות כשהחלה המהפכה האמריקאית ב-1775. הונו האישי בזמן זה הוערך ב-2,100,000 ליש"ט, שווה ערך ל־338,402,985 ליש"ט בשנת 2023 (375 מיליון דולר). בנוסף, קרול ניהל את אחוזתו במרילנד, שטחה כ־10,000 דונם, והחזיק בבעלותו כ־300 עבדים. על אף שאסור היה לו להחזיק במשרה ציבורית במרילנד עקב דתו, קרול הפך למנהיג במאבק המדינה לעצמאות. הוא שימש כנציג בוועידת אנאפוליס ונבחר כנציג לקונגרס הקונטיננטלי ב־1776. כמו כן, הוא היה חלק ממשלחת דיפלומטית שנשלחה לקוויבק – שכללה גם את בנג'מין פרנקלין וסמואל צ'ייס – שניסתה ללא הצלחה להשיג את תמיכת הקנדים דוברי הצרפתית.

קארול כיהן כחבר הסנאט של מרילנד מ-1781 עד 1800. הוא נבחר מטעם מרילנד לסנאט של ארצות הברית, אך התפטר ממושבו ב-1792 לאחר שמרילנד העבירה חוק האוסר על יחידים לכהן במקביל בתפקידים מדינתיים ופדרליים. לאחר פרישתו מהשירות הציבורי, עזר להקים את מסילת הרכבת של בולטימור ואוהיו.

שושלת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסמל של משפחת קרול

משפחת קארול הייתה צאצאית של משפחת Ó Cearbhaill, ששלטה בממלכה הקטנה האירית Éile במחוז קינגס שבאירלנד.[5] סבו של קארול היה צ'ארלס קארול המייסד, אירי מ-Aghagurty, שהיגר ללונדון ב־1685 ועבד שם כפקיד אצל האציל האנגלי לורד פאוויס, לפני שהיגר למרילנד באוקטובר 1688.[6] לאחר שהגיע למרילנד, התיישב בבירת הקולוניה, סנט מרי'ס סיטי, עם מינוי כתובע הראשי מטעם בעל הקולוניה, לורד בולטימור.[7][8]

השושלת מצד אמו של קארול הייתה אנגלית, שכן אמו הייתה ממשפחת ברוק.[9][10]

אביו של קארול היה צ'ארלס קרול מאנאפוליס, שנולד באנאפוליס שבמרילנד בשנת 1702. על אף שירש את אחוזת דאורגן מאביו, כאזרח קתולי נאסר עליו להשתתף בעניינים פוליטיים של הקולוניה.[11][12]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
Doughorgan Manor, מושב משפחת קארול, כיום נקודת ציון היסטורית לאומית
צ'ארלס קארול מקארולטון
דיוקן מאת סר ג'ושוע ריינולדס, בערך 1763
מרכז ייל לאמנות בריטית

קארול נולד ב-19 בספטמבר 1737 באנאפוליס שבפרובינציית מרילנד, והיה בנם היחיד של צ'ארלס קארול מאנאפוליס ואשתו אליזבת ברוק. הוא נולד כילד בלתי חוקי, שכן הוריו לא היו נשואים בזמן לידתו, מסיבות טכניות הקשורות לירושת האחוזות של משפחת קארול. בסופו של דבר הם נישאו בשנת 1757.[13] קארול הצעיר התחנך במכינה ישועית הידועה בשם Bohemia Manor במחוז ססיל על החוף המזרחי של מרילנד.[13] בגיל 11 נשלח לצרפת, שם המשיך בבתי ספר ישועים, תחילה בקולג' של סן אומר בצפון צרפת ולאחר מכן בתיכון לואי הגדול בפריז, וב-1755 השלים את לימודיו. הוא המשיך את לימודיו באירופה ולמד משפטים בלונדון לפני שחזר לאנאפוליס ב-1765.[13]

צ'ארלס קארול מאנאפוליס העניק את אחוזת קרולטון לבנו, צ'ארלס קארול מקרולטון. על שם האחוזה הזו הוא קיבל את התואר "צ'ארלס קארול מקרולטון". כמו אביו, קארול היה קתולי וכתוצאה מכך נאסר עליו על פי חוקי מרילנד להיכנס לפוליטיקה, לעסוק בעריכת דין ולהצביע בבחירות.[13] זה לא מנע ממנו להפוך לאחד האנשים העשירים ביותר במרילנד (ובכלל במושבות),[13] בעל אחוזות חקלאיות נרחבות, בעיקר האחוזה הגדולה בדוורגאן, הוקלי פורג' ומיל, ולספק הון למימון מפעלים חדשים בחוף המערבי.

המהפכה האמריקאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמיכה בעצמאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה לא התעניין קארול בפוליטיקה,[13] בהתחלה קרול לא התעניין בפוליטיקה, ובכל מקרה הקתולים היו מנועים מלהחזיק במשרה ציבורית במרילנד מאז חוק 1704 שנועד "למנוע את צמיחת האפיפיור בפרובינציה זו".[14] אולם, כאשר המחלוקת בין בריטניה הגדולה למושבותיה האמריקאיות התגברה בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-18, הפך קארול לדובר חזק בעד עצמאות. בשנת 1772 השתתף קארול בדיון שניהל באמצעות מכתבים אנונימיים בעיתון, בו טען לזכות המושבות לשלוט במיסוי שלהן. בכתיבתו ב-Maryland Gazette תחת שם העט "First Citizen" (האזרח הראשון), גם ביקר את ההכרזה של המושל המלכותי שהגדילה את האגרות המיוחדות ששילמו המתיישבים לפקידי המדינה ולכמורה הפרוטסטנטית. מול קארול בדיונים כתובים אלו עמד דניאל דולאני הצעיר, עורך דין ידוע ופוליטיקאי לויאליסט, שכתב תחת השם "Antillon".[15][16] בדיונים אלו טען קרול שממשלת מרילנד הייתה במשך זמן רב מונופול של ארבע משפחות: האוגלס, הטאסקרס, הבליידנס והדולאניס, בעוד שדולאני טען אחרת.[16] בסופו של דבר, התגלה זהותם האמיתית של שני הצדדים, ותדמיתו ושמו של קארול החלו לגדול.[17] דולאני במהרה פנה להתקפות אישיות חריפות כלפי "האזרח הראשון", וקארול השיב בגישה מדינית וממושמעת, וטען שכאשר "Antillon" נוקט ב"תקיפות מילולית חריפה ופרסום בלתי הוגן, ניתן להניח שהטיעונים חסרים, או שהבורות או חוסר היכולת אינם יודעים כיצד ליישם אותם".[17] לאחר דיונים כתובים אלו, הפך קרול לאחד המתנגדים הבולטים לשלטון הבריטי ושירת בוועדות שונות של התכתבות.[18]

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-18, נראה כי קרול קיבל את הרעיון שרק מלחמה תוכל לשבור את המבוי הסתום מול בריטניה. לפי האגדה, קרול וסמואל צ'ייס (שגם הוא חתם מאוחר יותר על הכרזת העצמאות מטעם מרילנד) קיימו את השיחה הבאה:

צ'ייס: "יש לנו על המתקיפים שלנו יתרון; הצלחנו לכתוב אותם לגמרי."
קארול: "והאם אתם חושבים שהכתיבה תסדיר את הסוגיה בינינו?"
צ'ייס: "בוודאי, מה עוד נוכל לעשות?"
קארול: "בביונטה. הטיעונים שלנו רק יעוררו את רגשות העם עד לנקודה שבה מלחמה פתוחה תיחשב כמכריעה בסכסוך."[19]

הקונגרס הקונטיננטלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מבחירתו לוועדת ההתכתבות של מרילנד בשנת 1774, ייצג קארול את המושבה ברוב הגופים שקדמו למהפכה. בשנת 1775 הוא הפך לחבר בוועדת הביטחון הראשונה של אנאפוליס, שנקראה "ועדת ההתכתבות והמועצה לביטחון של אנאפוליס". קארול היה גם ציר בוועידת אנאפוליס, ששימשה ממשלה מהפכנית בפועל של מרילנד לפני הכרזת העצמאות. בתחילת 1776 שלח אותו הקונגרס הקונטיננטלי כחלק ממשלחת דיפלומטית בת ארבעה נציגים לפרובינציית קוויבק, במטרה לזכות בתמיכתם של הקנדים הצרפתים במאבק הקרב מול בריטניה. קארול נבחר למשימה בזכות כישוריו – הוא היה דובר צרפתית וקתולי, ולכן התאים במיוחד למשא ומתן עם הקתולים דוברי הצרפתית בקוויבק. במשלחת השתתפו גם בנג'מין פרנקלין, סמואל צ'ייס ובן דודו, ג'ון קארול.[18] המשימה לא השיגה את יעדה.

צ'ארלס קארול מהומווד

ב־4 ביולי 1776 נבחר קארול לייצג את מרילנד בקונגרס הקונטיננטלי, ונשאר ציר עד 1778. הוא הגיע לישיבות הקונגרס מאוחר מדי מכדי להצביע בעד הכרזת העצמאות, אך היה נוכח וחתם על המסמך הרשמי בפילדלפיה ב־2 באוגוסט 1776. לאחר מותם של תומאס ג'פרסון וג'ון אדמס ב־4 ביולי 1826, נותר קארול החותם האחרון שעדיין חי מבין החותמים על ההכרזה. חתימתו נראית כ"צ'ארלס קארול מקרולטון", כדי להבדיל בינו לבין אביו, "צ'ארלס קארול מאנאפוליס", שעדיין היה בחיים, וכן מקרובי משפחה נוספים במרילנד שנשאו את אותו שם – למשל, צ'ארלס קארול, עורך הדין ובנו צ'ארלס קארול הבן, שכונה "צ'ארלס קארול מהומווד". כך מכנים אותו בדרך כלל היסטוריונים.

באותה תקופה היה קרול האדם העשיר ביותר באמריקה, ולכן היה לו הרבה מה להפסיד בעצם חתימתו על המסמך. במהלך כהונתו בקונגרס הקונטיננטלי השני הוא כיהן במועצת המלחמה ואף העניק תמיכה כספית משמעותית למלחמת העצמאות האמריקאית.

סנאטור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארול חזר למרילנד בשנת 1778 כדי לסייע בהקמת ממשלת המדינה. בשנת 1780 נבחר מחדש לקונגרס הקונטיננטלי, אך סירב לכהן בו, ובמקום זאת נבחר לסנאט של מרילנד ב־1781, שם כיהן עד שנת 1800. בנובמבר 1779 העבירה אספת הנבחרים של מרילנד הצעת חוק המתירה להחרים את רכושם של מי שלא יוותרו על נאמנותם לבריטניה – בלי זכות לשימוע משפטי או לסעד חוקי. קארול התנגד לחוק הזה, הטיל ספק במניעי התומכים בו וטען שהוא אינו צודק. עם זאת, צעדי החרמת רכושם של תומכי המלך (טורים) זכו לפופולריות רבה, וב־1780 החוק התקבל.

לאחר הקמת ממשלת ארצות הברית, בחרה האספה המחוקקת של מרילנד את קארול לכהן במושב הראשון של הסנאט של ארצות הברית. אולם בשנת 1792 העבירה מרילנד חוק שאסר על אדם לכהן בו־זמנית גם בבית המחוקקים של המדינה וגם בקונגרס הפדרלי. מכיוון שקרול העדיף להתמקד בענייני מדינתו, הוא התפטר מהסנאט הפדרלי ב־30 בנובמבר 1792.

יחס לעבדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת קארול היו בעלי עבדים וקארול היה בעל העבדים הגדול ביותר בזמן המהפכה האמריקאית.[20] קארול התנגד עקרונית לעבדות, ושאל בצורה רטורית: "למה לשמור בחיים את שאלת העבדות? עליה כולם מודים שהיא דבר מאוד רע".[21] עם זאת, אף על פי שתמך בביטולו ההדרגתי, הוא לא שחרר את עבדיו שלו.[22] קארול הציג הצעת חוק לביטול הדרגתי של העבדות בסנאט של מרילנד, אך היא לא עברה.[23] ב-1828, בן 91, הוא שימש כנשיא ה־Auxiliary State Colonization Society of Maryland,[24] הסניף של מרילנד של American Colonization Society, ארגון המוקדש להחזרת אמריקאים שחורים לנהל חיים חופשיים במדינות אפריקאיות כמו ליבריה.

חיים מאוחרים יותר ומורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ה"אבן הראשונה" (אבן הפינה) של מסילת הברזל Baltimore and Ohio Railroad הונחה על ידי קארול ב־4 ביולי 1828, והיא מוצגת כיום במוזיאון הרכבת של B&O.

קארול פרש מהחיים הציבוריים בשנת 1801. לאחר שתומאס ג'פרסון נבחר לנשיאות, גברו אצלו החששות מפעילות פוליטית והוא לא תמך במלחמת 1812. בשנת 1815 נבחר להיות חבר בחברת העתיקות האמריקאית.[25] קארול יצא מפרישתו בשנת 1827 כדי לסייע בהקמת מסילת הברזל Baltimore and Ohio Railroad.

בשנת 1828 הזמין את בניית מגדל פניקס בבולטימור והניח את אבן הפינה שלו. המגדל, שגובהו 234 רגל (כ־71 מטרים), עדיין עומד על תלו, והוא היה המבנה הגבוה ביותר בארצות הברית עד שנבנתה אנדרטת וושינגטון.[26] המעשה הציבורי האחרון של קארול, ב־4 ביולי 1828, היה הנחת "האבן הראשונה" (אבן הפינה) של מסילת הברזל, כשהיה כמעט בן 91.[27] לכבוד האירוע נכתב "מצעד קרולטון" (The Carrollton March), המוכר כשיר הרכבת הראשון שנכתב אי פעם.[28]

בשנת 1828 התקבל קארול כחבר כבוד בחברת "הסינסינטי" במדינת מרילנד.[29] בניגוד לחברים בירושה, חברי כבוד אינם זכאים לייצוג על־ידי צאצא חי. במאי 1832 הוזמן להופיע בכנס המפלגה הדמוקרטית הראשון, אך לא השתתף בשל בריאותו הרופפת.[30] קארול נפטר ב־14 בנובמבר 1832, בגיל 95, בבולטימור, בבית משפחת קייטון.[31]

הוא נחשב ל"אבי המייסדים" (Founding Fathers) שחי הכי הרבה שנים. הוא האריך ימים יותר מארבעה מתוך חמשת נשיאי ארצות הברית הראשונים. הלווייתו התקיימה בקתדרלת בולטימור. קרול נקבר בקפלה של אחוזת דאורגן שבאליקוט סיטי, מרילנד, לאחר יום אבל לאומי.

הנצחתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארול מוזכר בבית השלישי של המנון המדינה לשעבר "Maryland, My Maryland":

לא תרתע ותתחבא בעפר,
מרילנד! מרילנד שלי!
חרבך הזוהרת לעולם לא תחליד,
מרילנד! מרילנד שלי!
זכור את נאמנותו הקדושה של קרול,
זכור את המהלומה הלוחמנית של הווארד –
ואת כל ישניך עם הצדיקים,
מרילנד! מרילנד שלי!
פסל הברונזה מאת ריצ'רד אי ברוקס הממוקם בקריפטת הקפיטול של ארצות הברית

מחוזות רבים נקראו על שמו: בארקנסו, ג'ורג'יה, אילינוי, אינדיאנה, איווה, מרילנד, מיסיסיפי, מיזורי, ניו המפשייר, אוהיו, קנטקי ווירג'יניה, וכן שתי נפות בלואיזיאנה – מזרח קארול ומערב קארול. ערים ועיירות הנושאות את שמו קיימות באלבמה, ג'ורג'יה, קנטקי, אילינוי (Mount Carroll), איווה, מרילנד, מיזורי, ניו המפשייר וניו יורק, וכן שכונות בברוקלין ובטמפה. בתי ספר שנקראו על שמו כוללים את חטיבת הביניים צ'ארלס קארול בניו קרולטון, מרילנד; תיכון צ'ארלס קארול[32] בפילדלפיה; ואוניברסיטת קארול בווקשה, ויסקונסין.

ב־1876, לרגל תערוכת המאה בפילדלפיה לציון 100 שנים לעצמאות ארצות הברית, הזמינה התאחדות ההתנזרות הקתולית מאמריקה מזרקת ענק – Catholic Total Abstinence Union Fountain – שתוכננה ונבנתה על־ידי הפסל הרמן קים, כדי לקדם מוסריות אמריקאית. במרכזה הוצב פסל של משה, וסביבו ארבעה פסלים נוספים, היוצרים צורת צלב מלטה: קרול, האב מתיו, קומודור ג'ון בארי, והארכיבישוף ג'ון קארול. המזרקה מוצבת בפארק West Fairmount.[33]

ב־1903 הציבה מדינת מרילנד פסל ברונזה של קארול באוסף היכל הפסלים הלאומי בקפיטול, מעשה ידי ריצ’רד א. ברוקס, הממוקם בקריפטה.[18] ב־1906 בנתה אוניברסיטת נוטרדאם מעונות לסטודנטים בשם Carroll Hall.[34] בית Paca-Carroll במכללת סנט ג'ון נקרא על שמו ועל שם ויליאם פאקה, שותפו לחתימה על הכרזת העצמאות.[35] אוניית SS Charles Carroll ממלחמת העולם השנייה, מסוג אוניות ליברטי, נקראה גם היא על שמו.

קארול מופיע גם בסרט אוצר לאומי משנת 2004.

משפחתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרי דרנל קארול (1749–1782), דיוקן מאת צ'ארלס וילסון פיל

קארול נישא ב־5 ביוני 1768 למרי דרנל (1749–1782), שכונתה "מולי". היא הייתה נכדתו של הנרי דרנל, וקארול היה נינו. נולדו להם שבעה ילדים, אך רק שלושה מהם שרדו את הינקות:

  • מרי קרול (1770–1846) – נישאה לריצ'רד קייטון (1763–1845), מהגר אנגלי שהפך לסוחר בבולטימור. בין השנים 1820–1832 נהג קרול לבלות את החורפים בבולטימור בביתם. בנותיהם היו:
    • מריאן קייטון (1788–1853) – נישאה לרוברט פטרסון (אחיה של אליזבת פטרסון בונפרטה). לאחר מותו נישאה לריצ'רד וולסלי, המרקיז הראשון וולסלי (1760–1842), שהיה אז הלורד לוטננט של אירלנד ואחיו של ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון, המצביא האגדי, שלפי השמועות היה מאהבה עוד קודם לכן.
    • אליזבת קייטון (1790–1862) – נישאה לג'ורג' סטפורד-ג'רינגהם, הברון השמיני סטפורד.
    • לואיזה קייטון (1793–1874) – נישאה לקולונל סר פלטון ביתהרסט-הרווי, הברונט הראשון. לאחר מותו נישאה לפרנסיס דרסי-אוסבורן, המרקיז מקארמרדן (לימים הדוכס השביעי מלידס).
    • אמילי קייטון (1794/5–1867) – נישאה לג'ון מקטביש (1788–1852), ששימש כקונסול בריטי בבולטימור. ילדיהם כללו את מרי וולסלי מקטביש (1826–1915), שנישאה להנרי ג'ורג' הווארד ממשפחת האצולה קרלייל.
  • צ’ארלס קארול הבן (1775–1825), שכונה לפעמים צ'ארלס קארול מהומווד משום שתכנן ופיקח על בנייתה של אחוזת הומווד. הוא נישא להרייט צ'ו (1775–1861) מפילדלפיה, בתו של בנג'מין צ'ו, נשיא בית המשפט העליון של פנסילבניה. אחותה נישאה לג'ון איגר הווארד, שכיהן בסנאט לצד קארול האב. צ'ארלס הבן נודע בשל שתייה מופרזת – עד שני ליטר ברנדי ביום – שהובילה להתנהגות לא יציבה ולפרידתו מהרייט.
  • קתרין ("קיטי") קארול (1778–1861) – נישאה לרוברט הארפר (1765–1826), עורך דין וסנאטור.

צאצאיו של קארול מחזיקים עד היום באחוזת דאורגן, הנכס הפרטי הגדול ביותר במחוז הווארד, מרילנד – מעל 1,000 אקרים (4 קמ"ר) של אדמות יקרות ערך השמורות מבחינה היסטורית באליקוט סיטי.

החתימה של קארול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-40 של המאה ה-20 פרסם העיתונאי ג'ון היקס, במסגרת הקומיקס הסינדיקטי שלו Strange as It Seems, סיפור אפוקריפי שמסביר את חתימתו הייחודית של צ'ארלס קארול על הכרזת העצמאות.

כל חבר בקונגרס הקונטיננטלי שחתם על המסמך הפך אוטומטית לפושע, אשם בבגידה ובחתרנות נגד המלך ג'ורג' השלישי. לקארול, בשל עושרו הרב, היה הרבה יותר מה להפסיד מאשר לרבים מחבריו. חלק מהחותמים, כמו סיזר רודני ובאטן גווינט, נשאו שמות חריגים ומובחנים, שהיו מזהים אותם מיד בעיני המלך; לעומתם, חותמים אחרים בעלי שמות נפוצים יותר יכלו לקוות לחתום מבלי להפליל את עצמם ישירות.

לפי גרסת היקס, כאשר הגיע תורו של קרול לחתום על הכרזת העצמאות, הוא קם, ניגש לשולחנו של ג'ון הנקוק, שעליו הונח המסמך, חתם בשם "צ'ארלס קארול" וחזר למקומו. באותו רגע העיר אחד מחברי הקונגרס, שהיה בעל דעה קדומה נגד קרול בשל קתוליותו, כי קארול אינו מסכן דבר בחתימתו – הרי ישנם לא מעט אנשים בשם זה במושבות, ולכן סביר שהמלך לא יורה לעצור אותו מבלי שיהיה הוכח בוודאות שהוא דווקא אותו צ'ארלס קארול שחתם על המסמך. קארול חזר מיד לשולחן, אחז שוב בעט, והוסיף לשמו את התוספת "מקארולטון".[36]

בפועל, קארול נהג להוסיף את התואר "מקארולטון" לחתימתו כבר למעלה מעשור קודם לכן. הדוגמה הקדומה ביותר הידועה לכך מופיעה בסופה של איגרת שכתב לידידו האנגלי ויליאם גיבסון ב־15 בספטמבר 1765. "אחוזת קארולטון" היה שמה של נחלה בת יותר מ־12 אלף אקרים במחוז פרדריק, מרילנד, שהייתה בבעלות משפחת קארול והושכרה לאיכרים חוכרים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס קארול בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Signers of the Declaration: Biographical Sketches: Charles Carroll". National Park Service. נבדק ב-26 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Charles Carroll, of Carrollton," The American Catholic Quarterly Review, Vol.
  3. ^ Bernstein, Richard B. (2011) [2009]. "Appendix: The Founding Fathers: A Partial List". The Founding Fathers Reconsidered. New York: Oxford University Press. ISBN 978-0199832576.
  4. ^ "Charles Carroll Of Carrollton Commemorative Medal". State of Maryland. נבדק ב-2021-03-10.
  5. ^ "Ireland's History in Maps – Tuadmumu, Kingdom of Thomond". rootsweb.com. 25 באוקטובר 2003. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Charles Carroll, Signer of Declaration of Independence". adherents.com. אורכב מהמקור ב-25 בדצמבר 2005. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link)
  7. ^ "Biography of Charles Carroll of Carrollton, page 1 – Colonial Hall". colonialhall.com.
  8. ^ "www.charlescarrollhouse.com". charlescarrollhouse.com.
  9. ^ Mary Virginia Geiger (1979). Daniel Carroll II, One Man and His Descendants, 1730-1978. University of Wisconsin - Madison. p. 131.
  10. ^ Charles Carroll (1902). Unpublished Letters of Charles Carroll of Carrollton. Yale University Library.
  11. ^ Hoffman, Ronald, Princes of Ireland, Planters of Maryland: A Carroll Saga, 1500–1782 Retrieved August 9, 2010
  12. ^ "History of Independence Hall (1859)". fairfield.edu. אורכב מ-המקור ב-12 באפריל 2006. נבדק ב-14 במאי 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 McClanahan, Brion T., p.199, The Politically Incorrect Guide to the Founding Fathers.
  14. ^ Roark, Elisabeth Louise, p.78, Artists of colonial America Retrieved August 2012
  15. ^ Williamson, Claude, p.247, Great Catholics, Williamson Press (March 15, 2007).
  16. ^ 1 2 Warfield, J. D., p. 215, The Founders of Anne Arundel and Howard Counties, Maryland.
  17. ^ 1 2 McClanahan, Brion T., p.203, The Politically Incorrect Guide to the Founding Fathers.
  18. ^ 1 2 3 "Charles Carroll". aoc.gov. Architect of the Capitol. 10 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ McClanahan, Brion T., p.204, The Politically Incorrect Guide to the Founding Fathers.
  20. ^ "Charles Carroll of Carrollton – the Signer". 17 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Quotes by Carroll (אורכב 13.08.2018 בארכיון Wayback Machine).
  22. ^ Miller, Randall M., and Wakelyn, Jon L., p.214, Catholics in the Old South: Essays on Church and Culture Mercer University Press (1983).
  23. ^ Leonard, Lewis A. p.218, Life of Charles Carroll of Carrollton New York, Moffat, Yard and Company, (1918).
  24. ^ Gurley, Ralph Randolph, Ed.
  25. ^ "MemberListC". American Antiquarian Society.
  26. ^ "Baltimore Travel Itinerary-- Shot Tower". www.nps.gov. נבדק ב-16 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ J.E. Hagerty. "Catholic Encyclopedia: Charles Carroll of Carrollton". נבדק ב-24 באפריל 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Cohen, Norm (2000). Long Steel Rail: The Railroad in American Folksong (2nd ed.). Urbana and Chicago: University of Illinois Press. pp. 39–41. ISBN 0-252-06881-5.
  29. ^ The Society of the Cincinnati webpage (אורכב 27.01.2021 בארכיון Wayback Machine), retrieved January 28, 2021
  30. ^ Dees Stribling (21 במאי 2007). "First Democratic Party Convention". נבדק ב-21 במאי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Find a Grave - Charles Carroll".
  32. ^ Charles Carroll High School. "Who was Charles Carroll – The School District of Philadelphia". Charles Carroll High School web site. School District of Philadelphia. אורכב מ-המקור ב-9 באוקטובר 2012. נבדק ב-26 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Catholic Total Abstinence Fountain of the 1876 Centennial Exhibition". villanova.edu. Villanova University. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "History of Carroll Hall". University of Notre Dame. אורכב מ-המקור ב-25 בפברואר 2011. נבדק ב-5 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Paca-Carroll House". Historic Campus Architecture Project. The Council of Independent Colleges. נבדק ב-24 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Charles Carroll of Carrollton: The Southern Irish Catholic Planter – Abbeville Institute".


חברי הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת מרילנד מרילנדמרילנד
קבוצה 1 צ'ארלס קרול • ריצ'רד פוטס • ג'ון איגר הווארד • סמואל סמית' • רוברט הארפר • אלכסנדר הנסון • ויליאם פינקני • סמואל סמית' • ג'וזף קנט • ויליאם דוהורסט מריק • רוורדי ג'ונסון • דייוויד סטיוארט • תומאס פראט • אנתוני קנדי • רוורדי ג'ונסון • ויליאם פינקני וייט • ויליאם תומאס המילטון • ויליאם פינקני וייט • ארתור גורמן • לואיס מקומאס • איזידור ריינר • ויליאם ג'קסון • בלייר לי • ג'וזף פרנס • ויליאם קייבל ברוס • פיליפס לי גולדסבורו • ג'ורג' רדקליף • הרברט או'קונור • ג'יימס גלן ביל • ג'וזף טיידינגס • ג'ון גלן ביל הבן • פול סארביינז • בן קרדין • אנג'לה אולסוברוקס חותם הסנאט של ארצות הברית
קבוצה 3 ג'ון הנרי • ג'יימס לויד • ויליאם הינדמן • רוברט רייט • פיליפ ריד • רוברט הנרי גולדסבורו • אדוארד לויד • אזקיאל צ'יימברס • רוברט הנרי גולדסבורו • ג'ון ספנס • ג'ון לידס קר • ג'יימס פירס • תומאס הולידיי היקס • ג'ון קרסוול • ג'ורג' ויקרס • ג'ורג' דניס • ג'יימס בלאק גרום • אפרים ק. וילסון השני • צ'ארלס גיבסון • ג'ורג' ולינגטון • ארתור גורמן • ויליאם פינקני וייט • ג'ון וולטר סמית' • אובינגטון ולר • מילרד טיידינגס • ג'ון מרשל באטלר • דניאל ברוסטר • צ'ארלס מתיאס • ברברה מיקולסקי • כריס ואן הולן
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=צ%27ארלס_קארול&oldid=41956032"