צאנה צאנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צֵאנָה צֵאנָה (ידוע גם באנגלית: Tzena, Tzena) הוא שיר עברי מסוף שנת 1941 אשר נכתב על ידי יחיאל חגיז והולחן על ידי יששכר מירון. זהו אחד מהשירים העבריים המוכרים ביותר בעולם, והוא הוקלט בכ-600 ביצועים שונים, רובם באנגלית.

השיר, ולו 4 בתים, מתאר חיילים היוצאים לחופשה במושבה (בבית הראשון) ובעיר (בבית השלישי) תוך שהם קוראים לבנות המקום לצאת לקראתם.

חיבור השיר והתקבלותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב של שנת 1941, בימי מלחמת העולם השנייה, קיבל יששכר מירון (מיכרובסקי), אשר שירת בבאפס של הצבא הבריטי, מילים שכתב עבור מסיבה של הבאפס יחיאל חגיז – גם הוא מהמתנדבים לצבא הבריטי, שניהל להקת בידור צבאית וחיבר פזמונים רבים. מירון סיים את המנגינה כעבור שש שעות, ובאותו ערב ביצע אותו לראשונה. השיר נפוץ במהרה ומנגינתו הקליטה בכל רחבי הבריגדה והיישוב העברי בסוף אותה שנה שודר ברדיו קול ישראל.[דרושה הבהרה]

בשנת 1947 בוצע השיר במחזה מוזיקלי של תיאטרון החיילים המשוחררים "גחלילית" בתל אביב, והוא הוקלט לראשונה באולפן לתקליט על ידי הזמרת שרה יערי בליוויו של מירון בפסנתר.

סכסוך לגבי הזכויות על הלחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הגיע לארצות הברית בתקליט של שירי ההגנה[1]. כאשר שמע אותו ג'וליוס גרוסמן, מלחין יהודי אמריקני צעיר, עיבד אותו במקצב חדש, והוסיף לו סיומת חדשה אשר הפכה לחלק בלתי נפרד מהגרסה המוכרת של השיר.

השיר בעיבוד החדש זכה להצלחה אדירה והיה לאחד מהשירים העבריים המוכרים ביותר בעולם. עם מבצעיו המפורסמים של השיר נכללים פיט סיגר והאורגים, ג'ודי גארלנד, קוני פרנסיס ובינג קרוסבי, פרי קומו, ארלו גאת'רי, ארת'ה קיט ונט קינג קול. השיר זכה לביצועים באנגלית, בצרפתית, בספרדית, באיטלקית, בשוודית, בגרמנית, ביוונית ובשפות נוספות.

ואולם העובדה שהשיר התפרסם בעיבוד החדש של גרוסמן הוביל לשאלה לגבי זכויות היוצרים של המלחין המקורי מירון. הסכסוך הגיע לבית המשפט בארצות הברית, זכה להד תקשורתי רב ובסופו (1954) פסק בית המשפט כי מירון יקבל שני שלישים מהתמלוגים וגרוסמן כשליש.

בעת שנערך המשפט בניו יורק טען המלחין ומנצח המקהלות הישראלי משה ביק כי הוא אחראי ללחן המוכר של הבית הראשון של השיר. ביק היה הראשון שעיבד את הלחן של מירון לקול ולפסנתר, וגם ניצח על השיר בביצוע הבכורה שלו בבריגדה. לטענתו, כאשר מירון הציג לו את השיר, כתב לו ליווי כקונטראפונקט שהושמע יחד עם הקול הראשון, אולם לאחר זמן הקונטראפונקט הפך ללחן של פתיחת השיר. מירון הכחיש את הטענות של ביק וטען שהוא בסך הכול כתב גרסת קאנון לשיר. בשנת 1955 הגיש ביק תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר לאחר שמיעת עדויות פסק נגדו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]