צקלג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צקלג היא עיר מקראית בארץ פלשתים בה ישב דוד בימים שברח מפני שאול ובעקבות זאת נכללה בשטחה של ממלכת יהודה.

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

צקלג הייתה בנחלתו של שבט יהודה, אך ניתנה לאחר מכן לשבט שמעון, אם כי היא רשומה ברשימת הערים כשייכת לשניהם, כפי שכתוב בספר יהושע: "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה ... וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת וַחֲצַר סוּסָה" (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים א'-ה').

צקלג נשארה ככל הנראה עיר פלישתית, והיוותה מקום לבסיס צבאו של דוד המלך, שגם יצא מצקלג לחברון, שם הוא נמשח למלך.

צקלג נושבה מחדש בתקופת שיבת ציון, בתקופתו של נחמיה, והמשיכה להתקיים עד לתקופה הערבית.

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצקלג נקבעו מספר זיהויים על ידי החוקרים. היו שזיהו את צקלג עם ח'רבת זחיליקה, הנמצאת 18 קילומטר מזרחית לעזה, בגלל דמיון השם לצקלג. אלברכט אלט הציע לזהות את צקלג בתל א-חויליפה שליד קיבוץ להב[1]. זיהוי זה היה מקובל בשנות ה-50 ובעקבות זאת קבעה ועדת השמות הממשלתית את שם קיבוץ להב כ"צקלג"[2][3]. בשנות ה-50 המאוחרות הועלו פקפוקים לגבי זיהוי זה[4] ובנימין מזר, יוחנן אהרוני וארכאולוגים נוספים העדיפו לזהות את צקלג בתל שרע, וועדת השמות הממשלתית הסירה את השם צקלג מעל קיבוץ להב[5]. זיהוי זה שנעשה על בסיס שיקולים היסטוריים וגאוגרפיים, נתמך לאחר מכן בממצא הארכאולוגי שנמצא בחפירות באתר, שכללו קרמיקה פלשתית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנציקלופדיה מקראית, ערך צקלג
  2. ^ קיבוץ להב התנחל בצקלג, דבר, 8 באוגוסט 1952
  3. ^ רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 277, 16 בפברואר 1953, עמ' 651
  4. ^ אבי נבון, להב או צקלג?, אתר קיבוץ להב
  5. ^ רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 829, 13 במרץ 1961, עמ' 956