צקלג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צקלג היא עיר מקראית בארץ פלשתים בה ישב דוד בימים שברח מפני שאול ובעקבות זאת נכללה בשטחה של ממלכת יהודה.

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

צקלג הייתה בנחלתו של שבט יהודה, אך ניתנה לאחר מכן לשבט שמעון, אם כי היא רשומה ברשימת הערים כשייכת לשניהם, כפי שכתוב בספר יהושע: "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה ... וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת וַחֲצַר סוּסָה" (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים א'-ה').

לפי ספר שמואל היתה אחת מ"ערי השדה" של אכיש מלך גת. הוא נתנה לדוד ואנשיו. לאחר תקופה יצא דוד מצקלג לחברון, שם הוא נמשח למלך. מצוין שהעיר נשארה בידי מלכי יהודה ("עַד הַיּוֹם הַזֶּה". ספר שמואל א', פרק כ"ז, פסוק ו').

לפי ספר נחמיה צקלג נושבה מחדש בתקופת שיבת ציון, בתקופתו של נחמיה (ספר נחמיה, פרק י"א, פסוק כ"ח).

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצקלג נקבעו מספר זיהויים על ידי החוקרים. היו שזיהו את צקלג עם ח'רבת זחיליקה, הנמצאת 18 קילומטר מזרחית לעזה, בגלל דמיון השם לצקלג. אלברכט אלט הציע לזהות את צקלג בתל א-חויליפה שליד קיבוץ להב[1]. זיהוי זה היה מקובל בשנות ה-50 ובעקבות זאת קבעה ועדת השמות הממשלתית את שם קיבוץ להב כ"צקלג"[2][3]. בשנות ה-50 המאוחרות הועלו פקפוקים לגבי זיהוי זה[4] ובנימין מזר, יוחנן אהרוני וארכאולוגים נוספים העדיפו לזהות את צקלג בתל שרע, וועדת השמות הממשלתית הסירה את השם צקלג מעל קיבוץ להב[5]. זיהוי זה שנעשה על בסיס שיקולים היסטוריים וגאוגרפיים, נתמך לאחר מכן בממצא הארכאולוגי שנמצא בחפירות באתר, שכללו קרמיקה פלשתית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנציקלופדיה מקראית, ערך צקלג
  2. ^ קיבוץ להב התנחל בצקלג, דבר, 8 באוגוסט 1952
  3. ^ רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 277, 16 בפברואר 1953, עמ' 651
  4. ^ אבי נבון, להב או צקלג?, אתר קיבוץ להב
  5. ^ רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 829, 13 במרץ 1961, עמ' 956