צקלג
צִקְלַג היא עיר מקראית בארץ פלשתים, שבה ישב דוד בימים שבהם ברח מפני שאול. צקלג נכללה בנחלת יְהוּדָה ואחר כך בנחלת שִׁמְעוֹן, ולבסוף נכללה בשטחה של ממלכת יהודה.
בתנ"ך
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברשימות הנחלות בספר יהושע מופיעה צקלג ברשימת ערי מחוז הַנֶּגֶב של נחלת שבט יהודה:
וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה – קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר. [...] וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה.
מאוחר יותר נמסר ששבט יְהוּדָה קיבל נחלה גדולה יחסית לגודלו ולכן שבט שמעון קיבל את נחלתו בְּתוֹךְ תחום נַחֲלַת יְהוּדָה, וכך עברה העיר צקלג לידי שבט שמעון:
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה. [...] וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת וַחֲצַר סוּסָה. [...] מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן כִּי הָיָה חֵלֶק בְּנֵי יְהוּדָה רַב מֵהֶם וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם.
בכל אופן צקלג נותרה בפועל עיר פלישתית, ובימי שאול היא נכללה בתחום שלטונו של אכיש מלך גת. בימים שבהם דוד היה נמלט מאימת שאול, הוא ביקש מאכיש שיתן לו "מָקוֹם בְּאַחַת עָרֵי הַשָּׂדֶה" כדי שיוכל לשהות שם עם נאמניו, ואכיש מסר לו את צקלג, שנותרה מאז בידי מַלְכֵי יְהוּדָה ("עַד הַיּוֹם הַזֶּה"[1]).
דָוִד שהה בצִקְלָג 16 חודשים ומשם היה פושט על שבטים נוודים שהציקו לאזור[2], ובתקופה זו הצטרפו לדָּוִד לוחמים מכל רחבי הארץ, כולל משבט מבִנְיָמִן, שבטו של שָׁאוּל[3]. כשדוד שב לצקלג אחרי היעדרות קצרה בזמן מלחמת שאול בפלשתים הוא גילה שהעֲמָלֵקִים שרפו את העיר וחטפו את תושביה כולל את שתי נשותיו. דָוִד הכה בהם, שחרר את השבויים וחילק את השלל באופן הוגן בין חייליו ורעיו בערי יהודה[4].
וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל וְדָוִד שָׁב מֵהַכּוֹת אֶת הָעֲמָלֵק וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים שְׁנָיִם. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְהִנֵּה אִישׁ בָּא מִן הַמַּחֲנֶה מֵעִם שָׁאוּל וּבְגָדָיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ וַיְהִי בְּבֹאוֹ אֶל דָּוִד וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.
היה זה נער עמלקי שהגיע משדה הקרב וסיפר על התבוסה ועל מות שאול ובניו. הוא הוסיף ששאול ביקש ממנו להרוג אותו כדי שלא יפול בידי הפלשתים וכך אמנם הוא עשה, ודוד הוציא להורג את השליח על כך שהעז להרוג את משיח ה'[5]. אחר כך, עזב דוד את צקלג ועבר לחברון, שם הוא נמשח למלך[6].
צקלג נזכרת שוב בספר נחמיה שם נמסר שהיא נושבה מחדש בתקופת שיבת ציון בימי נחמיה[7].
זיהוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]צקלג הייתה כאמור עיר פלישתית ולמעשה השם צקלג אינו שם עברי אלא פלִשתי[8]. לאתר של העיר צקלג הוצעו מספר זיהויים על ידי החוקרים:
היו שזיהו את צקלג עם ח'רבת זחיליקה, הנמצאת 18 קילומטר מזרחית לעזה, בגלל דמיון השם לצקלג.
אלברכט אלט הציע לזהות את צקלג בתל א-חויליפה שליד קיבוץ להב[9]. זיהוי זה היה מקובל בשנות ה-50 ובעקבות זאת קבעה ועדת השמות הממשלתית את שם קיבוץ להב כ"צקלג"[10][11].
בשנות ה-50 המאוחרות הועלו פקפוקים לגבי זיהוי זה[12] ובנימין מזר, יוחנן אהרוני וארכאולוגים נוספים העדיפו לזהות את צקלג בתל שרע, וועדת השמות הממשלתית הסירה את השם צקלג מעל קיבוץ להב[13]. זיהוי זה שנעשה על בסיס שיקולים היסטוריים וגאוגרפיים, נתמך לאחר מכן בממצא הארכאולוגי שנמצא בחפירות באתר, שכללו קרמיקה פלשתית.
ביולי 2019 הציעו פרופ' יוסף גרפינקל, ראש המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סער גנור מרשות העתיקות וד"ר קייל קיימר מאוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה לזהות את צקלג באתר ח'רבת א-ראעי שבשפלת יהודה - בין קריית גת ללכיש. זיהוי זה מתבסס על מציאת עיר פלשתית שנחרבה ועליה עיר יהודית המתוארכת לימי דוד המלך[14]. פרופסור יגאל לוין שלל זיהוי זה בטענה שעל פי שאר הערים שנזכרו ביחד עם צקלג ברשימת ערי יהודה שבספר יהושע (ראו למעלה) מסתבר שצקלג שכנה בנגב המערבי ולא בשפלת יהודה[15].
ביוני 2020 פרסם פרופ' משה גרסיאל טיעון נוסף לזיהוי של צקלג עם תל שרע שהתבסס על המסורת הערבית הלוקאלית. הכינוי "שריעה" שניתן לתל ולוואדי שלמרגלותיו, כמו גם הקיצור תל שרע, משמעותם העיקרית בערבית: חוק ומשפט, ובכך הנציחו את החוק והמשפט שקבע דוד באזור צקלג בדבר חלוקת שלל המלחמה בין אלה שנשארו מאחור ובין אלה שיצאו למלחמה בעמלקים שפשטו על צקלג (שמואל א' ל', י"ח–כ"ה)[16][17].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זיו ריינשטיין, 'מצאנו את צקלג המקראית', באתר וואלה, 8 ביולי 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ספר שמואל א', פרק כ"ז, פסוקים א'–ו'
- ↑ ספר שמואל א', פרק כ"ז, פסוקים ז'–י"ב
- ↑ ספר דברי הימים א', פרק י"ב
- ↑ ספר שמואל א', פרק ל'
- ↑ ספר שמואל ב', פרק א', פסוקים ג'–ט"ז
- ↑ ספר שמואל ב', פרק ב', פסוקים א'–ד'
- ↑ ספר נחמיה, פרק י"א, פסוקים כ"ה–כ"ח
- ↑ זיו ריינשטיין, 'מצאנו את צקלג המקראית', באתר וואלה, 8 ביולי 2019
- ↑ אנציקלופדיה מקראית, ערך צקלג
- ↑ קיבוץ להב התנחל בצקלג, דבר, 8 באוגוסט 1952
- ↑ רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 277, 16 בפברואר 1953, עמ' 651
- ↑ אבי נבון, להב או צקלג?, אתר קיבוץ להב
- ↑ רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 829, 13 במרץ 1961, עמ' 956
- ↑ Y. Garfinkel and S. Ganor 2019. Was Khirbet al-Ra‘i Ancient Ziklag? Strata: Bulletin of the Anglo-Israeli Archaeological Society 37: 51–59
- ↑ יוני רוטנברג, להוכיח שדוד היה מלך, באתר ערוץ 7, 11 ביולי 2019
- ↑ זיהויה של ציקלג לאור המקרא, הגאוגרפיה, המסורת הלוקאלית והארכאולוגיה, ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך
- ↑ ראו גם Garsiel, M., The Book of Samuel: Studies in History, Historiography, Theology and Poetics Combined, Part One, עמ' 239
