קהילת המודיעין הרוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל הפדרציה הרוסית

מערך קהילת המודיעין הרוסית (Система спецслужб России) כולל עשרות ארגוני ביון וביטחון האחראים לביטחונה של המדינה. הגוף העיקרי שמפקח על השירותים החשאיים ברוסיה הוא מועצת הביטחון של הפדרציה הרוסית.

שירותי הביון הרוסיים האחראים לאיסוף מודיעין הם:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודיעין הרוסי התגבש כאיגוד של ארגוני מודיעין עם פירוק ברית המועצות, ב-1990. אף שסוכנויות ביון אזרחיות ברוסיה הוקמו עוד בתחילת המאה העשרים, ב-1913. סוכנות המודיעין הצבאית ברוסיה היא אחת הוותיקות בעולם והיא יורשת סוכנויות ביון קודמות שמקורן עוד מ-1717 ושנת 1815.

בתקופת ברית המועצות קהילת המודיעין הסובייטית הורכבה ממבנה ברור של שני סוגי מודיעין: מודיעין אזרחי - הקג"ב ומודיעין צבאי - הגר"ו. שאר תפקידי הביון הוטלו על הקג"ב והייתה חלוקת תפקידים ברורה ומשום כך היריבות בין שני הגופים הללו הייתה אפילו גדולה יותר מהיריבות בין ה-CIA וה-FBI האמריקני.

ב-1991 מבנה קהילת המודיעין ברוסיה החל להתפצל לעשרות, אם לא מאות ארגונים שונים, שכל אחד מהם נטל לעצמו תפקיד באיסוף מודיעין. לצד המודיעין האזרחי, הסו"ר הרוסי והמודיעין הצבאי, גר"ו, התקיים גם ארגון מודיעין פנימי, שלמרות שמותיו הרבים התפרסם החל מ-1995 בשם פס"ב. בשנות ה-90, המודיעין האלקטרוני הוטל על פאפס"י, תפקיד שהוטל בעבר על קג"ב. ואולם החל מאמצע שנות התשעים מסתעפת מאוד עבודת המודיעין ברוסיה וכיום קשה מאוד, אף למומחי ביון רוסיים, להגדיר את עבודתם הברורה של כל אחת מסוכנויות הביון הרוסיות.

שנות ה-90 התאפיינו בתחרות סמויה וגלויה בין שירותי הביון הרוסיים בעיקר, בין זרועות ביטחון הפנים (פס"ק ואחר כך פס"ב) והמודיעין הצבאי (גר"ו) והמשטרה (אם.וה.דה). התחרותיות הביאה אף לעיתים למעצרים מוגזמים של זרים שנחשדו בריגול. כך למשל, נעצר נציג המוסד במוסקבה, בשנות ה-90 ונחשד באיסוף מידע חשאי, זאת מאחר שניסה לרכוש צילומי לוויין של חברת סובאינפורמספוטניק, חברה מסחרית של הגר"ו העוסקת בסחר בצילומי לוויין בעלי עניין. למרות מעורבות פעילה של המודיעין הצבאי הרוסי בעניין, החליט הפס"ק לגרשו מהמדינה ולהאשימו בריגול.

ב-2003, הנשיא ולדימיר פוטין, ערך ארגון מחודש במבנה קהילת המודיעין הרוסית והוקמו סוכנויות אכיפה ומודיעין ללוחמה בסמים, ארגונים אחרים הוכפפו לשירות הביטחון הפדרלי ונערך שינוי מבני במערך המודיעין המשטרתי. לפיצול המבלבל הזה בקהילת המודיעין הרוסית, הוסיף גם דמיטרי מדבדב, יורשו של פוטין. בסוף שנת 2008 הוא הקים שירות מיוחד ללוחמה באלכוהול (השירות הפדרלי לשליטה באלכוהול) והפרידו מהשירות הפדרלי למלחמה בסמים. בספטמבר 2008 מדבדב פירק את המחלקה למלחמה בטרור ובפשע המאורגן והקים במקומה את המחלקה למלחמה בקיצוניות, בצעד שזכה לביקורת נוקבת מצד מומחים למודיעין פלילי שטענו כי זה פוגע ביכולות האכיפה. ב-2010 הנשיא קידם מהלך לרפורמה משטרתית כוללת גם במערך המודיעיני. בינואר 2011 הוקם ארגון אכיפת חוק ומודיעין חדש בשם ועדת החקירות של הפדרציה הרוסית, שהוא ארגון חקירות פדרלי רב-עוצמה.

אף שהתחרותיות בין זרועות הביון ברוסיה הייתה לסמויה יותר במהלך שנות שלטונו של פוטין, ב-2006 נעצר נציג נתיב ברוסיה בחשד לריגול וגורש מהמדינה. ב-2011 שוב נעצר נציג ישראלי במוסקבה באשמת ריגול, הפעם נספח צה"ל במוסקבה, אל"ם ואדים ליידרמן, שנחשד בריגול, זאת לאחר שככל הנראה ביצע התקשרויות עם התעשיות הביטחוניות ברוסיה מטעם התעשיות הצבאיות בישראל.

בשנת 2016 נערך שינוי ארגוני נוסף כאשר השירות הפדרלי למלחמה בסמים ושירות ההגירה הפדרלי מוזגו אל תוך משרד הפנים, בנוסף כל הכוחות המיוחדים המשטרתיים הוצאו מאחריות משרד הפנים והועברו לאחריות המשמר הלאומי שאך זה הוקם והופקד על שמירת הסדר, ביצוע מבצעים מיוחדים, אכיפת חוקי סחר בנשק לא חוקי ותגבור כוחות עבור כוחות המשטרה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'פרי ט. ריצ'לסון, מאה של מרגלים - ביון במאה ה-20, רסלינג, 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]