הלשכה לעניינים סודיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלשכה לעניינים סודיים
Приказ тайных дел
Тайный приказ
Печать Петра Первого.JPG
Печать Петра Первого.JPG
מידע כללי
תחום שיפוט רוסיה הצאריתרוסיה הצארית רוסיה הצארית
תאריך הקמה 1654
תאריך פירוק 1676
סוכנות מחליפה הלשכה החשאית
ראש 1) דמנטי בשמאקוב (1656-1657, 1659-1664 ו-1676)
2) פיודור מיכאילוב (1664-1672)
3) דנילה פוליאנסקי (1672-1675)
4) פיודור רטישצ'ב (1658)
מטה מרכזי הקרמלין במוסקבה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הלשכה לעניינים סודיים הייתה אחת מגופי רוסיה הצארית, שנוצרה כדי לפקח על הממשלה, ווידוא יישומן המדויק של גזירות המלוכה ועל ניהול החקירות החשובות ביותר של פשעים נגד המדינה.

תחת גוף זה נחתם לראשונה חוזה להקמת שירות הדואר הממשלתי.[1] הלשכה נחשבת לסוכנות הריגול הראשונה בהיסטוריה של רוסיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלשכה הוקמה בשנת 1654[2] על ידי אלכסיי מיכאילוביץ' והייתה מצד אחד, המשרד האישי של הצאר, מצד שני, מוסד שאליו הועברו תיקים ממגופים אחרים בפקודת הצאר. פריקאז הארמון הגדול שהיה אחראי לאבטחת ארמונות הצאר היה כפוף לו. הגוף בוטל לאחר מותו של אלכסיי מיכאילוביץ'. הגוף נהנה מעצמאות רבה ולא היה כפוף לביקורת של הדומה הבויארית.

פעמים רבות שסוכני הלשכה נשלחו עם שגרירים למדינות שונות ולקונגרסים של השגרירות, כמו גם יחד עם הוויוודים. הם היו אמורים לעקוב אחר פעולות השגרירים והמושלים ולדווח על הכל לריבון. לכן, השגרירים תמיד ניסו לשחד פקידים כאלה.

הגוף ערך חקירות בענייני המדינה החשובים ביותר, למשל בנושא זיוף מטבעות, המקרה של הפטריארך ניקון וכדומה וכן עסקה בציד ציפורים, בזים ונצים עם צוות מיוחד שעסק בתפיסתם והכשרתם, כמו גם ציד יונים, בהם היו יותר מ-100,000 קני יונים להזנת עופות דורסים, לתועלתו של הצאר.

הלשכה בוטלה בשנת 1676, בראשית שלטונו של פיודור אלכסייביץ'.[3] לאחר מכן, יורשיו היו פריקאז פראובראז'נסקי והלשכה החשאית.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Козловский, Иван Павлович, «Первые почты и первые почтмейстеры в Московском государстве. Том I», Варшава, 1913 год.
  2. ^ 1 2 МЭСБЕ
  3. ^ "ТАЙНЫХ ДЕЛ ПРИКАЗ". Большая российская энциклопедия.