קהילת יהודי תאפילאלת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קהילת יהודי תאפילאלת הייתה קהילה גדולה והפכה עד מהרה למרכז דתי חשוב ופעיל. היו לה קשרים הדוקים עם שאר הקהילות היהודיות של מרוקו. בקהילה זו פעלו רבנים חשובים. קהילה זו ממוקמת במחוז תאפילאלת שהוא אזור גאוגרפי ונווה מדבר במרוקו, בקצהו הצפוני של מדבר סהרה. [1]

תולדות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תולדות חייה של הקהילה היהודית קשורים לעלייתו של מחוז תאפילאלת כולו. ישנם עדויות המוכיחות את הנוכחות היהודית הקדומה: *בתקופת הגאונים ישבה קהילה יהודית שהייתה בקשר הדוק עם מרכזי התורה בבבל בדרומו של המחוז בעיר סיג'ילמאסא. בנוסף ניתן היה למצוא גם בדור האחרון לישיבת היהודים במחוז אוספי פיוטים, שירה וכתבי יד רבים שהועברו מדור לדור שחלקם היו כתובים בעברית חלקם ארמית וחלקם בערבית-יהודית מקומית. עדות נוספת היא עדותו של המטייל דוד הראובני שבהיותו בפורטוגל בשנת 1527 התוודע להחלפת מכתבים בין שליט תאפילאלת לבין שלטונות פורטוגל המעידים על הימצאותם של יהודים בתחום שלטון תאפילאלת. *עדות נוספת היא מתוך הספר "דברי הימים של פאס" שבו מוזכר מקרים המוכיחים התיישבות יהודית בתאפילאלת. קהילת יהודי תאפילאלת מוכרת כקהילה חיה ותוססת גם בתקופה הקולוניאלית צרפתית וגם לאחריה. משנת 1054 נפגעה הקהילה היהודית על ידי שלטון האלמורבידים ומשנת 1154 נפגעו משלטונם של האלמוהאידים ומצבם של היהודים השתפר לאחר שהוענק להם המעמד של דהימי.[2]

חיי הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפת לימוד התורה בקהילה הייתה עברית אך השפה המדוברת הייתה מרוקאית יהודית. הקהילה הייתה קהילה דתית שמתוכה יצאו רבנים גדולים וחשובים.[2]

עיסוק היהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי הקהילה היו בעיקר סוחרים זעירים, צורפים, רוקעי נחושת, חייטים, נפחים וסנדלרים.[2]

רבני הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב קהילת יהודי תאפילאלת פעלה משפחת הרבנים המוכרת משפחת אבוחצירא. הם ישבו בעיקר בעיר ריסאני.רבי יעקב אבוחצירא פעל בעיר לחידוש מפעל תורני ולהגברת ללימוד התורה בקרב יהודי עיר. כמו כן, הוא הקים ישיבה שנקראה על שמו ועמד בראשה. הוא היווה דמות רוחנית וגם שימש כפרנס לקבל. שושלת משפחת אבוחצירא שימשו כדיינים ברבנות, השתמשו בחוכמתם למען חיזוק החינוך היהודי בקרב ילדי הקהילה. בנוסף, הקימו תלמודי תורה ובתי כנסת.בנוסף למשפחת אבוחצירא פעלו במחוז רבנים נוספים לדוגמא: משפחת לעסרי, אמסלם, בן-הרוש, הרוש, שיטרית, פרץ ועוד. בנוסף לכך הרבנים לא קיבלו שכר מהקהילה על תפקידם.[2]

בתי כנסת בקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת אבוחצירא הקימו שלושה בתי כנסת. הגדול שבהם היה של רבי ישראל אבוחצירא (הבאבא סאלי). השני שימש את המעמד הבינוני והשלישי נועד ליתר העם. בתי הכנסת נבנו בלבני חימר עשירים בשטיחים ושאר קישוטים להידור.[2]

בית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחוז תאפילאלת ישנו בית קברות יהודי עתיק של מנצוריה. מנצוריה הייתה העיר המדברית הקדומה ביותר שהוקמה באיזור זה. בבית קברות זה ניתן לראות מצבות עתיקות שגילם נאמד כ450-500 שנה. בבית קברות זה נקברו היהודים שחיו באלמנצוריה. וגם לאחר שעקרו למקומות אחרים עדיין היו נאמנים לבית קברות זה והמשיכו לקבור בו את מתיהם.[3]

עליה לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהודה ביבאס היה אבי הציונות הרוחנית והמדינית ופעל יחד עם רבי מסעוד אבוחצירא לשכנוע יהודים לעלייה לארץ ישראל מאחר שהאמינו שעל ידי יישוב הארץ תתקרב הגאולה. בשנת 1856 עלו רבי משה, רבי דוד ורבי יעקב אבוחצירא ליפו. יהודי מרוקו תרמו רבות ליישוב ארץ ישראל בכך שעלייתם התאפיינה ברצף עלייה ובמיוחד לארבעת ערי הקודש. "מחנה ישראל" היישוב הראשון בירושלים שמחוץ לחומה הוקם על ידי רבי דוד בן שמעון (המכונה צוף דב"ש). רבי דוד בן שמעון עודד משפחות להצטרף לגרעיני התיישבות ברחבי הארץ. רחמים שלמה אבושדיד היה יד ימינו של צוף דב"ש, היה עשיר בעל השכלה רחבה. קנה אדמות רבות בשכונת "מחנה ישראל" וסייע רבות ברמה החומרית לבני העדה. עליית יהודי מרוקו הייתה גדולה מספרית מעליות מארצות מוצא אחרות. בנוסף המניעים של עליית יהודי מרוקו היו חיבה עמוקה והערצה גדולה לארץ האבות. רוב העולים היו עשירים גדולים שעזבו מאחוריהם בתים, חצרות וארמונות כדי להגיע לארץ הקודש.[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב אוליאל, תפילאלת – ברית מספר 31..יהודי תפילאלת, מורשת יהדות מרוקו יהדות מרוקו עברה ותרבותה – La Préservation, la Diffusion & le Rayonnement du Judaïsme Marocain, ‏תאריך 26 באפריל 2013
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 אמנון אלקבץ, תָאפִילֵלְת (Tafilelt)-היא סיג'ילמאסא, אות ברית קודש
  3. ^ נסים קריספל, ברית מס31- תפילאלת..בית הקברות היהודי של מנצוריה, מורשת יהדות מרוקו יהדות מרוקו עברה ותרבותה – La Préservation, la Diffusion & le Rayonnement du Judaïsme Marocain, ‏תאריך 19 באפריל 2014
  4. ^ דודי אסולין, תרומתה של יהדות מרוקו ללאומיות ולכינונה של מדינת ישראל, ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו שימור מורשת יהדות מרוקו, ‏יולי - 26 - 2016