לדלג לתוכן

מסעוד אבוחצירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי מסעוד אבוחצירא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1828
ריסאני, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במאי 1908 (בגיל 80 בערך)
י"ב באייר ה'תרס"ח
ריסאני, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ריסאני עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו רבי משה תורג'מן
בת זוג

1. מרת חנה

2. מרת עיישא (לאלא עיישא)
שם השושלת משפחת אבוחצירא
אב רבי יעקב אבוחצירא
ילדים רבי ישראל אבוחצירא, רבי דוד אבוחצירא, רבי יצחק אבוחצירא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי מסעוד אביחצירא (או: אבוחצירא) היה רב וראש ישיבה בריסאני שבמחוז תאפילאלת, מרוקו. בנו הבכור של רבי יעקב אבוחצירא ואביהם של רבי ישראל אביחצירא, רבי יצחק אביחצירא ורבי דוד אביחצירא.

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1828 (ה'תקפ"ט), ה'תקצ"ה או ה'תקצ"ו בריסאני. למד תורת הנגלה והנסתר בישיבת אביו, ומעשי מופתים מסופרים עליו כבר מצעירותו. סייע לאביו בעבודת הרבנות והרבצת התורה, ולאחר צאת אביו למסע לכיוון ארץ ישראל, מילא את מקומו כרב בריסאני וכראש ישיבת אביר יעקב.

נפטר בי"ב באייר ה'תרס"ח (1908) ונקבר בריסאני.

כתב חידושי תורה ופסקי דין שלא השתמרו[1], פרט לפסק דין אחד שאושר על ידי הרב שלמה אבן דנאן[2]. הגיעו לידינו גם שני שטרי בוררות שכתב[3]. הכין להדפסה את ספרי אביו, וכתב הקדמות לשניים מהם ("בגדי השרד" ו"אלף בינה"). דרשתו לחגיגת בר המצווה שלו פורסמה אף היא[4].

בתחום הנסתר, יצאו לאור שני חיבורים קטנים ממנו: כוונות על הגדה של פסח וחידושים על ספירת העומר[5].

כתב גם מספר פיוטים, בהם הפיוטים "מזמור שיר ליום השבת"[6] ו"יום השבת טוב להודות"[7], הנפוצים בקרב יהודי מרוקו כחלק מזמירות השבת, ו"ארוממך אודה את שמך"[8].

עשרים ושניים משיריו קובצו ויצאו לאור בספר יגל יעקב.

מאשתו הראשונה חנה נולדו לו:

  • בנו הבכור, רבי דוד אבוחצירא, שמילא את מקום אביו בריסאני. הוצא להורג בידי מנהיג מקומי של כוחות המורדים המרוקאים.
  • בתו שמחה.

לאחר פטירת אשתו הראשונה נשא את מרת עיישא בן חמו (אחיה של מרת עיישא נשא את בתו של רבי אהרן אביחצירא), ולהם נולדו שני בנים ושתי בנות:

  • בן נוסף של מרת עיישא מנישואיה הראשונים הוא רבי מסעוד שיטרית ("בבא סידי").[9]
  • מרת עיישה היא אחותו של דוד בן חמו בעלה של אמא חזאן. הבן שלהם הוא מור רבי אברהם בן חמו ה״בבא נינא״
  • הרב משה אתורג'מאן - מחכמי הישיבה בתאפילאלת ומורו ורבו המובהק של רבי ישראל אבוחצירא ("הבאבא סאלי").
  • הרב שלמה אמסלם - רבה של מידלת
  • הרב יוסף אמסלם - רבה של פיגיג
  • הרב מכלוף שרביט

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שלמה מיארה, קדש לי כל בכור, בתוך: גאוני משפחת אביחצירא, אלעד ה'תשע"ד, חלק ב', עמ' 8-71.
  • הרב יוסף בן נאים, מלכי רבנן עמ' פו.
  • הרב יהודה אריה הראל, מאור ישראל, עמ' 27-20.
  • א. חסיד, סבא דמשפטים: אוצר עובדות על הצדיק המלוב"ן הרה"ק רבי מסעוד אבוחצירא זצוק"ל, בתוך" המבשר תורני, גיליון 126, ט' באייר ה'תשע"א, עמ' ו-ט.
  • רבי יצחק אביחצירא, אפתח היום בשירה, בתוך יגל יעקב, עמ' שיז במהדורת עוז והדר ה'תשע"ו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ראו בהקדמת הרב משה אתורדז'מאן לספר "פתח האוהל"
  2. "אשר לשלמה" יב
  3. פורסמו בידי מיארה, עמ' 15
  4. מיארה, עמ' 32-41
  5. הודפסו על ידי הרב שלמה מיארה, יאמרו גאולי ה'
  6. השיר, בביצוע משה דוויק
  7. הפיוט ב"אתר השירה והפיוט"
  8. נתנאל לייפר, ‏אנסמבל הפיוט של מכון בית צבי - 'ארוממך', באתר כיכר השבת, 7 בדצמבר 2017
  9. לאביו קראו גם רבי מסעוד שיטרית, והוא נפטר קודם לידת בנו, שנקרא על שמו