מסעוד אבוחצירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי מסעוד אבוחצירא
אין תמונה חופשית
לידה 1828
ריסאני, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במאי 1908 (בגיל 80 בערך)
י"ב באייר ה'תרס"ח
ריסאני, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ריסאני עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 13 במאי 1908 עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו רבי משה תורג'מן
שם השושלת משפחת אבוחצירא
אב רבי יעקב אוחצירא
צאצאים רבי ישראל אבוחצירא, רבי דוד אבוחצירא, רבי יצחק אבוחצירא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי מסעוד אביחצירא (או: אבוחצירא) היה רב וראש ישיבה בריסאני שבמחוז תאפילאלת, מרוקו. בנו הבכור של רבי יעקב אבוחצירא ואביהם של רבי ישראל אביחצירא, רבי יצחק אביחצירא ורבי דוד אביחצירא.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1828 (ה'תקפ"ט), ה'תקצ"ה או ה'תקצ"ו בריסאני. למד תורת הנגלה והנסתר בישיבת אביו, ומעשי מופתים מסופרים עליו כבר מצעירותו. סייע לאביו בעבודת הרבנות והרבצת התורה, ולאחר צאת אביו למסע לכיוון ארץ ישראל, מילא את מקומו כרב בריסאני וכראש ישיבת אביר יעקב.

נפטר בי"ב באייר ה'תרס"ח (1908) ונקבר בריסאני.

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב חידושי תורה ופסקי דין שלא השתמרו[1], פרט לפסק דין אחד שאושר על ידי הרב שלמה אבן דנאן[2]. הגיעו לידינו גם שני שטרי בוררות שכתב[3]. הכין להדפסה את ספרי אביו, וכתב הקדמות לשניים מהם ("בגדי השרד" ו"אלף בינה"). דרשתו לחגיגת בר המצווה שלו פורסמה אף היא[4].

בתחום הנסתר, יצאו לאור שני חיבורים קטנים ממנו: כוונות על הגדה של פסח וחידושים על ספירת העומר[5].

כתב גם מספר פיוטים, בהם הפיוטים "מזמור שיר ליום השבת"[6] ו"יום השבת טוב להודות"[7], הנפוצים בקרב יהודי מרוקו כחלק מזמירות השבת, ו"ארוממך אודה את שמך"[8].

עשרים ושניים משיריו קובצו ויצאו לאור בספר יגל יעקב.


Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יגל יעקב

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאשתו הראשונה חנה נולדו לו:

  • בנו הבכור, רבי דוד אבוחצירא, שמילא את מקום אביו בריסאני. הוצא להורג בידי מנהיג מקומי של כוחות המורדים המרוקאים.
  • בתו שמחה.

לאחר פטירת אשתו הראשונה נשא את עיישה בן חמו, ולהם נולדו שני בנים ושתי בנות:

  • רבי ישראל אבוחצירא ("באבא סאלי") - ראש ישיבה ורב בריסאני, ארפוד ובודניב, ממנהיגיה הרוחניים של יהדות מרוקו בישראל.
  • רבי יצחק אביחצירא ("באבא חאקי") - רבן של רמלה ולוד וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
  • בתו חמא, נישאה לרב יחיא אילוז. בתם שמחה הייתה אשתו הראשונה של הבאבא סאלי. נכדם הוא הרב אליהו אבוחצירא, לשעבר רבה של נצרת עילית.
  • בתו ביחא, נישאה לרבי דוד אזרוואל.
  • בנם המאומץ היה רבי מסעוד שטרית ("באבא סידי").

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב משה אתורג'מאן - מחכמי הישיבה בתאפילאלת ומורו ורבו המובהק של רבי ישראל אבוחצירא ("הבאבא סאלי").
  • הרב שלמה אמסלם - רבה של מידלת
  • הרב יוסף אמסלם - רבה של פיגיג
  • הרב מכלוף שרביט

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמה מיארה, קדש לי כל בכור, בתוך: גאוני משפחת אביחצירא, אלעד ה'תשע"ד, חלק ב', עמ' 8-71.
  • הרב יוסף בן נאים, מלכי רבנן עמ' פו.
  • הרב יהודה אריה הראל, מאור ישראל, עמ' 27-20.
  • א. חסיד, סבא דמשפטים: אוצר עובדות על הצדיק המלוב"ן הרה"ק רבי מסעוד אבוחצירא זצוק"ל, בתוך" המבשר תורני, גיליון 126, ט' באייר ה'תשע"א, עמ' ו-ט.
  • רבי יצחק אביחצירא, אפתח היום בשירה, בתוך יגל יעקב, עמ' שיז במהדורת עוז והדר ה'תשע"ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו בהקדמת הרב משה אתורדז'מאן לספר "פתח האוהל"
  2. ^ "אשר לשלמה" יב
  3. ^ פורסמו בידי מיארה, עמ' 15
  4. ^ מיארה, עמ' 32-41
  5. ^ הודפסו על ידי הרב שלמה מיארה, יאמרו גאולי ה'
  6. ^ השיר, בביצוע משה דוויק
  7. ^ הפיוט ב"אתר השירה והפיוט"
  8. ^ [1]