מרוקאית יהודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עיתון אלחוררייא (La Liberté) מ-4 באוגוסט 1922 בגרסתו המרוקאית-יהודית

מרוקאית יהודית או מוגרבית היא שפה יהודית המדוברת בפי יהודי מרוקו ויוצאיה זה דורות רבים. לשון זו שונה מהערבית המרוקאית בהיותה כתובה באותיות עבריות, בתחביר וכן באוצר המילים שלה, המאופיין בשאילה מעברית, צרפתית, ספרדית, ערבית מדוברת ותמזיגית.

קשה לקבוע מתי החלה הלשון היהודית להתפתח במרוקו, ולשון זו נקראה "אְל-יְ'הוּדִייָ'א" הרבה לפני הכיבוש המוסלמי[דרושה הבהרה]. המרוקאית-יהודית נקראת במרוקו "לְ-עָארְבִּייָ'א דְל-לִ-יהוּד".

לאחרונה החלו בישראל הדורות הצעירים של העדה המרוקאית ללמוד את השפה, להחיות אותה ולהפיץ אותה ברבים על מנת לשמור על התרבות המרוקאית. במסגרת זו החלו לכתוב ספרים בעברית בהם משולבים מילים בערבית מרוקאית כמו אצל המשורר ארז ביטון בספרו "מנחה מרוקאית", ואצל הרצל כהן בספרו "אבני שיש טהור". בשפה זו עוסקים כמה אתרי אינטרנט (ובהם "קוסקוס") וכן הוקם תיאטרון מרוקאי ראשון בישראל. בשנים האחרונות נשמעים קולות של חוקרים הטוענים שמדובר בשפה עתיקה שבדומה ליידיש וללאדינו יש מקום להעניק לה מעמד של שפה לשימור. בקול ישראל היה מקריין רפאל בן שמחון בשפה המוגרבית.

בשנת 2009 יצא לראשונה לאור מילון מרוקאית יהודית-עברית בעריכת מרכוס חנונה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף שיטרית, לָשון ומַאֲגָרֶיהָ לָשון ומַאֲרָגֶיהָ; מחקרים סוציו–פרגמטיים בערבית היהודית בצפון אפריקה ובמרכיב העברי שבה: כתבות, שירים, סיפורים ופתגמים, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ע (2009).
  • יוסף שיטרית, השירה הערבית היהודית שבכתב בצפון-אפריקה — עיונים פואטיים, לשוניים ותרבותיים, ירושלים: משגב ירושלים, תשנ"ד.
  • יעקב בהט, המרכיב העברי בערבית הכתובה של יהודי מרוקו, ירושלים: מוסד ביאליק, 2002.
  • משה בר-אשר, מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה, ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ח; מהדורה שנייה מורחבת: תשנ"ט.
  • Norman Stillman, The Language and Culture of the Jews of Sefrou, Morocco: An Ethnolinguistic Study, Manchester: Manchester University Press, 1988.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.