קוסטא דחיותא
קוּסְטָא דְּחַיּוּתָא דְּלִבָּא (בתרגום מארמית: מידת החיים של הלב) או בקיצור קוסטא דחיותא, הוא ביטוי של מיסטיקה יהודית, המתאר חלק קטן של הנשמה, שנותרת בגוף בזמן השינה. רק בזכות חלק קטן זה של נשמה, האדם יכול להקיץ בבוקר משנתו.
מקור הביטוי בספר הזוהר, ולאחר מכן עבר התפתחות בתנועת החסידות להיבטים רחבים יותר, המקבילים בין השינה לבין מצבו הקשה של עם ישראל. היכולת של גוף האדם להקיץ מהשינה, והגאולה הצפויה לעם ישראל - תלויים ב"קוסטא דחיותא", שבמישור הלאומי הוא האמונה של עם ישראל.
המקור בספר הזוהר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הביטוי מופיע לראשונה בספר הזוהר
... נפשא דבר נש כד סליק לערסיה נפקת מניה וסלקא לעילא, ואי תימא דכלהו סלקאן, לאו כל חד וחד חמי אפי מלכא, אלא נפשא סלקא, ולא אשתאר בה בהדי גופא בר חד רשימו דקסטא דחיותא דלבא.
— ספר הזוהר, חלק א' דף פ"ג ע"א
... נפש האדם, בעת שעולה לישון על מיטתו, יוצאת ממנו ועולה למעלה. ואם תאמר שכולם עולים אינו כך, כי לאו כל אחד ואחד רואה פני המלך, אלא הנפש עולה אל המלך, ולא נשאר אז עם הגוף רק רשימה אחת, שהיא מידת החיים של הלב
— הסולם
התפיסה המקובלת במיסטיקה היהודית היא שהנשמה היא מעין יחידה רוחנית בפני עצמה, ובשעת השינה מתנתקת מהגוף ומופקדת בידי האל, וחוזרת לגוף בסיום השינה. "קוסטא דחיותא דלבא" הוא מידת החיים המינימלית - חלק קטן מהנשמה, שבזכותה הגוף מתקיים בזמן השינה, למרות שרוב הנשמה נטשה אותו.
בתנועת החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אברהם יהושע השיל מאפטא (ה"אוהב ישראל") הרחיב את המשמעות מנשמה של אדם למושג השכינה. כשם שהנשמה יוצאת מגוף האדם בשינה, כך השכינה הסתלקה מהעולם בגלל ה"רשעים" שהקימו את מגדל בבל ואשר גרמו להמבול. כשם שלגוף נדרש "קוסטא דחיותא דלבא" כדי להתקיים בכל זאת בזמן השינה - כך מצוות שקיים יעקב, בהן מצוות יישוב הארץ הביאו ניצוצות קודש לעולם - וזה בבחינת "קוסטא דחיותא".
הרב שמחה בונים מפשיסחה מקביל בין החטאים לבין השינה (או המוות), וההתגברות על החטאים ויכולת להגיע לגאולה ולתחיית המתים היא כמו התגברות על השינה - בזכות "קוסטא דחיותא" שיש לכל אדם בישראל.
רבי יהודה אריה ליב אלתר (ה"שפת אמת") התייחס לחודש ניסן שהוא "ראש חדשים" (שמות י"ב, ב'), הוא החודש שבו מתחדש העולם ובו התרחשו בריאת העולם ויציאת מצרים, ולכן חודש ניסן הוא בכוח שמאיר את כל חודשי השנה, כשם ש"קוסטא דחיותא" היא מקור החיים לגוף בשינה. לשם כך הוא משתמש בדמיון בין המלים "שנה" ו"שינה".
רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (המגיד מקוז'ניץ) מרחיב את הנושא לעם ישראל כולו. איך יעשה אלוהים נס גדול לרומם קרן ישראל מכל צרותיהם ? הגאולה ותחיית המתים יתקיימו בזכות "קוסטא דחיותא" לאומי של עם ישראל - שארית חיות שתהווה בסיס לתחיית העם, כשם שחזרת הנשמה לגוף בסוף השינה מתקיימת בזכות "קוסטא דחיותא" של הגוף.
האדמו"ר מסלונים רבי שלום נח ברזובסקי ("נתיבות שלום") מקביל בין גרעין הזרע שנמצא זמן רב באדמה, ומתחיל להירקב ובכל זאת יש בו "קוסטא דחיותא", שבזכותו הוא מתחיל לצמוח. הזרע לא יכול לצמוח בלי הריקבון שקדם לצמיחה. בכל זאת - לא ריקבון מוחלט, כי אז לא יוותר יותר "קוסטא דחיותא" והזרע לא יצמח. כך גם עם ישראל במצרים היה במצב כמו הזרע הרקוב, ורק בזכות "קוסטא דחיותא" שנותרה בעם ישראל, היא האמונה - הם זכו להיגאל. כך גם גאולת המשיח תלויה באותה אמונה היא ה"קוסטא דחיותא" שיש בעם ישראל למרות מצבו הקשה.
וזהו סוד הגאולה של הכלל והפרט, וכל אורו של משיח תלוי באי ההשלמה של כלל ישראל, שבהירות האמונה שיש לישראל בכל יום בביאת המשיח היא הקוסטא דחיותא להצמיח אורו של משיח.
— רבי שלום נח ברזובסקי
