מצוות יישוב ארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מצוות יישוב ארץ ישראל
(מקורות עיקריים)
האבות המייסדים של מנוחה ונחלה, 1892
האבות המייסדים של מנוחה ונחלה, 1892
מקרא ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק נ"ג
משנה מסכת כתובות, פרק י"ג, משנה י"א
תלמוד בבלי מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב' והלאה
משנה תורה הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה', הלכות ט'-י"ב
שולחן ערוך אבן העזר, סימן ע"ה
ספרי מניין המצוות השגות הרמב"ן, מצווה ד'

מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה ביהדות ליישב את ארץ ישראל. מצווה זו היא יסוד חשוב ביהדות, וחז"ל אף קבעו שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה[1]. מצוות יישוב הארץ מתקיימת בבניית בתים.

ישנה מחלוקת ראשונים האם המצווה כלולה במניין תרי"ג המצוות.

גבולות ארץ ישראל לגבי מצוות ישוב הארץ, אינם קשורים לגבולות הארץ לגבי מצוות התלויות בארץ שהם לכל היותר גבולות פרשת מסעי, אלא הם תלויים בגבולות הארץ המובטחת[2][3].

המקור בתורה ובהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה נאמר: ”וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ“[4], ועל סמך פסוק זה כתב הרמב"ן:

נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם יצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר: והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ, אשר נשבעתי לאבותיכם

רמב"ן השמטות לספר המצוות מצווה ד

הרמב"ן בהגדרה זו מגדיר את המצווה כמצווה כללית שמוטלת על כל עם ישראל. ואילו הרמב"ם לעומתו מגדיר את המצווה כמצווה פרטית שמוטלת על כל אדם מישראל:

לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה.

הגדרת המצווה וחלוקתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחלקו הדעות האם מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה מיוחדת מהתורה הנוהגת בכל זמן, או שמא ישנן רק מצוות פרטיות רבות הקשורות בישיבה בארץ. המחלוקת לגבי מצוות יישוב הארץ, בין דאורייתא ובין דרבנן, מתחילה בגמרא וממשיכה אצל הראשונים. מחלוקת נוספת היא השאלה האם ישנו הבדל בין אדם יחיד לבין קִבוץ אנשים ("חומה") שרוצים לעלות לארץ ישראל.

בגמרא, מסכת כתובות, ישנה דעה, של רב יהודה (ראש ישיבת פומבדיתא בבבל), שאסור לעלות לארץ ישראל מבבל[5], עד שהאל יפקוד את עמו ויעלה אותם לארץ (לפי נבואת ירמיהו כז, 22).

הרמב"ם והרמב"ן נחלקו בשאלה אם מצוות יישוב הארץ היא כלולה בתרי"ג מצוות. לדעת הרמב"ן היא מצווה מן התורה, הנלמדת מתוך הפסוק "והורשתם את הארץ וישבתם בה"[6], והוא משיג על הרמב"ם שלא כלל אותה בספר המצוות.

בדעת הרמב"ם שהשמיט את מצוות יישוב ארץ ישראל ממנין תרי"ג המצוות נכתבו כמה הסברים:

  • בספר מגילת אסתר כתב לבאר שהרמב"ם לא מנה את המצווה הוא משום שאינה נוהגת בזמן הגלות. על הסברו של בעל מגילת אסתר הקשו קושיות רבות, בין היתר שדרכו של הרמב"ם למנות גם מצוות שאינן נוהגות בזמן הגלות (כגון הפרשת תרומות ומעשרות)[7].
  • באבני נזר כתב הסבר נוסף, לפיו הרמב"ם לא מנה מצווה זו משום שהיא נכללת במצוות "החרם תחרימם"[8], ודרכו לא למנות מצווה שכלולה במצווה אחרת[9].
  • בשם הרב קוק נאמר שהרמב"ם לא מנה את המצווה משום שהיא מצווה כללית, ואין דרכו של הרמב"ם למנות מצוות כאלה[10].

ובמחלוקת האם מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה הנוהגת היום, או שמא אינה, חולקים רבים מן הראשונים. ישנם מן הראשונים שהתייחסו לנושא זה וסבורים כי מצוות יישוב הארץ ליחיד נוהגת גם לאחר החורבן אף על פי שעם ישראל בגלות[11], ויש הסבורים שאין מצוות יישוב הארץ בזמן הגלות[12]. יש מהראשונים שיש ספק או מחלוקת מהי שיטתם[13].

קניית בית בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד המצווה לגור בארץ ישנה מצווה נוספת לקנות בית בארץ, שיהיה ישובו קבוע וחשוב. מצווה זו נלמדת מהפסוק הנאמר בתורה לגבי היוצאים למלחמה: ”וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ“[14] התורה פוטרת את החייל משירות צבאי אם בנה בית ועדיין לא זכה לגור בו

מצוות יישוב ארץ ישראל מתקיימת בקניין ובעלות, שהיא ההפך מגרות תחת שלטון זרים. לכן הקונה בית בארץ ישראל – מקיים בכך את המצווה[15].

בשו"ת המרחשת (ח"א סי' כב אות ז) כתב: מצות ישוב ארץ ישראל נוהגת בנשים כבאנשים, אבל מצווה זו אינה מתקיימת בישיבה לבדה, כי אם גם כן בקנין קרקע בארץ ישראל. כמפורש בפסוק "וירשתם אותה וישבתם בה", שצריך ירושה וישיבה (הקנין – הוא הירושה, והדירה – היא הישיבה) ויש צורך בשניהם עבור קיום המצווה.

לחלק מהדעות גם קניית קרקע, בלא בית, היא מצווה, דבר זה נלמד מאברהם אבינו שקנה קרקע מעפרון[16]. היו שהגדילו לטעון כי קניית חלקת שדה בארץ ישראל ישראל, כמוה כקניית חלקה בגן עדן[17]. בשו"ת אבני נזר (יו"ד סימן תנה) נכתב, כי אפילו עבור אנשים היושבים מחוץ לישראל זו מצווה לקנות נחלה בארץ ישראל, והדבר נחשב כאלו יושבים בארץ ישראל.

מצוות נטיעת עצים בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטיעת עצי פרי בארץ ישראל היא חלק ממצוות ישוב ארץ ישראל. נטיעת עצים בארץ ישראל מהווה אחד מסימני הגאולה. במדרש נאמר כי יש בנטיעת עצים עוד כמה מעלות ומצוות, לדוגמא - נטיעת אילנות מאכל בארץ ישראל פוטרת את החייל משירות צבאי, עד סוף השנה הרביעית. מקורות: בפרשת קדושים (ויקרא, י"ט, כ"ג) נאמר ”וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ“. על פי פשוטו של מקרא, וכן גם פירושו בהלכה, הפסוק עוסק באיסור ערלה, ונאמר בו שכאשר אדם נוטע עץ בארץ ישראל, אסור לו לאכול את פירות הערלה. אולם, במדרש למדו חז"ל מכך שהתורה ציינה בפירוש את פעולת הנטיעה במילה "ונטעתם", ולא הסתפקה בכתיבת האיסור ("שלש שנים יהיה לכם ערלים"), לרמז שבבואם לארץ ישראל יתעסקו תחילה בנטיעת עצים.[18] במדרש מסופר שמשה רבנו ציווה את עם ישראל הנכנסים לארץ, לקחת מעדר ולטעת עצים. וז"ל ”כיון שנכנסו ישראל לארץ אמר להם משה כל אחד ואחד מכם יטעון מכושיה ויפוק וינצוב ליה נציבין הה"ד כי תבאו אל הארץ ונטעתם“.[19]

עידוד יישוב ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלוקת בין בני זוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשנה במסכת כתובות נכתב:

הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין, הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין אחד האנשים ואחד הנשים

משנה מסכת כתובות פרק יג משנה יא

על פי פרשנותה המקובלת של משנה זו, אם איש ואישה אינם מצליחים להגיע להסכמה האם לגור בארץ ישראל או מחוצה לה, האיש רשאי לגרש את אשתו ללא כתובה אם היא מסרבת לדור עמו בארץ, והיא רשאית לדרוש ממנו גט וכתובה אם הוא מסרב לדור עימה בארץ. משנה זו נפסקה להלכה על ידי כמעט כל הפוסקים.[20]

קניית בית מגוי בשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ההלכה אין לומר לגוי לעשות מלאכה האסורה על יהודי בשבת. אולם לצורך קניית בית מגוי בארץ ישראל התירו חכמים לומר לגוי לכתוב ולחתום חוזה לקניית הבית בשבת מידי גוי[21]. בקניית קרקע בארץ ישראל מגוי ישנה מצווה כפולה: א. יישוב ארץ ישראל בכך שיגור בקרקע יהודי. ב. מצוות כיבוש הארץ בגאולת הקרקע מהגוי. לכן אפילו כבר יש לו דירה מצווה לגאול את הקרקע מהגוי[22].

איסור גידול בהמה דקה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המשנה[23]. אסור לגדל בהמה דקה (צאן) בארץ ישראל, אלא אם מגדלה ביערות או במדברות. המפרשים נתנו טעמים שונים הקשורים למצוות יישוב ארץ ישראל. רש"י סבר שהטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות מכלות את השדות והעצים[24], והרמב"ם סבר שטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות אוכלות את הזרעים[25], ובכך מכלות את הצומח.

נפסק בשו"ע[26] שבזמן הגלות בטל איסור זה. עם התחדשות היישוב היהודי בעת החדשה דנו הפוסקים האם האיסור חוזר. רבים מתירים בנימוק שפקע האיסור ויש צורך בתקנה חדשה בשביל לאסור, או מחמת שכיום רואים בזה תועלת ליישוב[27]. יש הסוברים שחזר האיסור למקומו[28].

במקום פיקוח נפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכמה פסוקים עם ישראל מצווה לכבוש ולהילחם כדי לכבוש את ארץ ישראל. מכך שבמלחמה יש הרוגים ובכיבוש הארץ מסכנים את חיי הלוחמים למדו שמעלת מצוות ירושת ארץ ישראל עדיפה על שמירת חיי האדם וכך לדבריהם מצוות יישוב ארץ ישראל היא אף כאשר יש בדבר סכנת נפשות.

איסור יציאה מארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יציאה מארץ ישראל (הלכה)

הרמב"ם מציין שאסור לצאת מארץ, למעט לצרכים מסוימים:

אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה, או לישא אישה, או להציל מיד הגויים, ויחזור לארץ. וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ - אסור, אלא אם כן חזק שם הרעב, עד שנעשה שווה דינר חיטין בשני דינרין

משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים, פרק ה, הלכה ט

מעלת המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגודל מעלת יישוב ארץ ישראל נכתב רבות בתלמוד ובראשונים:

  • כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה[29].
  • לעולם ידור אדם בא"י אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים.
  • כל הקבור בא"י כאילו קבור תחת המזבח.
  • כל המהלך ד"א בארץ ישראל, מובטח לו שהוא בן העוה"ב. וכעין זה מובא בספרי: "כל הדר בארץ ישראל... הרי הוא בן העוה"ב"[30].
  • ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצוות שבתורה[31].
  • עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה', ובחו"ל אינם אלא ציונים[32].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט מצווה ליישב את ארץ ישראל, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ "מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה" (תוספתא, עבודה זרה, ה', ב') "וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות" - ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות (ספרי, וכן ילקוט שמעוני דברים י"ב, רמז תתפה)
    2. ^ פירוש הרדב"ז על משנה תורה לרמב"ם, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק ד', הלכה ו'
    3. ^ פירוט הגבולות; ג - מצוות ישוב הארץ חלק ג' | אתר ישיבה, www.yeshiva.org.il
    4. ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק נ"ג
    5. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב' והלאה
    6. ^ במדבר לג, נג
    7. ^ שו"ת אבני נזר, חלק יורה דעה, סימן תנד.
    8. ^ ספר דברים, פרק כ', פסוק י"ז.
    9. ^ כמו שמנה רק את מצוות עשיית המשכן ולא מנה את עשיית הארון והכפורת כמצוות בפני עצמן.
    10. ^ הרב צבי יהודה קוק, שיחות הרב צבי יהודה, מועדים ב', תשס"ז, עמ' 221, וראו במקורות שבהערה
    11. ^ ריה"ל, רמב"ן, הרמב"ם - משנה תורה, הלכות מלכים פרק ה', הרב"ס -ר' ברוך ב"ר שמואל הספרדי, רשב"א לדעתו זו מצווה מועטת, רבי יעקב סקילי -תורת המנחה, דרוש סט, הר"ן -"אבל כל שלא נתן לה גט כיון דמיחייב לה בשאר כסות ועונה לא כל הימנו לעקור לאו זה בידיים משום ישובו של ארץ ישראל" (שו"ת הר"ן סימן לח)
    12. ^ בעל המגילת אסתר, תוספות על מסכת כתובות דף קי עמוד ב ד"ה והוא אומר לעלות, המהר"ם מינץ, האבני נזר, הרשב"ש
    13. ^ כדוגמת תרומת הדשן והריטב"א
    14. ^ ספר דברים, פרק כ', פסוק ה'
    15. ^ שו"ת ישועות מלכו (יורה דעה סימן סו). וראה ר' צדוק הכהן מלובלין (דברי סופרים אות יד)
    16. ^ ספר בית ראובן פרק ב' על פי המבואר באבן עזרא בראשית כ"ג.
    17. ^ אבן עזרא על בראשית לג יט; מדרש זוטא, רות פרשה ד, על רות ד,ה.
    18. ^ ויקרא רבה, פרשה כ"ה, פסקה ג'; ובתנחומא קדושים ח, ואור החיים שם
    19. ^ ויקרא רבה, פרשה כ"ה, פסקה ה'.
    20. ^ הרמב"ם הלכות אישות יג, הלכות יט-כ., הרי"ף מסכת כתובות דף קי עמוד ב. הרא"ש שם פרק יג סימן יח. הסמ"ג לאוין פא. פסקי הרי"ד, ריטב"א, ר"ן ונימוקי יוסף מסכת כתובות שם. ועוד רבים משום שמצות ישיבת ארץ ישראל היא מצווה לדורות. וכן באחרונים פסקו השו"ע בחלק אבן העזר סימן עה הלכות ג'-ד' ופתחי תשובה שם בסעיף קטן ו.
    21. ^ "שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת...משום ישוב א"י לא גזור רבנן". בבלי, גיטין, דף ח, ב'.
    22. ^ כיבוש וקנין ארץ ישראל, בתוך 'קדושת ציון' ניסן תשע"ו
    23. ^ מסכת בבא קמא ז' ז', ובגמרא שם: "אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל, ...תניא אידך: אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו"
    24. ^ רש"י בבא קמא דף עט/ב
    25. ^ פירוש המשניות, בבא קמא
    26. ^ חושן משפט, תט, א
    27. ^ הר צבי לטור חו"מ ת"ט, צומת התורה והמדינה כרך ג' – הרב שמעון ברוך אוחיון
    28. ^ שו"ת יביע אומר חלק ג - חושן משפט סימן ז ושו"ת שבט הלוי חלק ד סימן רכז
    29. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב'.
    30. ^ (האזינו לב, מג).
    31. ^ תוספתא ע"ז ד' ג'
    32. ^ רמב"ן על התורה דברים יא.

    הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.