מצוות יישוב ארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

ישוב ארץ ישראל היא מצווה ליישב את ארץ ישראל ביהודים. קיימת מחלוקת לגבי תוקף החיוב, כלומר האם מדובר במצווה דאורייתא או דרבנן.[1] מצווה זו משליכה על מצוות רבות אחרות שאין אפשרות לקיימן אלא בארץ ישראל, המכונות מצוות התלויות בארץ, ובימינו כוללות גם המצוות הקשורות בבית המקדש ובהקרבת קרבנות. לדברי חז"ל שקולה ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצות שבתורה.[2]

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם אבי עם ישראל מצווה לעקור ממקומו וללכת אל ארץ ישראל.[3] גם כאשר הוא כבר מתגורר בארץ, הארץ מובטחת לזרעו מספר פעמים,[4] ולכן כאשר הוא מחפש כלה לבנו יצחק, הוא מזכיר עניין זה, כהסבר לאי עזיבתו של יצחק את הארץ.[5] בזמן התמודדות קשה עם רעב, יצחק מצווה שלא לעזוב את הארץ, וההסבר הוא שהארץ מובטחת לזרעו: "כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל".[6] כאשר יעקב בורח מאחיו עשיו לחרן הוא מתבשר על כך שהארץ תנתן לצאצאיו: "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ.".[7] משה מצווה בגאולת מצרים להעלות את עם ישראל את ארץ ישראל, בהתאם לשבועה האלוהית לאברהם ליצחק וליעקב.[8] בעקבות חטא המרגלים, שבו ישראל חוששים לעלות לארץ ישראל ומחליטים לשוב למצרים, נגזר עליהם לבלות ארבעים שנה במדבר.[9] כאשר אנשי שבט ראובן וגד רוצים להתיישב בעבר הירדן, משה נוזף בהם באופן חמור: "וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם, תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים, לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף ה' אֶל יִשְׂרָאֵל".[10]

נראה שהתנ"ך מייחס לחבל גאוגרפי זה מספר מעלות. מצד אחד מעלות חומריות ושפע כלכלי, ובהתאם לכך הארץ מכונה במספר מקומות במקרא "ארץ זבת חלב ודבש",[11] וכן "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ, אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת." (דברים ח' ט'). ועם זאת לארץ מיוחסות מעלות רוחניות. ארץ שיש בה השגחה אלוהית מיוחדת ותמידית: "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:" (דברים י"א י"ב). משה המחוקק והנביא שמכונה במקרא "טוב", אף מכנה את ארץ ישראל בכנוי "ארץ טובה".[12]

בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות התלמודית באה לידי ביטוי השקפת העולם היהודית המתבססת על מצוות ישוב ארץ ישראל:

"לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה"[13]
"כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון"[14]
"כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא"[14]

הגדרת וחלוקת המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצווה זו שהיא אחת מרמ"ח מצוות עשה לפי מניין המצוות של הרמב"ן, מורכבת משני חלקים:

  • מצווה כללית שמוטלת על כל עם ישראל.
  • מצווה פרטית שמוטלת על כל אדם ואדם להתגורר בארץ ישראל (נודע גם כ"מצוות ישיבת ארץ-ישראל").

במצווה הכללית מוטל על האומה לכבוש את ארץ ישראל וליישב אותה על ידי עם ישראל, ובלשון הרמב"ן:

נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם יצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר‏‏: והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ, אשר נשבעתי לאבותיכם.[15]

רמב"ן השמטות לספר המצוות מצווה ד

במצווה הפרטית כל אדם מישראל מחויב לגור בארץ ישראל, כמו שכתב הרמב"ם:

לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה.

משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים, פרק ה, הלכה יב

נחלקו הדעות האם מצוות ישוב ארץ ישראל היא מצווה מיוחדת מהתורה הנוהגת בכל זמן, או שמא ישנן רק מצוות פרטיות רבות הקשורות בישיבה בארץ. המחלוקת לגבי מצות ישוב הארץ, בין דאורייתא ובין דרבנן, מתחילה בגמרא וממשיכה אצל הראשונים. מחלוקת נוספת היא השאלה האם ישנו הבדל בין אדם יחיד לבין קִבוץ אנשים ("חומה") שרוצים לעלות לארץ ישראל.

הגמרא במסכת כתובות דנה במצווה לדור בארץ ישראל ישוב הארץ ומביאה דעה שאסור לעלות אליה מבבל.[16] הרמב"ם והרמב"ן נחלקו בשאלה אם מצוות יישוב הארץ היא אחת מרמ"ח מצוות עשה. לדעת הרמב"ן היא מצווה מן התורה, הנלמדת מתוך הפסוק "והורשתם את הארץ וישבתם בה",[17] והוא משיג על הרמב"ם שלא כלל אותה בספר המצוות.

ובמחלוקת האם מצוות ישוב ארץ ישראל היא מצווה הנוהגת היום, או שמא אינה, חולקים רבים מן הראשונים. ישנם מן הראשונים שהתייחסו לנושא זה וסבורים כי מצוות יישוב הארץ ליחיד נוהגת גם לאחר החורבן למרות שעם ישראל בגלות,[18] ויש הסבורים שאין מצוות יישוב הארץ בזמן הגלות.[19] ויש מהראשונים שיש ספק או מחלוקת מהי שיטתם.[20]

בימינו, לאחר קום המדינה רווחת הדעה שישנה מצווה ביישוב הארץ. עם זאת עמדת חסידות סאטמר היא שהמצווה אינה קיימת כיום.

עידוד הישיבה בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלוקת בין בני זוג

הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין אחד האנשים ואחד הנשים

משנה מסכת כתובות פרק יג משנה יא

על פי פרשנותה המקובלת של משנה זו, אם איש ואישה אינם מצליחים להגיע להסכמה האם לגור בארץ ישראל או מחוצה לה, האיש רשאי לגרש את אשתו ללא כתובה אם היא מסרבת לדור עמו בארץ, והיא רשאית לדרוש ממנו גט וכתובה אם הוא מסרב לדור עימה בארץ. משנה זו נפסקה להלכה על ידי כמעט כל הפוסקים.[21]

קניית בית מגוי בשבת

על פי ההלכה אין לומר לגוי לעשות מלאכה האסורה על יהודי בשבת. אולם לצורך קניית בית מגוי בארץ ישראל התירו חכמים לומר לגוי לכתוב ולחתום חוזה לקניית הבית בשבת מידי גוי.[22]

איסור גידול בהמה דקה בארץ ישראל

על פי המשנה.[23] אסור לגדל בהמה דקה (צאן) בארץ ישראל, אלא אם מגדלה ביערות או במדברות. המפרשים נתנו טעמים שונים הקשורים למצוות יישוב ארץ ישראל. רש"י סבר שהטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות מכלות את השדות והעצים,[24] והרמב"ם סבר שטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות אוכלות את הזרעים,[25] ובכך מכלות את הצומח.

במקום פיקוח נפש

בכמה פסוקים עם ישראל מצווה לכבוש ולהלחם כדי לכבוש את ארץ ישראל. מכך שבמלחמה יש הרוגים ובכיבוש הארץ מסכנים את חיי הלוחמים למדו שמעלת מצוות ירושת ארץ ישראל עדיפה על שמירת חיי האדם וכך לדבריהם מצוות יישוב ארץ ישראל היא אף כאשר יש בדבר סכנת נפשות.

מעלתה של ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חביבותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חכמים הפליגו מאד בחביבותה של ארץ ישראל, ובכלל בחיים בה.

גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל, ומנשקין אבניה, ומתגלגלין על עפרה, וכמו שנאמר[26]: "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו".[27] וכן כתב הרמב"ם:

אמרו חכמים: כל השוכן בארץ ישראל - עוונותיו מחולין, שנאמר "ובל יאמר שכן חליתי, העם היושב בה נשוא עוון" .[28] אפילו הלך בה ארבע אמות - זוכה לחיי העולם הבא! וכל הקבור בה - נתכפר לו, וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה, שנאמר "וכיפר אדמתו עמו".[29] ובפורענות הוא אומר "על אדמה טמאה תמות".[30] ואינו דומה קולטתו מחיים, למי שקולטתו לאחר מיתה. ואף על פי כן גדולי החכמים היו מוליכין את מתיהן לשם. צא ולמד מיעקב אבינו, ויוסף הצדיק

משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים, פרק ה, הלכה יא

בתורה ארץ ישראל מוזכרת כמה פעמים בכינוי: "הארץ הטובה",[31] וכן בשם: "ארץ זבת חלב ודבש".[32] ועוד אמרה התורה על ארץ ישראל:

כי ה' אלוהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר: ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן, ודבש: ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, לא תחסר כל בה, ארץ אשר אבניה ברזל, ומהרריה תחצוב נחושת

דברים ז-ט

ובמדרש מוזכרת חביבותה של ארץ ישראל על ידי הקב"ה:

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: הֵן הָאָרֶץ חֲבִיבָה עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד,[33] וְיִשְׂרָאֵל חֲבִיבִין עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם.[34] אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן חֲבִיבִין עָלַי, לָאָרֶץ שֶׁחֲבִיבָה עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן[35]

מדרש רבה, ספר במדבר, פרשה כג, ז

קדושתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדושת ארץ ישראל לעניין מצוות התלויות בארץ, שהן רוב המצוות שבגידולי הקרקע, ובכללן ביכורים, שתי הלחם, שמיטה, ותרומות ומעשרות חלה רק בחלק מהתקופות ההיסטוריות.[36]

  • קדושה ראשונה. נעשתה על ידי יהושע בדרך של כיבוש, ובטלה עם חורבן הארץ.
  • קדושה שנייה. נעשתה על ידי עזרא הסופר בדרך של חזקה, וקדושה זו קידשה את הארץ גם לעתיד לבוא, מפני שאפילו שהארץ נכבשה לאחר מכן על ידי גוים, עדיין מדרבנן החזקה שעשה בה עזרא לא בטלה.

איסור יציאה מארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יציאה מארץ ישראל (הלכה)

הרמב"ם מציין שאסור לצאת מארץ, למעט לצרכים מסוימים:

אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה, או לישא אישה, או להציל מיד הגויים, ויחזור לארץ. וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ - אסור, אלא אם כן חזק שם הרעב, עד שנעשה שווה דינר חיטין בשני דינרין

משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים, פרק ה, הלכה ט

גבולות הארץ למצווה זו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבולות ארץ ישראל הם הקובעים את השטח בו מתקיימת מצוות יישוב הארץ. עם זאת גבולות הארץ לעניין מצווה זו נתונים במחלוקת בין הפוסקים[37]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יעקב זיסברג, נחלת יעקב - ברורים במצוות ישיבת ארץ ישראל, הוצאת המכון התורני, ישיבת אור עציון, מרכז שפירא התשס"ה.
  • יוסף טובי, "מצוות יישוב ארץ ישראל בכתבי ההגות והפרשנות של חכמי צפון אפריקה", בספר: אביעזר רביצקי (עורך), ארץ-ישראל בהגות היהודית במאה העשרים, יד בן צבי, 2004.
  • זאב הרוי, "הרב ריינס על מצוות יישוב ארץ ישראל", בספר: אביעזר רביצקי (עורך), ארץ-ישראל בהגות היהודית במאה העשרים, יד בן צבי, 2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר דעת, חיים נבון, "מצוות יישוב ארץ ישראל, תשס"ז (2006)
  2. ^ "מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה" (תוספתא, עבודה זרה, ה', ב'‏) "וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות" - ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות (ספרי, וכן ילקוט שמעוני דברים י"ב, רמז תתפה)
  3. ^ ‏בראשית י"ב א'‏
  4. ^ ‏בראשית י"ב ז', ‏בראשית י"ג י"ד
  5. ^ ‏בראשית כ"ד ז'‏
  6. ^ ‏בראשית כ"ו ג'‏
  7. ^ ‏בראשית כ"ח י"ג‏
  8. ^ ‏ שמות ל"ג א'‏
  9. ^ ‏במדבר י"ד כ"ג‏
  10. ^ ‏במדבר ל"ב י"ד‏
  11. ^ ‏שמות י"ג ה', דברים כ"ו ט"ו‏
  12. ^ ‏דברים ג' כ"ה‏
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב'.
  14. ^ 14.0 14.1 תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א, עמוד א'.
  15. ^ ‏במדבר לג, נג‏
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב' והלאה
  17. ^ במדבר לג, נג‏
  18. ^ ריה"ל -רבי יהודה הלוי, רמב"ן, הרמב"ם - משנה תורה, הלכות מלכים פרק ה', הרב"ס -ר' ברוך ב"ר שמואל הספרדי, רשב"א לדעתו זו מצווה מועטת, רבי יעקב סקילי -תורת המנחה, דרוש סט, הר"ן -"אבל כל שלא נתן לה גט כיון דמיחייב לה בשאר כסות ועונה לא כל הימנו לעקור לאו זה בידיים משום ישובו של ארץ ישראל" (שו"ת הר"ן סימן לח) ‏
  19. ^ ‏בעל המגילת אסתר, תוספות על מסכת כתובות דף קי עמוד ב ד"ה והוא אומר לעלות, המהר"ם מינץ, האבני נזר, הרשב"ש
  20. ^ כדוגמת תרומת הדשן והריטב"א
  21. ^ הרמב"ם הלכות אישות יג, הלכות יט-כ., הרי"ף מסכת כתובות דף קי עמוד ב. הרא"ש שם פרק יג סימן יח. הסמ"ג לאוין פא. פסקי הרי"ד, ריטב"א, ר"ן ונימוקי יוסף מסכת כתובות שם. ועוד רבים משום שמצות ישיבת ארץ ישראל היא מצווה לדורות. וכן באחרונים פסקו השו"ע בחלק אבן העזר סימן עה הלכות ג'-ד' ופתחי תשובה שם בסעיף קטן ו.
  22. ^ ‏"שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת...משום ישוב א"י לא גזור רבנן". בבלי, גיטין, דף ח, ב'. ‏
  23. ^ מסכת בבא קמא ז' ז', ובגמרא שם: "אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל, ...תניא אידך: אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו"
  24. ^ ‏רש"י בבא קמא דף עט/ב‏
  25. ^ ‏פירוש המשניות, בבא קמא‏
  26. ^ תהילים קב, טו
  27. ^ משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים, פרק ה, הלכה י
  28. ^ ישעיהו לג,כד
  29. ^ דברים לב,מג (מתוך שירת האזינו)
  30. ^ עמוס ז,יז
  31. ^ שמות ג, ח. דברים ז, ז. וכן במקומות נוספים
  32. ^ שמות ג, יז. במדבר יד, ח. וכן במקומות נוספים. הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" נזכר סה"כ שש עשרה פעמים בתורה, וחמש פעמים בשאר ספרי התנ"ך
  33. ^ דברים יא, יב
  34. ^ דברים ז, ח
  35. ^ במדבר לד, ב
  36. ^ משנה תורה, ספר עבודה, הלכות בית הבחירה, פרק ו, הלכה טז
  37. ^ ג - מצוות ישוב הארץ חלק ג' | אתר ישיבה, www.yeshiva.org.il

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.