קו מידע ושירות קולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קו מידע ושירות קולי (נקרא גם טלמסר - הלחם של טלפון-מסר), הוא מערכת טלפונית המשתמשת בטכנולוגית מענה קולי ומאפשרת שליחת וקבלת נתונים וביצוע פעולות ממוחשבות ללא ציוד קצה המיועד לכך, באמצעות הקשה על מקשי הטלפון או הוראה קולית תוך כדי שיחה. מערכות מסוימות משתמשות בפרוטוקול API להנגשת מסדי נתונים חיצוניים מהאינטרנט.

מאז הפיכתם של הטלפונים החכמים לפופולריים בישראל, השימוש בקווי מידע הפך לנפוץ בעיקר בקרב חרדים המשתמשים בטלפון כשר שאינו מאפשר תקשורת נוספת מלבד שיחה, או עיוורים. בטרם זאת, היה השימוש בקווי המידע והשירות נפוצים בקרב הציבור הרחב. השימושים היו: הצבעה, בתוכניות טלוויזיה בעיקר, רישום למבצעים ופעילויות, קבלת מידע (כדוגמת מתכונים). בשנות ה-90 אף ניתנה קידומת לשירותים אלו - 055, בשנת 1999 שונתה הקידומת ל-1212.

דוגמאות לשימושים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנקים וחברות סלולר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הבנקים בישראל מפעילים קווי מידע בהם ניתן לשמוע באמצעות הקשת מספר זהות וסיסמה, את יתרת חשבון הבנק, ואת הפעולות האחרונות שבוצעו בו. כמו כן ניתן לבצע פעולות שונות כמן הזמנת פנקסי המחאות ללא צורך במענה אנושי. גם חברות הסלולר השונות מפעילות קווי מידע קולי למנויים, ומחויבות בכך על פי תקנות משרד התקשורת.[1]

מידע על זמני תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים קווי מידע שנועדו להחליף את היישומון "כל קו" של משרד התחבורה, בהם ניתן באמצעות הקשת קוד תחנה ומספר קו, לשמוע את מיקום האוטובוס המבוקש ואת המועד המשוער להגעתו.

וואטסאפ-פון[עריכת קוד מקור | עריכה]

וואטסאפ-פון הוא קו מידע קולי להעברת מסרים מיידיים שנועד להיות תחליף ליישומון המוכר וואטסאפ. לכל קבוצה מספר טלפון המוקצה עבורה, כאשר ההתקשרות אליו אפשרית רק ממספר מזוהה שהוגדר מראש כחבר בקבוצה. למתקשרים ניתנת האפשרות לשמוע את ההודעות הקיימות או להקליט הודעה חדשה. כאשר מוקלטת הודעה חדשה מבצעת המערכת צינתוק עם זיהוי המספר של הקבוצה לכל המספרים שהוגדרו כחברים בקבוצה זו, כך שידעו לבצע שיחה חוזרת כדי לשמוע את ההודעה. חלק מהקבוצות מאפשרות גם שיתוף הודעות לקבוצות אחרות, וכן השארת הודעה אישית למשתמש מסוים, דבר המגביר את האפקט של הוואטסאפ-פון כרשת חברתית.

קו שיעורי תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווי מידע קולי רבים משתמשים במערכת להשמעת שיעורי תורה. הוותיקים שבהם הם קווי המידע של קול הלשון וקול הדף.

קו מידע קהילתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו מידע קהילתי הוא קו מידע קולי להשמעת תוכן קהילתי הכולל שיעורי תורה והרצאות מרבני הקהילה, זמני התפילות וקבלת קהל אצל האדמו"ר או הרב, עדכונים על שמחות בקרב בני הקהילה, וכדומה. השימוש בקווי מידע קהילתיים נפוץ מאוד בקרב חרדים ובעיקר במגזר החסידי.

קווי נייעס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קו נייעס

קיימים קווי מידע בהם מושמעים דיווחי חדשות, הם משמשים כערוץ תקשורת נפוץ בציבור החרדי. כמו כן חלק מתחנות הרדיו מפעילות קו מידע בו ניתן לשמוע שידור חי של התחנה וארכיון תוכניות.

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעה על שער חשמלי המודיעה כי ניתן לפתחו באמצעות שיחת טלפון

שימושים נוספים הם, חיפוש ושמיעת מידע, שיחות ועידה, מענה לשאלות טריוויה או סקרים, ביצוע הזמנת מוצרים, תשלומים באשראי, 'מילוי' טפסים, רישום נוכחות עובדים, שליחת וקבלת דואר אלקטרוני ומסרונים, ביצוע פעולות מרחוק כמו פתיחת שער חשמלי או הצתת מבערים,[2] הקראה של דפי אינטרנט ועוד.

בחודש מרץ 2018 הודיע חבר הכנסת אורי מקלב כי יפעל להקמת אפשרות להטענת רב קו דרך שיחה לקו מידע קולי, לטובת אנשים שאינם משתמשים באינטרנט.[3]

אפשרויות קלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר אפשרויות לקליטת נתונים באמצעות קו מידע קולי.

באמצעות חיוג צלילי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרך הפשוטה לקליטת הנתונים היא באמצעות חיוג טונים על ידי מקשי הטלפון. לדוגמה ”אנא הקש את מספר הטלפון אליו ברצונך לקבל שיחה חוזרת מנציגינו.” המערכת מזהה את המספר לפי טון החיוג.

ישנן מערכות המתוכננות לקלוט טקסט באמצעות קליטת מספרים ותרגומם לאותיות על פי האותיות המוצגות בדרך כלל על מקשי הטלפון. לדוגמה להקשת המילה "וויקיפדיה" יש להקיש מימין לשמאל:
”222,[4]225299958885222.” המערכת מבצעת החלפה של הספרות ומציגה אותם למנהל כטקסט.

אפשרות נוספת לקליטת נתון שאינו מספרי באמצעות הקשת מספר היא על ידי יצירת ערכים מוגדרים מראש. לדוגמה, ”אם הנך גר בירושלים הקש 1 לתל אביב הקש 2.”

באמצעות קול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לקלוט נתונים באמצעות הקלטה קולית. לדוגמה, ”לאחר הצליל אמור את שמך.” המערכת שומרת את ההקלטה כקובץ אודיו אותו יוכל המנהל לשמוע לאחר מכן באמצעות ניהול המערכת.

קיימות מערכות המשולבות עם תוכנה לזיהוי דיבור, המשתמש מקליט את המילים שברצונו 'לכתוב', והמערכת מתרגמת אותן לטקסט. לדוגמה, ”נא אמור את מילות המסרון אותו ברצונך לשלוח”. תיתכן גם הגדרת תגובה מראש לטקסט מסוים וכך נוצר דו-שיח בין המשתמש למערכת. לדוגמה ”לשמיעת זמני הפעילות אמור את היום בשבוע” במידה ויאמר "יום ראשון" יושמעו זמני הפעילות ליום ראשון.

האות לסיום שליחת הנתונים היא בדרך כלל סולמית (רשתית).

אפשרויות פלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמעה קולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשרות הפלט הנפוצה היא השמעה קולית, ומתבצעת על ידי הגדרה מראש של קובצי שמע שישמשו כתגובה לשליחת הנתונים מצד הלקוח. ישנן מערכות היוצרות השמעות תוך כדי דו-שיח עם הלקוח באמצעות תוכנת הקראה.

צינתוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – צינתוק

ישנה אפשרות לקבלה חזותית של ערך מספרי על צג הטלפון באמצעות צינתוק. לדוגמה, ”לקבלת מספר הטלפון של העסק המבוקש לצג מכשיר הטלפון שלך הקש X”, המערכת תבצע שיחת צינתוק עם זיהוי המספר המבוקש למספרו של הלקוח. אפשרות זו משמשת גם לשליחת קוד לאימות מספר הטלפון של הלקוח כדי לוודא שלא התקשר מזיהוי מזויף.

קיימות אפשרויות פלט נוספות ובהם, קבלת מידע בפקס ובדואר אלקטרוני.

ניהול המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניהול המערכת מתבצע באמצעות אתר אינטרנט ייעודי בו ניתן להגדיר את המערכת ולקבל את הנתונים שהזינו המשתמשים. בחלק גדול מהמערכות ישנה אפשרות לניהול דרך קו מידע קולי נוסף או דרך שלוחה ייעודית בקו המידע עצמו.

רגולציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי למנוע ניצול מסחרי של דמי קישור גומלין, הורה משרד התקשורת בשנת 2015 על איסור הפעלת קווי מידע בקידומת 05 המיועדת לטלפונים ניידים, עליה דמי הקישור גבוהים פי כמה.

בשנת 2019 פרסם משרד התקשורת שימוע[5] שבו הודיע כי הוא שוקל להורות על סגירת קווי המידע והשרות הקולי, וביקש מהציבור למסור את עמדתו[6]. בציבור החרדי האשימו את ועדת הרבנים לענייני תקשורת כי היא עומדת מאחורי השימוע[7]. במטרה למנוע את האפשרות של מחזיקי הטלפון הכשר למסור את התנגדותם לשימוע, חסמה ועדת הרבנים את המספר של משרד התקשורת אשר שימש לצורך השימוע[8]. בספטמבר 2019 חזר בו משרד התקשורת מהשימוע, והודיע כי קווי המידע הקולי ימשיכו לפעול, והאסדרה הקיימת תיוותר על כנה[9]. כתגובה להחלטת משרד התקשורת, חסמה הוועדה כחצי מיליון מספרים, רובם של בתים פרטיים ועסקים[10]. ריבוי החסימות והיקפם[11] [12] הובילו להתמרמרות בקרב הציבור החרדי אשר חלקו מאשים את משרד התקשורת במתן חסות לחסימות הקווים הפוגעות בציבור, בכך שאיננו משתמש בסמכותו לעצור את חסימות קווי המידע הקולי[13].


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רישיון למפעיל רט"ן עמוד 117
  2. ^ נפוץ בעבודת משגיח כשרות כדי למנוע בישולי גויים.
  3. ^ אתר למנויים בלבד אודי עציון, הלו, אפשר לטעון אצלכם את הרב-קו?, באתר "ידיעות אחרונות", 28 במרץ 2018
  4. ^ להבדלה בין שתי אותיות הנמצאות על אותו מקש בטלפון יש צורך בהגדרת מקש מסוים (בדרך כלל כוכבית) שיהיה מוגדר כמפריד
  5. ^ שימוע משני - תיקון רישיונות בעניין שירותי פרימיום, באתר GOV.IL
  6. ^ אביאור אבו, החרדים נגד משרד התקשורת: "שינוי השימוש בקווי ה'נייעס' - סתימת פיות", באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-06-18
  7. ^ החדשות - קווי התקשורת החרדיים ייסגרו?, באתר mako, ‏2019-06-19
  8. ^ טוקר, נתי (2019-07-15). "צנזורת המכשירים הכשרים: הרבנים חסמו את המספר של משרד התקשורת". TheMarker. נבדק ב-2019-11-09.
  9. ^ אסדרת נושא שירותי פרמיום - החלטה, באתר GOV.IL
  10. ^ נקמת ועדת הרבנים: כחצי מיליון מספרים נחסמו ביממה, באתר כיכר השבת
  11. ^ חולי צליאק חרדים זועמים על וועדת הרבנים, באתר כיכר השבת
  12. ^ ועדת הרבנים מתעללת בזקנים, נזקקים וחולים • צפו - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים
  13. ^ ועדת הרבנים חסמה את הקו של 'הדף היומי', באתר כיכר השבת