קים קארנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קים קארנס
Kim Carnes Ellingson
Kim Carnes with Mike MacDonald (cropped).jpg
לידה 20 ביולי 1945 (בת 77)
פסדינה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Kim Carnes Ellingson עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1967–הווה (כ־55 שנים)
מקום לימודים San Marino High School, מכללת העיר פסדינה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ רוק, קאנטרי, רוק קל, פולק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה שירה, קלידים
חברת תקליטים איי אנד אם רקורדס, MCA רקורדס, EMI רקורדס, וורנר מיוזיק גרופ עריכת הנתון בוויקינתונים
www.kimcarnes.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קים קארנסאנגלית: Kim Carnes; נולדה ב־20 ביולי 1945) היא זמרת–יוצרת אמריקאית.

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארנס נולדה ב־20 ביולי 1945 בפסדינה שבקליפורניה. אביה, ג'יימס ריימונד קארנס, היה עורך דין ואמה הייתה מנהלת בית חולים. קארנס אמרה שהיא ידעה כבר בגיל שלוש כי היא תגדל להיות זמרת וכותבת שירים. "אמי לא קיבלה את הקריירה שלי ואבא שלי, שהיה עורך דין במקצועו, לא חשב ששירה וכתיבה הם בכלל משהו שאפשר לכנות אותו 'עבודה', אבל בזכות המוזיקה התמודדתי עם כל הקשיים בדרך".[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1965–1974: קריירה מוקדמת ואלבום אולפן ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קים כותבת שירים ושרה מגיל צעיר מאוד. לאחר שכתבה שירים במשך שנים רבות, חתמה קים על חוזה הוצאה לאור של האלבום הראשון שלה בשנת 1969 עם המפיק ג'ימי באוון. במהלך תקופת עבודה זו, בה קארנס שיתפה פעולה עם באוון, היא עבדה במקביל גם עם יוצרים אחרים, למשל: דון הנלי, גלן פריי וג'יי. די. סאוטר. קארנס שרה גם את "Nobody Knows", שנכתב על ידי מייק סטיל, שהוצג בסיומו של הסרט Vanishing Point משנת 1971. בסרט הוצג גם השיר הראשון שכתבה קארנס, "Sing Out for Jesus", שהוקלט על ידי הזמרת האמריקאית ביג מאמא ת'ורנטון.

בשנת 1971 קארנס שוב שיתפה פעולה עם מייק סטיל ועם בוואן כדי ליצור את להקת הסטודיו "The Sugar Bears". הלהקה הוציאה לאור אלבום מלא ועוד שלושה סינגלים. השיר "You Are the One", הגיע למקום ה־83 במצעד הבילבורד.

בתחילת שנות ה־70 כתבו קארנס ובעלה דייב אלינגסון כמה שירים עם דייוויד קסידי, שבאותה התקופה היה בשיא הקריירה הבינלאומית שלו. קארנס ובעלה הצטרפו אליו לסיבוב הופעות עולמי. האלבומים של קסידי, Rock Me Baby,‏ Dreams are Nuthin' More than Wishes ו־Cassidy Live! כוללים מספר שירים שכתב עם קארנס, והיא גם שרה כזמרת ליווי באלבומים אלו.

אלבום הסולו הראשון שלה, Rest on Me (אנ'), ראה אור בשנת 1972 בהפקתו של ג'ימי באוון לאחר שקארנס חתמה על חוזה עם Amos Records.

1975–1979: הצלחות ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 הוציאה קארנס את אלבומה השני, שכלל את הלהיט הראשון שלה במצעדי הפזמונים: "You're A Part of Me". השיר הגיע למקום ה־32 במצעד השירים העכשוויים למבוגרים.[2] קארנס הקליטה מחדש את השיר עם ג'ין קוטון כשלוש שנים לאחר מכן. רוב השירים באלבום זה נכתבו על ידי קארנס ואלינגסון.

אלבומה השלישי, Sailin, הופק על ידי ג'רי ווקסלר וראה אור בשנת 1976. השיר "Love Comes from Unexpected Places" זכה בפרס הגדול בפסטיבל הזמר האמריקאי בשנת 1976. השיר גם זכה בפרס הלחן הטוב ביותר בפסטיבל הזמר של טוקיו. השיר קיבל פרסום נוסף ותשומת לב מהקהל לאחר שהוקלט שוב על ידי ברברה סטרייסנד באלבומה, Superman, שיצא בשנת 1977. סטרייסנד הקליטה שיר נוסף של קארנס, "Stay Away" באלבומה Songbird משנת 1978. למרות שסטרייסנד תמכה ביצירתה של קארנס וקידמה אותה באותה תקופה, פריצת הדרך של קארנס עצמה קרתה רק בשנת 1978, כאשר ג'ין קוטון הזמין אותה להקליט גרסת דואט לשיר "You're a Part of Me". השיר הגיע למקום ה־36 בבילבורד הוט 100.

בשנת 1979, תוך שימוש בשם הבדוי "קוני קון קארן", הקליטה קארנס סינגל בשם "She Dances with Meat" שכתבה בשיתוף עם דייב אלינגסון.[3]

1980–1981: שיתוף פעולה עם קני רוג'רס ו־"Bette Davis Eyes"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדואט של קארנס וקני רוג'רס, "Don't Fall in Love with a Dreamer", הפך ללהיט מרכזי במצעד הבילבורד הוט 100 בשנת 1980 (מקום רביעי), במצעד שירי הקאנטרי (מקום 3) ובמצעד השירים העכשוויים למבוגרים (מקום שני). השיר לקוח מאלבום הקונספט של רוג'רס, "גדעון", שנכתב כולו על ידי קארנס ובעלה דייב אלינגסון. באותה שנה הקליטה קארנס גרסת כיסוי לשירם של סמוקי רובינסון והמיריקלס, "More Love". הגרסה הייתה ללהיט הסולו הראשון שלה ודורגה מספר עשר במצעד הפופ ומספר שש במצעד השירים העכשוויים למבוגרים. הצלחת ההקלטה של קארנס הרשימה את רובינסון והוא כתב והלחין עבורה את השיר "להיות איתך" אולם המפיק של רובינסון, ג'ורג' טובין, התעקש שרובינסון יקליט את השיר בעצמו. "התקליט שהגיע למקום הראשון הוא מבחינתי הקלטת דמו עבור קים", אמר רובינסון ל"הפינגטון פוסט". בשנת 1981 קארנס הייתה זמרת ליווי באלבומה של דיון וורוויק No Night So Long.

בשנת 1981 הקליטה קארנס את שירן של ג'קי דהשנון ודונה וייס "Bette Davis Eyes", שנכתב והולחן בשנת 1974. השיר יצא כסינגל הראשון מתוך האלבום "Mistaken Identity", כיכב תשעה שבועות במקום הראשון במצעד הסינגלים בארצות הברית והיה ללהיט בין־לאומי. הצלחת השיר הזניקה את האלבום למקום הראשון בבילבורד 200 מקום בו הוא החזיק במשך ארבעה שבועות. הסינגל הפך ללהיט הגדול של שנת 1981, ובמצעד הלהיטים הגדולים ביותר של שנות השמונים בארצות הברית של מגזין בילבורד הוא שני רק ללהיטה של אוליביה ניוטון-ג'ון "Physical". הסינגל זכה גם בפרס שיר השנה וגם אלבום השנה בטקס הגראמי לשנת 1982 וקארנס עצמה הייתה מועמדת לפרס זמרת הפופ הטובה ביותר. אלבומה "Mistaken Identity" זכה במועמדות לפרס אלבום השנה. שני שירים נוספים מתוך האלבום יצאו כסינגלים, השיר "Mistaken Identity" והשיר "Draw of the Cards", שזכו להצלחה במצעדים בבריטניה ובאוסטרליה.

קארנס ולהקתה ניגנו את השיר "Bette Davis Eyes" באולפן במשך שלושה ימים על מנת להגיע לצליל אפל יותר. נגן הקלידים ביל קואומו נתן את חותמת הסאונד האינסטרומנטלי המזוהה עם השיר. קואומו והמפיק המוזיקלי ואל גארי יצרו עיבוד חדש לחלוטין של השיר שהוקלט למחרת היום ללא אובר דאבינג.

בטי דייוויס כתבה לקארנס ולכותבי השיר להודות להם לאחר יציאתו ואמרה שהיא אוהבת את גרסתם. "זה היה מרגש להיות חלק מדור הרוק," כתבה דייוויס בזיכרונותיה, This 'N That. נכדה של דייוויס, אשלי, אמר לסבתו, אגדת המסך, שהיא "סוף סוף זכתה להצלחה". בין קארנס ודייוויס נרקמה ידידות מיוחדת וקארנס ביקרה את דייוויס בביתה מספר פעמים טרם מותה של דייוויס בשנת 1989. קארנס שרה את השיר בפני דייוויס באירוע מחווה לשחקנית האגדית שנערכה מעט לפני מותה, אירוע אותו החשיבה קארנס כאחת מגולות הכותרת של הקריירה שלה. בשנת 2008 נעשה שימוש בשיר בפרסומת של Clairol Nice 'n Easy ששודרה בבריטניה, בדרום אפריקה ובמקומות אחרים. באותה שנה נעשה שימוש בשיר בסצנת הפתיחה של הסרט התיעודי, "ולנטינו: הקיסר האחרון". בנובמבר 2015 הופיע השיר באנתולוגיה הטלוויזיונית "אימה אמריקאית: המלון".

ב־19 בדצמבר 1981 קים קארנס הופיעה עם רוד סטיוארט וטינה טרנר בפורום שבאינגלווד, קליפורניה. דיק קלארק שידר גרסה מיוחדת של ההופעה.

1982–1985[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהיטים המאוחרים של קארנס כללו שני סינגלים נוספים שלא נכנסו לעשרת השירים הגדולים של מצעד הפופ טופ: "Crazy in the Night" (מתוך Barking at Airplanes) ו־"What About Me?" עם קני רוג'רס וג'יימס אינגרם. קארנס הגיעה לעשירייה הראשונה במצעד השירים העכשוויים למבוגרים ארבע פעמים נוספות אחרי להיטה "Bette Davis Eyes" – עם השיר "I Pretend" (מס' 9), "?What About Me" (מס' 1), "Make No Mistake, He's Mine" עם ברברה סטרייסנד (מספר 8) ובהפקתם של קארנס וביל קואומו והשיר "Crazy in Love" (מס' 10). ב־19 בינואר 1985, בלטה קארנס במצעד בילבורד 100 עם שלושה סינגלים בו זמנית כאמנית סולו, כחלק מצמד ומשלישייה מוזיקלית: "What About Me", "Make No Mistake, He's Mine" ו־"Invitation to Dance" מהפסקול הסרט "!That's Dancing".

קארנס הייתה מועמדת לפרסי גראמי נוספים - כזמרת הרוק הטובה ביותר עבור האלבומה Voyeur בשנת 1983 וכזמרת הרוק הטובה ביותר עבור "Invisible Hands" בשנת 1984. בשנת 1983, השיר של קארנס "I'll Be Here Where the Heart Is" נכלל בפסקול הסרט פלאשדאנס שקיבל בעצמו גרמי עבור אלבום הפסקול המקורי הטוב ביותר. קארנס הייתה גם אחת הזמרים שהוזמנו בשנת 1985 להשתתף בהקלטת השיר "We Are the World", סינגל התרמה למען נפגעי הרעב באתיופיה, בו היא שרה את השורה "While we stand together as one" עם היואי לואיס וסינדי לאופר. בשנת 1987 קארנס הקליטה דואט עם ג'פרי אוסבורן, "My Heart Has a Mind of Its Own", לפסקול הסרט שיגעון בחלל. באותה שנה הקליטה קארנס את "The Heart Must Have a Home" לסרט "Summer Heat".

1988–1993: הקלטה בנאשוויל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום האולפן האחד־עשר של קארנס, "View from the House", הופק בשיתוף פעולה של קארנס והמפיק ג'ימי בוון והשתתפו בו הכוכבים לעתיד וינס גיל ולייל לובט. האלבום הניב ארבעה סינגלים, כולל השיר "Crazy in Love" שהעפיל לעשירייה הראשונה במצעד השירים העכשוויים למבוגרים.

אלבום האולפן ה־12 שלה, "Checkin' Out the Ghosts", יצא בבלעדיות ביפן בשנת 1991. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית ברחבי העולם. הוא כלל את השיר "Gypsy Honeymoon", שהוקלט מחדש ב־1993 עבור אוסף השירים שיצא תחת אותו שם. השיר היה ללהיט בגרמניה בשנת 1993.

בשנת 1992 הקליטה קארנס את השיר "Love Hurts" של האחים אוורלי עבור פסקול הסרט "Private Lessons", את השיר "Shiny Day" עבור האלבום "Re-Import" שיצא ביפן, ואת שירו של צ'אק ברי "Run, Run Rudolph" עבור אוסף שירי חג המולד "The Stars Come Out for Christmas Vol. III". בשנת 1997 כתבה קארנס את "Just One Little Kiss" עם חברה כותב השירים גרג ברנהיל. השיר הוקלט על ידי לילה מקאן באלבום הבכורה שלה – "לילה".

1994 – היום: הצלחה נוספת והשיר "Essential"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 קארנס עברה מלוס אנג'לס להתגורר בקביעות בנאשוויל. כמה משיריה, ובהם "Voyeur", "I'll Be Here Where the Heart Is" ו־"Gypsy Honeymoon" היו ללהיטים ברחבי אירופה ובדרום אמריקה. שניים משיריה הגיעו למקום הראשון במצעדי הקאנטרי. הדואט שלה עם ברברה סטרייסנד הוקלט מחדש בשם "Make No Mistake, She's Mine" על ידי רוני מילסאפ וקני רוג'רס בשנת 1987 והשיר "The Heart Will not Lie", שכתבה קארנס עם דונה וייס הוקלט על ידי ווינס גיל וריבה מקנטייר בשנת 1993. שירים נוספים שקארנס השתתפה בכתיבתם בוצעו על ידי זמרי קאנטרי רבים וביניהם: טים מקגרו, דינה קרטר, קווין שארפ, מטרקה ברג, קרולין דון ג'ונסון, סוייר בראון, סוזי בוגס, קולין ריי, פאם טיליס, קונוויי טוויטי וטניה טאקר. בשנת 1997 הקליטה קארנס גרסת כיסוי של השיר "Bad, Bad Leroy Brown" לאלבום המחווה "Jim Croce: A Nashville Tribute".

בשנת 2000 שרה קארנס דואט עם ג'ף ברידג'ס לשירו של ג'וני קאש "Ring of Fire" שנוגן במהלך כתביות הפתיחה לסרט "The Contender".

בשנת 2004 הוציא קארנס את האלבום "Chasin Wild Trains" אותו הפיקה בעצמה. את השירים כתבה קארנס עם אנג'לו פטראליה, המפיק של "מלך האריות", ועם מטרקה ברג, קים ריצ'י, אל אנדרסון, ג'פרי סטיל, מארק ג'ורדן, אנדרס אוסבורן וצ'אק פרופט. האלבום זכה להצלחה בארצות הברית והוביל לסיבוב הופעות באירופה. באותה שנה שרה קארנס שני שירים באלבומו של טים מקגרו "Live Like You Were Dying". קארנס השתתפה בכתיבת השיר "The Silver Cord" אותו הקליטה לפסקול הסרט "Loggerheads" משנת 2005.

בשנת 2007 קארנס הקליטה את השיר "It's Clear Sky Again Today" עבור אלבום המחווה לזמר היפני נוריוקי מקיהארה – "Noriyuki Makihara – Songs from L.A".

קארנס כתבה את השיר "It's a Mighty Hand" עם גרג ברנהיל עבור הסרט "Chances: The Women of Magdalene" משנת 2006; את השיר "Enough" עם דאנה קופר עבור אלבומו "The Conjurer" משנת 2010 שבהקלטתו היא לקחה חלק כזמרת ליווי; ואת השיר "Live to Tell" עם ג'יימי אפלבי, מארב גרין ואליסה ריד עבור אלבומה של ריד The" Game" משנת 2011. שני שירים שכתבה קארנס עם הצמד האוסטרלי אושיאה הגיעו למקום הראשון במצעד השירים של ערוץ הקאנטרי האוסטרלי. קארנס גם כתבה עבור הצמד שיר נוסף לאלבומם הבא.

בשנת 2011 יצא אלבום אוסף משיריה של קארנס בשם "Essential". האלבום קיבל ביקורת חיובית מטום יורק מאתר AllMusic, ששיבח את השירים הפחות מוכרים של קארנס כמו "I'd Lie To You For Your Love" ו־"Abadabadango".

באוקטובר 2012, חברת התקליטים האמריקאית קאלצ'ר פקטורי הוציאה מחדש את אלבומיה, Mistaken Identity,‏ Voyeur,‏ ו־Cafe Racers. האלבומים Light House ו-Barking at Airplanes יצאו באוגוסט 2013. בנובמבר 2013 קארנס הופיעה בפרק של סדרת הטלוויזיה האמריקאית The Haunting Of.

בשנת 2014 הקליטה קארנס דואט עם כותב השירים הבריטי פרנקי מילר. ב־25 ביוני 2019, הניו יורק טיימס מנה את קים קארנס בין מאות האמנים שהקלטותיהם נהרסו כתוצאה מהשרפה באולפני יוניברסל, שאירעה בשנת 2008.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארנס מתגוררת בנאשוויל, טנסי, עם בעלה דייב אלינגטון. יש לה שני בנים, קולין וריי. בנה ריי, הקרוי על שמו של המוזיקאי ריי קודר, מופיע בשיר "Rough Edges" מתוך אלבומה, Barking at Airplanes.

בנה קולין מופיע גם הוא באותו אלבום בתחילת השיר "Crazy in the Night". קולין גם כתב יחד עם אמו את השירים "Divided Hearts",‏ "Gypsy Honeymoon"‏, "Don't Cry Now" ו-"River of Memories".

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי גראמי
שנה מועמדות טקס תוצאה
1981 "Don't Fall in Love with a Dreamer" (אנ') (עם קני רוג'רס) פרס גראמי על ביצוע הווקאלי הטוב ביותר של צמד או הרכב בקטגוריית הפופ מועמדות
1982 "Bette Davis Eyes" (בהפקתו של ואל גרי) פרס גראמי לתקליט השנה זכייה
Mistaken Identity (אנ') פרס גראמי לאלבום השנה מועמדות
"Bette Davis Eyes" פרס גראמי למבצעת הווקאלית הטובה ביותר בקטגוריית הפופ מועמדות
1983 Voyeur (אנ') פרס גראמי למבצעת הווקאלית הטובה ביותר בקטגוריית הרוק מועמדות
1984 Flashdance (אנ') פרס גראמי על הפסקול הטוב ביותר למדיה ויזואלית זכייה
Flashdance פרס גראמי לאלבום השנה מועמדות
Invisible Hands (אנ') פרס גראמי למבצעת הווקאלית הטובה ביותר בקטגוריית הרוק מועמדות

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1971: Rest on Me
  • 1975: Kim Carnes
  • 1976: Sailin'
  • 1979: St. Vincent's Court
  • 1980: Romance Dance
  • 1981: Mistaken Identity
  • 1982: Voyeur
  • 1983: Café Racers
  • 1985: Barking at Airplanes
  • 1986: Light House
  • 1988: View from the House
  • 1991: Checkin' Out the Ghosts
  • 2004: Chasin' Wild Trains

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קים קארנס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]