טינה טרנר

טינה טרנר
Tina Turner
	טרנר, 1990
לידה	26 בנובמבר 1939 (בת 82); נאטבוש, טנסי, ארצות הברית
שם לידה	אנה מיי בולוק
שם במה	Merdette Turner
מוקד פעילות	שווייץ (2013 ואילך)
תקופת הפעילות	1958–הווה (כ־64 שנים)
מקום לימודים	תיכון סאמנר
עיסוק	זמרת, שחקנית, זמרת-יוצרת
סוגה	בלוז-רוק; פופ
סוג קול	קונטרה אלט, קול נשי
שפה מועדפת	גרמנית, אנגלית
חברת תקליטים	Warner Bros. Records
בן או בת זוג	Erwin Bach (יולי 2013–הווה) ; Erwin Bach (1986–יולי 2013)
צאצאים	Raymond Craig Turner, Ronnie Turner
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס מרכז קנדי (2005); פרסי מובו (1999); פרס גראמי; פרס המוזיקה האמריקאית; כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד; אביר מסדר האמנויות והספרות ;
	www.tinaturnerofficial.com
חתימה

טינה טרנר (באנגלית: Tina Turner; ב-26 בנובמבר 1939) היא זמרת בלוז-רוק ושחקנית שווייצרית, ילידת-ארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם אנה מיי בולוק (Anna Mae Bullock) בנאטבוש, טנסי שבארצות הברית. גדלה בחיק סבה וסבתה מצד אביה שהיו נוצרים-בפטיסטים אדוקים, וגם שימשו כאנשי כמורה בכנסייה המקומית. טרנר החלה את דרכה המוזיקלית בשנת 1958 בעזרתו של המוזיקאי והמפיק אייק טרנר שהיה זה שהעניק לה את שם הבמה טינה, ולמעשה גם את שם משפחתה לאחר שנשא אותה לאישה בשנת 1962. תחילה שימשה טרנר כזמרת ליווי בהופעותיו עת הייתה בת 18, אך עד מהרה תפסה טרנר את קדמת הבמה לצידו של אייק ולהקתו. במהלך תקופה זו הביאה טינה שני ילדים לעולם: בשנת 1958 נולד לה בנה הראשון מסקסופוניסט בלהקת הליווי של אייק, ובשנת 1960 נולד בנה השני, היחיד המשותף לה ולאייק.

השיר הראשון אותו הקליטה, "טיפש מאוהב" ("A Fool In Love"), הפך בין לילה ללהיט שהצליח להתברג בראש מצעדי הפזמונים ברחבי ארצות הברית. בעקבות ההצלחה הפתאומית, שינה אייק טרנר את שם להקתו לשם: "Ike and Tina Turner Revue". בשנות ה-60 ובראשית שנות ה-70 זכו הצמד אייק וטינה טרנר להצלחה גדולה. הופעתה המרשימה והמקורית של טרנר על הבמה הפכה לסימן ההיכר שלה כזמרת-רקדנית, דבר שהשפיע רבות על אמנים אחרים, כולל על סולן להקת הרולינג סטונז מיק ג'אגר (שאת סיבוב ההופעות האמריקאי של ה"אבנים" חיממו צמד הטרנרים בשנת 1969).

קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1971 הופיעה בסרטו של מילוש פורמן, התפשטות. באמצע שנות ה-70 ניצבה טרנר בפרשת דרכים אישית ומקצועית. בעקבות התמכרותו לסמים של בעלה ושותפה המוזיקלי אייק טרנר, חלה דעיכה במכירת האלבומים ובהזמנת הופעות, זאת למרות הצלחתה הגדולה של טינה בסרט טומי עם להקת The Who, בתפקיד מלכת האסיד. אייק נעשה אלים כלפי חברי הלהקה בכלל וכלפי טינה בפרט, דבר שהביא בסופו של דבר לבריחתה ממנו. רגע לפני הופעה בדאלאס ב-4 ביולי 1976, הכה אייק את טינה באופן אכזרי במיוחד, דבר שגרר את הימלטותה חסרת כל. במשך מספר שבועות הסתתרה טינה מפני בעלה, כשהיא לנה בבתי חברים ואוכלת מכל הבא ליד.

באותה שנה הקליטה טרנר חידוש לשירם של להקת הביטלס "בואו יחד" לסרט המוזיקלי "כל זה ומלחמת העולם השנייה", בו חודשו שירים של הלהקה.

באותה תקופה פנתה טרנר לחיפוש רוחני אותו מצאה בדת הבודהיזם. כיוון זה, הוא שנתן לה את הכוח לפצוח בקריירת סולו.

ב־1978 הגיע תהליך גירושיה מאייק לידי סיום. בספרה האוטוביוגרפי "אני, טינה" (1986), תיארה טרנר את חוויותיה לצידו של בעלה הנרקומן והאלים. ספר זה הפך ברבות השנים לסרט הקולנוע המצליח "מה זה בכלל קשור לאהבה" (1993), בכיכובה של אנג'לה באסט (שזכתה עבור הופעתה בפרס גלובוס הזהב); פסקול הסרט הוקלט בקולה של טרנר עצמה, וזכה להצלחה במכירות ובמצעדים.

עד לתחילת שנות ה-80, לא הצליחה טרנר למצב את קריירת הסולו שלה, בעיקר משום שהייתה חסרת כל בעקבות גירושיה וביטול מסע ההופעות שתוכנן לה ולאייק שהכניס אותה לחובות כבדים.

ב־1984 הגיעה טרנר חזרה אל ראשי המצעדים, וזאת הודות לאלבומה "רקדנית פרטית". אלבום זה כלל שלושה להיטים שהגיעו לראשי המצעדים וכן שני שירים שזכו בפרסי גראמי: "מה לאהבה ולכל זה?" ו"עדיף לך להיות טוב אלי". ב־1985 זכתה טרנר בארבעה פרסי גראמי על אלבומה "רקדנית פרטית". עד היום, נחשב אלבום זה לאחד מהאלבומים הנמכרים בכל הזמנים.

באותה שנה, הקליטה טרנר גם דואט עם הזמר בריאן אדמס בשם "זוהי רק אהבה", ושיחקה לצידו של מל גיבסון בסרט "מקס הזועם וכיפת הרעם", וגם שרה חלק מהשירים המופיעים בפס-קול הסרט. שיר הנושא של הסרט: "איננו זקוקים לגיבור נוסף" הפך להצלחה מיידית. באותה שנה תרמה טרנר את קולה לשיר "We Are the World" לצידם של זמרים מובילים מכל העולם. כמו כן, הופיעה לצידו של מיק ג'אגר בלייב אייד.

טינה טרנר ואייק טרנר בזמן הופעה בשנת 1972

ב־1986, הוציאה טרנר את אלבומה "שוברת כל כלל" שזכה אף הוא להצלחה אדירה. באותה שנה יצאה למסע הופעות עולמי בו בין היתר הגיעה לישראל והופיעה בפארק הירקון וכן שברה גם שיא שנכלל בספר השיאים של גינס, עת הייתה האדם שהופיע בפני הקהל הגדול ביותר בעולם, אירוע שהתרחש בריו דה ז'ניירו שבברזיל, שם הופיעה בפני קהל מעריצים של למעלה מ-182,000 איש. שנת 1986 סימנה את הפיכתה של טרנר לזמרת מוכרת ויציבה, לא רק מהבחינה המקצועית אלא אף מהבחינה האישית. בשנה זו, עזבה טרנר את ארצות הברית ועברה להתגורר באירופה, בה היא מתגוררת עד היום בשווייץ עם בן זוגה הגרמני, מנהל בחברת התקליטים EMI. ב־1989, ביצעה מחדש את "The Best", אשר לימים, הפך לאחד משיריה המצליחים ביותר. ב־1991 הקליטה גרסה ל־"The Bitch Is Back" של אלטון ג'ון, לרגל הוצאת אלבום המחווה "Two Rooms: Celebrating the Songs of Elton John & Bernie Taupin", עליה הייתה מועמדת לגראמי (בקטגוריית "הביצוע הקולי הנשי הטוב ביותר לשיר רוק")^[1].

ב־1993 שיחקה טרנר בסרט הקולנוע "אחרון גיבורי הפעולה" (בתפקיד ראש העיר) לצד ארנולד שוורצנגר.

ב־1999 הוציאה טרנר את אלבום האולפן האחרון שלה עד כה, "עשרים וארבע שבע". האלבום לא נחל הצלחה כדוגמת אלבומיה הקודמים, אך הצליח במכירות והגיע במצעד מכירות האלבומים בבריטניה למקום ה-9, ומכר קרוב כ-7 מיליון עותקים. באותה שנה נטלה חלק בהופעה ההיסטורית בערוץ המוזיקה VH1 בו השתתפו לצידה הדיוות המובילות בעולם המוזיקה.

משנת 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 2000 פרשה טרנר באופן חלקי מעולם המוזיקה, למעט הופעות אורח קצרות מעל במות שונות. בשנת 2004 הוציאה אלבום אוסף כפול, "All the Best", שסיכם קריירה של למעלה מ-40 שנות עשייה מוזיקלית, לצד חומר חדש. אלבום האוסף הפך להצלחה מסחררת והגיע במצעד המכירות של הבילבורד למקום השני.

טינה טרנר, לצד זוכי פרס מרכז קנדי לשנת 2005 יחד עם נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש ורעייתו לורה בוש באירוע בבית הלבן.

ב-2008 הוציאה אלבום אוסף נוסף, Tina! ויצאה למסע הופעות מוצלח, הראשון מזה שמונה שנים, בשם "Tina!: 50th Anniversary Tour". ב-2009 הוציאה אלבום הופעה ו-DVD שהוקלט בארנהם, הולנד, בשם "Tina Live".

בשנת 2013, בגיל 73, טרנר כיכבה על שער מגזין האופנה האירופאי ווג ובכך הפכה לאישה המבוגרת ביותר שהופיעה אי פעם על שער הגיליון. באותו ראיון טרנר דיווחה כי היא עובדת על אלבום חדש, הראשון מאז 1999 וכן רמזה על מסע הופעות עולמי שיבוא בעקבותיו.

טינה טרנר בהופעה, 1984

ב-17 באפריל 2017 עלה על במות לונדון מחזמר ביוגרפי בשם טינה. בסתיו 2019 עתיד המחזמר לעלות על במות ברודוויי. בשנת 2020, הוציאה עם קייגו חידוש ללהיטה "What's Love Got to Do with It".

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן בשיתוף אייק טרנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

1960: The Soul of Ike and Tina Turner
1962: Dance With Ike & Tina Turner & Their Kings of Rhythm Band 23
1962: Festival of Live Performances
1963: Don't Play Me Cheap
1963: Dynamite
1963: It's Gonna Work Out Fine
1963: Please Please Please
1964: The Ike & Tina Turner Revue Live
1965: Live! The Ike & Tina Turner Show
1965: Ike & Tina Show 2
1965: Ooh Poo Pah Doo
1966: River Deep - Mountain High
1966: Ike & Tina Turner and the Raelettes
1966: Live! The Ike & Tina Turner Show
1966: Live! The Ike & Tina Turner Show, Vols. 1-2
1969: Outta Season
1969: Ike & Tina Turner in Person
1969: Fantastic
1969: Get It Together
1969: Her Man His Woman
1969: The Hunter
1969: Ike Turner & The Kings of Rythm: A Black Man's Soul
1970: On Stage
1970: Come Together
1971: Workin' Together
1971: Nuff Said
1971: Something's Got a Hold on Me
1971: What You Hear Is What You Get
1972: Feel Good
1973: Let Me Touch Your Mind
1973: Nutbush City Limits
1973: The World of Ike and Tina Live
1974: Strange Fruit
1974: Sweet Rhode Island Red
1974: The Gospel According to Ike and Tina
1974: The Great Album
1975: Sixteen Great Performances
1977: Delilah's Power.

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של טינה טרנר

טינה טרנר, ברשת החברתית פייסבוק
טינה טרנר, ברשת החברתית טוויטר
טינה טרנר, ברשת החברתית אינסטגרם
טינה טרנר, סרטונים בערוץ היוטיוב
טינה טרנר, הבלוג הרשמי
טינה טרנר, ברשת החברתית Goodreads
טינה טרנר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
טינה טרנר, באתר AllMovie (באנגלית)
טינה טרנר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
טינה טרנר, באתר Metacritic (באנגלית)
"טינה טרנר", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
טינה טרנר, באתר iTunes (באנגלית)
טינה טרנר, באתר Spotify
טינה טרנר, באתר SoundCloud (באנגלית)
טינה טרנר, באתר Last.fm (באנגלית)
טינה טרנר, באתר AllMusic (באנגלית)
טינה טרנר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
טינה טרנר, באתר Deezer
טינה טרנר, באתר Yandex.Music (ברוסית)
טינה טרנר, באתר Discogs (באנגלית)
טינה טרנר, באתר Songkick (באנגלית)
טינה טרנר, באתר Genius
טינה טרנר, באתר SecondHandSongs
טינה טרנר, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
טינה טרנר, באתר בילבורד (באנגלית)
טינה טרנר, באתר Tidal (באנגלית)
נסיה שפרן, טינה טרנר - דיוקנה של חושנית, כותרת ראשית, 8 באוקטובר 1986
איתמר זהר, טינה טרנר: לא נותנת לזמן לעצור אותה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2009
Sarah Oliver, Tina Turner: The singing legend exclusively reveals the loss that rocked her world and the love that saved her, Daily Mail, 6-10-2018
טינה טרנר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ היסטוריית גראמי של טינה טרנר, באתר גראמי, בדיקה אחרונה 18 באוקטובר 2020

[1] היסטוריית גראמי של טינה טרנר, באתר גראמי, בדיקה אחרונה 18 באוקטובר 2020

[1]

פרס גראמי למפעל חיים
1963–1989	בינג קרוסבי (1963) • פרנק סינטרה (1965) • דיוק אלינגטון (1966) • אלה פיצג'רלד (1967) • אירווינג ברלין (1968) • אלביס פרסלי (1971) • לואי ארמסטרונג, מהליה ג'קסון (1972) • צ'אק ברי, צ'ארלי פארקר (1984) • ליאונרד ברנשטיין (1985) • בני גודמן, הרולינג סטונז, אנדרס סגוביה (1986) • רוי אייקוף, בני קרטר, אנריקו קארוזו, ריי צ'ארלס, פאטס דומינו, וודי הרמן, בילי הולידיי, בי. בי. קינג, אייזק שטרן, איגור סטרווינסקי, ארטורו טוסקניני, האנק ויליאמס (1987) • פרד אסטר, פבלו קזאלס, דיזי גילספי, יאשה חפץ, לנה הורן, לאונטין פרייס, בסי סמית, ארט טייטום, שרה ווהן (1989)
1990–1999	נט קינג קול, מיילס דייוויס, ולדימיר הורוביץ, פול מקרטני (1990) • מריאן אנדרסון, בוב דילן, ג'ון לנון, קאתי ולס (1991) • ג'יימס בראון, ג'ון קולטריין, ג'ימי הנדריקס, מאדי ווטרס (1992) • צ'ט אטקינס, ליטל ריצ'רד, ת'לוניוס מונק, ביל מונרו, פיט סיגר, פאטס וולר (1993) • ביל אוונס, אריתה פרנקלין, ארתור רובינשטיין (1994) • פטסי קליין, פגי לי, הנרי מנסיני, קרטיס מייפילד, ברברה סטרייסנד (1995) • דייב ברובק, מרווין גיי, גאורג שולטי, סטיבי וונדר (1996) • בובי בלנד, האחים אברלי, ג'ודי גרלנד, סטפן גרפלי, באדי הולי, צ'ארלס מינגוס, אוסקר פיטרסון, פרנק זאפה (1997) • בו דידלי, האחים מילס, רוי אורביסון, פול רובסון (1998) • ג'וני קאש, סם קוק, אוטיס רדינג, סמוקי רובינסון, מל טורמה (1999)
2000–2009	הארי בלפונטה, וודי גאת'רי, ג'ון לי הוקר, מיץ' מילר, וילי נלסון (2000) • הביץ' בויז, טוני בנט, סמי דייוויס ג'וניור., בוב מארלי, The Who‏ (2001) • קאונט בייסי, רוזמרי קלוני, פרי קומו, אל גרין, ג'וני מיטשל (2002) • אטה ג'יימס, ג'וני מאטיס, גלן מילר, טיטו פואנטה, סיימון וגרפונקל (2003) • ואן קלייברן, The Funk Brothers, אלה ג'נקינס, סאני רולינס, ארטי שו, דוק ווטסון (2004) • אדי ארנולד, ארט בלייקי, The Carter Family, מורטון גולד, ג'ניס ג'ופלין, לד זפלין, ג'רי לי לואיס, ג'לי רול מורטון, פינטופ פרקינס, הסטייפל סינגרס (2005) • דייוויד בואי, קרים, מרלה הגרד, רוברט ג'ונסון, ג'סי נורמן, ריצ'רד פריור, האורגים (2006) • ג'ואן באאז, Booker T. & the M.G.'s, מריה קאלאס, אורנט קולמן, הדלתות, הגרייטפול דד, בוב וילס (2007) • ברט בכרך, הבנד, קאב קאלוויי, דוריס דיי, יצחק פרלמן, מקס רואץ', ארל סקרוגס (2008) • ג'ין אוטרי, הנערים העוורים מאלבמה, ארבע הפסגות, האנק ג'ונס, ברנדה לי, דין מרטין, טום פקסטון (2009)
2010–2019	לאונרד כהן, בובי דארין, דייוויד אדוארדס, מייקל ג'קסון, לורטה לין, אנדרה פרווין, קלארק טרי (2010) • ג'ולי אנדרוז, רוי היינס, רביעיית ג'וליארד, שלישיית קינגסטון, דולי פרטון, הראמונס, ג'ורג' בוורלי שיי (2011) • להקת האחים אולמן, גלן קמפבל, אנטוניו קרלוס ז'ובים, ג'ורג' ג'ונס, ההורנס של ממפיס, דיאנה רוס, גיל סקוט-הרון (2012) • גלן גולד, צ'ארלי היידן, לייטנינג הופקינס, קרול קינג, פטי פייג', ראווי שנקר, The Temptations‏ (2013) • הביטלס, קליפטון צ'נייר, האחים איסלי, קרפטוורק, קריס קריסטופרסון, ארמנדו מנסנרו, מוד פאוול (2014) • בי ג'יז, פייר בולז, באדי גאי, ג'ורג' האריסון, פלאקו חימנס, האחים לובין, ויין שורטר (2015) • רות בראון, סליה קרוז, Earth, Wind & Fire, הרבי הנקוק, ג'פרסון איירפליין, לינדה רונסטאדט, ראן די אם סי (2016) • שירלי קיסר, אחמד ג'מאל, צ'רלי פרייד, ג'ימי רודג'רס, נינה סימון, סליי סטון, הוולווט אנדרגראונד (2017) • האל בליין, ניל דיימונד, אמילו האריס, לואיס ג'ורדן, The Meters, קווין, טינה טרנר (2018) • בלאק סבאת', ג'ורג' קלינטון ופרלמנט-פאנקדליק, בילי אקסטין, דוני האת'וויי, חוליו איגלסיאס, סאם אנד דייב, דיון וורוויק (2019)
2020–הווה	שיקגו, רוברטה פלאק, אייזק הייז, איגי פופ, ג'ון פריין, פאבליק אנמי, סיסטר רוזטה תארפ (2020) • Grandmaster Flash and the Furious Five, ליונל המפטון, מרילין הורן, בוני רייט, סולט אנ' פפה, סלינה, Talking Heads‏ (2021)

פרס NAACP Image לשחקנית יוצאת מן הכלל בסרט קולנוע
1969–1999	אסטל אוונס (1969) • ברברה מקנייר (1970) • ג'יין פונדה (1971) • דיאנה רוס (1972) • אסתר אנדרסון (1974) • דיאן קארול (1975) • דניס ניקולס (1976) • סיסלי טייסון (1977) • סיסלי טייסון (1978) • מייוויס וושינגטון (1979) • איירין קארה (1980) • ג'יין קנדי (1982) • ג'ניפר בילס (1983) • אלפרה וודארד (1984) • טינה טרנר (1985) • וופי גולדברג (1986) • טרייסי וולף (1987) • וופי גולדברג (1988) • רובי די (1989) • וופי גולדברג (1992) • וופי גולדברג (1993) • אנג'לה באסט (1994) • אנג'לה באסט (1996) • ויטני יוסטון (1997) • ונסה ויליאמס (1998) • אנג'לה באסט (1999)
2000–היום	ניה לונג (2000) • סאנה לאת'ן (2001) • האלי ברי (2002) • אנג'לה באסט (2003) • קווין לטיפה (2004) • קרי וושינגטון (2005) • קימברלי אליס (2006) • קיקי פאלמר (2007) • ג'ורני סמולט (2008) • רוזריו דוסון (2009) • גבורי סידיבי (2010) • האלי ברי (2011) • ויולה דייוויס (2012) • ויולה דייוויס (2013) • אנג'לה באסט (2014) • טראג'י פ. הנסון (2015) • סאנה לאת'ן (2016) • טראג'י פ. הנסון (2017) • אוקטביה ספנסר (2018) • אמנדלה סטנברג (2019) • לופיטה ניונגו (2020) • ויולה דייוויס (2021) • ג'ניפר הדסון (2022)