טינה טרנר

טינה טרנר
Tina Turner
	טינה טרנר ב-1985
מידע כללי
שם לידה	אנה מיה בולוק
תאריך לידה	26 בנובמבר 1939 (בת 77)
מקום לידה	נאטבוש, טנסי
שנות פעילות	1958- היום
סוגה	בלוז-רוק
סוג קול	קונטרה אלט
עיסוק	זמרת, שחקנית
חברת תקליטים	Warner Bros. Records
Allmusic	mn0000597309
	http://www.tinaturnerofficial.com/

טינה טרנר (באנגלית: Tina Turner; נולדה כאנה מיה בולוק, ב-26 בנובמבר 1939) היא זמרת בלוז-רוק ושחקנית אמריקאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשנת 1939 בנאטבוש (Nutbush) שבטנסי. טרנר החלה את דרכה המוזיקלית בשנת 1958 בעזרתו של המוזיקאי והמפיק אייק טרנר שהיה זה שהעניק לה את שם הבמה טינה, ולמעשה גם את שם משפחתה לאחר שנשא אותה לאישה בשנת 1962. תחילה שימשה טרנר כזמרת ליווי בהופעותיו עת הייתה בת 18, אך עד מהרה תפסה טרנר את קדמת הבמה לצידו של אייק ולהקתו. במהלך תקופה זו הביאה טינה שני ילדים לעולם: בשנת 1958 נולד לה בנה הראשון מסקסופוניסט בלהקת הליווי של אייק, ובשנת 1960 נולד בנה השני, היחיד המשותף לה ולאייק.

השיר הראשון אותו הקליטה, "טיפש מאוהב" ("A Fool In Love"), הפך בין לילה ללהיט שהצליח להתברג בראש מצעדי הפזמונים ברחבי ארצות הברית. בעקבות ההצלחה הפתאומית, שינה אייק טרנר את שם להקתו לשם: "Ike and Tina Turner Revue". בשנות ה-60 ובראשית שנות ה-70 זכו הצמד אייק וטינה טרנר להצלחה גדולה. הופעתה המרשימה והמקורית של טרנר על הבמה הפכה לסימן ההיכר שלה כזמרת-רקדנית, דבר שהשפיע רבות על אמנים אחרים, כולל על סולן להקת הרולינג סטונז מיק ג'אגר (שאת סיבוב ההופעות האמריקאי של ה"אבנים" חיממו צמד הטרנרים בשנת 1969).

קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות ה-70 ניצבה טרנר בפרשת דרכים אישית ומקצועית. בעקבות הדרדרותו לסמים של בעלה ושותפה המוזיקלי אייק טרנר, חלה דעיכה במכירת האלבומים ובהזמנת הופעות, זאת למרות הצלחתה הגדולה של טינה בסרט המוזיקלי טומי עם להקת המי, בתפקיד מלכת האסיד. אייק נעשה אלים כלפי חברי הלהקה בכלל וכלפי טינה בפרט, דבר שהביא בסופו של דבר לבריחתה ממנו. רגע לפני הופעה בדאלאס ב-4 ביולי 1976, הכה אייק את טינה באופן אכזרי במיוחד, דבר שגרר את הימלטותה חסרת כל. במשך מספר שבועות הסתתרה טינה מפני בעלה, כשהיא לנה בבתי חברים ואוכלת מכל הבא ליד.

באותה שנה הקליטה טרנר חידוש לשירם של להקת הביטלס "בואו יחד" לסרט המוזיקלי "כל זה ומלחמת העולם השנייה", בו חודשו שירים של הלהקה.

באותה תקופה פנתה טרנר לחיפוש רוחני אותו מצאה בדת הבודהיזם. כיוון זה, הוא שנתן לה את הכוח לפצוח בקריירת סולו.

בשנת 1978 הגיע תהליך גירושיה מאייק לידי סיום. בספרה האוטוביוגרפי "אני, טינה" (1986), תיארה טרנר את חוויותיה לצידו של בעלה הנרקומן והאלים. ספר זה הפך ברבות השנים לסרט הקולנוע המצליח "מה זה בכלל קשור לאהבה" (1993), בכיכובה של אנג'לה באסט (שזכתה עבור הופעתה בפרס גלובוס הזהב); פסקול הסרט הוקלט בקולה של טרנר עצמה, וזכה להצלחה במכירות ובמצעדים.

עד לתחילת שנות ה-80, לא הצליחה טרנר למצב את קריירת הסולו שלה, בעיקר משום שהייתה חסרת כל בעקבות גירושיה וביטול מסע ההופעות שתוכנן לה ולאייק שהכניס אותה לחובות כבדים.

בשנת 1984 הגיעה טרנר חזרה אל ראשי המצעדים, וזאת הודות לאלבומה "רקדנית פרטית". אלבום זה כלל שלושה להיטים שהגיעו לראשי המצעדים וכן שני שירים שזכו בפרסי הגראמי: "מה לאהבה ולכל זה?" ו"עדיף לך להיות טוב אלי". בשנת 1985 זכתה טרנר ב-4 פרסי גראמי על אלבומה "רקדנית פרטית". עד היום, נחשב אלבום זה לאחד מהאלבומים הנמכרים בכל הזמנים.

באותה שנה, הקליטה טרנר גם דואט עם הזמר בריאן אדמס בשם "זוהי רק אהבה". בשנת 1985 שיחקה לצידו של מל גיבסון בסרט "מקס הזועם וכיפת הרעם", וגם שרה חלק מהשירים המופיעים בפס-קול הסרט. שיר הנושא של הסרט: "איננו זקוקים לגיבור נוסף" הפך להצלחה מיידית. באותה שנה תרמה טרנר את קולה לשיר "אנו העולם" לצידם של זמרים מובילים מכל העולם. כמו כן, הופיעה לצידו של מיק ג'אגר בלייב אייד.

טינה טרנר ואייק טרנר בזמן הופעה בשנת 1972

בשנת 1986, שיחררה טרנר את אלבומה "שוברת כל כלל" שזכה אף הוא להצלחה אדירה. באותה שנה יצאה למסע הופעות עולמי בו בין היתר הגיעה לישראל והופיעה בפארק הירקון וכן שברה גם שיא שנכלל בספר השיאים של גינס, עת הייתה האדם שהופיע בפני הקהל הגדול ביותר בעולם, אירוע שהתרחש בריו דה ז'ניירו שבברזיל, שם הופיעה בפני קהל מעריצים של למעלה מ-182,000 איש. שנת 1986 סימנה את הפיכתה של טרנר לזמרת מוכרת ויציבה, לא רק מהבחינה המקצועית אלא אף מהבחינה האישית. בשנה זו, עזבה טרנר את ארצות הברית ועברה להתגורר באירופה, בה היא מתגוררת עד היום בשווייץ עם בן זוגה הגרמני, מנהל בחברת התקליטים EMI.

בשנת 1993 שיחקה טרנר בסרט הקולנוע "אחרון גיבורי הפעולה" (בתפקיד ראש העיר) לצד ארנולד שוורצנגר.

בשנת 1999 הוציאה טרנר את אלבום האולפן האחרון שלה עד כה, "עשרים וארבע שבע". האלבום לא נחל הצלחה כדוגמת אלבומיה הקודמים, אך הצליח במכירות והגיע במצעד מכירות האלבומים בבריטניה למקום ה-9, ומכר קרוב כ-7 מיליון עותקים. באותה שנה נטלה חלק בהופעה ההיסטורית בערוץ המוזיקה VH1 בו השתתפו לצידה הדיוות המובילות בעולם המוזיקה.

פרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 2000 פרשה טרנר באופן חלקי מעולם המוזיקה, למעט הופעות אורח קצרות מעל במות שונות. בשנת 2004 הוציאה אלבום אוסף כפול, "All the Best", שסיכם קריירה של למעלה מ-40 שנות עשייה מוזיקלית, לצד חומר חדש. אלבום האוסף הפך להצלחה מסחררת והגיע במצעד המכירות של הבילבורד למקום השני.

ב-2008 הוציאה אלבום אוסף נוסף, "Tina!: Her Greatest Hits", ויצאה למסע הופעות מוצלח, הראשון מזה שמונה שנים, בשם "Tina!: 50th Anniversary Tour". ב-2009 הוציאה אלבום הופעה ו-DVD שהוקלט בארנהם, הולנד, בשם "Tina Live".

בשנת 2013, בגיל 73, טרנר כיכבה על שער מגזין האופנה האירופאי ווג ובכך הפכה לאישה המבוגרת ביותר שהופיעה אי פעם על שער הגיליון. באותו ראיון טרנר דיווחה כי היא עובדת על אלבום חדש, הראשון מאז 1999 וכן רמזה על מסע הופעות עולמי שיבוא בעקבותיו.

רשימת אלבומים עם להקתו של אייק טרנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

1960: The Soul of Ike and Tina Turner
1962: Dance With Ike & Tina Turner & Their Kings of Rhythm Band 23
1962: Festival of Live Performances
1963: Don't Play Me Cheap
1963: Dynamite
1963: It's Gonna Work Out Fine
1963: Please Please Please
1964: The Ike & Tina Turner Revue Live
1965: Live! The Ike & Tina Turner Show
1965: Ike & Tina Show 2
1965: Ooh Poo Pah Doo
1966: River Deep - Mountain High
1966: Ike & Tina Turner and the Raelettes
1966: Live! The Ike & Tina Turner Show
1966: Live! The Ike & Tina Turner Show, Vols. 1-2
1969: Outta Season
1969: Ike & Tina Turner in Person
1969: Fantastic
1969: Get It Together
1969: Her Man His Woman
1969: The Hunter
1969: Ike Turner & The Kings of Rythm: A Black Man's Soul"
1970: On Stage
1970: Come Together
1971: Workin' Together
1971: Nuff Said
1971: Something's Got a Hold on Me
1971: What You Hear Is What You Get
1972: Feel Good
1973: Let Me Touch Your Mind
1973: Nutbush City Limits
1973: The World of Ike and Tina Live
1974: Strange Fruit
1974: Sweet Rhode Island Red
1974: The Gospel According to Ike and Tina
1974: The Great Album
1975: Sixteen Great Performances
1977: Delilah's Power

רשימת אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טינה טרנר בהופעה, 1984

1974: Tina Turns The Country On
1975: Acid Queen
1978: Rough
1979: Love Explosion
1984: Private Dancer
1986: Break Every Rule
1988: Tina Live in Europe
1989: Foreign Affair
1991: Simply the Best
1994: The Collected Recordings
1996: Wildest Dreams
1999: Twenty Four Seven
2004: All the Best
2008: Tina!: Her Greatest Hits
2009: The Platinum Collection

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טינה טרנר

אתר האינטרנט הרשמי של טינה טרנר
טינה טרנר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
איתמר זהר, טינה טרנר: לא נותנת לזמן לעצור אותה, באתר עכבר העיר, 3 בפברואר 2009

טינה טרנר

תוכן עניינים

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת אלבומים עם להקתו של אייק טרנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפריט ניווט

כלים אישיים

גרסאות שפה

מרחבי שם

חיפוש

עוד

צפיות

ניווט

קהילה

כלים

הדפסה/ייצוא

במיזמים אחרים

דף זה בשפות אחרות