לדלג לתוכן

קלייר פוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלייר פוי
Claire Foy
לידה 16 באפריל 1984 (בת 40)
סטוקפורט, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2008 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג סטיבן קמפבל מור (20142018) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלייר אליזבת' פויאנגלית: Claire Elizabeth Foy; נולדה ב-16 באפריל 1984) היא שחקנית אנגלייה, הידועה בעיקר בזכות גילום המלכה אליזבת השנייה בסדרת הדרמה "הכתר" של נטפליקס (2016–2023), עליה זכתה בפרס גלובוס הזהב ובשני פרסי אמי בפריים טיים.

פוי עשתה את הופעת הבכורה שלה על המסך בפרק הבכורה של סדרת הקומדיה העל-טבעית "כמעט אנושיים" (2008). לאחר הופעת הבכורה המקצועית שלה על הבמה בתיאטרון המלכותי הלאומי היא שיחקה את התפקיד הראשי במיני-סדרה של BBC One "דוריט הקטנה" (2008) ועשתה את הופעת הבכורה שלה בסרט הדרמה ההיסטורית "עונת המכשפה" (2011). לאחר תפקידים ראשיים בסדרות הטלוויזיה "ההבטחה" (2011) של ערוץ 4 ו-"קרוסבונז" (אנ') (2014) של רשת NBC, זכה פוי לשבחים על גילום המלכה אן בולין במיני סדרה "וולף הול" (2015) של ה-BBC, וקיבלה מועמדות לפרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר.

בשנת 2018, היא כיכבה במותחן הפסיכולוגי "לא שפויה" (אנ') ש סטיבן סודרברג וגילמה את ג'נט שרון, אשתו של האסטרונאוט ניל ארמסטרונג, בסרט הביוגרפי "האדם הראשון" של דמיאן שאזל. עבור האחרון, היא קיבלה מועמדות לפרס גלובוס הזהב ולפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה. מאז היא גילמה את מרגרט קמפבל, הדוכסית מארגייל (אנ') בסדרה "שערורייה בריטית למדי" (אנ') (2021) של אמזון פריים, וכיכבה בסרטי הדרמה "נשים מדברות" (אנ') (2022) ו"כולנו זרים" (אנ')(2024). האחרון שבהם זיכה אותה במועמדות נוספת לפרס באפט"א..

קלייר אליזבת' פוי נולדה בעיירה סטוקפורט (אנ') במנצ'סטר רבתי, דרום-מערב אנגליה ב-16 באפריל 1984, בתם של דייוויד פוי ושל קרוליין סטימפסון, משפחה ממוצא אירי, הצעירה מבין שלושה ילדים. יש לה אח גדול, רוברט, ואחות גדולה, ג'מה, וכן אחות למחצה צעירה יותר דרך אביה. היא גדלה במנצ'סטר ולידס, והמשפחה עברה מאוחר יותר לכפר לונגוויק (אנ'), בקינגהאמשייר, לצורך עבודתו של אביה כאיש מכירות של זירוקס. הוריה התגרשו כשהייתה בת שמונה.

פוי התחנכה בבית הספר התיכון איילסבורי (אנ') לבנות מגיל 12, עד 2002, ולאחר מכן למדה בחוג לדרמה באוניברסיטת ג'ון מורס. היא גם לקחה קורס של שנה בבית הספר לדרמה של אוקספורד (אנ'), סיימה את לימודיה ב-2007 ועברה לאזור פקהאם (אנ') בדרום לונדון כדי לחלוק בית עם חמישה חברים מבית הספר לדרמה.

כאשר למדה בבית הספר לדרמה של אוקספורד, הופיעה קלייר בתפקידים שונים כגון "נשים בצמרת", "גבעת ווטרשיפ", ו"נגע קל".

אחרי תפקידה בטלוויזיה, היא ערכה את הופעת הבכורה שלה על הבמה המקצועית ב-DNA וב-הנס, אחד מהתפקידים בוים על ידי פול מילר בתיאטרון המלכותי הלאומי בלונדון.

בשנת 2011 הופיעה קלייר בסרט הרפתקאות "עונת המכשפה", לצידו של השחקן ניקולס קייג'. ב-2015 גילמה את דמותה של אן בולין בסדרת הטלוויזיה "וולף הול".

החל מ-2016 גילמה את דמותה הצעירה של המלכה אליזבת השנייה בסדרת הדרמה של נטפליקס, "הכתר" כלומר בעונות 1-2. היא שבה לגלם את דמותה גם בהופעת אורח בעונה 4 (2020) וכן בפרק האחרון לסדרה בעונה 6 (2023).

בשנת 2018 שיחקה בסרטים "האדם הראשון" ו"הנערה ברשת העכביש".

עתידה לגלם את דמותה של שריל סנדברג בסדרת טלוויזיה על פייסבוק.[1]

על נשים בתעשיית הקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוי עלתה לכותרות, כאשר התברר ששכרה היה נמוך באופן משמעותי מהשחקן שלצידה בסדרת הכתר. היא פרסמה בעיתונות את דעתה על הקושי השילוב קריירה ומשפחה.[1]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2014 התחתנה פוי עם השחקן סטיבן קמפבל מור, לאחר שהשניים הכירו שצילמו את הסרט "עונת המכשפה" ב-2011. בפברואר 2015 נולדה בתם, אייווי רוז. בפברואר 2018 פורסם כי הם נפרדו.

התמודדה עם מחלת פרקים וגידול בעין שאובחן בגיל 17.[1]

בשנת 2021, פוי הייתה מטרה של סטוקינג, על ידי ג'ייסון פנרוז, ששלח לה יותר מ-1,000 מיילים בחודש אחד והופיע בביתה; פנרוז, הודה באשמה בנובמבר 2022, וקיבל מאסר על תנאי עד להסגרתו בארצות הברית.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סרט תפקיד הערות
2011 עונת המכשפה אנה המכשפה
הרוסים (אנ') דון
2014 האקדמיה לערפדים (אנ') סוניה קארפ
רוזווטר (אנ') פאולה גורלי
2015 הליידי בקרוואן לויס
2017 לנשום דיאנה בלייקר
2018 לא שפויה (אנ') סוייר ולנטיני
האדם הראשון ג'נט ארמסטרונג מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע (2019)

מועמדת פרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה (2019)

הנערה ברשת העכביש (אנ') ליסבת סלאנדר
2021 החיים המחשמלים של לואי וויין (אנ') אמילי ריצ'רדסון וויין
בני ג'ואן ריצ'מונד
2022 נשים מדברות (אנ') סאלומה
2024 כולנו זרים (אנ') אמא של אדם מועמדת פרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה (2024)
TBA Savage House ליידי סאבג'
שנה סדרה תפקיד הערות
2008 כמעט אנושיים ג'וליה פרק: "Pilot"
רופאים (אנ') קלואי ובסטר פרק: "The Party's Over"
דוריט הקטנה איימי דוריט תפקיד ראשי; 14 פרקים
2009 10 Minute Tales אישה פרק: "Through the Window"
2010 משתגעים בדואר (אנ') אדורה בל דירהרט מיני-סדרה
Pulse האנה קרטר סרט טלוויזיה של BBC Three
2010–2012 על אדונים ומשרתים ליידי פרספונה "פרסי" טאווין תפקיד ראשי (2 עונות); 9 פרקים
2011 ההבטחה ארין מתיוס מיני-סדרה
משמרת לילה (אנ') הלן גיניוור סרט טלוויזיה של BBC Two
2012 White Heat שרלוט פיו מיני-סדרה
2014 קרוסבונז (אנ') קייט בלפור תפקיד ראשי; 9 פרקים
The Great War: The People's Story הלן בנטוויץ' 2 פרקים
Frankenstein and the Vampyre: A Dark and Stormy Night המספרת סרט טלוויזיה תיעודי
2015 וולף הול אן בולין תפקיד ראשי; 6 פרקים

מועמדת פרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר (2015)

2016–2017,

2020, 2022–2023

הכתר המלכה אליזבת' השנייה תפקיד ראשי (עונות 1–2)

תפקיד אורח (עונות 4–6); 24 פרקים

פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה (2017)

פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית ראשית בסדרת דרמה[2] (2018)

פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית אורחת בסדרת דרמה (אנ') (2021)

פרס גילדת שחקני המסך על הופעה יוצאת מן הכלל של שחקנית בסדרת דרמה (אנ') (2017, 2018)

מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה (2018)

מועמדת פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית ראשית בסדרת דרמה (2017)

מועמדת פרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר (2017, 2018)

2021 שערורייה בריטית למדי (אנ') מרגרט קמפבל, הדוכסית מארגייל (אנ') מיני-סדרה

גם מפיקה-בפועל

2023 Mog’s Christmas מיס תומאס דיבוב; ספיישל טלוויזיוני של ערוץ 4
שנה מחזה תפקיד הערות
2008 DNA ג'אן התיאטרון המלכותי הלאומי
2013 מקבת' ליידי מקבת' תיאטרון טרפלגר (אנ'), וסט אנד
2019 Lungs W תיאטרון אולד ויק

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלייר פוי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 עינב שיף, על כס המלכות, ידיעות אחרונות 7 לילות מיום 20.5.2022, עמ' 12-13
  2. ^ עידו ישעיהו‏, טקס פרסי האמי 2018: "משחקי הכס" ו"גברת מייזל המופלאה" זכו בפרסים הגדולים, באתר וואלה, 18 בספטמבר 2018