קרול מוזלי בראון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרול מוזלי בראון
Carol Moseley Braun
Carol Moseley Braun NZ.jpg
לידה 16 באוגוסט 1947 (בת 71)
שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת אילינוי בשיקגו, בית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו, בית ספר תיכון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאית, דיפלומטית, תובעת, משפטנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
שגרירת ארצות הברית לסמואה
8 במרץ 20001 במרץ 2001
(51 שבועות ויומיים)
שגרירת ארצות הברית לניו זילנד
15 בדצמבר 19991 במרץ 2001
(שנה ו-11 שבועות)
סנאטורית ממדינת אילינוי
3 בינואר 19933 בינואר 1999
(6 שנים)
מתעדת הרשומות של מחוז קוק
1 בדצמבר 19881 בדצמבר 1992
(4 שנים)
חברת בית הנבחרים של אילינוי
5 בינואר 19791 בדצמבר 1988
(9 שנים ו-47 שבועות)
פרסים והוקרה
היכל התהילה הגאה של שיקגו (2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרול אליזבת מוזלי בראוןאנגלית: Carol Elizabeth Moseley Braun, נולדה ב-16 באוגוסט 1947) היא דיפלומטית, עורכת דין ופוליטיקאית אמריקאית אשר ייצגה את מדינת אילינוי בסנאט של ארצות הברית בשנים 19931999. היא הייתה האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שנבחרה לסנאט, האדם האפרו-אמריקאי הראשון שנבחר לסנאט מהמפלגה הדמוקרטית, והסנטורית הראשונה מאילינוי[1]. בשנים 19992001 הייתה שגרירת ארצות הברית בניו זילנד. בשנת 2004 ניסתה להתמודד לנשיאות ארצות הברית. בנובמבר 2010 הכריזה על מועמדותה לראשות עיריית שיקגו. בבחירות שהתקיימו ב-22 בפברואר 2011 בראון הגיעה למקום הרביעי (מבין שישה מועמדים), והפסידה לרם עמנואל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעירותה וקריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרול אליזבת מוזלי נולדה וגדלה בשיקגו, אילינוי. מוזלי גדלה בשכונה מופרדת בחלקה הדרומי של שיקגו[2]. היא למדה במערכת החינוך הציבורית. אביה היה שוטר משטרת שיקגו, ואמה עבדה בבית חולים. שני הוריה היו קתולים והתגרשו כשהייתה נערה. גירושים אלו הובילו לכך שבראון התגוררה אצל סבתה. בראון החלה ללמוד לקראת תואר ראשון באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, אך הפסיקה לאחר ארבעה חודשים. לאחר מכן היא החלה ללמוד באוניברסיטת אילינוי בשיקגו. היא סיימה את לימודיה בשנת 1969. בשנת 1972 סיימה את לימודי הדוקטורט במשפטים באוניברסיטת שיקגו. בשנים 19731977 עבדה כעורכת דין, ועסקה בעיקר במשפט אזרחי, ענייני דיור, בריאות וסביבה[3].

בשנת 1978 נבחרה לבית הנבחרים של מדינת אילינוי. שם הפכה במהרה למנהיגת הרוב הדמוקרטי ובלטה בעמדותיה הליברליות. בשנת 1984 פעלה לביטול עונש המוות.

סנאט ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראון נבחרה לסנאט ב-3 בנובמבר 1992 לאחר שקיבלה 53.27% מהקולות במדינתה. היא האישה האפרו- אמריקאית הראשונה שנבחרה לסנאט ארצות הברית[4] ואחת מתוך שני הסנטורים האפרו-אמריקאים היחידים במהלך המאה ה-20[5]. היא הייתה האישה הראשונה שכיהנה בוועדת הכספים של הסנאט. בניגוד לתדמית הליברלית שדבקה בבראון באילינוי, היא נחשבה לסנטורית יחסית שמרנית. היא הצביעה בעד הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה ונגד רפורמות ברווחה. כמו כן, בראון הצביעה בעד מתקן אחסון דלק גרעיני בנבאדה, הצבעה שהביאה עליה הרבה מאוד ביקורת מהצד הדמוקרטי, ובמיוחד על ידי מנהיג הרוב הארי ריד[6].

בנוגע לנושאים חברתיים אחרים, בראון נחשבה לליברלית הרבה יותר משאר חבריה הדמוקרטים. היא הצביעה נגד האיסור על הפלות ונגד עונש מוות[6]. ב-1993 זכתה לתשומת לב ציבורית, כאשר התנגדה לחידוש הפטנט עבור עמותת הנצחה, משום שהוא כולל את דגל קונפדרציית המדינות של אמריקה. בראון איימה בפיליבסטר, ולבסוף הצליחה במטרתה שלא להאריך את הפטנט[7][8].

בשנת 1993 נחקרה בראון בחשד לניהול כספי לא חוקי במהלך הקמפיין שלה בבחירות לסנאט. לבסוף הוחלט שלא לפתוח בהליכים פליליים נגדה, אף על פי שנמצאו כמה הפרות חוק קטנות. מוזלי הודתה רק בכמה טעויות של הנהלת החשבונות. בשנת 1996 נסעה לביקור פרטי בניגריה, זאת למרות העובדה שארצות הברית הטילה על המדינה סנקציות בשל השלטון הרודני. בראון לא הודיעה ולא תיאמה את הנסיעה עם מחלקת המדינה. לאחר מכן היא הגנה על הממשל הניגרי בקונגרס[9].

סנאטוריות של המפלגה הדמוקרטית, 1993. בשורה העליונה הסנאטורית פטי מוראי, הסנאטורית ברברה מיקולסקי, הסנאטורית ברברה בוקסר, הסנטורית קרול בראון והסנאטורית דיאן פיינסטיין

לאחר הסנאט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהועמדה לבחירה מחדש בשנת 1998, הפסידה בראון למועמד רפובליקאי. ב-8 באוקטובר באותה השנה בראון מונתה על ידי הנשיא ביל קלינטון להיות שגרירת ארצות הברית בניו זילנד. למרות הביקורת הרבה שהייתה נגדה, הסנאט הצביע בעד המינוי, ובראון כיהנה כשגרירה עד סוף כהונתו של קלינטון כנשיא.

בשנת 2004 ניסתה להתמודד על המועמדות הדמוקרטית בבחירות לנשיאות. בבחירות המקדימות שהתקיימו בוושינגטון די. סי. בראון הגיעה למקום השלישי עם כ-11.58% מהקולות. כיומיים לאחר מכן וכארבעה ימים לפני אספות הבחירה באיווה, בראון פרשה והכריזה על תמיכה בהווארד דין.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראון התחתנה בשנת 1973 עם מייקל בראון, שפגשה בבית הספר למשפטים. בשנת 1977 נולד לזוג ילד, שנקרא מתיו. הזוג התגרש בשנת 1986. כיום (2017) היא מנהלת משרד עורכי דין פרטי בשיקגו, שם היא מתגוררת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרול מוזלי בראון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ U.S. Senate: Carol Moseley Braun: A Featured Biography, www.senate.gov
  2. ^ Carol Moseley-Braun facts, information, pictures | Encyclopedia.com articles about Carol Moseley-Braun, www.encyclopedia.com (באנגלית)
  3. ^ "Carol Moseley Braun | United States senator". Encyclopedia Britannica (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2018. 
  4. ^ U.S. Senate: Carol Moseley Braun, www.senate.gov
  5. ^ "The Senators - Los Angeles Sentinel". Los Angeles Sentinel (באנגלית). 20 בנובמבר 2008. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2018. 
  6. ^ 6.0 6.1 Issues2000.org, Carol Moseley-Braun on the Issues, www.ontheissues.org
  7. ^ Black Americans in Congress - Carol Moseley-Braun, Senator from Illinois, ‏2012-06-18
  8. ^ Clymer, Adam (23 ביולי 1993). "Daughter of Slavery Hushes Senate". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2018. 
  9. ^ Koerner, Brendan (19 בפברואר 2003). "Is Carol Moseley-Braun a Crook?". Slate (באנגלית). ISSN 1091-2339. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2018.