ראול קסטרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראול קסטרו
Raúl Castro
Raúl Castro, July 2012.jpeg
שם מלא ראול מודסטו קסטרו רוז
מדינה קובהקובה  קובה
תאריך לידה 3 ביוני 1931 (בן 86)
מקום לידה הוואנה שבקובה
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של קובה
בת-זוג וילמה אספין
נשיא קובה ה-16
תקופת כהונה 19 באפריל 2011 – מכהן (6 שנים ו-25 שבועות)
הקודם פידל קסטרו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראול מודסטו קסטרו רוזספרדית: Raúl Modesto Castro Ruz; נולד ב-3 ביוני 1931) הוא נשיא מועצת המדינה של קובה, החל מפברואר 2008 ואחיו הצעיר של הנשיא הקודם פידל קסטרו. ראול קסטרו משמש בתפקידי מפתח רבים במדינה, בין השאר המזכיר הראשון של המפלגה הקומניסטית של קובה, נשיא והמפקד העליון של הכוחות המזוינים. על פי סעיף 94 לחוקה הקובנית, סגן הנשיא מחליף את הנשיא במקרה של מחלה או מוות, וב-31 ביולי 2006 קיבל ראול קסטרו את סמכויות אחיו עקב מחלתו באופן זמני, בהתאם לסעיף זה. ראול קסטרו נבחר לנשיא ב-24 בפברואר 2008, בישיבת הפרלמנט הקובני, עקב הכרזתו של פידל קסטרו על כוונתו שלא לעמוד שוב בתפקיד הנשיאות ב-19 בפברואר 2008.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראול, בן הזקונים למשפחת קסטרו, נולד בחוות הסוכר ביראן, במאיארי (Mayari), שבפרובינציית אוריינטה במזרח קובה, למשפחה אמידה: אביו, אנחל קסטרו אי ארחיס (Angel Castro), היה מהגר מספרד, ואמו, לינה רוס גונסאלס (Lina Ruz), הייתה הטבחית במשק ביתו. גדל והתחנך בעיר הבירה של קובה, הוואנה. כבר כסטודנט למדעי החברה הצטרף קסטרו הצעיר, אשר היה סוציאליסט פעיל, בניגוד לאחיו, לסניף של המפלגה הקומוניסטית של קובה (Partido Comunista de Cuba - PCC). ב-26 ביולי 1953, ראול, יחד עם אחיו פידל, תחת הקבוצה העתידה להיקרא תנועת ה-26 ביולי, השתתף בתקיפת בסיס מונקאדה, הבסיס הצבאי השני בגודלו בקובה, ונשפט ל-13 שנים על מעשיו. אחיו פידל קיבל עונש מאסר של 15 שנים בכלא, אך שניהם שוחררו בשנת 1955 במהלך חנינה כללית, וניתנה להם אפשרות לגלות למקסיקו או לארצות הברית. שניהם גלו למקסיקו.

בזמן שהותו במקסיקו סיטי הכיר קסטרו את הארגנטינאי ארנסטו צ'ה גווארה והציגו לאחיו פידל, ואת סוכן הק.ג.ב. ניקולאי לאנוב, שאיתו נפגש כבר בטיול שעשה בגוש הסובייטי שנתיים קודם לכן.

ב-26 בנובמבר 1955, קסטרו, בראשות אחיו ויחד עם 80 מהפכנים נוספים, ביניהם צ'ה גווארה, אשר נקראו מעתה תנועת ה-26 ביולי על שם תאריך תקיפת בסיס מונקאדה שנתיים קודם לכן, יצאו מנמל טוקספן שבמקסיקו, מפליגים על היאכטה המפורסמת "גראנמה" במטרה להתחיל את המהפכה בקובה.

תנועת ה-26 ביולי פעלה לראשונה במחוז אוריינטה ב-2 בדצמבר 1956. רק שנים עשר מהחברים המייסדים שרדו את הפעולה ונסוגו להרי סיירה מאסטרה, ומשם ניהלו מלחמת גרילה כנגד ממשלו של פולחנסיו בטיסטה. בין הניצולים היו צ'ה גווארה, פידל קסטרו, אחיו של ראול, וקמילו סיינפואגוס. התנועה, בראשות אחיו, צברה תמיכה עממית והגיעה במספרה לשמונה מאות איש. ב-24 במאי 1958, בטיסטה שלח שבעה עשר גדודים כנגד התנועה ב"מבצע וראנו". אף על פי שהיו מועטים במספרם, נחלו צבאות המהפכה הצלחות, שלוו בעריקה מאסיבית מצבאו של באטיסטה. ב-1 בינואר 1959 נמלטו באטיסטה והנשיא הנבחר קרלוס ריביירו אגוארו מן המדינה, וכוחות התנועה השתלטו על הוואנה.

לאחר השלמת המהפכה, עם מינוי אחיו פידל כ"שליח הראשי של הנשיא לכוחות המזוינים והמפקד העליון של צבא ה-26 ביולי" והשליט בפועל, ומאוחר יותר ב-16 בפברואר 1959 לראש הממשלה באופן רשמי, השתלב ראול בהנהגה המרכזית של המפלגה ושל המדינה, כך שכבר מאותה שנה התמנה לסגן ראש ממשלת קובה ולשר ההגנה, שני רק לאחיו.

ב-31 ביולי 2006, עקב ניתוח מסובך אותו היה צריך לעבור אחיו פידל קסטרו, העביר לראשונה פידל את כל סמכויות הנשיא לראול אשר תפקד מאותה העת כנשיא בפועל.

ראול קסטרו נבחר לנשיא קובה ב-24 בפברואר 2008 בישיבת האסיפה הלאומית, עקב הודעתו של פידל קסטרו שברצונו לא להיבחר שוב לנשיא ב-18 בפברואר 2008.[1] בשנת 2011 החליף אותו גם בתפקיד המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית.

יחסי קובה - ארצות הברית בתקופתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא קובה, ראול קסטרו נפגש עם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה בפנמה, אפריל 2015
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ארצות הברית-קובה

בדצמבר 2014 השתתף קסטרו יחד עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה במסיבת עיתונאים מיוחדת, בה הכריז יחד עם אובמה על שינוי דרמטי במדיניות יחסי שתי המדינות. אובמה הצהיר על התחלה במשא ומתן לנרמול היחסים ופתיחת שגרירויות בוושינגטון די.סי. והוואנה, בירת קובה, ועל חתירה להסרת משטר הסנקציות נגד קובה.[2]

ב-11 באפריל 2015 נערכה פגישה היסטורית בין הנשיא ראול קסטרו לנשיא ברק אובמה, בשולי וועידה בפנמה. זוהי הפגישה הראשונה בין מנהיגי שתי המדינות זה יותר מ-50 שנים, מאז נפגשו שליט קובה פולחנסיו בטיסטה והנשיא דווייט אייזנהאואר בשנת 1958.[3] ב-20 במרץ 2016, נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נחת בקובה בביקור היסטורי.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסטרו היה נשוי למהפכנית וילמה אספין משנת 1959 ועד מותה ב-2007. לזוג שלוש בנות ובן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוכנויות הידיעות, רשמית: נשיא קובה הבא - ראול קסטרו, באתר ynet, 25 בפברואר 2008
  2. ^ יצחק בן-חורין, היסטוריה: ארה"ב וקובה משחררות מרגלים ויחלו בנירמול היחסים, באתר ynet, 17 בדצמבר 2014
  3. ^ יצחק בן חורין, היסטוריה: אובמה וקסטרו נפגשו בפנמה, באתר ynet, 12 באפריל 2015