רוגאטיצה
 | |
| מראה העיירה (2016) | |
| מדינה |
 בוסניה והרצגובינה |
|---|---|
| ישות מדינית |
 רפובליקה סרפסקה |
| תאריך ייסוד | המאה ה-15 |
| שטח | 645 קמ"ר |
| גובה | 525 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 6,885 (2013) |
| ‑ במטרופולין | 11,603 (2013) |
| ‑ צפיפות | 17.99 נפש לקמ"ר (2013) |
| קואורדינטות | 43°48′01″N 19°00′06″E / 43.80028°N 19.00167°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.rogatica.ba | |
רוֹגָאטִיצָה (בסרבית בכתב לטיני ובבוסנית: Rogatica; בסרבית בכתב קירילי: Рогатица) היא עיירה ורשות מקומית במזרח רפובליקה סרפסקה אשר בבוסניה והרצגובינה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזכור הראשון בכתובים ליישוב במקום הוא מ-1425, עת נשלט האזור על ידי האימפריה העות'מאנית. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) במסגרתה הובסו העות'מאנים, השתלטה האימפריה האוסטרו-הונגרית דה פקטו על אזור בוסניה וב-1908 סיפחה אותו דה יורה. ב-1908 חוברה רוגאטיצה לקו מסילת הברזל. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה רוגאטיצה בשטחי ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים אשר הפכה בהמשך לממלכת יוגוסלביה.
ב-6 באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, תקפה גרמניה הנאצית את יוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. בהמשך, נמסר אזור בוסניה לחזקת ממשלת הבובות של האוסטאשה. בשלהי 1944 שוחררה העיירה על ידי כוחות הפרטיזנים של טיטו ובהמשך נכללה בשטחי הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 החל תהליך התפרקותה האלים של יוגוסלביה וכחלק ממנו פרצה מלחמת בוסניה. במהלך המלחמה, נכבשה רוגאטיצה על ידי צבא רפובליקת סרפסקה ובוצע טיהור אתני של מוסלמים.
לאחר המלחמה נכללה העיר בשטחי בוסניה והרצגובינה ועברה תהליכי שיקום ותיעוש מהירים.
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהילה יהודית ספרדית קמה ברוגאטיצה בשלהי המאה ה-19. ב-1879 התגוררו בעיירה 6 יהודים. ב-1900 הוקם בית עלמין יהודי על מורדות גבעה בפרברי העיר. ב-1928 הוקם בית כנסת לקהילה.[1] ב-1931 התגוררו ברוגאטיצה 57 יהודים וב-1931 מנתה הקהילה 47 נפשות. ראש הקהילה היה שלמה פאפו. לקהילה זו השתייכו בנוסף, מספר מצומצם של משפחות שהתגוררו בכפרים: זֶ'פָּה(אנ'), ופְּרָאצָ'ה(אנ'). בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמנו ברוגאטיצה 44 יהודים. עם כיבוש יוגוסלביה והעברת האזור לחזקת האוסטאשה, הוחל ברדיפות יהודים. בני הקהילה גורשו למחנות ההשמדה ואיש לא ניצל. ליד הכפר פּוֹדְרוֹמָאנִיָה(אנ') הוקמה ב-1973 אנדרטה לזכר 25 יהודים מרוגאטיצה שהוצאו שם להורג. ככל הנראה חלקם השתייכו לכוחות הפרטיזנים של טיטו.[2]
ב-1973 הוקמה בבית העלמין היהודי אנדרטה להנצחת הקהילה. נכון ל-1999 עמד חרב מבנה בית הכנסת בשטח העיירה.[3] נכון ל-2009 עמד בית העלמין על תילו. אותרו בו 26 מצבות שהכיתוב עליהן היה בעברית, בלאדינו ובסרבו-קרואטית. הוא לא היה מתוחזק ונגרמו בו נזקים רבים.[4][2][5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רוגאטיצה- קהילת רוגאטיצה, באתר המרכז לאמנות יהודית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ צילום בית הכנסת (1938), באתר המרכז לאמנות יהודית.
- ^ 1 2 אתרי מורשת יהודית בבוסניה והרצגובינה, באתר אוניברסיטת סירקיוז, עמודים 9, 34 (באנגלית).
- ^ צילום מבנה בית הכנסת (1999), באתר "המרכז לאמנות יהודית".
- ^ הקהילה היהודית ברוגאטיצה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמ' 301.
- ^ בית העלמין ברוגאטיצה, באתר jewish cemetery project (באנגלית).
