רוזנות פפאלץ-נויבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוזנות פפאלץ-נויבורג
Herzogtum Pfalz-Neuburg
Armoiries comtes palatins de Soulzbach.svg
סמל
יבשת אירופה
שפה נפוצה בווארית
עיר בירה נויבורג
משטר דוכסות
הקמה
תאריך
מלחמת לנדסהוט
1505
פירוק
תאריך
סיפוח שטחי הנסיכות לנסיכות הבוחר מפפאלץ
1685
ישות קודמת Banner of Bavaria-Landshut.svg דוכסות בוואריה-לנדסהוט
ישות יורשת Flag of The Electoral Palatinate (1604).svg נסיכות הבוחר מפפאלץ
שטח בעבר 2,750 קמ"ר
אוכלוסייה בעבר 100,000

רוזנות פפאלץ-נויבורגגרמנית: Herzogtum Pfalz-Neuburg), הייתה מדינה באימפריה הרומית הקדושה, אשר נוסדה בשנת 1505 על ידי ענף של בית ויטלסבאך. הבירה שלה הייתה נויבורג. שטחה עמד על 2,750 קמ"ר, עם אוכלוסייה של כ-100,000 איש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוכסות הוקמה בשנת 1505 כתוצאה מלחמת לנדסהוט והתקיימה עד 1799 או 1808. במה שנקרא Kölner Spruch (פסק הדין של קלן) נוצרה הדוכסות מן השטחים מצפון הדנובה שהשתייכו לדוכסות בוואריה-לנדסהוט, ונמסרו לאוטו היינריך ופיליפ, בניו של רופרכט מפפאלץ, בישוף פרייזינג. בזמן שהם היו קטינים, את סבא פיליפ, הנסיך הבוחר מפפאלץ, קבע את דוכסות עד מותו בשנת 1508, ואחריו בוחר פרידריך השני. אוטו היינריך הרחיב מאוד את טירת נויבורג, ובעקבות השיפוצים היקרים וכמה עימותים שהיו לו הגיע כמעט לידי פשיטת רגל. בספטמבר 1546 נכבשה נויבורג על ידי כוחותיו של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה במהלך המלחמה השמלקלדית, בעקבות תמיכתו של אוטו היינריך בברית שמלקלדן, ולאחר שלום פסאו הוחזר אוטו היינריך לשלטונו. בשנות ה-50 של המאה ה-16 הקים אוטו היינריך את הספרייה הפלטינית. בשנת 1556 מת דודו פרידריך השני, הנסיך הבוחר מפפאלץ, ואוטו היינריך עלה לשלטון במקומו, ובעקבות כך בשנת 1557 אוטו היינריך ויתר על פפאלץ נויבורג לוולפגנג, רוזן פפאלץ-צווייבריקן. בנו הבכור של וולפגנג, פיליפ לודוויג, נוסד בשנת 1569 את בית פפאלץ-צווייבריקן-נויבורג, שממנו נפרד בשנת 1614 בית פפאלץ-זולצבאך.

פפאלץ-נויבורג הצטרפה לאיגוד הפרוטסטנטי בשנת 1608. בשנת 1609 מת יוהאן וילהלם, דוכס יוליך-קלווה-ברג ללא יורשים, ובעקבות כך פרץ סכסוך בין פיליפ לודוויג, רוזן פפאלץ-נויבורג ליוהאן זיגיסמונד, הנסיך הבוחר מברנדנבורג על ירושת נחלותיו. בנוסף התערבו בסכסוך גם ממלכת צרפת, ממלכת הבסבורג, נסיכות הבוחר מסקסוניה והרפובליקה ההולנדית, במה שהיווה הקדמה למלחמת שלושים השנים אשר פרצה זמן קצר לאחר מכן. בשנת 1614 נחתמה אמנת קסנטן, ולפיה בנו של פיליפ לודוויג, וולפגנג וילהלם, קיבל את דוכסויות יוליך וברג, בעוד יריבו יוהאן זיגיסמונד, הנסיך הבוחר מברנדנבורג קיבל את דוכסות קלווה ואת רוזנויות מארק וראבנסברג.

בשנת 1800, פלשו כוחות הרפובליקה הצרפתית הראשונה לדוכסות, וב-26 ביוני 1800, אוסטריה, וירטמברג ובוואריה לחמו נגד הצרפתים בקרב נויבורג. לאחר שנלחמו במשך רוב היום, צבאות הקואליציה נסוגו, נויבורג נכבשה על ידי הצרפתים, וגנרל נה הקים את המטה שלו בטירה.[1]

דוכסות פפאלץ-נויבורג בוטלה בשנת 1808. בחלוקת בוואריה בשנת 1837 פפאלץ-נויבורג צורפה לשוואביה, אולם בשנות ה-70 נהייתה חלק מבוואריה עילית.

רוזני פפאלץ-נויבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית פפאלץ-נויבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית פפאלץ-צווייבריקן-נויבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מותו של קרל פיליפ בשנת 1742, כל השטחים שהיו ברשותו, כולל פפאלץ-נובורג, עברו לבית פפאלץ-זולצבאך. קרל תאודור, רוזן פפאלץ-זולצבאך היה צאצא של אוגוסט, רוזן פפאלץ-זולצבאך, אח של וולפגנג וילהלם.

בית פפאלץ-זולצבאך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית פפאלץ-צווייבריקן-בירקנפלד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Marceau, p 105.