רונאן פארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רונאן פארו
Ronan Farrow
רונאן פארו, 2018
רונאן פארו, 2018
לידה 19 בדצמבר 1987 (בן 31)
ניו יורק, ניו יורק
מדינה ארצות הברית
השכלה משפטים, אוניברסיטת ייל
מקצוע עיתונאי
תפקיד שגריר הרצון הטוב של יוניסף, Yale Journal of International Affairs עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס פוליצר, 2018
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רונאן פארו (אנגלית: Satchel Ronan O'Sullivan Farrow; נולד ב-19 בדצמבר 1987) הוא עיתונאי אמריקאי, עורך דין, ויועץ ממשלתי לשעבר. הוא בנה של השחקנית מיה פארו ווודי אלן.

בסוף 2017, פרסם פארו סדרת מאמרים בניו-יורקר אשר עזרו לחשוף את הטענות בדבר פגיעות מיניות של הארווי ויינשטיין. על דיווחיו אלה זכה ה"ניו יורקר" בפרס פוליצר לשנת 2018 על השירות לציבור, יחד עם הניו יורק טיימס. תחקירים עיתונאיים נוספים של פארו חשפו טענות דומות נגד אריק שניידרמן, התובע הכללי של מדינת ניו יורק ולס מונבז, אשר עמד בראש CBS Corporation. הפרסומים הובילו להתפטרות של שניהם בשנת 2018.

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארו נולד בניו-יורק לשחקנית מיה פארו ולבמאי וודי אלן. משפחת אביו היא יהודית, ואילו מוצא אמו ממשפחה קתולית.[1]  אחד משמותיו הפרטיים, סאטצ'ל, הוא על שמו של שחקן הבייסבול הידוע סאטצ'ל פייג',[2] שם נוסף, אוסליבן, הוא לכבודה של השחקנית מורין אוסליבן, סבתו מצד אימו. הוא ידוע באחד משמותיו, רונאן. הוא קיבל את שם משפחתה "פארו" כדי שלא לשאת שם חריג, שעה שגדל בביתה.[3] ב-2013, מיה פארו, העלתה אפשרות כי הזמר והשחקן פרנק סינטרה יכול להיות אביו הביולוגי של רונאן.[4][5]

כילד, פארו קפץ כיתות בבית הספר ועשה חלק מלימודיו בתוכנית לילדים מחוננים.[6] כנער צעיר, בן 12,[7] הוא החל לימודיו בקמפוס סיימונס רוק של מכללת בארד וסיים לימודיו בקמפוס המרכזי של המכללה עם תואר ראשון בפילוסופיה[8] בגיל 15, בכך היה לבוגר הצעיר ביותר של מוסד לימודים זה.[9][10] ב-2009,[11] הוא סיים לימודי משפטים באוניברסיטת ייל, ולאחר מכן התקבל ללשכת עורכי הדין של מדינת ניו יורק.[12]

דרכו המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 2001 ל-2009, הוא שימש דובר נוער ל-UNICEF,[13] כשהוא משמש מעין פרקליטם של נשים וילדים במשבר מתמשך בדארפור שבסודן.[14] הוא מסייע באיסוף תרומות והופיע בפני ארגונים שונים בארצות הברית המסייעים לאומות המאוחדות.[15] במהלך עבודתו זו, הוא גם נסע יחד עם אמו לדרפור. אמו, מיה פארו, המשמשת שגריר של רצון טוב של UNICEF.[16] אף לאחר סיום עבודתו באומות המאוחדות הוא תמך בהגנה מיוחדת לפליטי דרפור.[17] בעקבות ניסיונו בעבודה בסודן, פארו פעל במסגרת ארגון "רשת התערבות ברצח עם".[18]

במהלך היותו תלמיד בבית הספר למשפטים של ייל, פארו התמחה במשרד עורכי הדין Davis Polk & Wardwell, אחד ממשרדי עורכי הדין הבינלאומיים הידועים בעולם, ובמשרדו של היועץ המשפטי של ועדת החוץ של בית הנבחרים של ארצות הברית, תוך התמקדות במשפט בינלאומי בתחום זכויות האדם.[19]

בשנת 2009, פארו הצטרף לצוות ממשלו של הנשיא ברק אובמה כיועץ מיוחד לעניינים הומניטאריים וארגונים ללא כוונות רווח במשרדו של הנציג המיוחד לאפגניסטן ופקיסטן.[20] הוא היה חלק מקבוצה של אנשי ממשל אשר גויסו על ידי דיפלומט ריצ'רד הולברוק, עבורו עבד בתקופות קודמות ככותב הנאומים.[21] במשך שנתיים פארו היה אחראי על "פיקוח יחסי ממשלת ארה" ב עם החברה האזרחית וגורמי ממשל" באפגניסטן ובפקיסטן.

ב-2011, פארו מונה על ידי מזכירת המדינה , הילארי קלינטון כיועץ מיוחד לנושאים המעסיקים נוער בעולם[22] וכמנהל נושאי נוער בינלאומי במחלקת המדינה של ארצות הברית. המשרד נוצר כתוצאה ממסקנות כוח משימה אשר מונה על ידי קלינטון כדי לבחון את השפעת המדיניות הכלכלית והחברתית של ארצות הברית על נוער,[23] אשר בראשה עמד פארו יחד בכיר בסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי, דייוויד בארת', זאת החל משנת 2010.[24][25] מינויו של פארו הוכרז על ידי קלינטון כחלק מן ההתמקדות המחודשת בנוער בעקבות האביב הערבי.[26] פארו היה אחראי על מדיניות ותכנון בנושאי נוער בארצות הברית במטרה להעצים בני נוער כגורמים בעלי השפעה כלכלית וחברתית. פארו סיים את כהונתו כיועץ מיוחד ב-2012, המדיניות ותוכניות שיזם המשיכו תחת מחליפו בתפקיד.[27]

עיתונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעזב את עבודתו בממשל האמריקאי, פארו קיבל מלגת רודס והחל לימודיו במגדלן קולג', באוניברסיטת אוקספורד, לקראת דוקטור בפילוסופיה. הוא חקר ניצול עניים במדינות מתפתחות, אולם לא השלים את הדרישות לתואר.[28]

הוא כתב מאמרים, מאמרי מערכת בעיתון הגרדיאן,[29] במגזין Foreign Policy ,[30] בכתב העת The Atlantic,[31] בוול סטריט ג'ורנל,[32] בלוס אנג'לס טיימס.[33] ובכתבי עת נוספים. באוקטובר 2013, הוצאת פנגווין רכשה את ספרו של פארו "תיבת פנדורה: איך הסיוע הצבאי האמריקאי יוצר אויבי אמריקה", נכון לשנת 2018 הספר עדיין לא התפרסם.[34] מפברואר 2014 עד פברואר 2015, פארו אירח את תוכנית הטלוויזיה Ronan Farrow Daily, ברשת הכבלים MSNBC.[35][36][37][38]

פארו היה אף המארח בפינה המשודרת "במשימת כיסוי עם רונאן פארו" בתוכנית Today של NBC.[39] הפינה הושקה ביוני 2015,[40] ושווקה כהתבוננות של פארו בסיפורים אותם לא רואים בכותרות העיתונים, כך למשל עסקה התוכנית בזכויות עובדים בתחום בניית ציפורניים, זכויות עובדים במערכת בריאות הנפש ובעיות תקיפה מינית בקמפוסים של אוניברסיטאות.[41][42][43]

ב-10 באוקטובר 2017, הניו יורקר פרסם כתבת תחקיר של פארו המפרטת התנהגות מינית בלתי הולמת של מפיק הסרטים, הארווי וויינסטין, זאת חמישה ימים לאחר שהניו-יורק טיימס פרסם ממצאי משלו בעניין ויינסטין. בשנת 2016, NBC החליטה שלא לשדר את ממצאיו הראשוניים של פארו.[44][45][46] על התחקיר זכה הניו יורקר בפרס פוליצר לשנת 2018 על שירות ציבורי, הפרס הוענק גם לג'ודי קנטור ומייגן טוואהי בניו-יורק טיימס על חלקם בחשיפת התנהגותו של ויינסטין.[47] פארו היה ברשימת "100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם" בשנת 2018 של מגזין הטיים מגזין.[48][49]

ב-7 במאי 2018, הניו יורקר פרסם מאמר של פארו והעיתונאי ג'יין מאייר, לפיו התובע הכללי של ניו יורק אריק שניידרמן פגע מינית לפחות בארבע נשים בתקופת כהונתו וכי הוא שותה לשוכרה ומשתמש לרעה בתרופות מרשם. בתוך שעות לאחר הפרסום, שניידרמן התפטר מתפקידו.[50][51] בעקבות החשיפה החליט המושל אנדרו קואומו על פתיחה בחקירה נגד שניידרמן כדי לשקול הליכים פליליים.[52]

ב-27 ביולי 2018, הניו יורקר פרסם מאמר של פארו בו טען כי שש נשים מאשימות את מנכ"ל CBS, לס מונבז, בהטרדה והפחדה, וכי עשרות נשים נוספות תיארו תארו התנהגות מתעללת בעת עבודתו בחברה.[53]

ב-23 באוגוסט 2018, הניו יורקר פרסם מאמר של פארו ואדם אנטוסבו בו נטען כי העוזרים הבכירים של טראמפ בבית הלבן הפיצו מזכר המכיל סיפור קונספירציה על עוזריו של ברק אובמה ואשר כותרתו "חדר התהודה".[54]

ב-14 בספטמבר 2018, פארו וג'יין מאייר פרסמו מידע הנוגע לטענות על תקיפה מינית על ידי מועמד לבית המשפט העליון של ארצות הברית, ברט קוואנו.[55]

קריין בפסקול של סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארו תרם את קולו לדמויות משנה בגרסה האנגלית של שני סרטי אנימציה יפנית, תצפית על גבעת הפרגים (2011)[56] והרוח העולה (2013).[57]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארו הזדהה כחלק מקהילת להט"ב.[58] בשנת 2018 הוכרה תרומתו על ידי קרן המלגות של הקהילה הלהט"בית האמריקאית Point Foundation.[59] שותפו לחיים הוא שדרן פודקאסט וכותב נאומים נשיאותי לשעבר ג'ון לובט.[60] הם חיים יחדיו מאז 2011.[61]

יחסיו עם אביו וודי אלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארו מתנכר לאביו, וודי אלן.[62][63] פארו אמר על כך, "אבי נשוי לאחותי. עובדה זו הופכת אותי, בנו, גם לגיסו. זה לא מוסרי".[64]

בראיון שהעניקה למגזין Vanity Fair, מיה פארו טענה כי רונאן יכול "אולי" להיות בנו הביולוגי של פרנק סינטרה, ביחס אליו טענה כי "מעולם לא באמת נפרדו".[65] ב-2015 בתו של סינטרה , ננסי, דחתה את הרעיון שאביה הוא גם אביו הביולוגי של רונאן פארו כ"שטויות".[66] היא אמרה כי ילדיה נפגעו מחרושת השמועות כי הם נשאלים על כך.[67]

בדיקת אבהות לקביעת אביו של פארו לא התבצעה. פארו סירב לדון בכך וציין כי למרות הניכור ביניהם "וודי אלן היה אבא במשפחתנו, מבחינה חוקית, מוסרית ואישית."[68] בראיון לניו יורק מגזין אמר וודי אלן כי רונאן אכן עשוי להיות בנו של סינטרה.[69][70]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Farrow, Ronan (2018). War on Peace: The End of Diplomacy and the Decline of American Influence. New York: WW Norton & Co. ISBN 9780393652109

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רונאן פארו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Son Born to Mia Farrow And Woody Allen". The New York Times. Associated Press. 22 בדצמבר 1987. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  2. ^ Corliss, Richard; Harbison, Georgia (31 באוגוסט 1992). "Woody Allen and Mia Farrow: Scenes From A Breakup". Time. ארכיון ארכיון מהמקור מ-December 17, 2014. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  3. ^ Lax, Eric (1992). Woody Allen: A Biography (מהדורה שנייה). New York: Vintage Books. ISBN 0-679-73847-9.  p.182
  4. ^ "Mia Farrow and Eight of Her Children Speak Out on Their Lives, Frank Sinatra, and the Scandals They've Endured". Vanity Fair. 2 באוקטובר 2013. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  5. ^ Allen, Woody (7 בפברואר 2014). "Woody Allen Speaks Out". The New York Times. 
  6. ^ "Ronan Farrow: I Was Raised With An Extraordinary Sense Of Public Service". NPR. 23 במאי 2018. 
  7. ^ College Boy. People, January 01, 2000
  8. ^ "Bard College Alumnus Ronan S. Farrow '04 Awarded Prestigious Rhodes Scholarship" (הודעה לעיתונות). Bard College. אורכב מ-המקור ב-January 3, 2016. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  9. ^ "Alumnus Ronan Farrow ’99 to Give Commencement Address" (הודעה לעיתונות). Bard College at Simon's Rock. n.d. אורכב מ-המקור ב-June 20, 2011. 
  10. ^ "Ronan S. Farrow Named 2012 Rhodes Scholar" (הודעה לעיתונות). Bard College at Simon's Rock. נובמבר 2011. אורכב מ-המקור ב-October 6, 2013. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. Farrow, '99 was the youngest student ever admitted to Simon's Rock at age 11. ... At age 15 he was the youngest graduate of Bard College and was among the youngest students to enter Yale Law School, at 16. 
  11. ^ "Three with New York Ties Named Rhodes Scholars". WNBC. Associated Press. 20 בנובמבר 2011. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  12. ^ "Bar Exam Results". www.nybarexam.org. 
  13. ^ Bonham Carter, Rachel (3 במאי 2007). "UNICEF Youth Spokesperson Ronan Farrow heads call for...". UNICEF via YouTube. 
  14. ^ "Ronan Farrow: A Prominent Voice Advocating for Children". UNICEF. 20 בדצמבר 2005. 
  15. ^ "UNICEF Youth Spokesperson Ronan Farrow heads call for universal access to HIV treatment". UNICEF. 1 ביוני 2006. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  16. ^ "Mia Farrow and Ronan Farrow return to Darfur". UNICEF. 9 ביוני 2006. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  17. ^ "Biography: Ronan Farrow, Special Adviser to the Secretary of State, Global Youth Issues". United States Department of State. ארכיון ארכיון מהמקור מ-July 13, 2012. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  18. ^ "Staff". Genocide Intervention Network. אורכב מ-המקור ב-August 24, 2007. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  19. ^ Wurtzel, Elizabeth (11 בינואר 2009). "Ronan Farrow, Activist". New York. 
  20. ^ "Special Adviser for Global Youth Issues Arrives in Nepal" (הודעה לעיתונות). Embassy of the United States, Kathmandu, Nepal. 7 בדצמבר 2011. אורכב מ-המקור ב-February 16, 2013. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  21. ^ "Young blue eyes: is Ronan Farrow the best-connected young man on the". Evening Standard. 4 באוקטובר 2013. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  22. ^ Garchik, Leah (16 במאי 2012). "Ronan Farrow making mark as diplomat at young age". San Francisco Chronicle. 
  23. ^ "The Way Forward". US Department of State. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  24. ^ "Empowering Youth To Be Agents of Change". US Department of State. אורכב מ-המקור ב-October 13, 2015. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  25. ^ "Remarks at UC Berkeley International House". US Department of State. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  26. ^ "Town Hall With Tunisian Youth". U.S. State Department. 25 בפברואר 2012. אורכב מ-המקור ב-February 29, 2012. 
  27. ^ "Office of Global Youth Issues". US Department of State. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  28. ^ "Ronan S. Farrow". The Rhodes Trust. n.d. אורכב מ-המקור ב-October 4, 2013. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  29. ^ "The Real Concern: Why are so Many US Government Documents Classified?". The Guardian. 
  30. ^ "Censuring the Censors". Foreign Policy. 
  31. ^ "The Real Benghazi Scandal". בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  32. ^ "The U.N.'s Human-Rights Sham". The Wall Street Journal. 29 בינואר 2008. 
  33. ^ Farrow, Ronan (25 בפברואר 2008). "Ethiopa's war on its own". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  34. ^ "Ronan Farrow writing book about US military aid". Associated Press via "Newsok". 15 באוקטובר 2013. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  35. ^ Guthrie, Marisa (2 באוקטובר 2013). "Ronan Farrow in Talks to Host MSNBC Show (Exclusive)". The Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  36. ^ "Ronan Farrow Joins MSNBC as Host" (הודעה לעיתונות). MSNBC. 16 באוקטובר 2013. אורכב מ-המקור ב-October 27, 2013. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  37. ^ Fung, Katherine (6 בפברואר 2014). "Ronan Farrow's MSNBC Show Will Be Called 'Ronan Farrow Daily'". The Huffington Post. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  38. ^ Byers, Dylan (19 בפברואר 2015). "MSNBC pulls 'Ronan Farrow', 'Reid Report'". Politico. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  39. ^ "My Father, Woody Allen, and the Danger of Questions Unasked (Guest Column)". The Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  40. ^ "Meet the next generation of US gun owners". Today. 30 ביוני 2015. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  41. ^ "Are nail salon workers exploited? Ronan Farrow reports". Today. 27 במאי 2016. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  42. ^ TODAY (20 ביוני 2016). "Mental health policies at universities draw increasing concern". Today. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  43. ^ McHugh, Rich (12 באוקטובר 2016). "Are colleges equipped to handle sexual assault allegations?". Today. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  44. ^ Stelter, Brian (11 באוקטובר 2017). "How NBC gave up Ronan Farrow's explosive Harvey Weinstein scoop". CNN. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  45. ^ Farrow, Ronan (10 באוקטובר 2017). "From Aggressive Overtures to Sexual Assaults: Harvey Weinstein's Accusers Tell Their Stories". The New Yorker. 
  46. ^ "Ronan Farrow on how the Harvey Weinstein scandal broke open". CBS News. 29 בנובמבר 2017. 
  47. ^ Grynbaum, Michael M. (16 באפריל 2018). "The Times and The New Yorker Share Pulitzer Prize for Public Service". The New York Times (The New York Times Company). בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  48. ^ "Ronan Farrow, Jodi Kantor and Megan Twohey: The World’s 100 Most Influential People" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  49. ^ Conradis, Brandon (19 באפריל 2018). "Hannity, Kimmel, Farrow among Time's '100 Most Influential'". TheHill (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  50. ^ Mayer, Jane; Farrow, Ronan (7 במאי 2018). "Four Women Accuse New York’s of Physical Abuse". New Yorker. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  51. ^ Hakim, Danny; Wang, Vivian (7 במאי 2018). "Eric Schneiderman, New York’s Attorney General, Resigns Amid Assault Accusations". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  52. ^ "New York Today: The Latest on Eric Schneiderman". The New York Times. 9 במאי 2018. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  53. ^ newyorker.com 27 July 2018 / Ronan Farrow: Les Moonves and CBS Face Allegations of Sexual Misconduct (This article appears in the print edition of the August 6 & 13, 2018, issue, with the headline “Trouble at the Top.”)
  54. ^ The Conspiracy Memo About Obama Aides That Circulated in the Trump White House. The New Yorker, August 23, 2018
  55. ^ A Sexual Misconduct Allegation Against The Supreme Court Nominee Brett Kavanaugh Stirs Tension Among Democrats In Congress. The New Yorker, September 14, 2018
  56. ^ "Did some voice work for...". Ronan Farrow verified Twitter page. 25 באוגוסט 2012. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  57. ^ Truitt, Brian (16 בדצמבר 2013). "Gordon-Levitt, Blunt head up 'The Wind Rises' U.S. cast". USA Today. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  58. ^ Yohannes, Alamin (7 ביוני 2016). "NBC's Ronan Farrow Receives Stonewall Vision Award". NBC News. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  59. ^ McBain, Amelia (10 באפריל 2018). "Ronan Farrow Thanks the LGBTQ Community For Being An 'Incredible Source of Strength'". Out. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  60. ^ "Full transcript: Journalist Ronan Farrow on Recode Decode". recode. 4 במאי 2018. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  61. ^ "All of the Above with Norman Lear: Jon Lovett". playerFM. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  62. ^ Schulman, Michael (25 באוקטובר 2013). "Ronan Farrow: The Youngest Old Guy in the Room". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  63. ^ Ravitz, Justin (2 באוקטובר 2013). "Ronan Farrow Jokes About Mia Farrow, Frank Sinatra, Woody Allen Baby Daddy Story". Us Weekly. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  64. ^ "LIFE.com: Cheating Scandals of the Stars". Life via Xfinity. n.d. אורכב מ-המקור ב-December 3, 2013. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. After Allen and Soon-Yi wed in 1997, his biological son Ronan Seamus Farrow said, 'He's my father married to my sister. That makes me his son and his brother-in-law. That is such a moral transgression.... I cannot have a relationship with my father and be morally consistent.' 
  65. ^ "Exclusive: Mia Farrow and Eight of Her Children Speak Out on Their Lives, Frank Sinatra, and the Scandals They've Endured". Vanity Fair ]]. 2 באוקטובר 2013. אורכב מ-המקור ב-October 31, 2013. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2013. 
  66. ^ "Nancy Sinatra Opens Up About Frank Sinatra, Mia Farrow & Son Ronan". E! Online (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-6 בנובמבר 2017. In a 2015 CBS Sunday Morning interview, Nancy Sinatra denied that Farrow was her half-brother. 'Mia's son [is Sinatra's son]? Oh, nonsense,' Nancy Jr. told CBS Sunday Morning]. '[Frank Sinatra] would just laugh it off. We didn't laugh it off because it was affecting my kids...'We loved Mia,' she told the outlet. 'Mia was one of our [family] ...like a sister and we had a good time, Tina [Sinatra] and Mia and I did'." 
  67. ^ Heller, Corinne (2 ביוני 2015). "Nancy Sinatra Opens Up About Frank Sinatra, Mia Farrow & Son Ronan". E! Online. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  68. ^ Guthrie, Marisa (10 בינואר 2018). "Ronan Farrow, the Hollywood Prince Who Torched the Castle". The Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  69. ^ Merkin, Daphne (17 בספטמבר 2018). "Introducing Soon-Yi Previn: As controversies tumbled around her, the daughter of Mia Farrow and wife of Woody Allen stayed silent for decades. No more". New York Magazine. בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2018. 
  70. ^ Feldman, Kate (17 בספטמבר 2018). "Woody Allen hints Ronan Farrow may be Frank Sinatra's son after all". New York Daily News. בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2018.