רותי גרטווגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רותי גרטווגן
אין תמונה חופשית
ד"ר רותי גרטווגן
לידה 1952 (בת 69 בערך)
חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה ימית, ארכאולוגיה ימית
מקום מגורים ישראלישראל  ישראל
עיסוק מרצה בכירה במכללת אורנים, ובאוניברסיטת חיפה
מקום לימודים אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת וונציה
מנחה לדוקטורט פרופסור דוד יעקבי, פרופסור אניו קונצינה
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת וונציה
תרומות עיקריות
חקר היסטוריה והארכאולוגיה ימית בים התיכון מהתקופה הביזנטית ועד סוף ימי הביניים. חקר האימפריה הוונציאנית לשעבר בים היוני ובהים האגאי.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רותי גרטווגן (נולדה ב- 1952) היא מרצה בכירה בחוג להיסטוריה במכללה האקדמית אורנים, ובחוג ללימודים ביזנטיים ולימודי יוון המודרנית באוניברסיטת חיפה, וחוקרת ישראלית ובינלאומית בתחום ההיסטוריה הימית וארכאולוגיה ימית בים התיכון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976 גרטווגן סיימה תואר הראשון במחלקה להיסטוריה כללית ומחלקת המקרא באוניברסיטת חיפה, ובשנת 1982 סיימה תואר השני בהיסטוריה של ציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. בשנת 2000 סיימה את הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף פעולה עם הפקולטה להיסטוריה של הארכיטקטורה של אוניברסיטת וונציה. בשנים 1994–1996 עמדה בראש ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה[1].

בשנת 1991 הייתה מהמארגנים של ועידה בינלאומית שהתקיימה בעכו, בנושא "עכו, עיר היסטורית חיה מימי הביניים". בשנת 2004 הייתה שותפה לייסוד רשת אקדמית בשם "Mediterranean Maritime History Network", שנועדה ליצור קשרים ושיתופי פעולה בין חוקרים במדינות הים התיכון, ולסייע להם לחשוף את תוצאות מחקריהם ולחלוק מידע לקידום מחקרים נוספים.[2] בשנת 2006 יזמה וכיהנה כראש הסדנה הבינלאומית שהתקיימה בוונציה, בנושא "אינטראקציות בין אדם לסביבה באזור הים התיכון מהתקופה הרומית ועד המאה ה-19: היסטוריה ונקודת מבט אקולוגית על פעילויות דיג". בשנים 2004–2010 הייתה חברה בפרויקט "ההיסטוריה של אוכלוסיית החיות הימיות" של HMAP (הפרויקט להיסטוריה סביבתית ואקולוגיה ימית), ובאותן שנים כיהנה גם כיו"ר וחברה בקבוצת היגוי מדעית בנושא אוכלוסיית בעלי החיים הימיים בים השחור ובים התיכון של HMAP. בין השנים 20052011 כיהנה כיו"ר ומתאמת של הפרויקט הלגונה הוונציאני וצפון הים האדיראטי במסגרת (HMAP). בנוסף, כיהנה כנציגת ישראל בשנים 2008–2010 בוועדה למינוים של האגודה להיסטוריה ימית הבינלאומית (ICMHA).

בשנת 2009 הייתה מארגנת ראשית ויו"ר מחנה קיץ בינלאומי לדוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים שהתקיים בטריאסטה באיטליה בנושא "כאשר המדעים ההוניים פוגשים באקולוגיה: שינויים היסטוריים בים התיכון ובים השחור במערך הביולוגי ימי ובמערכת האקולוגיה הימית מהתקופה הרומית ועד היום." שפות המדעים, המתדולוגיות והפרספקטיבות. בשנים 20122009 כיהנה כיו"ר האגודה הבינלאומית להיסטוריה הכלכלית הימית (IMEHA), ונמנתה על צוות העורכים של כתב העת הבינלאומי של היסטוריה ימית (IJMH). בשנת 2011 הייתה מהמארגנים של כנס בנושא "אוכל, מזון וקולינריה בראי ההיסטוריה" שנערך במכללה האקדמית אורנים,[3] בשנת 2012 הייתה חברה בוועדה המארגנת והמדעית של ועידה בינלאומית בנושא חילופי תרבות בין ביזנטיון, מזרח ומערב בתקופה הביזנטית המאוחרת (המאה ה-11 עד המאה ה-16) שנערכה באוניברסיטת חיפה. בשנים 2012–2016 כיהנה כנציגת ישראל בוועד המנהל באגודה הבינלאומית להיסטוריה הכלכלית הימית (IMEHA). בשנים 2014-2012 הייתה חברת הוועדה המדעית של הוועידה העולמית השנייה של היסטוריה סביבתית שהתקיימה בפורטוגל, בשנת 2014, הייתה חברה בוועדה המדעית במסגרת כנס בינלאומי של ארגון ההיסטוריה הימית הים תיכונית, שהתקיים בברצלונה, ספרד. באותה השנה הייתה בין המארגנים של ויו"ר הסדנה בינלאומית באוניברסיטת חיפה בנושא היסטוריה אקולוגית ימית בתקופה העתיקה ובימי הביניים ביוון ובים התיכון המזרחי. בשנת 2015 כיהנה כחברת הוועדה המדעית של הקונגרס העולמי השני להיסטוריה של הסביבה (WCEH) שנערך בפורטוגל. בשנת 2016 הייתה חברה בוועדה המדעית במסגרת ועידה בינלאומית – הכנס הבינלאומי השישי של ההיסטוריה הכלכלית הימית הבינלאומית שנערכה באוניברסיטת מרדוק, פרת', אוסטרליה. בשנים 2019-2014 כיהנה כציר ישראלי וחברת הנהלה בוועדה בפרויקט COST אירופי בינלאומי.

בשנת 2018 הייתה חברת הוועד המנהל הבינלאומי כציר הישראלי של ועידה בינלאומית במסגרת הביאנלה הרביעית שעסקה בשיקום אורבני ואדריכלי של ערי נמל לאורך ציר תרבותי המשתרע פועל לאורך הים התיכון החל מקפריסין ורודוס דרך יוון ועד לספרד. באותה השנה ארגנה וכיהנה כיו"ר ועידה בינלאומית שנערכה בחיפה ובעכו בנושא המורשת התרבותית הנסתרת מתחת למים, מתחת לאדמה ובתוך מבנים. בשנים 2020-2019 הייתה מהמארגנים של תערוכה בינלאומית באוניברסיטת חיפה במסגרת פרויקט בינלאומי בנושא הפלגות בתקופה הביזנטית של ספינה דמיונית בשם OLKAS II מהים השחור דרך איסטנבול (קונסטנטינופול הביזנטית) והים האגאי לקפריסין ולעכו. התערוכה התקיימה בחסות החברה ללימודי קפריסין בשיתוף פעולה עם המרכז האירופאי למונומנטים ביזנטיים ופוסט-ביזנטיים וכללה יום עיון בינלאומי באוניברסיטת חיפה.

מחקרים ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרטווגן היא היסטוריונית העוסקת בתחום ההיסטוריה והארכאולוגיה ימית של התקופות הביזנטית, וימי הביניים של הים התיכון (המאה ה-6 עד המאה ה-16), במתודה מחקרית שהיא אינטרדיסציפלנרית הכוללת היסטוריה, ארכאולוגיה (ימית ויבשתית), ארכיטקטורה, גאולוגיה ו-הנדסת מבנים. גרטווגן היא החוקרת הראשונה שהתעסקה בתחום המחקר הבינלאומי של בניית נמלים ותחזוקם בתקופות הביזנטית וימי הביניים בים התיכון (המאה ה-11 עד המאה ה-16), בחקר התפתחותה של האימפריה הימית הונצאינית ובמאבקי השליטה שלה בים התיכון עד המאה סוף המאה ה-15.[דרוש מקור] תחומי העיסוק העיקריים שלה כוללים מעצמות ימיות: כלכלה, סחר, פירטיות, לוחמה ימית, נמלים וערי נמל, כלי שיט ונתיבי שייט, וההיסטוריה של הסביבה הימית בים התיכון ובים השחור. בישראל התמקדה עבודתה בתחום הארכאולוגיה של ימי הביניים בארץ ישראל, והיא ניהלה חפירות הצלה בעכו ואת החפירות בתל חנתון ובית שאן; כמו כן היא ניהלה סקרים ימיים במכמורת ובעכו, וחפירת הצלה תת-ימית בעכו; בים התיכון ערכה סקרים ארכיטקטוניים של ערי נמל ושרידיהן מעל היבשה ותחת המים במרחבי האימפריה הוונציאנית לשעבר בים היוני ובהים האגאי.

בשנת 2006 שמשה כיועצת מקצועית עבור הוצאת אוניברסיטת פלורידה בספרה של Ayşe Devrim A. Atauz, "סחר, פיראטיות ולוחמה ימית במרכז הים התיכון: ההיסטוריה הימית והארכאולוגיה של מלטה", בשנת 2011 יצא לאור הספר When Humanities Meet Ecology, בו שימשה גרטווגן עורכת ראשית, ועסק בשינויים ההיסטוריים במגוון הביולוגי הימי בין התיכון ובים השחור, מהתקופה הרומית ועד ימינו.[4] בשנים 20072015 כיהנה כחברת מועצת העורכים של כתב העת הבינלאומי להיסטוריה של ימי הביניים, וכחברת ועדת המערכת של כתב העת הבינלאומי להיסטוריה ימית. בנוסף שימשה כחברה בוועדת המערכת של כתב העת "דברים", של המכללה האקדמית אורנים בשנים 20122013. בשנת 2013 הייתה עורכת ראשית של הכרך: ונציה והים התיכון.[5]

בשנת 2016 פרסמה ד"ר גרטווגן עם פרופסור טונס נילסן בקר ספר הכולל אסופת מאמרים בנושא האקולוגיה הימית ההיסטורית של הים התיכון והים השחור,[6] בשנת 2018 ייעצה להוצאה לאור Routledge Editorial House member of Taylor & Francis Group, ספרו של ד"ר טום סינקלייר "בין אירן לים היכון בימה"ב המאוחרים: מסעו של פגולוטי בין איאס לטבריז וההקשר הכלכלי שלו".

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • R. Gertwagen, A. Zemer (eds.), Exhibition’s Catalogue titled: Pirates, The Skull and Crossbones, Haifa, National Maritime Museum, 2002
  • R. Gertwagern, S. Raicevich, T. Fortibuoni, O. Giovanardi (eds.), Il mare come’era. Le interazioni tra uomo ed ambiente nel Mediterraneo dall’Epoca Romana al XIX secolo:una visione storica ed ecologica delle attività di pesca, Atti del Workshop internazionale HMAP del Mediterraneo e Mar Neroheld at chioggia Italy, 2006
  • Ruthy Gertwagen, with Tomaso Fortibuoni, Otello Giovanardi, Libralato S., Cosimo Solidoro & Sasa Raicevich (eds.), When Humanities Meet Ecology. Historic changes in the Mediterranean and Black Sea marine biodiversity and ecosystems since the Roman period until nowadays. Languages, methodologies and perspectives Rome, ISPRA - Istituto Superiore per la Protezione e la Ricerca Ambientale, 2011
  • Ruthy Gertwagen, Elizabeth Jeffreys Shipping, Trade and Crusade in the Medieval Mediterranean, tribute for John Pryor, Great Britain, Ashgate, Oxford, England, 2012
  • Tønnes Bekker-Nielsen, Ruthy Gertwagen, The Inland Seas: towards an ecohistory of the Mediterranean and the Black Sea, Stuttgart, 2016

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Crusader Port of Acre: Layout and Problems of Maintenance, Autour de la Première Croisade, Balard, M., (ed.), Paris, 1996, pp. 553-582
  • The Concept of Medieval Ports in the Medieval Eastern Mediterranean: Construction and Maintenance. The Case on Crete to the end of the 15th Centur, International Journal off Maritime History, 2000, vol. XII/1, 63-133
  • Harbours and Port Facilities along the Sea Lanes to the Holy Land, How They made War in the Crusader Period, J. Pryor (ed.), Aldershot, Ashgate, 2006, pp. 95-116
  • Fiscal and Technological Limitations on Venetian Military Engineers in the Stato da Mar in the fourteenth and fifteenth centuries, Military Engineers and the Making of the Early Modern State, Bruce Lenman (ed.), Dundee University Press 2013, pp. 155-178; (notes) pp. 326-330
  • Venice, Genoa and the fights over the Island of Tenedos (Late fourteenth and early fifteenth centuries), Venice and the Mediterranean a special volume, ed. by Ruthy Gertwagen and Jean-Claude Hocquet, Studi Veneziani, LXVII, 2013, 329-381
  • Is there a typology of piratical crews and ships across the Byzantine and Medieval Mediterranean?, Piraterie im Mittelmeerranum, Endagered Connectivity - Piracy in the Mediterranean, ed. By N. Jaspert and N. Colditz, München, 2013, pp. 67-82
  • Nautical Technology, A Companion to Mediterranean History, ed. By P. Horden and Sh. Kinoshita, Uk, WileyBlackwell, 2014, pp. 154-169
  • T. Fortibuoni, R. Gertwagen, O. Giovanardi and S. Raicevich, The progressive deregulation of fishery management in the Venetian Lagoon after the fall of the Repubblica Serenissima: food for thought on', Global Bioethics,25, 2014, 1-14
  • A Chapter on Maritime History: Shipping and Nautical Technology of Trade and Warfare in the Medieval Mediterranean, 11th–16th Century, Maritimes Mittelalter. Meere als Kommunikationsräume, ed. Michael Borgolte, Nikolas Jaspert (Vorträge und Forschungen 83), Ostfildern, 2015, pp. 109-148.
  • Venice's Policy towards the Islands in the Ionian and Aegean Seas, 13th to 15th centuries, International Journal of Maritime History, vol. 26 no.3, 2015, pp.529-548
  • Towards a Maritime Eco-history of the Byzantine and Medieval Eastern Mediterranean, T. Bekker-Nielsen and R. Gertwagen (eds), The Inland Seas: towards an ecohistory of the Mediterranean and the Black Sea, Stuttgart, Franz Steiner, 2016, pp. 292-316
  • The naval power of Venice in the Oriental Mediterranean in the Middle Ages, The Sea in History, the Middle Ages, Michel Balard (ed.), Woodbridge, Suffolk, Boydell & Brewer, 2017, pp. 170-184

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הדרה וניצול שיטתיים בשוק העבודה, דניאל מישורי - עורך ראשי, ענת מאור - עורכת משנה, המכללה החברתית כלכלית והוצאת אחוה, עמ' 264, הערה 30
  2. ^ Mediterranean Maritime History Network (MMHN) Website
  3. ^ כנס אוכל, מזון וקולינריה בראי ההיסטוריה
  4. ^ Ruthy Gertwagen, with Tomaso Fortibuoni, Otello Giovanardi, Libralato S., Cosimo Solidoro & Sasa Raicevich (eds.), When Humanities Meet Ecology. Historic changes in the Mediterranean and Black Sea marine biodiversity and ecosystems since the Roman period until nowadays. Languages, methodologies and perspectives Rome, ISPRA - Istituto Superiore per la Protezione e la Ricerca Ambientale, 2011
  5. ^ Ruthy Gertwagen (editor in chief) and Jean-Claude Hocquet, Venice and the Mediterranean a special volume, Studi Veneziani, 2013, vol. LXVII
  6. ^ Tønnes Bekker-Nielsen, Ruthy Gertwagen, The Inland Seas: towards an ecohistory of the Mediterranean and the Black Sea, Stuttgart, 2016