רות לפידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רות לפידות
Lapitod crop.JPG
לידה 1930 (בת 88 בערך)
השכלה האוניברסיטה העברית
תפקידים בולטים פרופסור באוניברסיטה העברית
פרסים והוקרה פרס ישראל לשנת 2006 בתחום חקר המשפט

הפרופסורית רות לפידות (נולדה ב-1930) היא כלת פרס ישראל לשנת 2006 בתחום חקר המשפט. מבכירי המשפטנים בישראל בתחום המשפט הבינלאומי. חוקרת בכירה במכון ירושלים לחקר ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בגרמניה בשנת 1930, עלתה עם משפחתה לישראל זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, והתגוררה ברמת גן. לפידות התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל הרפואה. לאחר מכן, בעצת אמה, למדה משפטים באוניברסיטה העברית והצטיינה בהם, ונבחרה להתמחות בבית המשפט העליון. לאחר קבלת תואר מוסמך מן האוניברסיטה העברית למדה משפט בינלאומי באוניברסיטת פריז.

עם שובה לישראל, הצטרפה לפידות לאוניברסיטה העברית בירושלים. היא מונתה לפרופסור מן המנין ב-1980. בין השאר היא חקרה את ההיבט המשפטי של חופש השיט. היא בדקה את מעמדם של מצרי טיראן וכן את זכויות השיט בתעלת סואץ. בשנת 1976 הוזמנה לפידות להצטרף למשלחת ישראל לאו"ם ובשנת 1979 מונתה לפידות ליועצת המשפטית של משרד החוץ.

בשנים 1984-1986, שימשה יושבת הראש הראשונה של המועצה הלאומית לקידום מעמד האישה. ב-1986 מונתה מטעם ישראל לחברה בצוות הבוררים בסכסוך הגבולות בין ישראל למצרים על טאבה.

בשנים הראשונות של המאה ה-21 התמקדו מחקריה של לפידות בסלעי המחלוקת עם הפלסטינים, מעמד הפליטים ובעיקר מעמדה המשפטי של ירושלים, של העיר העתיקה ושל האגן הקדוש. לפידות נחשבת לאחת מהמומחים הגדולים בעולם למעמדה המשפטי של ירושלים.

בחגיגות יום העצמאות בתשנ"ה, הוזמנה לפידות להשיא משואה. היא נשואה לפרופסור אריה לפידות, אם לעמוס, תמר ומיכאל, שנפל בעת שירותו הצבאי, וסבתא לנכדים.

תפקידים אקדמיים בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אותות הוקרה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1995 הדלקת משואה בחגיגת יום העצמאות ה-47, ירושלים
  • 2000 פרס לאישה מצטיינת במשפט בינלאומי מהאגודה האמריקנית למשפט בינלאומי
  • 2001 פרס על שם עדנה ואוסקר גאס על חקר ירושלים
  • 2004 אות הוקרה מטעם לשכת עורכי הדין בישראל.
  • 2006 פרס ישראל בתחום חקר המשפט

ספרים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1959 Les rapports entre le droit international public et le droit interne
  • 1962 La conclusion des traités internationaux en Israël
  • 1972 Les détroits en droit international
  • 1982 The Red Sea and the Gulf of Aden
  • 1995 Whither Jerusalem? Proposals and Positions Concerning the Future of Jerusalem (with M. Hirsch & D. Housen-Couriel)
  • 1997 Autonomy: Flexible Solutions to Ethnic Conflicts

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריה: