ערוץ הכנסת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כנסת
סמליל הערוץ
פרטי הערוץ
מדינה ישראלישראל  ישראל
קטגוריה פוליטיקה, חדשות
סוג ערוץ טלוויזיה פרטי, פתוח
תאריך השקה 3 במאי 2004
השקה מחודשת:
1 באוגוסט 2018
בעלות חברת החדשות (2004–2018)
אר. ג'י. אי (2018–הווה)
שפה עברית
משרד ראשי ירושלים (חברת החדשות)
הרצליה (RGE)
אזור קליטה ישראל
שיטת שידור DVB
פורמט תמונה 576i) SDTV)
הצפנה שידור דיגיטלי קרקעי (DTT),
שידור לוויני חופשי
וברשתות הכבלים והלווין
זמינות
חבילה HOT • ‏yesסלקום tvפרטנר tvרמי לוי TVעידן פלוס
HOT אפיק 99
yes אפיק 99
סלקום tv כנסת
פרטנר tv אפיק 99
עידן+ אפיק 6
אתר האינטרנט
סמליל ערוץ הכנסת עד 1 באוגוסט 2018
חדר הבקרה באולפני ערוץ הכנסת שבמשכן הכנסת

כנסת (עד 1 באוגוסט 2018 נקרא, באופן רשמי, "ערוץ הכנסת") הוא ערוץ טלוויזיה ממלכתי ציבורי, אשר מופעל על ידי קבוצת "RGE". הערוץ משודר באפיק 99 בכבלים הדיגיטליים ובלוויין, ובנוסף בעידן+.

בעבר, מיום הקמתו ועד חודש אוגוסט 2018, הופעל הערוץ על ידי חברת החדשות. שמו הוחלף לשם הקצר "כנסת" בעת המעבר לזכיין החדש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקופית שבישרה על הפסד המכרז בידי חברת החדשות והעברת הערוץ לידי "RGE"

ההיסטוריה של שידורי טלוויזיה רציפים ממליאת הכנסת מתחילה בשנת 1995, עת ערוץ 33 של רשות השידור החל לשדר את דיוני הכנסת.

בשנת 2003, עם איחוד ערוץ 33 והערוץ הלוויני בערבית של רשות השידור, לא נותר זמן אוויר בערוץ לשידורי הכנסת, ורשות השידור הציעה להקים ערוץ חדש. הצעה זו עלתה בד בבד עם יוזמה של הכנסת להקמת ערוץ ייחודי לשידורי הכנסת, ונחקק "חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת" שהסדיר את העניין. ערוץ הכנסת פועל מכוח חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד – 2003 ותקנות שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ו – 2005.

תפישת השידורים של הערוץ נגזרת מסעיף 1 לחוק הקובע: "מטרתו של חוק זה להסדיר שידורי טלוויזיה מן הכנסת והפצתם לציבור הרחב יחד עם משדרים אחרים בעלי עניין ציבורי, כדי לאפשר נגישות לדיוני הכנסת ולעבודתה, לטפח מודעות אזרחית ולחזק את ערכי הדמוקרטיה".

בראשית ימי הכנסת השש עשרה, מינה יושב-ראש הכנסת דאז, ח"כ ראובן ריבלין, ועדת בחירה מיוחדת לבחירת הגוף המשדר הזמני של ערוץ הכנסת החדש. במכרז השתתפו רשות השידור וחברת החדשות של ערוץ 2. הוועדה בחרה בהצעתה של חברת החדשות של ערוץ 2 להפעלת ערוץ הכנסת. הערוץ עלה לאוויר ב-3 במאי 2004. מאז פתיחת הערוץ מכהן אורי פז כמנכ"ל הראשי ועידית בן יאיר היא מנהלת התוכניות.

ביוני 2006, במכרז חדש לערוץ בחרה המועצה לשידורי כבלים ולוויין בשנית את חברת החדשות להפעיל את הערוץ. הזיכיון המחודש שהוענק, אישר את הפעלת הערוץ החל מנובמבר 2006 למשך 10 שנים.

באוקטובר 2016 המועצה לשידורי כבלים ולוויין פרסמה את המכרז להפעלת הערוץ. במכרז זכה ערוץ 20 אך בסוף חודש יולי, בעקבות פנייה לבג"ץ של חדשות 2 וחברת RGE, המחזיקה בחדשות עשר, הוחלט להקפיא את הליך החלפת הזיכיון. ב-7 בדצמבר הוכרז כי הצעת ערוץ 20 נפסלה בשל פגמים כלכליים. אם לא יימצאו כשלים בהצעת RGE, שהגיעה למקום שני במכרז, היא תחל להפעיל את הערוץ.[1] ב-26 בדצמבר פנתה חדשות 2 למועצת הכבלים והלוויין בבקשה לבטל את הליך המכרז.[2] ב-31 במאי 2018 החליטה מועצת הכבלים והלוויין שקבוצת RGE, בעלת השליטה בערוץ עשר, אשר הגיעה למקום השני במכרז, היא שתפעיל את הערוץ.[3] שבועיים לאחר מכן הגיש ערוץ 20 עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה, בעתירה טוען ערוץ 20 כי בדיקת ההצעות שהוגשו במסגרת המכרז התנהלה תוך חוסר סבירות קיצוני. כמו כן טוען הערוץ כי חוות הדעת שפסלה את זכיית הערוץ מכילה ליקויים רבים ומתעלמת מדעתם של יועצים כלכליים, יועצי תוכן וחברי המועצה.[4] ב-19 ביולי, טענות ערוץ 20 וחברת החדשות נדחו על ידי בג"ץ ונקבע כי RGE תפעיל את הערוץ החל מ-1 באוגוסט אותה שנה. עם תחילת שידורי הערוץ תחת בעלות RGE, עבר הערוץ לראשונה לשידור בפורמט מסך רחב (16:9).

בעקבות סיום השידורים על ידי חברת החדשות, 103 עובדים של ערוץ הכנסת נותרו ללא מקום עבודה. מספר חברי כנסת, בהובלת ח"כ מירב בן ארי ממפלגת כולנו, נחלצו לעזרתם ופנו אל חברת RGE בניסיון לשכנע את קברניטיה לקבל אותם לעבודה.[5]

אופי הערוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערוץ הוא ערוץ אקטואליה פוליטית. הוא מעניק הזדמנות לצפות בפעילותם של 120 חברי הכנסת, דרך ראיונות בתוכניות השונות והשידורים מתוך פעילות הכנסת. אולפני הערוץ ממוקמים בתוך בניין הכנסת, במרחק הליכה מאולם המליאה המרכזי. מצלמות הערוץ מוצבות באופן קבוע באולם המליאה והשידורים מועברים מהאולפן הסמוך אל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ומשם נקלטים באמצעי השידור השונים.

הערוץ משדר שידורים ישירים ממליאת הכנסת ומוועדותיה, וכן מפיק באופן עצמאי תוכניות אקטואליה פוליטית נוספות.

סינדיקציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר קיים הערוץ שיתופי פעולה עם גופי שידור בישראל, וערוצים כאן 11, קשת 12, רשת 13 וערוץ עשר שידרו כמעט מדי יום את תוכניות הערוץ בשעות הצהריים, לעיתים במקביל לשידורן בערוץ עצמו. לאחר המעבר לזכיין החדש הצטמצמו שידורים אלו וכיום משודרות חלק מתוכניות הערוץ בערוץ עשר, הנמצא גם הוא בבעלות RGE.

שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טלוויזיה – ניתן לצפות בערוץ הכנסת באמצעות שידורי חברות הלווין והכבלים וגם בחבילה הדיגיטלית המצומצמת, עידן+ (DTT) באפיק 99. הערוצים הישראלים המשדרים בארצות הברית מעבירות את התוכניות המרכזיות של הערוץ בכל אמריקה.
  • אינטרנט – כל שידורי הערוץ מועברים בשידור ישיר באתר הכנסת; לוח השידורים המלא של ערוץ הכנסת מתפרסם באתר הכנסת. האולפן הפתוח והמהדורה המרכזית של ערוץ הכנסת מועברים בערוץ חדשות 2 באינטרנט.
  • סלולר – ניתן לצפות בשידור החי של הערוץ באמצעות כל טלפון סלולרי המצויד בטכנולוגיה מתאימה, בין היתר, באמצעות יישומון הכנסת.

תוכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות יומיות (א'-ה')[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות ערוץ הכנסת שמשודרות בימי ראשון עד חמישי לפי סדר שידורם:

  • בוקר טוב כנסת בשעה 8:30 - תוכנית בהגשת עידן קוולר העוסקת באירועים הצפויים להתקיים במהלך היום הקרוב בכנסת ובפוליטיקה הישראלית.
  • פרלמנט צהריים בשעה 14:00 - מהדורת חדשות בהגשת מזל מועלם המסקרת את כל האירועים בכנסת ובפוליטיקה הישראלית.
  • ערב טוב כנסת בשעה 19:30 - מגזין חדשות המסכם את אירועי היום.
  • משכן לילה בשעה 20:00 - תוכנית ערב בהגשת הני זובידה לדיון בענייני היום ובנושאים פוליטיים כלליים.

תוכניות שבועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכניות הבאות משודרות פעם בשבוע, וחוזרות בשידורים חוזרים במהלך השבוע:

  • משח"כ ידידות - ח"כים משני צידי המתרס הפוליטי נפגשים לשיחה על אידאולוגיה ופוליטיקה.
  • מזנון - שיח פרשנים על המתרחש בעולם הפוליטי. בהגשת מוריה קור, יובל קרני, ישי שנרב
  • פרספקטיבה - תוכנית בהגשת אבי משולם במהלכה שבים חברי כנסת לרגעים הגדולים של משכן הכנסת.
  • טחנת רוח - ניצן הורוביץ נפגש לשיחה עם חברי כנסת על תחנות תרבות בחייהם.
  • אל"ף בי"ת בפוליטיקה - תוכנית חדשות לילדים בהגשת שני בירנבוים.
  • המדד - תוכנית כלכלית בהגשת רועי כץ.
  • סיכום השבוע ברוסית - תוכנית המסכמת את אירועי השבוע בשפה הרוסית. בהגשת נועה לביא.
  • מגרש פוליטי - תוכנית ספורט שבועית המסכמת את אירועי הספורט בשבוע החולף מהזווית הפוליטית.
  • סטטוס חוק - תוכנית העוסקת בצורה מעמיקה בחוקים שמגישים חברי הכנסת.
  • קבלת שבת - הרב ד"ר בני לאו בשיחה על פרשת השבוע.
  • פרלמנט שישי - תוכנית ראיונות בהגשת רועי כץ.

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אילן דה פריס- מנכ"ל הערוץ
  • ערן טיפנברון - עורך ראשי
  • אסף כשר - עורך הטלוויזיה של ערוץ הכנסת
  • רון נוטקין - ראש מחלקת החדשות והדיגיטל של ערוץ הכנסת

מגישים וכתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שהופעל על ידי חברת החדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכניות (עד אוגוסט 2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות יומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות ערוץ הכנסת שמשודרות בימי ראשון עד חמישי לפי סדר שידורם:

  • סדר יום – התחזית בשעה 8:30 – תוכנית על האירועים הצפויים במהלך היום הקרוב בכנסת ובפוליטיקה בישראל.
  • אולפן פתוח בשעה 14:00 (שידור חוזר בשעה 18:00) – מהדורת חדשות ממוקדת על המתרחש בזירה הפוליטית בישראל, בהגשת אורית לביא-נשיאל.
  • חדשות – המהדורה המרכזית לסיכום אירועי היום בשעה 22:00 – מהדורת חדשות מורחבת של סיכום חדשות היום, בהגשת אושרה צרויה ועידו פוס לסירוגין.

תוכניות שבועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכניות הבאות משודרות פעם בשבוע, וחוזרות בשידורים חוזרים במהלך השבוע:

  • עולם פוליטי בהגשת אושרה צרויה. תוכנית אולפן על חדשות בינלאומיות.
  • קו פתוח: שיחות עם הצופים בנושאי היום, בהגשת אורית לביא-נשיאל.
  • לקראת מליאה: תוכנית שמשודרת לקראת דיוני מליאת הכנסת, בהגשת אורית לביא-נשיאל.
  • המיטב – סיכום השבוע: תוכנית לקט משידורי תוכניות ערוץ הכנסת, בהגשת אודליה דהן כחילה.
  • המשחק המרכזי: תוכנית פוליטית בה המנחה משוחח עם חברי כנסת, שרים, פרשנים ואנשי אקדמיה על הנושאים השונים שעל סדר היום הפוליטי, בהגשת אטילה שומפלבי.
  • היו ימים: ד"ר תום שגב משוחח עם אישים שהשפיעו על ההיסטוריה של מדינת ישראל בפוליטיקה ובחברה הישראלית.
  • מעונן חלקית: בהגשת הדס לוי-סצמסקי.
  • אייכלר יעקוב: מעקב אחר הדיונים במליאה ובוועדות השונות בכנסת בשבוע החולף, בהגשת יעקב אייכלר, התוכנית כוללת גם את הפינה "הצעת צחוק" שבה משודר לקט של הרגעים המשעשעים בכנסת בשבוע החולף.
  • חיידק פוליטי: נחמה דואק בשיחה אישית עם אישים בולטים בפוליטיקה ובחברה בישראל.
  • שוברים כלים: תוכנית אקטואליה בהגשת ד"ר מינה צמח ורוני מילוא שמלווה בסקרי דעת קהל על השבוע הפוליטי בחברה הישראלית.
  • זה ראיון !: ראיון אישי עם אנשים שבלטו השבוע בכנסת ובפוליטיקה, עם אורית לביא-נשיאל.
  • חשבון פתוח: בהגשת צבי זרחיה. התוכנית היא תוכנית אולפן על כלכלה ופוליטיקה.
  • הצוללת: ייעוץ פוליטי-תקשורתי-אסטרטגי לאישיות מובילה בפוליטיקה הישראלית, בהגשת משה שלונסקי, יחד עם צוות אסטרטגים ופרשנים.
  • זוג או פרט: הפרשנים הפוליטיים עמית סגל וברק רביד בתוכנית שעוקבת אחר הכנסת והזירה הפוליטית. במהלך התוכנית מתארח באולפן אחד מחברי הכנסת לראיון וחוות דעתו האישית על האירועים האחרונים[6]
  • קפה הפוך: בהגשת עמנואל הלפרין, תוכנית המצולמת בבתי קפה ותוכנה ראיונות עם אישיים ישראליים.
  • ועדת האורחים: בהגשת אורית לביא-נשיאל (בעבר, רזי ברקאי ומזל מועלם)[7]
  • דיון נוסף: תוכנית שעוסקת בעניינים משפטיים, בהגשת עו"ד גיל סלומון (עד 2011, בהגשת דבורה חן)
  • ראש בראש: חגי סגל (בעבר, לצד זהבה גלאון) מארח באולפן אישיות ציבורית וערך ביניהם דיון על העניינים שעל סדר היום הפוליטי חברתי.
  • החזית החברתית: בהגשת מזל מועלם.
  • רגעי הכרעה: בהגשת הדס לוי סצמסקי. שידור נאומים ודיונים בתולדות הכנסת, והפוליטיקה.

תוכניות עבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי תפקידים בחברה (עד אוגוסט 2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגישים וכתבים בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל אופיו של הערוץ, חלק גדול מצוות המגישים של התוכניות השונות בערוץ משמש גם כצוות הפרשנים והכתבים בערוץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד מקבוצת RGE[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתי טוקר, מועצת הכבלים פסלה את הצעת ערוץ 20 להפעלת ערוץ הכנסת, באתר TheMarker‏, 7 בדצמבר 2017
  2. ^ אייס, ציוץ בטוויטר, טוויטר, ‏26-12-2017
  3. ^ נתי טוקר, ערוץ 10 ניצח את חברת החדשות: RGE תפעיל את ערוץ הכנסת, באתר TheMarker‏, 31 במאי 2018
  4. ^ יונתן כיתאין, ‏מכרז ערוץ הכנסת: ערוץ 20 עתר לבג"ץ נגד זכיית RGE, באתר גלובס, 12 ביוני 2018
  5. ^ טוקר, נתי (26 ביולי 2018). "פנייה למפעילי ערוץ הכנסת החדש: גייסו כ-100 עובדי הערוץ הישן". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-24 באוקטובר 2018. 
  6. ^ מיה סלעכשהאינטליגנציה מנצחת את המלודרמה הזולה, באתר הארץ, 21 ביוני 2012
  7. ^ אסף שניידר, לשדר שוב את סרטו של רוני קובן, באתר nrg‏, 25 בנובמבר 2008