רחלי עינב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רחלי עינב
Rachel Einav.jpg
לידה 1953 (בת 67 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בוטניקה
מקום מגורים ישראל
עיסוק מדענית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר אצות ים, צמחי בר נאכלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רחלי עינב (נולדה ב-1953) היא בוטנאית המתמחה באקולוגיה של הים, בעיקר באצות ים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עינב נולדה במושב באר טוביה. בעת שירותה הצבאי הייתה מדריכה בבית ספר שדה אכזיב של החברה להגנת הטבע. עבודת המוסמך שלה, שנערכה באוניברסיטת תל אביב, הוקדשה לצמחי החוף "התפלגות תפוצת מיני העדעד (Limonium) בחופי ישראל". עבודת הדוקטורט בוצעה בתחום של אקו פיזיולוגיה של אצות והתאמתן לתנאי הסביבה. סיימה בהצטיינות (Magna cum laude).

עבודת הפוסט דוקטורט נעשתה באוניברסיטת בר-אילן, והיא פרסום מגדיר מצולם שנקרא "אצות החוף של ישראל", שיצא לאור בשנת 2004 בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן ובעריכת "טבע הדברים". המגדיר כולל מבוא על הים ועל האצות וכן תיאור של כמאה מינים מלווה בצילומים תת-מימיים פרי מצלמתה. ב-2007 תורגם הספר ויצא לאור גם באנגלית.

החברה שהקימה, "Blue Ecosystems" עוסקת בייעוץ בנושאי איכות הסביבה ושמירת טבע.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרפתקאות עם צמחים (1983), הוצאת שוקן. קובץ סיפורים משולבים בהרפתקאות מהווי הילדות, שמטרתם לקרב את הילדים לצמחים שבקרבת הבית: סרפד, חרצית, מקור חסידה, חלמית, גזר, בוצין, לופית, נרקיס וחמציץ. הספר הוא חלק מסדרת ספרים "צופית – סדרת טבע לילדים" בעריכת עמוס בר. הסדרה מיועדת לילדים בגיל הגן ובכיתות א-ה של בית הספר היסודי
  • תחנת הכוח (1990), הוצאת רמות. ספר לימוד, בשותפות עם סוניה רזיאל וטוביה דסלר. תורגם גם לערבית.
  • אצות החוף של ישראל (2004), ובמהדורה האנגלית: " Seaweeds of the Eastern Mediterranean coast " (2007) ובימים אלו מתורגם גם לערבית[1]
  • אצות בשמן זית - אצות ומתכוני אצות למטבח הים תיכוני (2007). הספר נוצר בעבודה משותפת עם יצחק נתן לוי (איצ'ו), ומכיל מתכונים מאצות ים.
  • פרי האדמה, הספר יצא לאור בשנת 2020, טרילוגיה המכילה שלושה ספרים בקופסה אחת. הספרים כוללים תיאור, תמונות ומתכונים של 500 צמחי בר הגדלים בישראל. אתנובוטניקה, יופי ואהבה לטבע. הוצאת חוביזה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה, לנשום את האצות לריאות, באתר הארץ, 17 בפברואר 2019