ריקוד חיק
ריקוד חֵיק או לאפּ דאנס (מאנגלית: lap dance) הוא ריקוד ארוטי המבוצע בדרך כלל במועדוני חשפנות, שבמהלכו רקדנית רוקדת מול אדם היושב מולה, ובאה איתו במגע. במהלך הריקוד היא רוקדת בין רגליו, יושבת על ברכיו, ומחקה תנועות של יחסי מין. בריקוד קיים מרכיב מרכזי של גירוי הלקוח.
בגלל האופי המיני של הריקוד, קיימות לגביו מגבלות שונות באזורים ובמדינות שונות.
מקור הריקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריקוד החיק נולד בארצות הברית, כחלק מהתרבות של מועדוני חשפנות (אנ'). בראשית שנות ה-70, מועדון "Melody Theatre" בניו יורק החליט לשתף את הקהל במופע החשפנות, ובכך היה לחלוץ ריקודי החיק.
בשנת 1977 הפכו ריקודי החיק לפופולריים בסן פרנסיסקו, לאחר שאחד ממועדוני החשפנות איפשר לרקדניות לשבת ערומות על ברכי הלקוחות תמורת טיפ של 1 דולר. לאחר זמן מה הוגשה תלונה נגד בעלי המועדון, בטענה שריקוד חיק תמורת תשלום הוא בעצם סוג של זנות. בית המשפט של סן פרנסיסקו דחה את הטענה, דבר שגרם לעלייה נוספת בפופולריות של ריקודי החיק בעיר.
ההיבט החוקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במספר מדינות דנו בתי המשפט בשאלה האם ריקוד חיק הוא סוג של זנות, ונחקקו חוקים המגבילים אותו. בארצות הברית קיימת חקיקה שונה בנושא זה בכל אחת מהמדינות. במדינות מסוימות ריקודי חיק אסורים כליל, ובחלקן נדרש מרחק מינימלי בין הרקדנית לאורח. בסיאטל היה קיים חוק המציין מרחק מינימלי, אך הוא בוטל בשנת 2006 לאחר משאל עם בנושא זה. בניו יורק קיימות מגבלות רבות על ריקודי חיק, ואילו בסן פרנסיסקו ולאס וגאס הם מותרים כמעט ללא הגבלה.
בקנדה החליט בשנת 1999 בית המשפט העליון שריקודי חיק אינם סוג של זנות, והם מותרים בכל מועדון.
מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במספר מחקרים נבדקו רקדניות חיק בהיבטים שונים, בהם גם ההיבט הכלכלי של המועדונים בהם נערכים ריקודים כאלה.
מחקר בריטי מצא שרוב רקדניות החיק היו מרוצות בעבודתן. לדבריהן, יש גמישות בשעות העבודה, התשלום נעשה באופן מיידי, ההכנסות גבוהות יותר מאשר בעבודות זמניות אחרות, וכמו כן יש לדבריהן "כיף בעבודה" והן נהנות להתרועע עם רקדניות אחרות ועם אורחי המועדון. עם זאת, המחקר חשף גם חסרונות רבים במקצוע זה: הרקדניות לא יכולות לדעת כמה כסף ירוויחו בכל שבוע; הן צריכות להסתיר את עיסוקן מידידים וקרובי משפחה; והן נאלצו להתמודד עם לקוחות גסי רוח ומטרידים. הרקדניות היו חשופות לעיתים קרובות להטרדה מילולית, וכן להיעדר זכויות עובדים, ונאלצו לשלם עמלות וקנסות גבוהים לבעלי המועדונים.[1]
ריקודי חיק כסוג של ניצול מיני[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכתבה בגרדיאן משנת 2008 צוטטו מחקרים רבים שמהם עולה כי רוב הנשים העוסקות בחשפנות ובריקודי חיק נאלצות לעשות זאת בגלל עוני וחוסר ברירה. המחקרים מראים קשר הדוק בין ריקודי חיק לסחר בנשים, זנות ועלייה ברמת האלימות המינית נגד נשים מצד גברים ההולכים למועדוני חשפנות. אחד המחקרים, שנערך באירלנד, מצא שסוחרי נשים מעודדים נערות לעסוק בריקודי חיק כשלב מקדים על מנת למשוך אותן לעסוק בזנות. הריקודים גם מנרמלים החפצה של נשים והתייחסות אל גופן כאל סחורה שאפשר לקנות.[2]
מחקר נוסף שנעשה במועדוני חשפנות בארצות הברית מצא כי כל הרקדניות סבלו מהטרדות מילוליות ומאלימות פיזית ומינית בזמן עבודתן, ולכולן הוצע לעסוק בזנות.[2]
אף על פי שמבחינה טכנית ריקוד חיק אינו מהווה יחסי מין, רבים רואים בו פעולה בעלת אופי מיני, ומחקרים מצאו שאותן נשים נטו לעסוק הן בחשפנות, הן בריקודי חיק והן בזנות. מכאן ההתייחסות האקדמית לריקודי חיק כחלק מתעשיית המין, והוא מהווה ניצול מיני.[3]
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל היו מוצעים ריקודי חיק לאורחי כל מועדוני חשפנות.
באוגוסט 2018, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה למברגר, עדכן את גורמי האכיפה הרלוונטיים והמשטרה, כי "לאפ דאנס" נחשב בנסיבות מסוימות "מעשה זנות".[4] כתוצאה מכך מועדוני החשפנות הושבתו לתקופה של כשבועיים. לאחר מכן הריקודים עברו למתכונת שונה ללא חיכוך עם המפשעה ("סייד דאנס" - Side Dance) ולעיתים ללא מגע עם הלקוח.
במהלך שנת 2019 פורסמה על ידי שי ניצן הנחיה מעודכנת בנושא זה, ובעקבותיה נסגרו בפברואר 2020 שלושה מועדוני חשפנות בתל אביב.[5] בכך למעשה נסגרו כל המועדונים שפעלו בתל אביב.[6]
בשנת 2021 צולם סרט תעודה "הלאפ דאנס האחרון" שהוקרן במספר פסטיבלי קולנוע.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Findings - The Regulatory Dance: Lap Dancing in the UK, באתר Academia.edu, אפריל 2011 (באנגלית).
- ^ 1 2 The reality of lap-dancing, by a former dancer, באתר הגארדיאן, 19 במרץ 2008 (באנגלית).
- ^ Encouraging sexual exploitation? Regulating striptease and ‘adult entertainment’ in the UK, באתר אוניברסיטת לובורו, 21 באוקטובר 2008 (באנגלית).
- ^ מנחם שטאובר, הנחיה מהפרקליטות: "לאפ דאנס" עשוי להיחשב "מעשה זנות", באתר גלובס, 29 באוגוסט 2018
- ^ אלי סניור, גלעד מורג ואמיר אלון, המשטרה סגרה שלושה מועדוני חשפנות בת"א, באתר ynet, 10 בפברואר 2020.
- ^ מועדון הבורסה נסגר כחודש לפני כן והפוסיקט נסגר ביולי 2019 לאחר סיום תקופת שכירות ואי חידושה.
