רנה רבינוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רנה רבינוביץ'
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1934
בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 במאי 2020 (בגיל 86 בערך)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלגיה, ישראל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה, קולג' קולורדו, אוניברסיטת אינדיאנה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה 100 נשים (BBC) (2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רנה גינסברג רבינוביץ (1934 – 19 במאי 2020) הייתה פסיכולוגית ועורכת דין אמריקאית-ישראלית, שזכתה בשנת 2017 בתביעתה נגד חברת התעופה אל על, לאחר שאולצה לזוז ממקומה בטיסת ניוארק – תל אביב לבקשת גבר יהודי חרדי שסירב לשבת לצידה בשל אמונתו הדתית.

בשנת 2016 נכללה רבינוביץ ברשימת 100 הנשים המשפיעות ביותר של BBC.

ראשית חייה והשכלתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבינוביץ נולדה בבלגיה ב-1934, למשפחה יהודית אורתודוקסית. בשנת 1941 נמלטה עם משפחתה מאימת השואה לארצות הברית,[1] וגדלה בעיר ניו יורק.

את לימודיה עשתה באוניברסיטת שיקגו, שם קיבלה בשנת 1969 תואר שני בגין עבודתה בנושא ילדים שחורים בכיתות ו', וכן דוקטורט בשנת 1974 בו ביצעה מחקר של יכולתם החברתית של ילדים בגילאי יסודי.[2][3]

בנוסף, קיבלה תואר במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת נוטרדאם.[4]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבינוביץ לימדה פסיכולוגיה באוניברסיטת אינדיאנה.[4] מאוחר יותר שימשה כיועצת משפטית במכללת קולורדו,[4][5] וכמתנדבת מקצועית במרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה.[4]

תביעת אפליה נגד אל על[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2015 טסה רבינוביץ' במחלקת עסקים בטיסת אל על מניוארק, ניו ג'רזי, לתל אביב. גבר יהודי חרדי, שהוקצה לו המושב הסמוך לה, התלונן בפני דיילת המטוס כי אינו רוצה לשבת ליד אישה עקב אמונתו הדתית. כתוצאה מכך אולצה רבינוביץ לעבור למושב אחר.[6][7] לאחר ששוחחה עם ענת הופמן, מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה של התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, הגיש בשמה הארגון תביעה בגין אפליה וייצג אותה במשפט.[8]

ביוני 2017 הגיעו הצדדים לתביעה להסכמות ונפסקו לרבינוביץ פיצויים בסך של 6,500 ש"ח. בפסק הדין, קבע בית המשפט כי הנוהג של אל על לחייב נוסעים בניגוד לרצונם להיענות לדרישות דתיות מהווה הפרה של חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. אל על התחייבה לחדד בכתב לכל אנשי הצוות שלה, תוך 45 ימים, את המדיניות שלה על מנת לעמוד בדרישות החוק.[9][10] לאחר פסק הדין, הודיעה עורכת הדין ריקי שפירא רוזנברג מטעם המרכז הרפורמי, כי הציפייה היא שהדבר יורחב גם לחברות תעופה אחרות.[10]

אירועים קשורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 ניסה המרכז הרפורמי לפרסם קמפיין המזכיר לנשים ישראליות כי הן אינן מחויבות להחליף את מושבן לבקשת גברים, אך הפרסומות המיועדות נפסלו על ידי הרשויות.[11] באותה שנה, ברק עילם, מנכ"ל חברת נייס, מתח ביקורת על אל על, לאחר שהכריחו נשים לשנות את מקום ישיבתן לבקשת גברים חרדים. בהתייחסו לאירוע, הודיע המרכז הרפורמי כי הדבר מהווה הפרה של החלטת בית המשפט בעניין רבינוביץ.[12]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרבינוביץ היו שלושה ילדים מנישואיה הראשונים.[13] היא התגרשה מבעלה הראשון בשנת 1986,[14] ונישאה לרב סטנלי מ' וגנר מדנוור, קולורדו, בנובמבר 1990.[13] והפכה לאמם החורגת של שני ילדיו מנישואיו הקודמים. הזוג עלה לישראל בשנת 2006, אך נסע לביקורים תכופים בארצות הברית.[15]

רבינוביץ חייתה את שנות חייה האחרונות בדיור מוגן בירושלים,[7] שם נפטרה ב-19 במאי 2020.[1]

הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 נכללה רבינוביץ ברשימת 100 הנשים המשפיעות ביותר של BBC.[16][17]

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rabinowitz, Renee G. (1978). "Internal-External Control Expectancies in Black Children of Differing Socioeconomic Status". Psychological Reports. 42 (3): 1339–1345. doi:10.2466/pr0.1978.42.3c.1339.
  • Rabinowitz, Renee G. (1982). "Applicability of the Freedom of Information Act's Disclosure Requirements to Intellectual Property". Notre Dame Law Review. 57 (3).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Pardes Mourns the Passing of Dr. Renee Rabinowitz z"l". Pardes Institute of Jewish Studies. 2020-05-21. נבדק ב-2020-10-15.
  2. ^ Sommer, Allison Kaplan (22 ביוני 2017). "El Al Can No Longer Ask Passengers to Change Seats to Accommodate ultra-Orthodox Men, Israeli Court Rules". Haaretz. נבדק ב-15 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Rabinowitz, Renee (1974). "Personal Causation, Role-Taking, and Effectiveness with Peers: A Study of Social Competence in Elementary School Children". נבדק ב-15 בספטמבר 2018 – via ProQuest. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 Brom, Danny; Pat-Horenczyk, Ruth; Ford, Julian D. (6 באוקטובר 2008). Treating Traumatized Children: Risk, Resilience and Recovery. Routledge. ISBN 9781134092154. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ "Class News". The University of Chicago Magazine. באפריל 1997. נבדק ב-15 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Beaumont, Peter (22 ביוני 2017). "Israeli airline can't make women move seats for religious reasons, court rules". The Guardian. נבדק ב-22 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Kershner, Isabel (12 בספטמבר 2018). "Israeli Woman Who Sued El Al for Sexism Wins Landmark Ruling". New York Times. נבדק ב-12 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Wootliff, Raoul (22 ביוני 2017). "In landmark ruling, El Al ordered to end policy of asking women to move seats". The Times of Israel. נבדק ב-12 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ ת"א (שלום ירושלים) 14588-03-16 – רנה רבינוביץ נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ, באתר יוחסין, ‏21 ביוני 2017
  10. ^ 1 2 Sharan, Jeremy (22 ביוני 2017). "Israeli court: Haredi calls for women to move seats on El Al now illegal". Jerusalem Post. נבדק ב-12 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Baynes, Chris (4 באפריל 2018). "Israeli authorities block adverts urging female airline passengers not to move seats for ultra-Orthodox Jewish men". The Independent. נבדק ב-12 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Weiss, Mark (26 ביוני 2018). "Airline moves women from seats due to ultra-Orthodox passengers". Irish Times. נבדק ב-14 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 Draper, Electa (8 במרץ 2013). "Rabbi Stanley Wagner memorial Monday at The Denver Synagogue". The Denver Post. נבדק ב-16 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Kershner, Isabel (26 בפברואר 2016). "She Was Asked to Switch Seats. Now She's Charging El Al With Sexism". The New York Times. נבדק ב-15 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Rabbi Wagner leaves multifaceted legacy". Intermountain Jewish News. 28 בפברואר 2013. נבדק ב-16 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "BBC 100 Women 2016: Who is on the list?". BBC News. 21 בנובמבר 2016. נבדק ב-12 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Webber, Aimee Lee (23 בנובמבר 2016). "BBC's list of the world's most inspirational and influential women for 2016". CEO World. נבדק ב-15 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רנה_רבינוביץ%27&oldid=38249389"