רנו לאבילני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רנו לאבילני
Renaud Lavillenie
לידה 18 בספטמבר 1986 (בן 37)
פואטו-שראנט, צרפת
מידע כללי
מדינה צרפתצרפת צרפת
משקל 69 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.77 מטר
www.renaudlavillenie.com
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף קפיצה במוט
תקופת הפעילות מ-2008
הישגים
שיאים אישיים קפיצה במוט - 6.16 מטר (2014) שיא עולם בעבר
פרסים והוקרה
  • אביר בלגיון הכבוד (2014)
  • Champion des champions français de L'Équipe (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
מתחרה עבור צרפתצרפת צרפת
המשחקים האולימפיים
זהב לונדון 2012 קפיצה במוט
כסף ריו דה ז'ניירו 2016 קפיצה במוט
אליפות העולם באתלטיקה
כסף מוסקבה 2013 קפיצה במוט
ארד ברלין 2009 קפיצה במוט
ארד טגו 2011 קפיצה במוט
ארד בייג'ינג 2015 קפיצה במוט
ארד לונדון 2017 קפיצה במוט
אליפות העולם באתלטיקה באולם
זהב איסטנבול 2012 קפיצה במוט
זהב פורטלנד 2016 קפיצה במוט
זהב ברמינגהאם 2018 קפיצה במוט
אליפות אירופה באתלטיקה
זהב ברצלונה 2010 קפיצה במוט
זהב הלסינקי 2012 קפיצה במוט
זהב ציריך 2014 קפיצה במוט
ארד ברלין 2018 קפיצה במוט
אליפות אירופה באתלטיקה באולם
זהב טורינו 2009 קפיצה במוט
זהב פריז 2011 קפיצה במוט
זהב גטבורג 2013 קפיצה במוט
זהב פראג 2015 קפיצה במוט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לאבילני במהלך אליפות העולם באתלטיקה 2009

רנו לאבילניצרפתית: Renaud Lavillenie; נולד ב-18 בספטמבר 1986), אתלט צרפתי, שיאן העולם בעבר בקפיצה במוט (6.16 מטר),[1] אלוף אולימפי (לונדון 2012), שלוש פעמים ברציפות אלוף אירופה (ברצלונה 2010, הלסינקי 2012 וציריך 2014), שלוש פעמים אלוף העולם באולם (איסטנבול 2012 ופורטלנד 2016, ברמינגהאם 2018) וארבע פעמים אלוף אירופה באולם בקפיצה במוט. שיאו האישי באצטדיון עומד על 6.05 מטר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאבילני, בנו של קופץ במוט לשעבר, נולד בעיירה בחבל פואטו-שראנט שבמערב צרפת, הוא מתנשא לגובה של 1.77 מטר הנחשב לנמוך עבור העוסקים בקפיצה במוט והיו שסברו שלא יוכל להצטיין בענף בשל נתונים אלו. על כך מפצה לאבילני בטכניקה אותה הגדיר סרגיי בובקה כ"כמעט ומושלמת".[2] אחיו הצעיר הוא ולנטין לאבילני, אף הוא קופץ במוט מצטיין, סגן אלוף אירופה באולם (טורון 2021).

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הפריצה שלו בענף החל לאבילני ב-2008 כשהשיג תוצאות של 5.70 מטר באולם ו-5.64 מטר באצטדיון.

2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אירופה באתלטיקה באולם שהתקיימה בטורינו, איטליה במרץ 2009 זכה לאבילני במדליית זהב בתוצאה של 5.81 מטר. ביוני אותה שנה נכנס למועדון ה-6 מטר בקפיצה במוט, כשבמהלך תחרות בלייריה, פורטוגל קבע שיא צרפתי חדש של 6.01 מטר.

באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בברלין, גרמניה 2009 זכה במדליית ארד כשקפץ לגובה של 5.80 מטר, אחרי סטיבן הוקר מאוסטרליה (5.90 מטר) ובן ארצו רומן מניל (5.85 מטר).

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באתלטיקה באולם שהתקיימה בדוחה, קטר במרץ 2010 לא הצליח לבילאני להעפיל לשלב הגמר לאחר שעבר גובה של 5.45 מטר בלבד. ביוני אותה שנה רשם את תוצאת השנה שלו באצטדיון לאחר שעבר גובה של 5.94 מטר. הוא זכה באליפות ליגת היהלום לאחר שניצח בארבע משבע תחרויות הגרנד פרי.

אלוף אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אירופה באתלטיקה שנערכה בברצלונה, ספרד ביולי אותה שנה זכה לאבילני במדליית זהב לאחר שעבר גובה של 5.85 מטר.

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאבילני הגן על תוארו באליפות אירופה באתלטיקה באולם שנערכה בפריז במרץ 2011, כשזכה במדליית זהב בקפיצה במוט בשיא צרפתי חדש, 6.03 מטר, התוצאה השלישית בטיבה אי פעם באולם.

באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בטגו, קוריאה הדרומית 2011 זכה לאבילני במדליית ארד כשקפץ לגובה של 5.85 מטר, אחרי פאוול וויצ'כובסקי מפולין (5.90 מטר) ולזרו בורחס מקובה (5.85 מטר).

הוא זכה פעם שנייה ברציפות באליפות ליגת היהלום, כשניצח בחמש מתוך שבע תחרויות גרנד פרי.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות תאונת אימונים בדצמבר 2011, עבר לאבילני ניתוח בידו השמאלית וחזר להתחרות רק בפברואר 2012. באליפות העולם באולם שהתקיימה באיסטנבול זכה במקום הראשון לאחר שעבר גובה של 5.95 בניסיון הראשון. באליפות אירופה בהלסינקי זכה במדליית זהב לאחר שקבע את תוצאת השנה בעולם 5.97 מטר. לאבילני זכה באליפות ליגת היהלום לאחר שניצח ברומא, אוסלו, פריז, לוזאן וציריך וסיים שישי בלונדון.

אלוף אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת לונדון זכה במדליית זהב לאחר שקבע שיא אולימפי של 5.97 מטר, לפני ביורן אוטו (5.91 מטר) ורפאל הולצדפה (5.91 מטר) שניהם מגרמניה.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2013 זכה לאבילני בפעם השלישית ברציפות באליפות אירופה באולם כשעבר גובה של 6.01 מטר. זכה פעם רביעית באליפות ליגת היהלום עם ניצחונות ביוגין, פריז, במונקו, בלונדון ובבריסל. ביולי שבר את שיא התחרות כשעבר במונקו 5.96 מטר ובהמשך החודש בתחרות בלונדון, שיפר את שיאו האישי באצטדיון כשעבר גובה של 6.02 מטר.

באליפות העולם באתלטיקה שנערכה במוסקבה זכה לאביני במדליית כסף, לאחר שעבר גובה של 5.89 מטר, זהה לזה של המנצח רפאל הולצדפה, אך עם יותר פסילות ולפני ביורן אוטו (5.82 מטר).

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שנת 2014 פתח לאבילני בסבב תחרויות באולם, הוא שיפר את שיאו האישי ל-6.04 מטר בתחרות ברואן, ומספר ימים אחר כך ל-6.08 מטר בתחרות בבידגושץ' שבפולין. ב-15 בפברואר, בתחרות שנערכה באולם בדונצק שבאוקראינה, קבע שיא עולם חדש של 6.16 מטר, שיפור לשיאו של סרגיי בובקה שבאותו אולם בדיוק קבע את השיא הקודם 6.15 מטר 21 שנים קודם לכן.

באוגוסט זכה בפעם השלישית ברציפות באליפות אירופה כשעבר גובה של 5.90 מטר.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2015 זכה במדליית זהב באליפות אירופה באולם בתוצאה של 6.04 מטר. באליפות העולם באתלטיקה זכה במדליית ארד בתוצאה של 5.80 מטר, לאחר המנצח שונסי ברבר הקנדי (5.90 מטר) ורפאל הולצדפה מגרמניה (5.90 מטר). במאי קבע שיא אישי באצטדיון של 6.05 מטר.

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2016 זכה במדליית זהב באליפות העולם באולם שהתקיימה בפורטלנד כשקבע שיא תחרות של 6.02 מטר.

באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו זכה במדליית כסף בתוצאה של 5.98 מטר לאחר המנצח טיאגו דה סילבה מברזיל (6.03 מטר).

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באתלטיקה 2017 זכה במדליית ארד בתוצאה של 5.89 מטר לאחר המנצח סם קנדריקס וסגנו פיוטר ליסק.

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באתלטיקה באולם 2018 זכה בפעם השלישית במדליית זהב בתוצאה של 5.90 מטר.

2019-2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באתלטיקה 2019 לא הצליח להעפיל לגמר. באולימפיאדת טוקיו סיים במקום השמיני בתוצאה של 5.70 מטר. באליפות האולם באתלטיקה 2022 סיים חמישי בתוצאה של 5.87 מטר. באליפות אירופה באתלטיקה 2022 סיים שביעי בתוצאה של 5.65 מטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רנו לאבילני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת one, ‏צפו בשיא העולם המדהים של לבילאני בקפיצה במוט, באתר ONE‏, 15 בפברואר 2014
  2. ^ [1]