הישאם אל גרוז'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הישאם אל גרוז'
Hicham El Guerrouj cropped.jpg
מידע כללי
שם בשפת המקור هشام الكروج
לאום מרוקוFlag of Morocco.svg  מרוקו
תאריך לידה 14 בספטמבר 1974 (בן 41)
מקום לידה ברקן, מרוקו
גובה 1.75 מטר
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף ריצת 1500 מטר, ריצת 5000 מטר, ריצת 10000 מטר, ריצת 3000 מטר
תקופת פעילות 1992 - 2004
הישגים
שיאים אישיים ריצת 1500 מטר - 3:26.00 (1998) שיא עולם
ריצת 5000 מטר - 12:50.24 (2003)
מאזן מדליות
מתחרה עבור מרוקוFlag of Morocco.svg  מרוקו
אתלטיקה
המשחקים האולימפיים
זהב אתונה 2004 ריצת 1500 מטר
זהב אתונה 2004 ריצת 5000 מטר
כסף סידני 2000 1500 מטר
אליפות העולם באתלטיקה
זהב אתונה 1997 1500 מטר
זהב סביליה 1999 1500 מטר
זהב אדמונטון 2001 1500 מטר
זהב פריז 2003 1500 מטר
כסף גטבורג 1995 1500 מטר
כסף פריז 2003 5000 מטר
אליפות העולם באתלטיקה באולם
זהב ברצלונה 1995 1500 מטר
זהב פריז 1997 1500 מטר
זהב ליסבון 2001 ריצת 3000 מטר

הישאם אל גרוז' (ערבית: هشام الكروج, צרפתית: Hicham El Guerrouj, נולד ב-14 בספטמבר 1974) הוא אתלט עבר מרוקאי. הוא אלוף אולימפי (אתונה 2004) בעל 3 מדליות מהן 2 זהב, אלוף עולם 4 פעמים ברציפות בריצת 1500 מטר ושיאן העולם הנוכחי (2012) בריצת 1500 מטר, בריצת מייל ובריצת 2,000 מטר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל גרוז' נולד בעיירה ברקן שבצפון-מזרח מרוקו. הישגו הראשון בענף האתלטיקה היה באולימפיאדת הנוער שנערכה בסיאול ב-1992, בה סיים במקום השלישי בריצת 5,000 מטר. באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בגטבורג ב-1995, זכה במדליית הכסף בריצת 1,500 מטר.

אולימפיאדת אטלנטה הייתה מאכזבת במיוחד עבור אל גרוז'. בריצת 1,500 המטרים, הוא התקרב לשיאן העולם שהוליך את המירוץ, האלג'יראי נוראדין מורסלי. בעת ניסיון עקיפה, רגלו פגעה ברגלו של מורסלי. מורסלי הצליח להתייצב, אך אל גרוז' מעד, וסיים בסופו של דבר רק במקום ה-12 והאחרון. חודש לאחר האולימפיאדה, במסגרת תחרות שנערכה במילאנו, הצליח אל גרוז' לנצח את מורסלי. הניצחון סימן את חילופי הדורות בענף - מורסלי לא נוצח מזה ארבע שנים, בעוד אל גרוז' החל בסדרה ארוכה של ניצחונות משלו.

רצף הניצחונות של אל גרוז' כלל ארבע זכיות רצופות באליפות העולם באתלטיקה, בשנים 1997, 1999, 2001 ו-2003, וכן זכייה בטורניר ליגת הזהב ב-1998. בתחרות שנערכה ברומא ב-1998 שבר את שיא העולם של מורסלי, והעמידו על 3:26.00 דקות (לעומת השיא הקודם שעמד על 3:27.37).

ב-1999, שוב ברומא, שבר אל גרוז' גם את שיאו של מורסלי בריצת מייל, כשסיים את הריצה לאחר 3:43.13 דקות. בהמשך השנה, בתחרות שנערכה בברלין, שבר גם את שיא העולם של מורסלי בריצת 2,000 מטר בלמעלה מ-3 שניות, והעמידו על 4:44.79 דקות. שני המקצים אינם מקצים אולימפיים.

באולימפיאדת סידני ספג אל גרוז' את הפסדו הראשון מזה ארבע שנים בריצת 1,500 מטר, כאשר סיים במקום השני, אחרי נואה נגני הקנייתי. הוא המשיך לנצח בתחרויות הבאות, וזכה בליגת הזהב שלוש שנים ברציפות, בין 2000 ל-2002, והיה לאתלט היחיד שעשה זאת אי פעם. ב-2001, ב-2002 וב-2003 בחרה בו התאחדות האתלטיקה הבינלאומית לאתלט השנה.

לאחר שבאולימפיאדות הקודמות כשל אל גרוז' בנסיונותיו לזכות במדליית זהב, באולימפיאדת אתונה הצליח לבסוף לזכות בה. בנוסף, התמודד גם במקצה ל-5000 מטר, מול המנצח בריצת 10000 מטר, האתיופי קנניסה בקלה. אל גרוז' ניצח במירוץ, זכה במדליית זהב אולימפית שנייה, והיה לראשון שמנצח הן בריצת 1500 מטר והן בריצת 5000 מטר, מאז פאבו נורמי שעשה זאת באולימפיאדת פריז (1924).

לאחר המשחקים האולימפיים החליט אל גרוז' לפרוש. ניצחונותיו שם הושגו בקושי רב, וחודש לפני כן גם הפסיד לברנרד לגט בתחרות בציריך. הוא חש כי הגיע לשיאו, וכי בגילו (30), לא יוכל להמשיך ולנצח לאורך זמן. האולימפיאדה הייתה התחרות האחרונה בה התמודד, אף שבאופן רשמי פרש רק ב-2006.

אל גרוז' משמש כשגריר של רצון טוב מטעם יוניצ"ף. בשנת 2004 העניק לו המלך מוחמד השישי את "עיטור המפקד", וכן הוענק לו פרס נסיך אסטוריאס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הישאם אל גרוז' בוויקישיתוף
הישאם אל גרוז' (שמאל)