רעל ותחרה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רעל ותחרה
Arsenic and Old Lace
כרזת הסרט רעל ותחרה
מבוסס על המחזה רעל ותחרה של ג'וזף קסלרינג
בימוי פרנק קפרה
הופק בידי פרנק קפרה, ג'ק וורנר
תסריט פיליפ אפשטיין, ג'וליוס אפשטיין
עריכה דניאל מנדל
שחקנים ראשיים קרי גרנט
פיטר לורה
ג'וזפין האל
ג'ון אלכסנדר
ג'ין אדאיר
ריימונד מאסי
מוזיקה מקס שטיינר
צילום סול פוליטו
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר
הקרנת בכורה 1 בספטמבר 1944
משך הקרנה 118 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט קומדיה, comedy thriller, סרט אפל, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 1,120,175‏$
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רעל ותחרהאנגלית: Arsenic and Old Lace) הוא סרט אמריקאי מסוגת קומדיה שחורה בבימויו של פרנק קפרה המבוסס על מחזה בשם זה של ג'וזף קסלרינג שהועלה לראשונה בברודוויי בשנת 1941 ומוצג עד היום ברחבי העולם.

הסרט אמנם הופק ב-1941 אך הוקרן לראשונה ב-1944 לאחר שההצגה בברודוויי ירדה מהבמה.

הקומדיה עוסקת בצעיר ממשפחה מכובדת שמגלה ביום נישואיו שמשפחתו הקרובה - שתי דודותיו ושני אחיו, הם למעשה קבוצה של מטורפים, פושעים ורוצחים. כדי לצאת מהתסבוכת הזאת הוא נוקט בפעולות שמציגות אותו כמטורף עד שהוא מתחיל לחשוב שאכן הוא כך.

כמו בכל קומדיה שחורה מטופלים נושאים כמו שיגעון, פשע ורצח באופן סאטירי והומוריסטי. השחקן בוריס קרלוף הידוע בפרצופו המפחיד שלו שיחק בהפקה התיאטרונית ומוזכר בסרט.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורטימר ברוסטר (קארי גרנט) הוא סופר מוצלח שכתב מספר ספרים המטיפים לכך שאין צורך להתחתן. למרות זאת הוא נכנע לאהבה עם שכנתו וחברתו מילדות איליין (פרסיליה ליין) ונרשם בסודיות לנישואין בעירייה כשעיתונאים מתחקים אחריו.

מורטימר מגיע לבית משפחת ברוסטר בו גדל. זו משפחה מכובדת, מצאצאי מהגרי המייפלאוור. בבית מתגוררות שתי דודותיו הזקנות, אבי (ג'וזפין האל) ומרתה (ג'ין אדאיר). כן מתגורר בבית אחיו הצעיר טדי (ג'ון אלכסנדר), מטורף החושב שהוא תיאודור רוזוולט המפקד על חייליו בקרב סאן-חואן במלחמת ארצות הברית-ספרד. מדי פעם הוא צועק "הסתער", מחצצר בחצוצרה, שועט לעבר חדרו בקומה השנייה וטורק את הדלת בחבטה שמזעזעת את הבית ובעיקר את שעון הקיר.

מורטימר מרים מכסה של ארגז עץ מתחת לווילון ומגלה לתמהונו ולחרדתו כי בארגז מונחת גופה. הוא חושב כי טדי אחראי לרצח אך דודותיו מרגיעות אותו ומספרות לו שהן אחראיות לכך. הן מקבלות גברים זקנים וגלמודים המבקשים לשכור חדר אצלן ומשקות אותם ביין דובדבנים בו הן שמות ארסן, סטריכנין וקורט של ציאניד. בכך הן עושות לדבריהם "צדקה" לגברים המסכנים האלה.

טדי עוזר להן בכך שהוא קובר את הגופות במרתף לאחר שהוא משוכנע שהוא חופר שם את תעלת פנמה וקובר פועלים שמתו שם בקדחת צהובה.

מורטימר אובד עצות. את איליין המגיעה כדי לזרז אותו בנסיעתם לירח דבש במפלי הניאגרה הוא דוחה ומסלק אותה לתמהונה. הוא מתחיל בהליכים לאשפז את טדי בסנטוריום לחולי נפש.

המצב מסתבך כשמגיע אח נוסף של מורטימר, ג'ונתן (ריימונד מאסי) ביחד עם הרופא ד"ר איינשטיין (פיטר לורה) שאחראי על שינוי פניו של ג'ונתן לפנים הדומים לבוריס קרלוף למניעת זיהויו. ג'ונתן הוא רוצח נמלט מהמשטרה כשבמכוניתו נמצאת גופה של מר ספלנצנו. בחשיכה הם מעבירים את הגופה לארגז. ג'ונתן מחליט לחסל את מורטימר ולהשתלט על הבית. הם קושרים אותו וסותמים את פיו אולם אז מגיעים השוטרים ואוסרים את ג'ונתן.

לבסוף מצליח מורטימר להחתים את הטופס לאשפוז טדי בסנטוריום. גם הדודות רוצות להצטרף לטדי. מורטימר מתבקש לצרף את חתימתו כקרוב משפחה ואז מודיעות לו הדודות בצער כי למעשה אינו שייך ביולוגית למשפחת ברוסטר כי אמו הגיעה למשפחה כטבחית כאשר הייתה בהריון מאדם אחר. מורטימר מקבל זאת בשמחה כי כעת ברורו לו שלא יועברו אליו הגנים של המשפחה המטורפת הזאת. הוא מחבק את איליין ורץ אתה ברחוב כשהוא צועק לכל עבר "אני לא ברוסטר".

העלאת המחזה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה הועלה בישראל בתיאטרון הקאמרי ב-1952 בשם "למי תקעה החצוצרה" עם רוזה ליכטנשטיין, מרים ברנשטיין כהן ויצחק שילה.

הוא הועלה גם בהבימה ב-1991 עם ליה קניג, מרים זוהר ודרור קרן וב-2012 עם ליה קניג, דבורה קידר ותומר שרון בתפקידים הראשיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רעל ותחרה בוויקישיתוף