רעמסס הרביעי

רעמסס הרביעי
	רעמסס הרביעי מציע מנחה.
לידה	המאה ה־12 לפנה״ס
פטירה	1156 לפנה״ס?
מדינה	מצרים העתיקה
מקום קבורה	KV2
בן או בת זוג	דואטנטופט
השושלת העשרים של מצרים
אב	רעמסס השלישי
אם	טייטי
צאצאים	Ramesses V
	1155 לפנה״ס – 1149 לפנה״ס; (כ־6 שנים)
	→ רעמסס השלישי Ramesses V ←

רַעְמְסֵס הָרְבִיעִי (בתרגום ממצרית עתיקה: "בנו של רע") היה הפרעה השלישי של השושלת ה-20 (אנ') של הממלכה החדשה (אנ') של מצרים העתיקה. הוא היה בנו השני של רעמסס השלישי והפך ליורש העצר כאשר אחיו הבכור אמון-הר-חפשף מת בגיל 15 בשנת 1164 לפנה"ס, כאשר רעמסס היה רק בן 12.

כיורשו הנבחר של אביו, השתמש הנסיך בשלושה תארים ייחודיים: "נסיך תורשתי", "סופר מלכותי" ו"גנרליסימו". שני התארים האחרונים מוזכרים בטקסט במקדש אמנחותפ השלישי בסולב (אנ') וכל שלושת התארים מופיעים על משקוף כעת בפירנצה, איטליה. כיורש הוא לקח על עצמו אחריות הולכת וגוברת; לדוגמה, בשנת 27 למלכות אביו, הוא מתואר כמי שממנה אמנמופה מסוים לתפקיד החשוב של נביא אמון השלישי בקבר TT 148 של האחרון. הקבר בתבאי של אמנמופה מעניק גם לנסיך רעמסס את כל שלושת תארים מלכותיים שהוזכרו לעיל. למרות 31 שנות שלטונו של אביו רעמסס השלישי, רעמסס הרביעי היה רק בן 22 כשהפך לפרעה.^[1] שלטונו תוארך ל-1155 עד 1149 לפני הספירה.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מקובל כי אימו של רעמסס הרביעי הייתה ככל הנראה המלכה טייטי (אנ') מרשימות שהתגלו לאחרונה, שפורסמו בגיליון 2010 של Journal of Egyptian Archaeology הן חושפות שטייטי - שהייתה בת מלך, אשת מלך ואם מלך בפני עצמה - זוהתה בפפירוס BM EA 10052 (כלומר, הפפירוס של שוד הקברים) כמלכה של רעמסס השלישי, אביו של רעמסס הרביעי.^[2] בעבר חשבו כי הייתה אימו של פרעה אחר, רעמסס ה-11. את רעמסס הרביעי ירש בנו רעמסס החמישי, בן ה-13.^[3]

פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעמסס הרביעי הגיע לכס המלכות בנסיבות קשות. רעמסס השלישי, אביו, נרצח על ידי קושרים בראשות טייה, אחת מנשותיו המשניות, כדי להעלות את פנטאוור (אנ'), בנה ואחיו החורג של רעמסס הרביעי, על כס המלוכה. רעמסס הרביעי, התגבר על הקושרים, עלה על כס המלכות, והורה לאסור ולהוציא להורג את הקושרים.

בתחילת שלטונו, יזם רעמסס הרביעי תוכנית בנייה משמעותית בקנה מידה של רעמסס השני על ידי הכפלת גודלן של חבורות העבודה בדיר אל-מדינה לסך של 120 איש ושיגור משלחות רבות למחצבות האבן של ואדי חמאמת (אנ') ומכרות הטורקיז של חצי האי סיני. אסטלת הסלע הגדול של רעמסס הרביעי בוואדי חמאמת מתעדת כי המשלחת הגדולה ביותר, מתוארכת לשנת שלטונו השלישית, כללה 8,368 גברים, כולל 5,000 חיילים, 2,000 אנשי מקדשי אמון, 800 עפירו ו-130 סתתים וחוצבים בפיקודו האישי של הכהן הגדול של אמון, רעמססנחט (אנ'). הסופרים שחיברו את הטקסט ציינו גם כי נתון זה כלל 900 איש "מתים והושמטו מרשימה זו", שיעור תמותה של 10.7%. חלק מהאבנים שנגררו 100 קילומטרים לנילוס מוואדי חמאמת שקלו 40 טון או יותר. מחצבות מצריות אחרות כולל אסואן היו ממוקמות הרבה יותר קרוב לנילוס, מה שאפשר להן להשתמש בדוברות להובלת סלעים למרחקים ארוכים.

חלק מתוכניתו של המלך כללה הרחבה נרחבת של מקדש ח'ונסו (אנ') של אביו בכרנכ ובניית מקדש קבורה גדול ליד מקדש חתשפסות. רעמסס הרביעי שלח גם כמה משלחות למכרות הטורקיז בסיני; ידוע על ארבע משלחות לפני שנתו הרביעית. אסטלת סרביט אל-ח'אדם של המשרת המלכותי סובחותפ קובעת: "שנה 3, חודש שלישי של שמו (קיץ). הוד מלכותו שלח את החביב והאהוב עליו, שאדונו בוטח בו, המפקח על אוצר הכסף והזהב, ראש הסודות של הארמון המכובד, סובחותפ, להביא עבורו את כל מה שלבו חפץ בטורקיז (במשלחת הרביעית שלו)." משלחת זו מתוארכת לתקופת שלטונו של רעמסס השלישי או הרביעי מאז שסובחותפ אושר בתפקידו עד לפחות שלטונו של רעמסס החמישי. המיזם האחרון של רעמסס הרביעי למכרות הטורקיז של סיני מתועד על ידי אסטלה של סופר בכיר בצבא בשם פאנופר. פאנופר קובע כי משימתה של משלחת זו הייתה גם להשיג טורקיז וגם להקים מקדש פולחן למלך רעמסס הרביעי במקדש חתור של סרביט אל-ח'אדם.^[4]

עדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רעמסס הרביעי מעידות פעילות הבנייה בוואדי חממאת ובסרביט אל-ח'אדם בסיני וכן כמה פפירוסים ואפילו אובליסק אחד. יצירת כת מלכותית במקדש חתור ידועה בתקופת שלטונו בסרביט אל-ח'אדם בעוד שפפירוס מאלט (או P. Louvre 1050) מתוארכת לשנים 3 ו-4 של שלטונו. פפירוס מאלט הוא טקסט בשישה טורים העוסק בחלקו בענייני חקלאות; העמודה הראשונה שלו מפרטת את המחירים עבור סחורות שונות בין שנה 31 של רעמסס השלישי עד שנה 3 של רעמסס הרביעי. ארבעת הטורים האחרונים מכילות תזכיר של 2 מכתבים שחיבר המפקח על הבקר של אחוזת אמן-רה, בקנחונס, לכמה מנהלי דרג בינוני ולכפופים להם. המונומנטים ששרדו של רעמסס הרביעי בדלתא מורכבים מאובליסק ששוחזר בקהיר וזוג כרטושים שלו שנמצאו על שער עמוד, שניהם במקור מהליופוליס.

המסמך החשוב ביותר ששרד משלטון פרעה זה הוא פפירוס האריס א, המכבד את חייו של אביו, רעמסס השלישי, על ידי פירוט הישגיו ומתנותיו הרבים של האחרון למקדשי מצרים, ופפירוס המפה של טורינו (אנ'), המפה הגאולוגית העתיקה ביותר הידועה. רעמסס הרביעי היה אולי מלך הממלכה החדשה האחרון שעסק בבנייה מונומנטלית בקנה מידה גדול אחרי אביו שכן "חלה ירידה ניכרת בבניית המקדש אפילו בתקופת שלטונם הארוכים יותר של רעמסס התשיעי והשישי. היוצא מן הכלל היחיד שנראה לעין היה הניסיונות של רעמסס החמישי והשישי להמשיך את מקדש המתים העצום והלא מושלם של רעמסס הרביעי באססיף".

בביירות, פיר קבורה מהמאה ה-12 כלל קמע מעצם עם הכרטוש של רעמסס הרביעי.

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות מאמציו הרבים של רעמסס הרביעי לאלים ותפילתו לאוסיריס - שנשמרה על אסטלה מהשנה 4 לשלטונו באבידוס - ש"תתן לי את העידן הגדול עם שלטון ארוך [כקודמי]", המלך לא חי מספיק זמן כדי להגשים את מטרותיו השאפתניות. התאריך הידוע הגבוה ביותר של רעמסס הרביעי ברשומות הארכאולוגיות הוא אוסטרקון אשר, לפי שיטת התיארוך המצרית, פירושו שהיה שליט של רק יותר מ-6 שנים תמימות.

לאחר שלטון קצר של כשש שנים וחצי, מת רעמסס הרביעי ונקבר בקבר KV2 בעמק המלכים. מומיה שלו נמצאה במטמון המלכותי של קברו של אמנחותפ השני KV35 בשנת 1898. אשתו הראשית היא המלכה דואטנטופט (אנ') או טנטופט או שנקברה ב-QV74. בנו, רעמסס החמישי, יירש את כס המלכות.^[1]

במקור נבנה הקבר עבור רעמסס הרביעי בעמק המלכות, QV53.

באפריל 2021 הועברה המומיה מהמוזיאון לעתיקות מצרים למוזיאון הלאומי לתרבות מצרית יחד עם מומיות של 17 מלכים נוספים ו-4 מלכות באירוע שנקרא מצעד הזהב של הפרעונים (אנ').^[5]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבעת עם ברווזים עם שמו של רעמסס הרביעי
תבליט של רעמסס הרביעי במקדש ח'ונסו (אנ')
המומיה של רעמסס הרביעי
אושבטי של רעמסס הרביעי במוזיאון הלובר
תבליט של רעמסס הרביעי במקדש ח'ונסו בכרנכ

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gabriella Dembitz, Les inscriptions de Ramsès IV de l'allée processionnelle nord-sud à Karnak révisées. Karnak Varia (§6), in: Cahiers de Karnak 16 (2017), 167-178.
David F. Wieczorek, A Rock Inscription of Ramesses IV at Gebelein, a previously unknown New Kingdom expedition, in: Études et Travaux XXVIII (2015), 217-229.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא רעמסס הרביעי בוויקישיתוף
רעמסס הרביעי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
רעמסס הרביעי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² Jacobus Van Dijk, 'The Amarna Period and the later New Kingdom' in The Oxford History of Ancient Egypt, ed. Ian Shaw, Oxford University Press paperback, 2002, p.306
^ Mark Collier, Aidan Dodson, Gottfried Hamernik, P. BM EA 10052, Anthony Harris, and Queen Tyti
^ Pharaoh Ramses V
^ Tomb of Ramses IV
^ Parisse, Emmanuel (5 באפריל 2021). "22 Ancient Pharaohs Have Been Carried Across Cairo in an Epic 'Golden Parade'". ScienceAlert. {{cite news}}: (עזרה)

הקודם: רעמסס השלישי	פרעוני מצרים	הבא: רעמסס החמישי

[Dijk-1] ¹ ² Jacobus Van Dijk, 'The Amarna Period and the later New Kingdom' in The Oxford History of Ancient Egypt, ed. Ian Shaw, Oxford University Press paperback, 2002, p.306

[2] Mark Collier, Aidan Dodson, Gottfried Hamernik, P. BM EA 10052, Anthony Harris, and Queen Tyti

[3] Pharaoh Ramses V

[4] Tomb of Ramses IV

[5] Parisse, Emmanuel (5 באפריל 2021). "22 Ancient Pharaohs Have Been Carried Across Cairo in an Epic 'Golden Parade'". ScienceAlert. {{cite news}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]