הוצאת קורן ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורן
סמלה של הוצאת קורן
סמלה של הוצאת קורן
נתונים כלליים
סוג הוצאת ספרים
מייסדים אליהו קורן (קורנגולד)
תאריך הקמה 1962
מיקום המטה ירושלים ישראל ישראלישראל
ענפי תעשייה הוצאה לאור עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.korenpub.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הוצאת קורן ירושלים בע"מ היא הוצאת ספרים ירושלמית, שאותה ייסד אליהו קורן (קורנגולד), הידועה בעיקר בזכות מהדורת התנ"ך שלה.

ההוצאה נוסדה בשנת 1962 לשם הוצאתו לאור של תנ"ך קורן, שמאז הפך לאחד התנ"כים הפופולריים ביותר, ובהמשך הוציאה לאור גם סידור. עם השנים התרחבה פעילות ההוצאה ואף נרכשו ונוסדו כמה הוצאות בת. כיום ספרי הוצאת קורן רואים אור תחת ארבע הוצאות: קורן, מגיד, טובי ואופק.

התנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תנ"ך קורן

אחת מן המטרות העיקריות בהדפסת התנ"ך הייתה להדפיס מחדש את התנ"ך בארץ ישראל, בידי יהודים ועל פי המסורה היהודית, כאשר המציאות עד אז הייתה שרוב מהדורות התנ"ך נדפסו בידי מדפיסים נוצרים בחוץ לארץ. נוסחו הוגה בדקדקנות, חידושים גרפיים רבים נעשו. בסוף שנת תשכ"ג (1963) הוצאה המהדורה הראשונה של התנ"ך השלם.

הגופן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קורן (גופן)

למטרת הוצאת התנ"ך עיצבה ההוצאה גופן ייחודי, אשר נועד לאפשר קריאה נוחה ככל האפשר מדגישה את ההבדלים השונים בין האותיות. לשם זאת נעזר מר אליהו קורן בפרופ' פייגנבוים ובניסיונם של מדעני האופטיקה. גם בעיצוב הגופן הודגש נושא "החזרת העטרה ליושנה", בכך שהושבה לאות ל צורתה המקורית עם צווארה הזקוף, במקום מנהגם של מדפיסים "להשכיב" אותה או אף "לערוף" את ראשה.

הושקע מאמץ מיוחד גם בשילוב הטעמים עם הניקוד והאותיות, זאת בתקופה שבה לא היו כל עזרי מחשוב בנמצא. בתחום הטעמים חידשה ההוצאה גם כן, וחודדו הבדלים בין טעמים דומים, וגם בין הטעמים לניקוד (סימני הניקוד עובו, וסימני הטעמים עוצבו דקים יותר). דוגמה לתיקון שהתגאו בו אנשי ההוצאה היה עיצוב סימן הש השמאלית והימנית במובדל מעיצוב החולם, וכך סימן החולם לא נבלע בנקודות אלו כאשר ה-ש' צמודה אליו (היבלעות זו שנפוצה בגופנים ישנים, אף גרמה לאחד מחוקרי הלשון העברית לחדש כלל, שחולם לא ייכתב בצמוד לסימן ש' שמאלית או ש' ימנית).

לאחר הוצאת התנ"ך עוצבה גרסה שונה מעט של הגופן, אשר בה הודפסו שאר ספרי ההוצאה.

סידורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט נוסף של אליהו קורן והוצאתו היה הוצאת סידור, אשר עוצב בצורה שעוזרת למתפלל להבין את אשר הוא אומר על ידי שבירת המשפטים במקומות הראויים. הסידור עוצב בגופן מיוחד של ההוצאה, דומה לגופן התנ"ך אך שונה במעט. לאחר הוצאת הסידור והצלחתו הדפיסה ההוצאה גם מחזורים באופן דומה, עם ביאורי הפיוטים על ידי חוקר התפילה דניאל גולדשמידט (אשר נלקחו ממהדורת המחזורים שלו, שהדפיס דרך ההוצאה). ספרי יהדות נוספים בהוצאת קורן כוללים חומש עם הפטרות וסדר התפילה בשבת, וגרסה אנגלית של התנ"ך בתרגומו של פרופ' הרולד פיש.

בחודש אפריל 2009 הושק סידור חדש דו-שפתי, עברי-אנגלי, בתרגומו ובפירושו של הרב יונתן זקס, רבה של בריטניה. הסידור מעוצב בעיצוב המסורתי של הוצאת קורן ומצטיין בפרשנות פואטית על הסידור ועל מעגל השנה היהודי. הסידור כולל את התפילות לשלום המדינה ולשלום החיילים.

בשנת 2013 יצא לאור לראשונה סידור ליום העצמאות וליום ירושלים, בעריכתם של בנימין לאו ויואל רפל.

ספרים נוספים בהוצאת קורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשמ"ט יצא לראשונה בהוצאה ספר שאינו סידור או תנ"ך - דע מה שתשיב לעצמך, על ענייני אמונה והשקפה המיועד לבני נוער, מאת הרב זאב קרוב, נכדו של מייסד ההוצאה אליהו קורן. כיום יוצאים לאור תחת המותג "קורן" רק ספרי קודש קאנוניים, וספרי עיון תורניים יוצאים תחת המותג של הוצאת הבת "ספרי מגיד".

בשנת 2010 עברה להוצאת קורן הוצאתו לאור של תלמוד שטיינזלץ בגרסאות שונות, ובהמשך פרסמה ההוצאה גם את מפעלי הפירוש המקיפים הנוספים של הרב עדין שטיינזלץ, על התנ"ך, על משנה תורה לרמב"ם ועל ספר התניא.

הוצאת שקמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הוצאת שקמונה

בשנת 1973 נקלעה הוצאת שקמונה החיפאית לקשיים וצברה חובות, עקב כך העביר מנהלה והרוח החיה בה, ראובן הכט, את הניהול האדמיניסטרטיבי של ההוצאה לידי הוצאת קורן.[1]

ספרי מגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 השיקה הוצאת קורן סדרת ספרים בתחומי היהדות תחת השם "ספרי מגיד". סדרה זו עוסקת בפרשנות, הלכה והגות ומעגל השנה היהודי. בהוצאה זו רואים אור כמה עשרות כותרים בכל שנה, ולמעשה אליה הופנו כל ספרי ההוצאה שאינם "ספרי קודש" קלאסיים אלא ספרים מקוריים. בין סופרי ההוצאה נמנים מנהיגים תורניים חשובים, כגון הרב יונתן זקס, הרב עדין שטיינזלץ, הרב אהרן ליכטנשטיין, הרבנית ימימה מזרחי והרב יוסף צבי רימון. חלק מהספרים יוצאים בשיתוף פעולה עם מוסדות תורניים שונים (ישיבות, מדרשות ועוד), ובראשם ישיבת הר עציון. בספרי מגיד רואים אור ספרים בעברית ובאנגלית.

בשנת 2013 החלה לראות אור סדרת התנ"ך, שספריה מציעים פרשנות רחבה על ספרי התנ"ך, מאת מחברים שונים. הסדרה רואה אור בעברית ובאנגלית, אך לא כל הספרים מקבילים בשתי השפות. עד כה ראו אור בעברית:

  • דברים: אמונה, אדם, עם, מאת תמיר גרנות, תש"ף
  • שמואל א: מלך בישראל, מאת אמנון בזק, תשע"ג
  • שמואל ב: מלכות דוד, מאת אמנון בזק, תשע"ד
  • יחזקאל: הנביא שהיה בן אדם, מאת אמנון בזק, תשפ"א
  • יואל: בין משבר לתקווה, מאת אליהו עסיס, תשע"ה
  • רות: מניכור למלוכה, מאת יעל ציגלר, תשע"ח
  • אסתר: מגילת סתרים, מאת יונתן גרוסמן, תשע"ג

בשנת 2016 יצא לאור במסגרת 'ספרי מגיד' כתב העת התורני מעשה חושב. כתב העת מתאפיין בכותבים ממגוון קצות הקשת של השיח האמוני. עד כה (2021) ראו אור שני כרכים: כרך א עוסק בנושא דעת אלוהים, וכרך ב בנושא שוויון.

הוצאת טובי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת אופק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארכיון הכט, מכתב למשה שמיר, 6 באוגוסט 1973