רפאל יונה טיקוצ'ינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב רפאל יונה טיקוצ'ינסקי
רפאל טיקוצינסקי.tiff
הרב רפאל יונה טיקוצ'ינסקי
לידה אפריל 1936
י"ג בניסן ה'תרצ"ו
פטירה יוני 1989 (בגיל 53)
י"ג בסיוון ה'תשמ"ט
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק ראש ישיבת ירוחם
חיבוריו כור המבחן, ושב ורפא לו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב רפאל יונה טיקוצ'ינסקי (י"ג בניסן ה'תרצ"ו אפריל 1936 - י"ג בסיוון ה'תשמ"ט יוני 1989) היה ראש ישיבת ירוחם, וחבר נשיאות מפעל הש"ס העולמי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לישראל מאיר ולחיה גיטל טיקוצ'ינסקי. סבו הוא הרב אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי, ומצד אמו - הרב רפאל יונה ראם מבירז', דיין בירושלים. דודו הוא הרב משה טיקוצ'ינסקי, שהיה המשגיח של ישיבת סלבודקה בבני ברק. בילדותו עברה משפחתו לרמת השרון לגור על יד הפרדסים שבבעלותם. בסיום העבודה נהג האב ללמוד עם רב המקום, הרב צבי יהודה אדלשטיין, אביהם של הרב גרשון אדלשטיין והרב יעקב אדלשטיין[1].

למד בישיבת אור ישראל לצעירים. בגיל 14 נכנס ללמוד בישיבת פוניבז', שם למד אצל הרב שמואל רוזובסקי והרב שך. בהגיעו לגיל קיבוץ עבר ללמוד בישיבת בריסק. הרב יוסף שלמה כהנמן כינס בחורים וקבל בפניהם שאם הישיבה אינה עומדת בדרישות של טיקוצ'ינסקי, אינה שווה שאכהן בה[דרוש מקור].

כר"מ וכראש ישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרווק נסע לשבתות לישיבת הנגב לומר "חבורות" בישיבה[2]. עם נישואיו בשנת תשכ"ג קיבל מתנה לחתונה מהרב יששכר מאיר, פתק שבו רשם "הנך מוזמן לישיבתי לכהן כמגיד שיעור". בישיבה זו לימד כ-15 שנה ובה החדיר את השימוש בשיטת העיון המהירה, הכוללת שינון בעל פה של דפי הגמרא וחזרה עליהם. שיעוריו הצטיינו ביכולת הסברה.

בשנות השמונים הקים בעידוד הרב שך ישיבה בירושלים. קצב הלימוד בישיבה נקבע לעמוד ליום. הישיבה שכנה בבניין בית היתומים דיסקין ונקראה "ישיבת מהרי"ל".

בשלהי שנת תשמ"ה העביר את ישיבתו לירוחם. יחד עם הישיבה הגיעו גם אברכים מתלמידיו. עם הגיעו לירוחם היה הוא הרב הבלתי רשמי של הקהילה.

נפטר בי"ג בסיוון ה'תשמ"ט לאחר התקף לב.

אחד מבניו הוא ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי, חוקר ישיבות ליטא ותנועת המוסר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונטרסי כור המבחן - שאלות ותשובות לסיכומי סוגיות. על מסכת פסחים עד דף לב, ירושלים תשמ"ד; על מסכת סנהדרין עד פרק חלק, בני ברק תשמ"ט.
  • ושב ורפא לו - שיחות ומאמרים על התורה והמועדים

בסדרת הספרים "תורת אבירים" מאת בנו אברהם, משולבים דברים מתורת אביו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]