יעקב אדלשטיין (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יעקב אדלשטיין
RABBI YAAKOV EDELSTEIN 2.png
הרב יעקב אדלשטיין, 2015
תאריך לידה י"ח בניסן תרפ"ד
מקום לידה שומיאצ'י, מחוז סמולנסק, רוסיה הסובייטית
תאריך פטירה כ"ז בשבט ה'תשע"ז (בגיל 92)
מקום פטירה בית חולים לניאדו
תאריך לידה לועזי 22 באפריל 1924
תאריך פטירה לועזי 23 בפברואר 2017
מקום פעילות רמת השרון
השתייכות יהדות חרדית, ליטאים (זרם)
תחומי עיסוק הלכה, גמרא, אגדה, קבלה, תנ"ך, מוסר ועוד
תפקידים נוספים רב העיר רמת השרון ורב שכונת נאות יוסף בבני ברק, דיין
רבותיו הרב צבי יהודה אדלשטיין, הרב שמואל רוזובסקי, החזון איש והסנדלר
תלמידיו הרב שלום נגר, הרב פנחס קורח, הרב ישראל פסח פיינהנדלר
חיבוריו בעקבי תלמוד, בעקבי נזיקין, בעקבי מנחת חינוך, בעקבי המגילות, בעקבי הכתובים, בעקבי תודה
בבית הכנסת ברמת השרון
הרב אדלשטיין
בתיקון לבנה בחצות הלילה בליל הושענא רבה

הרב יעקב אדלשטיין (י"ח בניסן תרפ"ד, 22 באפריל 1924 - כ"ז בשבט ה'תשע"ז, 23 בפברואר 2017) היה רבה של רמת השרון במשך קרוב ל-70 שנה ודיין בכיר בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק. היה גם רב שכונת "נאות יוסף" בבני ברק ובמשך השנים כיהן בראשות ישיבת השרון, ישיבת "כתר ישראל"-רוז'ין ועוד. היה גם מקובל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה שומיאץ הסמוכה לסמולנסק, בברית המועצות, לרב צבי יהודה אדלשטיין, רב העיר ובנו של הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין, בעל "בן אריה" על הש"ס, ולמרים, בתו של הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה.

אמו השיגה תעודות לידה מזויפות עם תאריך לידה שגוי לבניה, כך שיהיו רשומים כצעירים בשלוש שנים ולא ילמדו בבית ספר קומוניסטי. למד תורה מפי הרב זלמן לייב אסטולין, בתמורה לכך שאביו הרב צבי יהודה לימדו תורה.

בעקבות מחלתה של אמו בטיפוס, נשלח עם אחיו הגדול גרשון לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר קלימוביץ', שם למדו תורה בסתר אצל הרב מרדכי אליהו שניאור, שהיה אחד מתלמידיו של הרב אדלשטיין. הם קיבלו שם את הבשורה על פטירת אמם[1]. הרב אדלשטיין סיפר כי הייתה תקופה שבה חשב להיות חקלאי כדי לקיים את המצוות התלויות בארץ[1].

בחודש ניסן התרצ"ד הצליח אביו להשיג רישיון יציאה לארץ ישראל, וביקש מבניו לחזור לביתם בשומיאץ. באותה תקופה ניהלה סבתו הרבנית רייזל את משק הבית וגידלה את האחים, כדי שאביהם הרב צבי יהודה יוכל ללמוד תורה. בחודש אייר תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו באנייה "נובו רוסייסק" בהפלגה של כשבועיים מהעיר אודסה לארץ ישראל. בל"ג בעומר הגיעה המשפחה לארץ ישראל[1]. המשפחה נסעה לירושלים, שם ביקרו את הרב איסר זלמן מלצר ואת הרב אברהם יצחק הכהן קוק שלמד יחד עם סבם, הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (בן אריה) בישיבת וולוז'ין[1].

לאחר חצי שנה של נדודים בין קרובי משפחה ברחבי ארץ ישראל, באלול תרצ"ד קבע אביהם את מושבם ברמת השרון, שם שכרו דירה (שהייתה בעבר לול תרנגולים). האחים יעקב וגרשון ישנו על הרצפה. מכיוון שברמת השרון של אותם שנים לא היה בית ספר דתי, האב למד עם בניו בבית בישיבה על ארגזי תפוזים. הם למדו גמרא עם רא"ש ורי"ף, ובחלק מהמסכתות גם טור ובית יוסף. בשבתות למדו רמב"ם על נושאי המסכת[1]. האחים למדו גם דקדוק, חשבון ואנגלית, שהייתה השפה הרשמית אז, ולשם כך נלקח לביתם מורה מיוחד[1].

בתרצ"ה נבחר האב לרב המקום. באלול תש"ב נשלחו הבנים לישיבת לומז'ה, לאחר הפצרות של גרשון. הם הגיעו ברגל מביתם לישיבה בפתח תקווה בא' אלול ולא ידעו שזמן התחיל יום קודם לכן. המשגיח, הרב אברהם אבא גרוסברד, אמר שכבר אין לו מקום בשבילם. מזכיר הישיבה, שלמה זלמן מוזס (אביו של מנחם אליעזר מוזס) פגש אותם והזמינם לישון בביתו, עד שנמצאו להם מיטות בישיבה בראשית מרחשוון. בהוראת אביהם הצטרפו לחבורתו של הרב שמואל רוזובסקי ששמו התפרסם[1].

כעבור שנה נישא אביהם בשנית לרחל, והוא ביקשם לשוב, בנימוק שמעתה עול הבית מוטל על הרבנית והם לא יצטרכו לבטל תורה. האחים שבו לסדר הלימוד עם אביהם[1]. כאשר הוקמה ישיבת פוניבז', בחורף תש"ד, הגיע הרב שמואל רוזובסקי שהתמנה לראשות הישיבה לבקש מאביהם שיצטרפו לקבוצת מייסדי הישיבה. הם היו בין ששת התלמידים הראשונים בישיבה. הישיבה השתכנה באותם ימים בבית הכנסת הליגמן בבני ברק, והבחורים ישנו בחדרים שנשכרו עבורם בעיר. שני האחים הצעירים השתכנו בביתו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, שהשכיר עבור הרב רוזובסקי את חדר השינה היחידי בבית.

באותם ימים יצר יעקב הצעיר קשר הדוק עם החזון איש, שהעריך את אביו. הוא נמנה עם קבוצת תלמידים ששמעה בשבת בצהריים שיעור מהחזון איש[1].

כרבה הראשי של רמת השרון וכדיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחורף תשי"א התארס עם בת דודו, שולמית, בתו של הרב מרדכי שמואל קרול, רבה של כפר חסידים. בכ' בחשוון התשי"א (1950) נפטר אביו, אחיו הגדול, הרב גרשון, כבר שימש כר"מ בישיבת פוניבז' והסתפק האם ליטול על עצמו את התפקיד. בעידודו של החזון איש ולמרות היותו חתן צעיר התמנה לרבה של רמת השרון, עד למינויו שימש את גיסו הרב אליהו אליעזר מישקובסקי, רבה של כפר חסידים[1].

בעצת החזון איש הקים את ישיבת השרון עם הרב בנימין מובשוביץ ועמד בראשה. החזון איש הגיע לישיבה לשמש כסנדק בברית המילה של בנו הבכור מרדכי, ובחן אז את תלמידי הישיבה. בעצת החזון איש תוארה אז הישיבה כישיבה תיכונית כדי למשוך תלמידים, אולם בפועל למדו מעט לימודי חול בשנה הראשונה בלבד[1].

בט"ו בתמוז התשי"ד נפטרה רעייתו הרבנית חיה שולמית. לאחר פטירתה הציע לו גיסו, הרב שלמה נח קרול להתחתן עם אחותו הצעירה מינה.

עמד בקשר עם הרב משה יעקב רביקוב, "הסנדלר"[2][1]. לימים, תיקן הרב אדלשטיין סדר תפילה מיוחד לרווקים וחשוכי ילדים, שייאמר על קברם של רבותיו, החזון איש והסנדלר[3].

הקפיד מדי חג לקיים את מצוות הקבלת פני רבו, והיה עולה לכפר חב"ד לבקר את מלמדו, הרב מרדכי אליהו שניאור[4].

בשנות ה-80 נחלשה ישיבת השרון לאחר שפרחו הישיבות הקטנות בבני ברק ובירושלים ונערים צעירים כבר לא נדדו עד לרמת השרון. הרב אדלשטיין מונה לכהן כראש ישיבת "כתר ישראל"-רוז'ין בבני ברק וכן מסר שיעורים בישיבת אלכסנדר. בשנת תשמ"ט, עם הקמת מפלגת דגל התורה, החליטו בהנהלת ישיבת כתר ישראל רוז'ין למנות אנשי צוות חסידיים. הרב אדלשטיין מונה לראש ישיבת חוג חתם סופר-מחנה אברהם בבני ברק. בשנות ה-90 התמנה לרבה של שכונת נאות יוסף בצפון בני ברק, במקביל לכהונתו ברבנות ברמת השרון. עמד בראש כולל להוראה ברמת השרון, והיה גם נשיאן של הישיבות "תפארת משה" בבני ברק ו"מאור יעקב" ברמת השרון.

משנות ה-80 ועד 2012 שימש כדיין בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק, וישב בהרכב הגבוה עם הרב קרליץ עצמו.

הרב אדלשטיין נהג לספר על כמה נסים שאירעו לו, בהם תאונת דרכים בשנת 1991 בצפון שבה נפצע[5].

עמד בראש בית ספר הרמב"ם ברמת השרון שהחזיק תלמוד תורה לבנים ובית יעקב לבנות, ויזם את הקמת רשת הגנים והמעונות החרדית ברמת השרון שהייתה בבעלותו. כמו כן עמד בראש ישיבת בני תורה וישיבת מאור יעקב ובראש ארגון "רשת שיעורי תורה" ברמת השרון.

בשנת 1996 יזם את הקמת "מאורות השרון", עמותה להשאלת ציוד רפואי ופעילות הצלה[6],בשנת 2010 יזם את הקמת "אחים לצרה", מרכז סיוע למשפחות האבלות במהלך ימי השבעה[7].

בב' בטבת התשס"ט נפטרה רעייתו הרבנית מינה לאחר מחלה.

בשנת 2010 לקה בלבו, ופונה לבית החולים ברזילי, במצב של מוות קליני. הוא הצליח להחלים.

באפריל 2012 נישא בשלישית לרבנית מאירה לואיס, אלמנתו של הרב אברהם לואיס. בעברה הייתה שחקנית ושמה היה נירה עדי[8].

הרב אדלשטיין ערך סדרי תפילה עבור חשוכי בנים ומעוכבי זיווג. הוא המליץ להתפלל עבורם בציון החזון איש בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק לאחר חצות הלילה. לדבריו הצלחת התפילה מותנית בהסתרתה מהמשפחה ומבני הזוג. רבים ממגזרים מגוונים פנו אליו לעצה ולברכה[9], בפרט בענייני זיווג. רבים מגיעים להתפלל סמוך לקברו ברמת השרון, ובמיוחד בט"ו באב.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפורים התשע"ו עבר טיפול רפואי בגרון שבעקבותיו פסק מלדבר ומאז שהה בקריית צאנז ותיקשר עם סובביו בכתב[10].

נפטר בכ"ז בשבט ה'תשע"ז בבית חולים לניאדו בנתניה[11]. מסע ההלוויה שבו השתתפו רבבות אנשים[12] יצא מקריית צאנז בנתניה ועבר דרך בית הכנסת "נאות יוסף" בבני ברק, ובית הכנסת "גאולת ישראל" ברמת השרון. נקבר בבית העלמין הישן ברמת השרון בחלקת משפחתו[13]. ספדו לו בין היתר הרבנים הראשיים, הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו. ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין שיגרו איגרות תנחומים למשפחתו.

עמדותיו ופסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בפרשת רצח משפחת גצלר, בשנת 1959, קבע שאבי המשפחה, יהודה גצלר, שרצח את משפחתו והתאבד, יוכל להיקבר אתם.
  • ב-2010 חתם על פסק הלכה האוסר השכרת או מכירת דירות בארץ ישראל לגויים[14]. לאחר שנתעוררה סערה בעקבות הפסק נמסר מטעמו שחתימתו נבעה מחוסר תום לב מצד המחתימים והוא מבטלה[15].
  • בניגוד לרבנים חרדים אחרים, נכח בבית הכנסת בשעת אמירת ההלל ביום העצמאות בלי ברכה, ואף היה נושא דרשה בעניין[16].
  • בתמוז התשע"ו כתב שהזדעזע לשמוע שיש שמשווים את דוד בן-גוריון להיטלר ע"פ דברי רבו החזון איש שאמר שנעשתה שואה רוחנית ליהודים שעלו ארצה, והסביר ש"כל זה ביחס אל הנפגעים. אבל לגבי ההשקפה על הפוגעים ביהודים. הרי הדבר פשוט וכך השקפת החזו״א, שהקב״ה אוהב גם את פושעי ישראל, באהבה רבה יותר ממה שאוהב את הגוי הכי טוב"[17]. הרב משה שטרנבוך חלק על דבריו[18].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרשות ועניינים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעקבי מנחת חינוך על חמישה חומשי תורה, חידושי תורה, אגדה והלכה על סדר המנחת חינוך ופרשיות התורה, בני ברק, שני כרכים, תשס"ה-תשע"ה
  • בעקבי ההגדה, שיעורים על הגדה של פסח
  • בעקבי תודה, אוסף חידושי תורה
  • לקט שיחות וביאורים, על התורה, תשנ"ט
  • שיעורי ליל שבת, תשע"ד-תשע"ה
  • שיחת בין השמשות, פנינים וסיפורים על סדר הפרשיות, תשע"ה
  • גאון יעקב, על פרשת השבוע.
  • בעקבי יעקב, מאמרי הלכה.
  • חיי יעקב, ענייני תורה, מוסר והשקפה, עובדות והנהגות, תשע"ז
  • זכותא דיעקב, מכתבי תורה, עניינים בהלכה, שיחות קודש ועובדות והנהגות, תשע"ז
  • מנוחת יעקב, ענייני מקוואות, תשע"ז

בשנת תשע"ה החל לצאת עלון השבת גאון יעקב ובו דברי תורתו.

תלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיעורי הגר"י אדלשטיין,על מסכת בבא קמא, בני ברק, תשמ"ז
  • שיעורי הגר"י אדלשטיין, על מסכת בבא מציעא, בני ברק, תשמ"ח
  • שיעורי מרן ראש הישיבה, על מסכת נדרים, נאמרו בקיץ תשמ"ו בישיבת כתר ישראל-רוזין בני ברק, בני ברק, תש"ן
  • שיעורי מרן ראש הישיבה, על מסכת קידושין, נאמרו בחורף תשמ"ו בישיבת כתר ישראל-רוז’ין בני ברק, בני ברק, תשמ"ז
  • שיעורי שבת, על עניינים ממסכת שבת, נאמרו בשנים תשל"ז-תשל"ט, רמת השרון, תשע"ד
  • שיעורי שביעית, על עניינים ממסכת שביעית, תשע"ה
  • בעקבי תלמוד, מערכות והערות בסוגיות הש"ס, מכתב ידו, תשע"ד
  • בעקבי נזיקין, מערכות ושיעורים בסדר נזיקין, מכתבי ידו ותלמידיו, תשע"ו
  • קונטרס שיעורים בפרק בן סורר ומורה, תשל"ד

תנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו, הרב מרדכי שמואל (מאשתו הראשונה) - רבה של שכונת נאות יוסף בבני ברק וראש ישיבת חמד לצעירים בבני ברק. חתנו של הרב רפאל יצחק וסרמן.
  • בנו, הרב צבי יהודה - ראש הישיבה לצעירים בפתח תקווה, ורב בית הכנסת גאולת ישראל ברמת השרון.
  • בנו, הרב אברהם שאול - רב הקהילה החרדית ברמת השרון וראש ישיבת בני ראם.
  • בנו, הרב ברוך - ר"מ בישיבה לצעירים מודיעין עילית, חתנו של הרב יצחק ברנשטיין ראש ישיבת כנסת חזקיהו.
  • בנו, הרב חיים - ראש ישיבת עטרת מאיר באשדוד ורב בית כנסת ע"ש קדושי נובוסליצה ברמת השרון. חתנו של הרב יצחק אברמוביץ רבה של רמת יצחק.
  • בנו, הרב יוסף שלמה - ראש ישיבה לצעירים באלעד. נשוי לבתו של הרב זאב ברלין מייסד וראש ישיבת גאון יעקב בבני ברק, ונכדתו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן.
  • בנו, הרב יצחק - ר"מ בישיבת תורה בתפארתה ובישיבה לצעירים באלעד, וכן רב בית כנסת ברמת השרון.
  • בתו, הרבנית מרים פישל - מנהלת בית הספר רמב"ם ברמת השרון שהקים אביה. נשואה לרב יקותיאל פישל, ר"מ בישיבת רינה של תורה בכרמיאל.
  • בתו, הרבנית רבקה ראם - מנהלת רשת הגנים החרדית ברמת השרון שהקים אביה. נשואה לרב משה ראם, ראש מוסדות "מרכז תורני רמת השרון" ומו"צ בבית ההוראה "מורשת אבות".
  • חתנו, הרב זאב אריה ויסקי - ר"מ בישיבת קמניץ בירושלים
  • חתנו, הרב דוד ברנד - רב קהילת ברסלב בחריש.
  • חתנו הרב יהודה ויינשטיין - תלמיד חכם ועילוי עצום.

שניים מגיסיו הם הרב יעקב ניסן רוזנטל אב״ד בחיפה והרב אליהו אליעזר מישקובסקי ראש ישיבת כנסת חזקיהו.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ליבם של ישראל", תשע"ז. ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב אדלשטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 ויצא יעקב שלם: הזכרונות הגנוזים של הגר"י אדלשטיין והבנים מספרים
  2. ^ בהקדמה לספר "ליקוטי רבי משה יעקב", עמ' 13
  3. ^ סגולה חדשה לשידוכים: בקבר החזון איש
  4. ^ כשהרב אדלשטיין למד אצל הרב שניאור במחתרת
  5. ^ מיוחד: הגר"י אדלשטיין מספר על הנסים שהצילו את חייו כיכר השבת
  6. ^ אודות מאורות השרון מאורות השרון
  7. ^ חדש ברמת השרון: מרכז ובו ציוד למשפחות אבלות בזמן השבעה באתר לוקאל
  8. ^ חיים גריידינגר, אין גיל לאהבה: החתונה המאוחרת של הרבנים, באתר nrg‏, 3 במאי 2012; mynet, אתם בוחרים את שער השנה, באתר mynet‏, 3 בינואר 2013; לא טוב היות הרב לבדו כתבה באתר local
  9. ^ הכותל של רמת השרון באתר אחינו
  10. ^ שמחה בעולם התורה • הרב אדלשטיין שימש כסנדק לראשונה מאז אושפז, באתר jdn; הרב אדלשטיין: הזכירו את שם סבתי בתפילות לרפואתי באתר הידברות
  11. ^ ישראל כהן, ‏ברוך דיין האמת: הגאון הצדיק רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל, באתר כיכר השבת, 23 בפברואר 2017
  12. ^ אלי רוטמן, ובעריש פילמר (צילום), רבבות ליוו למנוחות את הגאון הצדיק רבי יעקב אדלשטיין, כיכר השבת
  13. ^ איתי בלומנטל וקובי נחשוני, נפטר רב העיר רמת השרון: "מגדלור ומורה דרך", באתר ynet, 23 בפברואר 2017
  14. ^ קובי נחשוני, 50 רבני ערים: לא להשכיר דירות לערבים, באתר ynet, 07 בדצמבר 2010‬
  15. ^ יעל גרמן: "הרב יצחק יעקובוביץ' לא ראוי לתפקידו", באתר nrg‏, 12 בדצמבר 2010‬
  16. ^ יוסי כץ, מה עושים רבני הערים החרדיים ביום העצמאות, בחדרי חרדים; הרב יעקב אדלשטיין ביום העצמאות ה-67, באתר יוטיוב
  17. ^ ישראל כהן, הרב הזדעזע: "בן גוריון גרוע יותר מהיטלר?", כיכר השבת
  18. ^ ישראל כהן, הרב שטרנבוך: בן גוריון היה יותר גרוע מהיטלר, כיכר השבת