יעקב אדלשטיין (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יעקב אדלשטיין
RABBI YAAKOV EDELSTEIN 2.png
הרב יעקב אדלשטיין, 2015
תאריך לידה תרפ"ד (בן 92 בערך)
מקום לידה שומיאצ'י, מחוז סמולנסק, רוסיה הסובייטית
תאריך לידה לועזי 1924
מקום פעילות רמת השרון
השתייכות חרדי-ליטאי
נושאים בהם עוסק הלכה, גמרא, אגדה
תפקידים נוספים רב העיר רמת השרון ורב שכונת נאות יוסף בבני ברק
רבותיו הרב שמואל רוזובסקי, החזון אי"ש והסנדלר

הרב יעקב אדלשטיין (נולד בשנת תרפ"ד, 1924) הוא ראש ישיבה, דיין ומקובל. רבה של רמת השרון משנת 1950 ורב שכונת "נאות יוסף" בבני ברק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברית המועצות לרב צבי יהודה אדלשטיין, רבה של שומיאץ, ולמרים, בתו של הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה. למד ב'חדר' המקומי בשומיאץ, בהנהלת הרב זלמן לייב אסטולין. לאחר מכן למד ב'חדר' שבעיירה קלימוביץ' הסמוכה. בבחרותו עלה ארצה יחד עם הוריו ואחיו, גרשון אדלשטיין, לימים ראש ישיבת פוניבז'. המשפחה התיישבה ברמת השרון והאב כיהן כרב המקומי.

בתחילה למדו הוא ואחיו עם אביהם בחברותא באותה תקופה אביהם היה אלמן והוא שלח אותם אביהם ללמוד בלומז'ה. כעבור שנה נישא אביהם בשנית, והוא ביקשם לשוב, בנימוק שמעתה עול הבית על הרבנית ומעתה לא יצטרכו לבטל תורה לצורך עבודות הבית. כאשר הוקמה ישיבת פוניבז', בחורף תש"ד, הגיע הרב שמואל רוזובסקי לבקש מאביהם שישלחם לישיבה, והאב נעתר. שני האחים היו בין ששת התלמידים הראשונים בישיבה.

עמד בקשר עם החזון איש ועם המקובל הרב משה יעקב רביקוב[1].

לאחר פטירת אביו, בשנת 1950, התמנה תחתיו כרבה של רמת השרון. הוא הקים את ישיבת השרון ועמד בראשה שנים רבות. כמו כן עומד בראש כולל להוראה ברמת השרון.

בפרשת רצח משפחת גצלר, בשנת 1959, קבע שאבי המשפחה, יהודה גצלר, שרצח את משפחתו והתאבד, יוכל להיקבר אתם.

בשנות ה-80 שימש כראש ישיבת "כתר ישראל"-רוז'ין בבני ברק וכן מסר שיעורים בישיבת אלכסנדר. בשנת תשמ"ט, עם הקמת מפלגת דגל התורה, פוטר עם שאר אנשי הצוות הלא-חסידיים מישיבת "כתר ישראל"-רוז'ין. הרב אדלשטיין עבר לכהן כראש ישיבת חוג חתם סופר-מחנה אברהם בבני ברק. בשנות ה-90 התמנה כרבה של שכונת נאות יוסף בצפון בני ברק, במקביל לכהונתו ברבנות ברמת השרון. לפני מספר שנים התמנה לעמוד בראשות ישיבת "תפארת משה" בבני ברק.

משנות ה-80 ועד 2012 שימש כדיין בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק, וישב בהרכב הגבוה יחד עם הרב קרליץ.

ב-2010 היה הרב אדלשטיין מבין 50 רבני הערים שחתמו על פסק הלכה האוסר השכרת או מכירת דירות בארץ ישראל לגויים[2], אך מאוחר יותר משך את חתימתו לאחר שהתעוררה סערה בעניין[3].

בניגוד לשאר הרבנים החרדים, נוהג הרב אדלשטיין להיות נוכח בבית הכנסת בשעת אמירת ההלל ביום העצמאות בלי ברכה, ואף נושא דרשה בעניין[4].

הרב אדלשטיין ערך סדרי תפילה עבור חשוכי בנים ומעוכבי זיווג. הוא ממליץ להתפלל עבורם בציון החזון איש בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק לאחר חצות הלילה. לדבריו הצלחת התפילה מותנית בהסתרתה מהמשפחה ומבני הזוג. הוא ערך גם סדר תפילה בעמוקה עבור קופת העיר[5]. פעמים ספורות הצטרף בעצמו לתפילה. רבים פונים אליו לעצה ולברכה[6], בפרט בענייני זיווג.

בפורים תשע"ו עבר בהצלחה ניתוח סבוך בגרון[7]

בבית הכנסת ברמת השרון

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אדלשטיין נשא את בת דודו, שולמית, בתו של הרב מרדכי שמואל קרול, רבו של כפר חסידים. לאחר פטירתה נשא את אחותה מינה, שנפטרה ב-2008. באפריל 2012 נישא בשלישית למירה לואיס, שהייתה מוכרת בעבר כשחקנית נירה עדי[8]. אחיו הוא הרב גרשון אדלשטיין. אחיו מאב הוא הרב שלמה אדלשטיין ר"מ בישיבת אהבת אהרן בבני ברק. גיסיו הם הרב שלמה נח קרול, שהיה רבו של המושב חמד, הרב יעקב ניסן רוזנטל והרב אליהו אליעזר מישקובסקי. אחותו של הרב אדלשטיין הייתה נשואה לרב ראובן יוסף גרשונוביץ, רב בישיבת הנגב.

ילדיו:

  • הרב מרדכי (מאשתו הראשונה) - ר"מ בישיבת חמד לצעירים בבני ברק. החל מקיץ 2016 מסייע לאביו ברבנות בשכונת "נאות יוסף".
  • הרב צבי יהודה - ר"מ בישיבת וילקומירר לצעירים באשדוד, החל מקיץ 2016 מסייע לאביו ברבנות ברמת השרון.
  • הרב חיים - רב בית כנסת "הוד צבי" ברמת השרון
  • הרב יצחק - ר"מ בישיבה לצעירים באלעד ומרבני ישיבת תורה בתפארתה בעיר
  • הרב שאול - ר"מ בישיבת בני ראם
  • חתנו הרב ויסקי - ר"מ בישיבת קמניץ בירושלים
  • חתנו הרב משה ראם - ראש כולל להוראה ברמת השרון
  • חתנו הרב דוד ברנד - רב קהילת ברסלב בחריש
בתיקון לבנה בחצות הלילה בליל הושענא רבה

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעקבי מנחת חינוך, חידושי תורה, אגדה והלכה על סדר המנחת חינוך ופרשיות התורה, בני ברק, תשס"ה
  • שיעורי הגר"י אדלשטיין, על מסכת בבא מציעא, בני ברק, תשמ"ח
  • שיעורי מרן ראש הישיבה, על מסכת נדרים, שנאמרו בקיץ תשמ"ו בישיבת כתר ישראל-רוזין בני ברק, בני ברק, תש"ן
  • שיעורי מרן ראש הישיבה, על מסכת קידושין, שנאמרו בחורף תשמ"ו בישיבת כתר ישראל-רוז’ין בני ברק, בני ברק, תשמ"ז
  • שיעורי שבת, על עניינים ממסכת שבת, שנאמרו בשנים תשל"ז-תשל"ט בשבת חברים, רמת השרון, תשמ"ז
  • בעקבי המגילות, שיעורים על מגילת אסתר ומגילת רות, תשע"א (עורך: הרב יאיר יעקב בלוך)
  • בעקבי הכתובים, שיעורים על ספר איוב, תשע"ה

בשנת תשע"ה החל לצאת עלון שבת בשם גאון יעקב, ובו דברי תורתו של הרב אדלשטיין.

מודעה המכריזה על תפילת הרב לזיווג בחצות הלילה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב אדלשטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]