יעקב אדלשטיין (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יעקב אדלשטיין
RABBI YAAKOV EDELSTEIN 2.png
הרב יעקב אדלשטיין, 2015
תאריך לידה ניסן תרפ"ד
מקום לידה שומיאצ'י, מחוז סמולנסק, רוסיה הסובייטית
תאריך פטירה כ"ז בשבט ה'תשע"ז (בגיל 92)
מקום פטירה בית חולים לניאדו
תאריך לידה לועזי 1924
תאריך פטירה לועזי 23 בפברואר 2017
מקום פעילות רמת השרון
השתייכות יהדות חרדית, ליטאים (זרם)
נושאים בהם עסק הלכה, גמרא, אגדה, קבלה, תנ"ך, מוסר ועוד
תפקידים נוספים רב העיר רמת השרון ורב שכונת נאות יוסף בבני ברק, דיין
רבותיו הרב צבי יהודה אדלשטיין, הרב שמואל רוזובסקי, החזון איש והסנדלר
תלמידיו הרב שלום נגר, הרב פנחס קורח, הרב ישראל פסח פיינהנדלר
חיבוריו בעקבי תלמוד, בעקבי נזיקין, בעקבי מנחת חינוך, בעקבי המגילות, בעקבי הכתובים, בעקבי תודה
בבית הכנסת ברמת השרון
הרב אדלשטיין
בתיקון לבנה בחצות הלילה בליל הושענא רבה

הרב יעקב אדלשטיין (ניסן תרפ"ד, 1924 - כ"ז בשבט ה'תשע"ז, 23 בפברואר 2017) היה רבה של רמת השרון במשך קרוב ל-70 שנה ודיין בכיר בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק. הרב אדלשטיין היה גם מקובל ורב שכונת "נאות יוסף" בבני ברק. במשך השנים כיהן בראשות ישיבת השרון, ישיבת "כתר ישראל"-רוז'ין ועוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשומיאץ הסמוכה לסמולנסק, בברית המועצות, לרב צבי יהודה אדלשטיין, רב העיר ובנו של הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין, בעל "בן אריה" על הש"ס, ולמרים, בתו של הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה. למד ב'חדר' בשומיאץ ובעיירה קלימוביץ' הסמוכה, שם התגורר אחר פטירת אמו בבית קרובים. בחודש אלול תרצ"ד (1934) עלה ארצה עם אביו, אחיו גרשון אדלשטיין, אחותו פסיה וסבתו. המשפחה התיישבה ברמת השרון והאב כיהן כרב המקומי.

למד עם אחיו בחברותא עם האב. באלול תש"ב שלח אותם לישיבת לומז'ה. כעבור שנה נישא אביהם בשנית, והוא ביקשם לשוב, בנימוק שמעתה עול הבית מוטל על הרבנית כך שלא יצטרכו לבטל תורה לצורך עבודות הבית. כאשר הוקמה ישיבת פוניבז', בחורף תש"ד, הגיע הרב שמואל רוזובסקי לבקש מאביהם שישלחם לישיבה. שני האחים היו בין ששת התלמידים הראשונים בישיבה.

עמד בקשר עם החזון איש והמקובל הרב משה יעקב רביקוב[1].

כרבה הראשי של רמת השרון וכדיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת אביו, בשנת 1950, התמנה תחתיו לרבה של רמת השרון. הקים את ישיבת השרון עם הרב בנימין מובשוביץ ועמד בראשה שנים. כמו כן עמד בראש כולל להוראה במקום.

בשנות ה-80 שימש כראש ישיבת "כתר ישראל"-רוז'ין בבני ברק וכן מסר שיעורים בישיבת אלכסנדר. בשנת תשמ"ט, עם הקמת מפלגת דגל התורה, פוטר עם שאר אנשי הצוות הלא-חסידיים מישיבת "כתר ישראל"-רוז'ין. הרב אדלשטיין מונה לראש ישיבת חוג חתם סופר-מחנה אברהם בבני ברק. בשנות ה-90 התמנה לרבה של שכונת נאות יוסף בצפון בני ברק, במקביל לכהונתו ברבנות ברמת השרון. היה גם נשיאן של הישיבות "תפארת משה" בבני ברק ו"מאור יעקב" ברמת השרון.

משנות ה-80 ועד 2012 שימש כדיין בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק, וישב בהרכב הגבוה עם הרב קרליץ עצמו.

הרב אדלשטיין נהג לספר על כמה נסים שאירעו לו, בהם תאונת דרכים בשנת 1991 בצפון שבה נפצע[2].

עמד בראש בית ספר הרמב"ם ברמת השרון שהחזיק תלמוד תורה לבנים ובית יעקב לבנות, ויזם את הקמת רשת הגנים החרדית ברמת השרון שהייתה בבעלותו. כמו כן עמד בראש ישיבת מאור יעקב ברמת השרון.

בשנת 1996 יזם את הקמת "מאורות השרון", עמותה להשאלת ציוד רפואי ופעילות הצלה[3],בשנת 2010 יזם את הקמת "אחים לצרה", מרכז סיוע למשפחות האבלות במהלך ימי השבעה[4].

בשנת 2010 לקה בלבו ופונה לבית החולים ברזילי, במצב של מוות קליני. הוא הצליח להחלים.

הרב אדלשטיין ערך סדרי תפילה עבור חשוכי בנים ומעוכבי זיווג. הוא המליץ להתפלל עבורם בציון החזון איש בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק לאחר חצות הלילה. לדבריו הצלחת התפילה מותנית בהסתרתה מהמשפחה ומבני הזוג. רבים ממגזרים מגוונים פנו אליו לעצה ולברכה[5], בפרט בענייני זיווג.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפורים תשע"ו עבר טיפול רפואי בגרון שבעקבותיו פסק מלדבר ומאז תיקשר עם סובביו בכתב[6]. נפטר בכ"ז בשבט ה'תשע"ז[7]. מסע ההלוויה שבו השתתפו כ-5,000 איש יצא מקריית צאנז בנתניה ועבר דרך בית הכנסת "נאות יוסף" בבני ברק, ובית הכנסת "גאולת ישראל" ברמת השרון. נקבר בבית העלמין הישן ברמת השרון לצד שתי נשותיו[8]. ספדו לו בין היתר הרבנים הראשיים, הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו. ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין שיגרו איגרות תנחומים למשפחתו.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקי הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרשת רצח משפחת גצלר, בשנת 1959, קבע שאבי המשפחה, יהודה גצלר, שרצח את משפחתו והתאבד, יוכל להיקבר אתם.

ב-2010 היה מבין 50 רבני הערים שחתמו על פסק הלכה האוסר השכרת או מכירת דירות בארץ ישראל לגויים[9], אך מאוחר יותר משך את חתימתו לאחר שהתעוררה סערה בעניין[10].

ענייני חברה ומדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לרבנים חרדים אחרים, נכח בבית הכנסת בשעת אמירת ההלל ביום העצמאות בלי ברכה, ואף היה נושא דרשה בעניין[11].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיעורי הגר"י אדלשטיין,על מסכת בבא קמא, בני ברק, תשמ"ז
  • שיעורי הגר"י אדלשטיין, על מסכת בבא מציעא, בני ברק, תשמ"ח
  • שיעורי מרן ראש הישיבה, על מסכת נדרים, נאמרו בקיץ תשמ"ו בישיבת כתר ישראל-רוזין בני ברק, בני ברק, תש"ן
  • שיעורי מרן ראש הישיבה, על מסכת קידושין, נאמרו בחורף תשמ"ו בישיבת כתר ישראל-רוז’ין בני ברק, בני ברק, תשמ"ז
  • שיעורי שבת, על עניינים ממסכת שבת, נאמרו בשנים תשל"ז-תשל"ט, רמת השרון, תשע"ד
  • שיעורי שביעית, על עניינים ממסכת שביעית, תשע"ה
  • בעקבי תלמוד, מערכות והערות בסוגיות הש"ס, מכתב ידו, תשע"ד
  • בעקבי נזיקין, מערכות ושיעורים בסדר נזיקין, מכתבי ידו ותלמידיו, תשע"ו
  • קונטרס שיעורים בפרק בן סורר ומורה, תשל"ד

דרשות, הגות ומחשבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעקבי מנחת חינוך על חמישה חומשי תורה, חידושי תורה, אגדה והלכה על סדר המנחת חינוך ופרשיות התורה, בני ברק, שני כרכים, תשס"ה-תשע"ה
  • בעקבי המגילות, שיעורים על מגילת אסתר ומגילת רות, תשע"א (עורך: הרב יאיר יעקב בלוך)
  • בעקבי הכתובים, שיעורים על ספר איוב, תשע"ה
  • בעקבי ההגדה, שיעורים על הגדה של פסח
  • בעקבי תודה, אוסף חידושי תורה
  • לקט שיחות וביאורים, על התורה, תשנ"ט
  • שיעורי ליל שבת, תשע"ד-תשע"ה
  • שיחת בין השמשות, פנינים וסיפורים על סדר הפרשיות, תשע"ה
  • גאון יעקב, על פרשת השבוע

בשנת תשע"ה החל לצאת עלון שבת בשם גאון יעקב, ובו דברי תורתו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשתו הראשונה, הרבנית חיה שולמית - בת דודו ובתו של הרב מרדכי שמואל קרול, רבו של כפר חסידים. נפטרה בגיל 24.
  • אשתו השנייה, הרבנית מינה - אחותה של אשתו הראשונה. נפטרה ב-2008.
  • אשתו השלישית (אפריל 2012), הרבנית מאירה (מירה לואיס) - הייתה מוכרת בעבר כשחקנית נירה עדי[12].
  • בנו, הרב מרדכי (מאשתו הראשונה) - ראש ישיבת חמד לצעירים בבני ברק, ירש אותו ברבנות שכונת נאות יוסף בבני ברק. חתנו של הרב רפאל יצחק וסרמן.
  • בנו, הרב צבי יהודה - ירש אותו ברבנות בית הכנסת גאולת ישראל. ר"מ בישיבת וילקומירר לצעירים באשדוד.
  • בנו, הרב אברהם שאול - ירש את מקומו כרב הראשי של רמת השרון. ראש ישיבת בני ראם, חתנו של הרב צבי פרידמן.
  • בנו, הרב ברוך - ר"מ בישיבת מודיעין עילית, חתנו של הרב יצחק ברנשטיין ראש ישיבת כנסת חזקיהו.
  • בנו, הרב חיים - ראש ישיבת עטרת מאיר באשדוד ורב בית כנסת ע"ש קדושי נובוסליצה ברמת השרון. חתנו של הרב יצחק אברמוביץ רבה של רמת יצחק.
  • בנו, הרב יוסף שלמה - ראש ישיבה לצעירים באלעד. נשוי לבתו של הרב זאב ברלין מייסד וראש ישיבת גאון יעקב בבני ברק, ונכדתו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן.
  • בנו, הרב יצחק - ר"מ בישיבה לצעירים באלעד ורב בית כנסת "מניין ישראל הצעיר" ברמת השרון.
  • בתו[דרושה הבהרה] היא מנהלת בית הספר רמב"ם ברמת השרון. נשואה לרב יקותיאל פישל – ר"מ בישיבת רינה של תורה בכרמיאל.
  • חתנו, הרב זאב אריה ויסקי - ר"מ בישיבת קמניץ בירושלים
  • חתנו הרב דוד ברנד - רב קהילת ברסלב בחריש.
  • בתו[דרושה הבהרה] היא מנהלת רשת הגנים החרדית ברמת השרון. נשואה לרב משה ראם - ראש כולל להוראה במקום ומו"צ בבית ההוראה "מורשת אבות".

שניים מגיסיו הם הרב יעקב ניסן רוזנטל אב״ד בחיפה והרב אליהו אליעזר מישקובסקי ראש ישיבת כנסת חזקיהו.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב אדלשטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בהקדמה לספר "ליקוטי רבי משה יעקב", עמ' 13
  2. ^ מיוחד: הגר"י אדלשטיין מספר על הנסים שהצילו את חייו כיכר השבת
  3. ^ אודות מאורות השרון מאורות השרון
  4. ^ חדש ברמה"ש: מרכז ובו ציוד למשפחות אבלות בזמן השבעה באתר לוקאל
  5. ^ הכותל של רמת השרון באתר אחינו
  6. ^ שמחה בעולם התורה • הרב אדלשטיין שימש כסנדק לראשונה מאז אושפז, באתר jdn; הרב אדלשטיין: הזכירו את שם סבתי בתפילות לרפואתי באתר הידברות
  7. ^ ישראל כהן, ‏ברוך דיין האמת: הגאון הצדיק רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל, באתר כיכר השבת, 23 בפברואר 2017
  8. ^ איתי בלומנטל וקובי נחשוני, נפטר רב העיר רמת השרון: "מגדלור ומורה דרך", באתר ynet, 23 בפברואר 2017
  9. ^ קובי נחשוני, 50 רבני ערים: לא להשכיר דירות לערבים, באתר ynet, 07 בדצמבר 2010‬
  10. ^ יעל גרמן: "הרב יצחק יעקובוביץ' לא ראוי לתפקידו", באתר nrg‏, 12 בדצמבר 2010‬
  11. ^ יוסי כץ, מה עושים רבני הערים החרדיים ביום העצמאות, בחדרי חרדים; הרב יעקב אדלשטיין ביום העצמאות ה-67, באתר יוטיוב
  12. ^ חיים גריידינגר, אין גיל לאהבה: החתונה המאוחרת של הרבנים, באתר nrg‏, 3 במאי 2012; mynet, אתם בוחרים את שער השנה, באתר mynet‏, 3 בינואר 2013; לא טוב היות הרב לבדו כתבה באתר local