רפאל מוקדי

רפאל מוקדי
לידה	23 ביולי 1929
נהרג	9 ביוני 1967 (בגיל 37)
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1947–1967 (כ־20 שנה)
דרגה	רב-סרן
תפקידים בשירות
	מפקד פלוגת הסיור החטיבתית 87 של חטיבה 8
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות; מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים
עיטורים
	עיטור המופת
תפקידים אזרחיים
	דוקטור למדעי הקרקע והמים

רפאל (רפי) מוקדי (23 ביולי 1929 – 9 ביוני 1967) היה מרצה בכיר למדעי הקרקע והמים בטכניון, ורב-סרן במילואים בצה"ל, מפקד פלוגת הסיור של חטיבה 8 במלחמת ששת הימים ובעל עיטור המופת על לחימתו בקרב על קלע ברמת הגולן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפאל מוקדי נולד בפריז שבצרפת ב-1929, בעת שהוריו, ורד ומשה מוקדי (ברנדשטטר), התגוררו שם. זמן קצר אחר-כך נפרדו הוריו ורפי ואמו עברו לישראל. הוא גדל בתל אביב של תקופת טרום-המדינה והיה פעיל מאוד בחג"ם ובגדנ"ע כמדריך, והשתתף גם בפעולות שונות. למד בגימנסיה שלווה. הוא היה נשוי ואב לשלושה.

ב-1947, חודשים אחדים לפני שהוקם צה"ל, מוקדי התגייס באופן מלא. במהלך שירותו הצבאי המשיך לעסוק בהדרכה והיה שותף, כמדריך וכחניך, לקורסים הצה"ליים החדשים, אשר עיצבו את הגישה הערכית של צה"ל בתחילת הדרך. בשנת 1950 סיים את שירותו הסדיר בצה"ל, ובמשך 17 השנים הבאות שירת במילואים כקצין בחטיבה 8. בשנים הראשונות מילא תפקידים פיקודיים שונים בגדוד החי"ר 121, וב-1960 התמנה למפקד פלוגת-הסיור החטיבתית, פלס"ר 87. במהלך שנות פיקודו על פלוגת-הסיור הגיע מוקדי לדרגת רב-סרן.

את דרכו כמדען בתחום הקרקע והמים, החל כסטודנט בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. במהלך לימודיו הבין כי גישת המחקר התיאורית, שהייתה מקובלת בפקולטה לחקלאות עד אז, לא תקדם היטב את חקר הקרקע. הוא האמין שעתיד המחקר טמון בגישה המתמטית-הכמותית. בהיעדר קורס מתאים, יצר קבוצת לימוד שלמדה באופן עצמאי את התחום של כימיה פיזיקלית של הקרקע. עבודת המחקר של המאסטר שלו עסקה בקשרים בין מבנה הקרקע למסיסות זרחן. עבודת הדוקטורט בהנחיית שלמה רביקוביץ' עסקה בחקר הכלורוזה (chlorosis), מחלת צמחים הנגרמת בשל עודף גיר בקרקע ומחסור במינרלים.

מוקדי זיהה את הנושאים החשובים לחקלאות בישראל ולמשק המים והקרקע בישראל, ובחר בהם לנושאי המחקר שלו. את לימודי הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת פרדו שבארצות הברית. בשנת 1964 חזר והיה למרצה בכיר בטכניון שבחיפה, והחל בהקמה של יחידה לחקר הקרקע, שעסקה בנושאים בכימיה פיזיקלית של הקרקע שלא נחקרו קודם בטכניון. בנוסף פיתח קורס בכימיה פיזיקלית של הקרקע שלא היה קיים עד אז בישראל.

השינויים שהוביל, הן בפקולטה לחקלאות והן בטכניון, הטמיעו את הגישה הכמותית לחקר הקרקע בישראל, ויצרו את הבסיס למחקר המודרני של תורת הקרקע בישראל.

הניווט במעלה רמת הגולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 ביוני 1967, במלחמת ששת הימים, הוטל על חטיבה 8, שבה שירת מוקדי, להבקיע לרמת הגולן. החטיבה תוכננה לפרוץ בציר העולה מגבעת האם אל הכפרים הסורים זעורה ועין פית. לאור פרק הזמן הקצר שעמד לרשות החטיבה, שהוקפצה מזירת הדרום, ללימוד השטח העמיד פיקוד הצפון את סרן דני בונה, קצין המבצעים של חטמ"ר 3 שהכיר את הגזרה על בוריה, לרשות צוות הסיור החטיבתי בפיקוד מוקדי.

בשעה 11:30 חצו כוחות החטיבה את הגבול ועד 12:20 כבש את מוצבי גור אל-עסכר ונעמוש. לאחר שעברה החטיבה את מוצב נעמוש היה הכוח אמור לפנות שמאלה, לכיוון צפון-מזרח. נתגלעה מחלוקת בין נווטי הכוח: מוקדי צידד בפנייה חדה שמאלה לדרך חקלאית ותנועה צפון-מזרחה לכיוון זעורה, ואילו בונה טען כי יש להמשיך עוד דרומה לפני הפניה לצפון מזרח. המג"ד, אריה בירו, הכריע על פי דעתו של בונה וגדוד 129, שהוביל את טור השריון, המשיך דרומה^[1] לכיוון סיר א-דיב וקלע. במהלך הלחימה בכפר סיר א-דיב נפגע בירו, ומוקדי תפס את מקומו בטנק המג"ד ופיקד על הגדוד. בהוראת המח"ט ניסה להסיט את תנועת הגדוד מן הציר השגוי צפונה, במקביל לציר הנפט, לכיוון מתחם זעורה. בשיאם של מאמציו אלה נפגע הטנק של מוקדי מאש שנורתה ממוצב סמוך^[2]. מוקדי הודיע לתותחן הטנק כי הוא עולה לצריח כדי לירות במקלע ה-0.5 ואז נפגע ככל הנראה מקליעים שנורו לעברו ונפל מהטנק. לאחר מכן נפגע גם קצין הקשר הגדודי, סרן יובל בן-ארצי, וצנח אל תוך הצריח. הטנק הצליח לנסוע לאחור כמה מאות מטרים עד שנתקע, אז פינו עצמם הנהג, התותחן והמקלען לאחור. מוקדי ובן-ארצי נותרו בשטח.

שבוע לאחר הקרב חודש החיפוש, ביוזמה אזרחית של משפחתו וחבריו של מוקדי, ובתוך זמן קצר נמצא הטנק ובו גופתו של יובל בן ארצי. מוקדי נמצא לאחר מכן במרחק של כ-200 מטרים מהטנק.

על פועלו במלחמה עוטר מוקדי בצל"ש אלוף הפיקוד שלאחר חוק העיטורים הומר לעיטור המופת.

אם תמשוך צפונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אם תמשוך צפונה" הוא סרט דוקומנטרי (ישראל, 2010) על רפי מוקדי. הסרט נוצר על ידי בתו של מוקדי, ארנה מוקדי, ונכדתו, יעל שביט. הסרט מגולל את סיפור הקרב של חטיבה 8 ואת סיפורו של מוקדי שנפגע במהלך הקרב באזור סיר א-דיב. מוקדי נותר בשטח במשך עשרה ימים. בסרט נטען שצה"ל, החטיבה ומפקדה אלברט מנדלר לא עשו מספיק כדי למצוא את מוקדי וכי מאמצי החיפוש התחדשו, לאחר ארבעה ימי הפסקה ביוזמת חבריו מהטכניון. מרישום יומי^[3] של האירועים מיום קרב ההבקעה בו נעלמו מוקדי ובן ארצי ועד למציאת גופותיהם וטנק המג"ד בו נפגעו, עולה כי חלפו שבעה ימים מיום הקרב, ושישה ימים מתום המלחמה בטרם הודיעה שלישות חטיבה 8 לשלישות הראשית על היעדרותו של מוקדי.

מנגד טענו חיילים ודרגי פיקוד ששירתו בחטיבה כי החטיבה לא הפסיקה את החיפושים וכי הסרט ערוך באופן מגמתי.^[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלישיב שמשי, איפה אני נמצא, לעזאזל? על התמצאות בשדה הקרב, צה"ל - הוצאת מערכות/משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמ' 77, אוגוסט 2003

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם תמשוך צפונה – הסרט על רפי מוקדי דוקומנטרי (ישראל, 2010)
קורות החיים של רפאל מוקדי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
על רפי מוקדי, באתר הגבורה
שלמה מן, מי שכח את רפי, מתוך הבלוג "נעמוש", 15 בנובמבר 2013
שלמה מן, דני בונה לא אשם, מתוך הבלוג "נעמוש", 3 במרץ 2016
שלמה מן, מבצע מקבת, מתוך הבלוג "נעמוש", 5 באפריל 2014
איתי נבו, החוקר המבטיח שלא שב מהקרב, מכון דוידסון, 7 במאי 2019
רפאל מוקדי, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ישנה טענה שבשעה שהוויכוח הוכרע כבר היו שתיים משלוש פלוגות השריון של הגדוד, שעקפו את כוח הסיור, מאות מטרים מעבר לצומת, על הציר השגוי, מנהלים אש מול מוצב עוקדה.
^ מוצב 8173 במפות צה"ל, מזרחית לסיר א-דיב.
^ מתוך התחקיר לסרט
^ צה"ל לא הפקיר את רפי, מתוך אתר "נעמוש"

[1] ישנה טענה שבשעה שהוויכוח הוכרע כבר היו שתיים משלוש פלוגות השריון של הגדוד, שעקפו את כוח הסיור, מאות מטרים מעבר לצומת, על הציר השגוי, מנהלים אש מול מוצב עוקדה.

[2] מוצב 8173 במפות צה"ל, מזרחית לסיר א-דיב.

[תחקיר-3] מתוך התחקיר לסרט

[4] צה"ל לא הפקיר את רפי, מתוך אתר "נעמוש"

[1]

[2]

[3]

[4]