אברהם מנדלר
![]() | |
לידה |
3 במאי 1929 כ"ג בניסן ה'תרפ"ט לינץ, אוסטריה ![]() |
---|---|
נהרג |
13 באוקטובר 1973 (בגיל 44) סיני, מצרים ![]() |
תאריך עלייה | פברואר 1940 |
מדינה |
ישראל ![]() |
השתייכות |
![]() ![]() |
תקופת הפעילות | 1946–1973 (כ־27 שנים) |
דרגה |
![]() |
תפקידים בשירות | |
פעולות ומבצעים | |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() | |
![]() ![]() |
אברהם (אלברט) מנדלר (3 במאי 1929 – 13 באוקטובר 1973) היה אלוף בצה"ל. נהרג במלחמת יום הכיפורים, כאשר פיקד על עוצבת סיני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלברט מנדלר נולד בכ"ג בניסן תרפ"ט כבן הצעיר לפרידה ויצחק בלינץ שבאוסטריה. בגיל 5 התייתם מאביו. באוקטובר 1938 הצליחה האם לשלוח את אחיו הבכור, יחזקאל, לארץ ישראל. בפברואר 1940 העפיל עם אמו לארץ ישראל באוניה "סקריה". השלים את לימודי בית הספר העממי בבית הספר "המנחיל" בנחלת גנים, ואת לימודי התיכון עשה בבית הספר מקס פיין בתל אביב. בראשית שנת 1946 הצטרף להגנה. בסוף ינואר 1948 נשלח לקורס מפקדי כיתות, אותו סיים בהצטיינות. השתתף במבצע נחשון ולאחריו צוות לפלוגה ב' של גדוד 54 של חטיבת גבעתי, אשר הפך אחר כך ליחידת שועלי שמשון ומנדלר מונה למפקדה בשנת 1949. באותה שנה השתחרר מהצבא, אך לאחר חודשים מספר נענה לקריאת מפקדו יוסף גבע ושב לשירות קבע. שימש קצין מבצעים ומפקד פלוגה בגדוד 52, מפקד ענף חי"ר בבה"ד 3, במלחמת סיני היה במטה חטיבת מילואים. לאחר המלחמה היה חניך בפו"ם, ופיקד על גדוד 51 בחטיבת גולני. עבר הסבה לשריון, פיקד על גדוד 52 בחטיבה 7, פיקד על קורס מפקדי פלוגות שריון, שימש סגן מפקד חטיבה 7, סגן מפקד חטיבה 37 וב-1965 מונה למפקד חטיבה 8, חטיבה ממוכנת במילואים. הוא עסק במקביל בהקמתו של מתקן האימונים המרכזי של חיל השריון בצאלים.
במלחמת ששת הימים פיקד על חטיבה 8. תחילה מוקמה החטיבה באזור כונתילה, בדרום קו החזית מול הצבא המצרי. לאחר הכרעת המערך המצרי בחצי האי סיני, הועברה צפונה לחזית הסורית. ב-9 ביוני 1967 תקפה החטיבה, שנערכה באזור גבעת האם בסמוך לכפר סאלד, והבקיעה את המערך הסורי. לאחר קרב קשה נכבשו הכפרים זעורה וקלע. החטיבה נעה מזרחה והייתה שותפה בהשתלטות על קוניטרה. ב-1968 התמנה לסגן מפקד גייסות השריון (בדרגת תת-אלוף). בשנת 1972 מונה למפקד עוצבת סיני (אוגדה 252) והועלה לדרגת אלוף. הוא הקפיד לשמור על מורל חייליו, במטרה למתן את תחושת הניתוק מהעורף.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 באוקטובר 1973 אמור היה לפנות לקלמן מגן את מקומו בפיקוד על אוגדה 252, אך מלחמת יום הכיפורים שפרצה יומיים קודם לכן ביטלה חילופים מתוכננים אלה. ב-13 באוקטובר נהרג האלוף מנדלר ממארב טילי סאגר בציר פוררת בעת שצפה מנגמ"ש הפיקוד שלו אל עמדות המצרים באזור הגזרה הדרומית של תעלת סואץ. עמו נהרגו העיתונאי רפאל אונגער, רל"ש האלוף מנדלר וכן ארבעה לוחמים, למעט הנהג שחילץ את הנגמ"ש לאחור. יש הסוברים כי הצבא המצרי ניסה לאכן את האלוף במיוחד, לאחר שמפת הקוד "סיריוס" נפלה לידיו, ויש הסוברים שהריגתו לא הייתה מתוכננת.[1]
מנדלר נטמן בבית הקברות הצבאי קריית שאול. הותיר רעיה, שולמית לבית יעקבזון (השניים נישאו באוקטובר 1962), שתי בנות, אם ואח. לאחר מותו הוחלף מנדלר על ידי האלוף קלמן מגן.
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו נקראו רחובות במספר ערים בארץ (בהן תל אביב, באר שבע, רמת גן ובית שמש) ובסיס צבאי (מחנה פלוגות) הסמוך לקריית גת.
בשנת 2003 יצר מוטי רוזנבלום את הסרט "היי אדם" על סיפור חייו ומותו של מנדלר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות החיים של אברהם מנדלר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
האלוף שנשאר במדבר: סיפורו של החלל בדרגה הבכירה ביותר בצה"ל, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 19:46)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רון פונדק, "ציר סקרנות, צומת ודאות", כנרת-זב"ם-דביר, 2013, עמ' 120.
אברהם מנדלר - תבניות ניווט | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- ישראלים ילידי אוסטריה
- פליטי רדיפות הנאצים
- עולים במלחמת העולם השנייה
- בוגרי התיכון המקצועי ע"ש מקס פיין
- לוחמי ההגנה
- מפקדי עוצבת סיני
- מפקדי חטיבה 8
- חיילי צה"ל במלחמת יום הכיפורים
- חיילי צה"ל במלחמת ששת הימים
- מפקדי גדודים בחטיבת גולני
- מפקדי גדודים בחטיבה 7
- אלופי צה"ל שנפלו בעת מילוי תפקידם
- חללי צה"ל במלחמת יום הכיפורים
- אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי קריית שאול
- ישראלים שנולדו ב-1929
- ישראלים שנפטרו ב-1973