אלישיב שמשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלישיב שמשי
אלישיב שמשי, מפקד גדוד שריון במלחמת יום הכיפורים, 1973
אלישיב שמשי, מפקד גדוד שריון במלחמת יום הכיפורים, 1973
תאריך לידה 28 באוגוסט 1941 (בן 76)
מקום לידה תל אביב
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
עיטורים
עיטור המופת  עיטור המופת

אלישיב שמשי (נולד ב-28 באוגוסט 1941 בתל אביב), תת אלוף בצה"ל, אשר עוטר בעיטור המופת[1] על תפקודו כמג"ד שריון במלחמת יום הכיפורים. בתפקידו האחרון בצה"ל היה ראש מטה גיס. בוגר אוניברסיטת בר-אילן בכלכלה ובמנהל עסקים. לאחר שחרורו מצה"ל עסק בין היתר בכתיבת ספרים בתחום הצבאי שבהם הוא שם דגש על תיאור וניתוח קרבות ברמה הטקטית והמערכתית.

אלישיב שמשי 1987
אלישיב שמשי רמ"ט גיס במילואים

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלישיב שמשי התגייס לחיל השריון באוגוסט 1960. הוכשר כטנקיסט בגדוד 82, ולאחר קורס קצינים היה מ"מ ומ"פ טנקים בגדוד. השתתף בתקריות אש מול הסורים ובאחת מהן השמיד טנק סורי מדגם פנצר-4 בתאופיק, מעל קיבוץ תל קציר. במלחמת ששת הימים, פיקד על פלוגת טנקים בגדוד 82 ובמסגרת חטיבה 7, שעליה פיקד אל"ם שמואל גורודיש, לחם בחזית המצרית: בקרבות חאן-יונס, ברפיח, באל-עריש, בג'בל לבּני, בביר-גפגפה ועד לתעלת סואץ.[2] במלחמת ההתשה, לחם תחילה באזור תעלת סואץ, ובהמשך, לאחר שגדוד 82 עלה לרמת הגולן, השתתף בימי קרב בבקעה ובעמק הירדן. במארס 1968 פיקד כסגן מפקד כוח ובהמשך כמפקד כוח ב"מבצע כראמה".

במלחמת יום הכיפורים היה מג"ד שריון 430 (גדוד "סערה") בחטיבה 500 ובמסגרת אוגדה 162, שעליה פיקד אלוף אברהם אדן (ברן), לחם בחזית המצרית: בקרבות הבלימה מול כוחות של הארמייה השנייה, בצליחת תעלת סואץ, בהשמדת בסיסי טילים וכוחות אויב בעומק שטח מצרים, ועד הגעה לעיר סואץ וכיתור הארמייה השלישית. שמשי פיקד על חטיבת שריון 177 (מילואים) ולאחר מכן מונה לסגן מפקד אוגדה 611. בשנת 1978 התמנה למפקד קורס מ"פים שריון, ובהמשך יזם, הקים ופיקד על קורסי המ"פים הרב-חיליים הראשונים בצה"ל.[3] הדריך בקורס מג"דים ובמכללה לפיקוד ומטה והתמנה לראש מטה גיס בדרגת תת-אלוף, תפקיד שבו שירת במילואים תקופה ארוכה לאחר שחרורו.

לאחר השירות הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלישיב שמשי שימש כיועץ צבאי לצוות משולב של רפא"ל (רשות פיתוח אמצעי לחימה) וחברת לוראל האמריקאית, צוות שהתמודד וזכה במכרז להקמת מתב"ת (מערכת תחקור ובקרת תרגילים) עבור צה"ל. פיתח עבור צה"ל מתכונת לאימון יחידות שדה, לביצוע תרגילי מפקדות ומשחקי מלחמה. ייסד את שריון – ביטאון עמותת השריון, והיה עורכו הראשי הראשון. היה מנכ"ל מציל"ה – המועצה לצמצום העבריינות בישראל, ייסד את הביטאון מצילה והיה עורכו הראשי.

אלישיב שמשי השתתף בבניית שני מודלים נפרדים לקבלת החלטות תחת לחץ: האחד, עם ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, פרופסור נחמיה פרידלנד ועם פרופסור גיורא קינן; השני, עם המרכז לחקר לחץ פסיכולוגי באוניברסיטת חיפה, בראשות פרופסור שלמה ברזניץ ובהנחיית פרופסור חסידה בן-צור.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "סערה באוקטובר", משרד הביטחון - הוצאה לאור (גדוד סערה במלחמת יום הכיפורים), 1986.
  • "בכוח התחבולה", הוצאת משרד הביטחון, 1995.
  • "להיאבק באלימות ולהצליח", הוצאת צ'ריקובר, 2000.
  • "איפה אני נמצא לעזאזל", הוצאת משרד הביטחון, 2001.
  • "בהם יותר מכל: על סוד ההצלחה של צה"ל", הוצאת משרד הביטחון, 2005.
  • "ולא אשוב עד כלותם", הוצאת משרד הביטחון, 2005.
  • "אליהם נשואות העיניים: על מפקדי חטיבות בשדה הקרב", תל אביב: משרד הביטחון, 2006.
  • "בכוחם להכריע: על מפקדי אוגדות בשדה הקרב", תל אביב: משרד הביטחון, 2007.
  • "נוע כבר, לכל הרוחות!", הוצאת מודן, 2011.
  • "עוד ניצחון כזה... על רוח לחימה במלחמת לבנון השנייה", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2013.
  • "ממני תראו וכן תעשו", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2016.
  • "תדרכי נפשי עוז", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2017.

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "האם תחליף הרחפת את הטנק", מערכות, 200, יוני 1969.
  • "אחריות, סמכות ופיקוד יעיל בצבא", מערכות, 293-292, מארס–אפריל 1984.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סא"ל שמשי אלישיב, עיטור המופת שהוענק לשמשי באתר "בעוז רוחם".
  2. ^ שאול נגר, השריון בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים מתוך אתר "יד לשריון", ‏ 16.05.2010.
  3. ^ פנחס וולף, כל הצרות שרק אפשר היו שם, באתר הגבורה, במחנה, ‏ 08.12.2006, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה".