רצח לארי קינג
 | |
| לידה |
13 בינואר 1993 ונטורה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
13 בפברואר 2008 (בגיל 15) אוקסנארד, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
Hueneme School District |
  | |
לורנס פובס קינג (באנגלית: Lawrence Fobes King; 13 בינואר 1993 - 13 בפברואר 2008) היה תלמיד הומוסקסואל בן 15 בבית הספר התיכון EO Green School באוקסנארד, קליפורניה, שנורה פעמיים על ידי תלמיד אחר, ברנדון מקאינרני בן ה-14. לארי אושפז למשך יומיים עד מותו בבית החולים.
העיתון "ניוזוויק" תיאר את הירי כ-"פשע השנאה ההומופובי הבולט ביותר מאז הרצח של מת'יו שפרד ב-1998". הרצח של לארי העלה לשיח הציבורי את הנושאים של אלימות בנשק חם, וזהות מגדרית של בני נוער.[1]
לאחר עיכובים רבים, המשפט הראשון של מקאינרני החל ב-5 ביולי 2011 במחוז לוס אנג'לס של Chatsworth. משפט זה הסתיים ב-1 בספטמבר 2011, כאשר השופט צ'ארלס קמפבל הכריז על משפט פסול משום שחבר המושבעים לא הצליח להגיע לפסק דין פה אחד. התובעים החליטו לנסות לתבוע את מקאינרני בשנית, אך השמיטו את ההאשמה של פשע שנאה. ב-21 בנובמבר 2011, מקאינרני נמנע מלגשת למשפט החוזר על ידי התוודות באשמה לרצח מדרגה שנייה, הריגה מרצון ושימוש בנשק חם. וידויו הוביל לגזר דין של 21 שנים מאחורי סורג ובריח.[2]
הצדדים המעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לורנס קינג[עריכת קוד מקור | עריכה]
לורנס פובס קינג נולד ב-13 בינואר 1993[3] במרכז הרפואי בוונטורה שבקליפורניה. אביו הביולוגי נטש את אשתו, ואימו של לארי הייתה מכורה לסמים כך שלא היה ביכולתה להעניק טיפול ראוי לילדה.[1] בגיל שנתיים הוא אומץ על ידי גרגורי ודואן קינג.
לארי נטל תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. לפי גרגורי קינג, אביו המאמץ של לארי, אובחנה אצל לארי הפרעת התקשרות ריאקטיבית, הפרעה שמתארת מצב שבו ילד אינו מצליח לפתח קשר עם ההורה או המטפל שלו. בעקבות בעיות בקריאה ובכתיבה, נאלץ לארי לחזור על כיתה א'. חברתו לכיתה סיפרה שבגיל 10 יצא לארי מהארון בפניה, והמשיך לצאת מהארון בפניי שאר התלמידים. בשלב זה, החלו הילדים לנהוג כלפיו בבריונות בעקבות הנשיות שלו והפתיחות שלו לגבי מיניותו. בעקבות כך, הוריו העבירו אותו לבית הספר התיכון EO Green School.[1]
בגיל שתים עשרה, לארי הועמד לדין והוצב תחת תקופת מבחן בעקבות גנבה וונדליזם. לאחר שטען כי אביו המאמץ התעלל בו פיזית, הועבר לארי למוסד טיפולי לנוער בשם Casa Pacifica[4] בנובמבר 2007. אביו המאמץ, גרגורי קינג, הכחיש את טענתו של לארי.[1]
הבריונות נמשכה גם בבית הספר החדש, כאשר לארי עלה לכיתה ז', והחמירה לאחר שהוא התחיל להגיע לבית הספר לבוש בבגדי נשים ואביזרים, עקב גבוה ואיפור בינואר 2008. בעקבות הופעתו של לארי, אחיו הצעיר מהמשפחה המואמצת, רוקי, סבל גם כן מבריונות. מספר תלמידים דיווחו למוריהם שמפני שלארי מפלרטט איתם, גם הם חווים הצקות. צוות המורים והנהלת בית הספר לא יכלו למנוע מלארי להתלבש כפי שרצה בעקבות חוק נוגד אפליה מגדרית בקליפורניה. למרות זאת, מורים בבית הספר חשבו שבגדיו והופעתו של לארי מפירים את קוד הלובש - קוד שמונע מתלמידים ללבוש בגדים שמסיחים את דעתם של התלמידים האחרים.[1] הנהלת בית הספר שלחה הודעה באימייל לכל מורי בית הספר ב-29 בינואר 2008. ההודעה נכתבה על ידי רכזת שכבת ח, סו פארסונס, ובה נאמר:
בבית ספר יש תלמיד שהחליט לבטא את מיניותו באמצעות איפור. זו היא זכותו. יש ילדים שמוצאים את הנושא משעשע, ואחרים מוטרדים מכך. כל עוד לא נגרמת הפרעה בכיתות בזמן השיעור הוא מקיים את זכויותיו. אנחנו מבקשים שתדברו עם תלמידיכם לגבי התנהגות מנומסת ולא שיפוטית. הם לא חייבים לאהוב את זה אבל הם צריכים להעניק לו את המרחב שלו. אנחנו גם מבקשים מכם לשים לב לבעיות אפשריות. אם ברצונכם לדבר עוד בנושא, אנא פנו אליי או אל ג'וי אפשטיין.
מספר דיווחים מראים שלארי התגרה בבנים בחדרי ההלבשה, במסדרונות ובחצר המשחקים עם אמרות מטרידות, כגון "אני יודע שאתה רוצה אותי". לארי היה ידוע כמעיר הערות לא הולמות לבנים בעת שהחליפו בגדים לקראת ולאחר שיעורי התעמלות. תלמידים מספרים גם על תקריות דומות בין לארי למקאינרני, ויש הטוענים שמקאינרני מצא חן בעיני לארי.[1] למרות זאת, מאוחר יותר, התובעים הגישו מסמכים בבית המשפט שטוענים כי לארי לא הטריד מינית תלמידים בשבועות שלפני הירי. התובע כן תיאר כמה עימותים מילוליים "תוקפניים" בין לארי ומקאנירני.[5]
ברנדון מקאינרני[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנדון דייוויד מקאינרני נולד ב-24 בינואר 1994 בוונטורה, קליפורניה. אמו, קנדרה, הייתה מכורה למתאמפטמין, ובעלת עבר פלילי.[1][3] ב-1993 האשימה קנדרה את בעלה ואביו של ברנדון, ויליאם, בירי בזרועה עם אקדח 45 קליבר.[1] בתקרית נוספת, מתואר שוויליאם חנק את אשתו עד סף אובדן הכרה לאחר שהיא האשימה אותו בגנבת תרופות הפרעת קשב וריכוז מבנם הבכור.[6] כתוצאה מכך, ויליאם בילה עשרה ימים בכלא ו-36 חודשים על תנאי עקב האשמות של אלימות במשפחה. בין אוגוסט 2000 לפברואר 2001, ויליאם יצר קשר עם שירותי הרווחה לפחות חמש פעמים והביע דאגה לגבי העובדה שברנדון מתגורר עם אמו.[3] בשנת 2001, ויליאם הגיש צו הרחקה נגד קנדרה. בשנת 2004 ברנדון הועבר לגור עם אביו, מאחר שאמו נכנסה למרכז גמילה ושיקום מסמים.[1]
הירי[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי דיווחים, כיומיים לפני הרצח, לארי נכנס למגרש הכדורסל, באמצע משחק, וביקש ממקאינרני להיות בן זוגו ביום האהבה. חבריו של מקאינרני לעגו לו על כך.[1] באותו היום, מקאינרני אמר לאחת מחבריו של לארי להיפרד ממנו, כי היא "לא תראה אותו שוב".[5]
ב-11 בפברואר, לארי חלף על פני מקאינרני במסדרון וקרא "אוהב אותך, מותק". באותו היום לארי נראה מסתובב סביב מקאינרני בניסיון להשיג את תשומת לבו. לדברי מורה, קבוצה של בנים צחקו על מקאינרני והיה ניתן לראות בבירור שהוא נרגז וכעוס.[7] ההתגרויות במקאינרני נמשכו, ובתגובה הוא ניסה לגייס תלמידים נוספים ולתקוף את לארי, אך איש לא הביע עניין.
בבוקר של 12 בפברואר 2008, לקראת 8:15 בבוקר, מקאינרני הוציא מתרמילו אקדח בעל קליבר 0.22, השייך לקרובי משפחה, וירה בלארי פעמיים בחלק האחורי של הראש.[5][8][9] לאחר מכן, מקאינרני זרק את האקדח על הרצפה ויצא מהכיתה. הוא נתפס על ידי המשטרה כשבע דקות לאחר הירי, במרחק חמישה רחובות מבית הספר.[1][6]
לארי הועבר למרכז הרפואי סנט ג'ונס במצב קשה. הוא מת מוות מוחי ב-13 בפברואר, אך נשאר בהנשמה כך שניתן יהיה לתרום את איבריו.[10][11]
תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עצרות ומצעדים אורגנו ברחבי ארצות הברית בעקבות מותו של לארי ולזכרו.[12] רבים הביעו את תנחומיהם, בהם ג'ודי שפרד (אנ'),[13] ג'ו סולמונס - נשיא הקמפיין לזכויות אדם, הסנטורית הילרי קלינטון ומארחת תוכנית הטלוויזיה אלן דג'נרס.[14] אלף תלמידים מהמחוז בו למד לארי צעדו לכבודו ב-16 בפברואר 2008, כארבעה ימים לאחר הירי.[12]
בעקבות מותו של לארי, הוצע חוק חדש לחינוך שכונה "חינוך מגוון". חוק זה הוצג על ידי חבר הפרלמנט של קליפורניה, מייק אנג' (אנ'), שאמר: "אנחנו צריכים ללמד צעירים שיש תוכנית לימודים שנקראת חינוך סובלני שצריכה להיות בכל בית ספר. עלינו ללמד צעירים ששונות ומגוון אינה מטרה לפגיעה, אלא היא משהו שיש לאמץ משום שהיא זאת שהופכת את קליפורניה למדינה המעולה שהיא". כחלק מהצעת החוק, חויבו בתי הספר בקליפורניה לקיים שיעורי חובה בנושא מגוון וסובלנות.[15]
שנה לאחר מותו של לארי התקיימה עצרת מקומית בוונטורה, קליפורניה.[4] "יום הדממה", יום שמטרתו למחות על ההטרדות כלפי קהילת הלהט"ב הוקדש ללארי, והתקיים ב-25 באפריל 2008.[16]
אביו של לארי, גרג, לא היה משוכנע שבנו המאומץ היה הומו משום שזמן קצר לפני הרצח לארי סיפר לאביו שהוא ביסקסואלי. נוסף לזאת, גרג מאמין כי לארי הטריד מינית את מקאינרני. הוא גם הביע חשש שלארי נעשה ילד פוסטר עבור פעילי זכויות להט"ב.[1]
מורים הביעו אהדה כלפי מקאינרני. הם טענו: "אכזבנו את ברנדון... לא ידענו שהבריונות מגיעה מהצד השני - לארי מתח את גבולותיו, מפני שאהב את תשומת הלב". מאות ילדים מבית הספר חתמו על עצומה בבקשה שמקאינרני יישפט כקטין.[1]
ביקורת על בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 2008, משפחתו של לארי הגישה תביעה בבית המשפט העליון של מחוז ונטורה נגד בית הספר התיכון בו למד לארי. המשפחה טענה שהגורם העיקרי למותו של לארי היה בית הספר שאיפשר לו להתאפר וללבוש בגדי נשים. לפי משרד המשפטים של קליפורניה, מבחינה חוקית, אין באפשרות בית הספר לעצור את לארי מלהתאפר וללבוש בגדי נשים בעקבות חוק מדיני המונע אפליה מגדרית.[1]
מספר מורים טענו כי ג'וי אפשטיין "עודדה את הראוותנות של לארי כדי לקדם את ה'אג'נדה' שלה", וכך האשימו אותה במקרה.[1]
הליכים קדם-משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2008, עורך הדין של מקאינרני, ויליאם קווסט, שקל לבקש לשנות את מיקום המשפט. ב-24 ביולי של אותה שנה, קבע השופט בבית המשפט העליון במחוז ונטורה דאגלס דיילי שמקאינרני יעמוד למשפט כמבוגר, קביעה שעברה ערעור. ב-7 באוגוסט, באותו בית משפט, מקאינרני טען שהוא לא אשם ברצח בכוונה תחילה ובפשע שנאה. שימוע מקדים נקבע ל-23 בספטמבר 2008, ונקבע מחדש ל-14 באוקטובר 2008.
לקראת ספטמבר 2008 משפחתו של מקאינרני פיטרה את עורך הדין מטעם הממשלה, ויליאם קווסט, והחלה להעסיק את קבוצת ההגנה המאוחדת, משרד עורכי דין להגנה פלילית מלוס אנג'לס. עם זאת, משרד הסנגורים הציבורי הגיש עתירה לפיה קבוצת ההגנה המאוחדת לא תפעל באופן מוחלט למען טובתו של מקאינרני. באוקטובר 2008 בית המשפט הגיע להחלטה כי שינויי עורך הדין המייצג לא נכפה על הנאשם וכי הוא ידע מה הוא עשה. נוסף לזאת, בית המשפט גם דחה הצעה שבאה למנוע את אפשרות לשכת הסנגוריה הציבורית מלדבר על המקרה, במיוחד עם התקשורת.
ב-8 בדצמבר 2008 קבע בית המשפט העליון של מחוז ונטורה כי מקאינרני, לאחר הערכה של פסיכיאטר ופסיכולוג, כשיר לעמוד לדין. באותו היום, סקוט ס' וויפרט, מקבוצת ההגנה המאוחדת, מילא בקשה משפטית, בה הוא מבקש מבית המשפט להורות לתובע המחוזי למסור מסמכים כדי להבין האם התובעים פעלו בשיקול דעת כאשר שלחו את מקאינרני להישפט כמבוגר. ב-29 בדצמבר, השופטת רבקה ריילה דחתה את הבקשה, בטענה שאין כל ראיות להפעלת שיקול דעת שגוי בהעברת מקאינרני מדין כקטין לדין כמבוגר.
ב-26 בינואר 2009, נדחה השימוע המקדים ל-17 במרץ כדי לתת לעורכי הדין של מקאינרני זמן לערער על החלטתה של השופטת רבקה ריילי ועל דחיית הבקשה שהוגשה בדצמבר. ב-18 במרץ 2009, נדחה הדיון שוב, כאשר ויליאם מקאינרני, אביו של ברנדון, נמצא מת בסלון ביתו באזור אוקסנארד לאחר שנפל וספג פגיעה בראש.[17] השופטת ריילי העניקה לברנדון אישור לעזוב את בית המעצר לנוער ולהשתתף בהלווית אביו.
ב-1 בספטמבר 2009, שופט בית המשפט העליון של מחוז ונטורה, קווין דינוס, קיבל את הוספת הטענה שמקאינרני המתין וציפה ליום בו יהרוג את לארי לרשימת ההאשמות. הוספת הטענה הזאת לרשימת ההאשמות מעבירה באופן אוטומטי את מקאינרני למשפט כבגיר. בנובמבר, בית המשפט לערעורים של ונטורה דחה את הבקשה לבטל את פסק הדין הקודם, ומצא כי פרקליטות מחוז לא פעלה באופן נקמני בהוספת הטענה השקרית להאשמה.
לאחר עיכובים מרובים, שבאו עקב בקשות לשינוי הזמן וזמן נוסף לזיהוי הראיות, המשפט החל ב-5 ביולי 2011, עם שינוי מקום המשפט ל-Chatsworth, לוס אנג'לס. מספר רב של מועדים מתוכננים בוטלו מסיבות שונות, ותוכניות או בקשות להעביר את המקום או להשתמש מושבעים ממקומות אחרים בקליפורניה לא התממשו.
המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשפט הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום הראשון למשפט, ג'יימס בינג, אחיו למחצה של מקאינרני, הלך אל חבר המושבעים מחוץ לאולם ואמר להם "גורלו של אחי נמצא בידיים שלכם." בינג הורחק מבית המשפט, ויכל לחזור רק כדי להעיד. התובעת תארה את מקאינרני כנער פופולרי שהיה מיומן באמנויות לחימה וירייה באקדחים. היא טענה כי הוא גם דוגל בעמדות של גזענות ועליונות לבנה. לעומת זאת, היא תיארה את לארי כנער קטן שחווה בריונות באופן סדיר. היא הוסיפה כי לארי לבש נעלי עקב, איפור ותכשיטים בנוסף לתלבושת בית הספר שלו.[18] סקוט ויפרט, עורך דינו של מקאינרני, תיאר את לארי כתוקפני, ואמר שלעיתים קרובות היה מטריד ותוקף מינית את מקאינרני ולעיתים קרובות הכעיס את מקאינרני.
העדים שהיו תלמידים וחברים לכיתה של מקאינרני העידו ב-7 ביולי 2011. אחת העדים אמרה כי לארי אמר לה שהוא שינה את שמו ל"לטישה". עד נוסף סיפר כי תלמידים רבים צחקו על לארי וקראו לו בשמות פוגעניים מאחורי גבו כאשר הגיע לבית הספר עם איפור ותכשיטים. כמה מהעדים אמרו שהם מעולם לא ראו את לארי יוזם התקדמות מינית כלפי תלמידים אחרים, ושהערות המיניות שאמר היו "סתם כדי להתעסק" עם מקאינרני.
סגנית המנהל לשעבר של בית הספר E.O. Green School ג'וי אפשטיין, העידה ב-11 ביולי 2011. היא סיפרה כי היא שוחחה עם אנשי צוות אחרים במחוז לגבי התנהגותו של לארי, והם החליטו כי על פי הזכויות החוקתיות של קליפורניה, לארי יכול ללבוש מה שהוא רוצה כל עוד איננו מפר את קוד הלבוש בבית הספר. ג'וי אפשטיין אמרה כי נעלי עקב, איפור, ותכשיטים כולם מותרים בהתאם למדיניות הלבוש של בית הספר של אוקסנארד. היא אמרה כי בית הספר חייב להגן על זכויות האזרח של התלמידים.[19] מורה אחרת העידה שתלמידים אמרו לה שלארי מחפש אותם ועוקב אחריהם לשירותים, התנהגות שנחשבת להטרדה מינית, אך שאפשטיין אמרה שבית הספר לא יכול לעשות כלום בנוגע לכך.[7]
ב-22 ביולי 2011, חבר המושבעים הוצג לסרט וידאו שמראה את מקאינרני נקלע לקטטה במתקן הקטינים של מחוז ונטורה, איפה שהתגורר. אחד מקציני המתקן העיד כי הנאשם היה "ילד טוב" בתוכנית הצטיינות להתנהגות טובה, ושהיו לו קשרים עם אנשים בעלי רקע ומוצא שונה. הוא אמר כי בתוך המתקן לנוער קטטות הן התרחשות שגרתית וכי מקאינרני לא נוטה לאלימות כמו שהתובעת טוענת.
דון בולדרין, מורה לאנגלית, העידה ואמרה שהיא יעצה ללארי ואמרה לו שהוא לא צריך ללבוש בגדים שמושכים תשומת לב אם הוא לא רוצה לקבל תשומת לב שלילית. היא גם נתנה לנער, שחקר את זהותו המינית והמגדרית, שמלת סטרפלס ירוקה כמתנה. היא אמרה שהתכוונה שהוא ילבש את השמלה רק מחוץ לבית הספר. תמונה של לארי קינג מחזיק את השמלה הוצגה בבית המשפט. גרג קינג, אביו של לארי, התעצבן ואמר למשפחתו לעזוב, אבל לפני כן, דואן קינג, אמו של לארי, קיללה את בתו בת ה-13 של בולדרן וקרוב משפחתו. מאוחר יותר אסר השופט על דואן קינג להישאר בשארית המשפט. מאחר שמנהלי בתי הספר נתנו ללארי ללבוש כל שרצה כל עוד לא הפר את קוד הלבוש, ההגנה טענה כי זה אפשר ללארי להטריד מינית את מקאינרני.[20]
המשפט הסתיים ללא פסק דין והוכרז כמשפט שווא על ידי שופט בית המשפט המחוזי ונטורה, צ'ארלס קמפבל, ביום חמישי, 1 בספטמבר 2011, לאחר שחברי המושבעים דיווחו כי לא יצליחו להגיע לפסק דין בפה אחד. היו שמונה שבועות של עדויות עם כמעט 100 עדים מאז 26 אוגוסט 2011. חבר המושבעים קיבל ארבעה קולות והקול האחרון נחלק בין שבעה מושבעים שהצביעו בעד הריגה מרצון וחמישה מושבעים שהצביעו בעד רצח מדרגה ראשונה או מדרגה שנייה.[21]
המשפט השני[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 בספטמבר 2011, הודיע משרד התובע המחוזי כי בכוונתו לנסות להעמיד שוב את מקאינרני לדין, ושימוע נקבע ל-5 באוקטובר 2011. במשפט השני הסירו התובעים את האישום של פשע שנאה.
ב-21 בנובמבר 2011, הודה מקאינרני באשמה לרצח מדרגה שנייה, הריגה מרצון, ושימוש בנשק חם. הוא נידון ל-21 שנים בכלא, תחילה במתקן לקטינים ולאחר מכן בכלא רגיל עם הגעתו לגיל 18, ללא יחס לזמן לפני המשפט או להתנהגות טובה.[22][23] הוא נידון ב-19 בדצמבר 2011.[24]
סרט תיעודי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2013 צולם הסרט התיעודי, "ולנטיין רוד: הרצח של לורנס קינג" (אנ') המתאר את סיפור הרצח.[25]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארה"ב: 21 שנות מאסר לנער שרצח הומו מכיתתו, באתר ynet, 20 בדצמבר 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 Setoodeh, Ramin (19 ביולי 2008). "Young, Gay and Murdered". Newsweek. אורכב מ-המקור ב-22 ביולי 2008. נבדק ב-23 ביולי 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Risling, Greg (2011-11-22). "Calif. teen faces 21 years after guilty plea". Boston.com. נבדק ב-2018-06-24.
- ^ 1 2 3 פרינגל, פול, סליאנט, קתרין (8 במרץ 2008). "התנגשות קטלנית של רגשות לפני הירי Oxnard." לוס אנג'לס טיימס עמ '. A1.
- ^ 1 2 Cathcart, Rebecca (23 בפברואר 2008). "Boy's Killing, Labeled a Hate Crime, Stuns a Town". The New York Times. נבדק ב-14 באוקטובר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Saillant, Catherine (12 בפברואר 2009). "Details in gay student's slaying revealed The youth accused of shooting classmate had experience with guns and". Los Angeles Times. נבדק ב-14 באוקטובר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Saillant, Catherine; Griggs, Gregory W. (14 בפברואר 2008). "Student is declared brain dead". Los Angeles Times. נבדק ב-14 באוקטובר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Saillant, Catherine (11 באוגוסט 2011). "Oxnard school's handling of gay student's behavior comes under scrutiny". Los Angeles Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "GaySoFla.com remembers Lawrence "Larry" King – A Young Hero". Miami Herald. 19 בפברואר 2008. נבדק ב-23 בפברואר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "California teen admits killing gay student, to serve 25 years". CNN. נבדק ב-22 בנובמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Boy, 15, declared brain dead after school shooting". CNN. 13 בפברואר 2008. נבדק ב-14 באוקטובר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Organs harvested from Oxnard school shooting victim". San Jose Mercury News. Associated Press. 15 בפברואר 2008. נבדק ב-14 באוקטובר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Saillant, Catherine (17 בפברואר 2008). "1,000 gather in tribute to slain Oxnard teen". Los Angeles Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ וילסון, קרייג (11 במרץ 2008). "המשימה של אמא: להפסיק פשע שנאה, מתיו שפרד קרן toil לשמור על המומנטום", USA Today, עמ ' 11 ב.
- ^ Silverman, Stephen M. (29 בפברואר 2008). "Ellen DeGeneres: The Hate Must Stop". People.com. נבדק ב-5 בדצמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Mike Eng announces tolerance-promoting Bill" (אורכב 28.02.2008 בארכיון Wayback Machine) (streaming video)
- ^ "Students from Record 7,500 K-12 Schools Registered for Today's National Day of Silence". 25 באפריל 2008. אורכב מ-המקור ב-29 באפריל 2008. נבדק ב-25 באפריל 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Saillant, Catherine (18 במרץ 2009). "Father of teen accused in Oxnard school slaying found dead". Los Angeles Times. נבדק ב-21 במרץ 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Saillant, Catherine (6 ביולי 2011). "Slaying trial first focuses on the victim". Los Angeles Times.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Saillant, Catherine (12 ביולי 2011). "Oxnard teen, slain in shooting, was allowed to wear women's accessories to school, official testified". Los Angeles Times.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Saillant, Catherine (30 ביולי 2011). "Trial of teen charged with killing gay classmate grows heated". Los Angeles Times.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Staff (2 בספטמבר 2011). "Mistrial declared in killing of gay California student". CNN. נבדק ב-2 בספטמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Dobuzinskis, Alex (21 בנובמבר 2011). "Teen pleads guilty to murder charge in slaying of gay student". Reuters. נבדק ב-22 בנובמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Saillant, Catherine (21 בנובמבר 2011). "In plea deal, youth gets 21 years for killing gay teen". Los Angeles Times. נבדק ב-22 בנובמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ CBS News (19 בדצמבר 2011). "Calif. teen Brandon McInerney sentenced to 21 years for point-blank murder of gay classmate". CBS News. נבדק ב-18 במאי 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ McNamara, Mary (6 באוקטובר 2013). "Review: 'Valentine Road' offers clear-eyed view of Larry King murder". Los Angeles Times. נבדק ב-4 במאי 2017.
{{cite news}}: (עזרה)