מת'יו שפרד

מת'יו שפרד
Matthew Shepard
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1 בדצמבר 1976; קספר, ויומינג, ארצות הברית
נרצח	12 באוקטובר 1998 (בגיל 21); פורט קולינס, קולורדו, ארצות הברית
שם לידה	Matthew Wayne Shepard
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	הקתדרלה הלאומית של וושינגטון
מקום מגורים	לאראמי (ויומינג), קספר
השכלה	אוניברסיטת ויומינג; Natrona County High School; קטוובה קולג'; The American School In Switzerland ;
השקפה דתית	הכנסייה האפיסקופלית
	www.matthewshepard.org

מת'יו ויין שפרד (באנגלית: Matthew Wayne Shepard;‏ 1 בדצמבר 1976 – 12 באוקטובר 1998) היה סטודנט אמריקאי, פעיל למען זכויות האזרח והומוסקסואל, שהוכה קשות על ידי שני גברים הומופובים ליד העיר לאראמי שבוויומינג, בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר 1998, ומת מפצעיו כעבור ימים אחדים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מת'יו שפרד נולד בעיר קספר שבוויומינג, והיה הילד הבכור של דניס שפרד וג'וקי פֵּק שפרד. הוא למד בבית הספר היסודי "גבעת קרסט", בחטיבת ביניים "דין מורגן" ושנתיים בתיכון "נטרונה", והיה חבר בכנסייה האפיסקופלית של מרק הקדוש. בקיץ 1994 עברו הוריו לדהראן שבערב הסעודית, שם עבד אביו בחברת הנפט הסעודית "ארמקו", ומת'יו למד שנתיים בבית הספר אמריקאי בשווייץ, וסיים ב-1995. בזמן לימודיו בתיכון בשווייץ גילה שפרד את נטיותיו המיניות ויצא מהארון. לאחר סיום לימודיו חזר לארצות הברית, למד במכללת "קאטאובה" ובמכללת קספר, ובשנת 1998 עבר לדנוור שבקולורדו. לאחר מכן למד באוניברסיטת ויומינג בלאראמי והתמקד בתחום מדע המדינה.

הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליל 7 באוקטובר 1998 מעט אחרי חצות, פגש שפרד, אז בן 21, במק'קיני ובהנדרסון בבר. מק'קיני והנדרסון שתו מעט בירה לפני כן, אך ככל הנראה לא היו שתויים. במשפט שנערך לאחר מכן התגלה כי הם גרמו לשפרד לחשוב שהם הומוסקסואלים ודיברו איתו על פוליטיקה ותנועת המחאה הגאה. לפי טענתו של מק'קיני, ביקש מהם שפרד שיחזירו אותו הביתה במכוניתם. בדרך, הוציאו השניים אקדח, שדדו את שפרד, הפשיטו אותו, הכו אותו באכזריות מכות קשות, קשרו אותו לגדר תיל, ועזבו את המקום כשהם מותירים אותו חסר הכרה.

כעבור 17 שעות נמצא שפרד על ידי רוכב אופניים, שחשב תחילה בטעות שמדובר בדחליל. כאשר נמצא, היה שפרד קפוא בגלל הקור העז ששרר במקום ומחוסר הכרה. רוכב האופניים, אהרון קריפלס, מיהר לביתו של צ'ארלס וו. דולן, פרופסור באוניברסיטת ויומינג, כדי לטלפן למשטרה. השוטרת רג'י פלאטי שהגיעה למקום אמרה כי כל פניו נראו אדומות מהדם שנזל, וכי החלק הלבן היחיד שנראה בפניו היו סימני הדמעות.

שפרד סבל משבר בגולגולת ומנזק בגזע המוח, שמנע ממוחו מלפקח על טמפרטורת גופו, על קצב לבו ועל פעולות חיוניות נוספות. בנוסף, היו כתריסר חתכים סביב ראשו, פניו וצווארו. פגיעות אלה היו חמורות מכדי לנתחן. שפרד מעולם לא התעורר וחי בעזרת הנשמה מלאכותית עד מותו כמה ימים לאחר מכן, ב-12 באוקטובר 1998. שפרד מת בבית החולים "עמק פודר" במצודת קולינס שבקולורדו.

המשטרה עצרה את מק'קיני והנדרסון זמן קצר לאחר מכן. נעליו וארנקו של שפרד התגלו בתא המטען של מכוניתם, וכן האקדח המגואל בדם שבו הכו את שפרד. הרוצחים ניסו לשכנע את חברותיהם לספק להם אליבי.

המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המשפט, ניסו הרוצחים להשתמש בשיטות שונות על מנת להצדיק את הפשע. השימוש הרחב ביותר היה בהגנת ה-"Gay Panic" וטענו לאי שפיות זמנית שנגרמה משום ששפרד ניסה להתחיל איתם, לכאורה. כמו כן הם ניסו לטעון כי רק רצו לשדוד את שפרד ולא הייתה להם כוונה להורגו.

הנדרסון הודה באשמה ב-5 באפריל 1999 והסכים להעיד נגד מק'קיני על מנת להתחמק מעונש מוות. הוא קיבל שני מאסרי עולם רצופים ללא אפשרות לשחרור מוקדם. כאשר חבר המושבעים דן בעונש מוות למק'קיני, הוריו של שפרד הסכימו לוותר על עונש מוות למק'קיני ולהחליפו בשני מאסרי עולם רצופים, ללא אפשרות לשחרור מוקדם. הוריו של שפרד אמרו כי הם "נתנו לו חיים לזכר אדם אחר שלא יזכה לחיות יותר".

התגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר שכב שפרד בבית החולים, נערכו בכל רחבי העולם משמרות תמיכה והודלקו נרות. התקשורת והציבור התמקדו בנטיותיו המיניות של שפרד, והעלו בכך לסדר היום את נושא ההומופוביה והאלימות כלפי הומוסקסואלים.

המטיף הנוצרי הבפטיסטי פרד פלפס, מנהיג הכנסייה הבפטיסטית וסטבורו הידועה בהתנגדותה ללהט"ב, ותומכיו, הפגינו מול בית המשפט ואף מול הלווייתו. הם נשאו שלטים וקראו סיסמאות כגון "מת'יו שפרד נרקב בגיהנום" ו"אלוהים שונא מתרוממים". פלפס ניסה להשיג אישור עירוני להקים אנדרטה בגובה 5–6 רגל (כ-150–180 ס"מ) ועליה תמונתו של מת'יו שפרד עם המילים "מת'יו שפרד, נכנס לגיהנום ב-12 באוקטובר 1998 לאחר שהמר את האזהרה האלוהית: וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִיא" (ויקרא, י"ח, כ"ב).

בזמן משפטו של מק'קיני, ארגנה רומיין פטרסון, חברה של שפרד, קבוצת תומכים לבושים בחלוקים לבנים וכנפיים ענקיות שעמדו במעגל מסביב למפגינים ההומופובים וחסמו אותם, כך שלא נראו לעיני העוברים והשבים בסביבה. לאחר מכן כונתה הקבוצה "מלאכי השלום", ופעולתם "פעולה מלאכית". מהלכים דומים נעשו גם בהפגנות נוספות שערך פלפס אך בהצלחה פחותה, כיוון שהמשטרה דרשה ששני המחנות יפגינו באזורים נפרדים.

לאחר המקרה, ניסה הנשיא ביל קלינטון להעביר תיקון לחוק, כך שפשעים נגד הומואים ולסביות, נשים ובעלי לקות יוכנסו לרשימת פשעי השנאה בארצות הברית, אך ללא הצלחה, והחוק נדחה בבית הנבחרים. בסופו של דבר עבר התיקון לחוק ב-28 באוקטובר 2009, בתקופת נשיאותו של ברק אובמה^[1].

בתעשיית הבידור, כתבו אמנים רבים שירים לזכרו של מת'יו שפרד, והופקו עליו מספר סרטים.

בשנת 2018, הודיעו הוריו של שפרד שאפרו יוטמן בקתדרלה הלאומית בוושינגטון, זאת כדי לשמור על אפרו מוונדליזם וכסמל למאבק הקהילה הגאה בהומופוביה^[2].