לדלג לתוכן

שאול הלוי מהאג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאול הלוי מהאג
ליתוגרפיה של הרב שאול הלוי מאת אברהם בן יצחק פולק. 1764
ליתוגרפיה של הרב שאול הלוי מאת אברהם בן יצחק פולק. 1764
לידה 1711
דוברומיל, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 במאי 1785 (בגיל 74 בערך)
כ"ה באייר ה'תקמ"ה
האג, הרפובליקה ההולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו בניין שאול
תקופת פעילות מ-1742
השתייכות יהדות הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
בני דורו שאול מאמסטרדם, צבי הירש לוין, אריה לייב גינצבורג
בת זוג דינה בת אריה לייב לוונשטאם
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נוסח ההכתרה של הרב שאול הלוי משנת ה'תק"ח כפי שמופיע בפנקס קהילת האג
התחייבות הפרנס טוביה בועז לשלם את משכורתו של הרב שאול הלוי
תיאור פטירת הרב שאול הלוי בפנקס קהילת האג
ספר "גבעת שאול", הספד על הרב שאול הלוי, אמסטרדם ה'תקמ"ו

שאול הלוי (1711, ה'תע"ב5 במאי 1785, כ"ה באייר ה'תקמ"ה) היה רב ביהדות גרמניה ויהדות הולנד. כיהן כרבה של קהילת יהודי אמדן בשנים ה'תק"ב–ה'תק"ח, וכרב הקהילה האשכנזית בהאג בין השנים ה'תק"ח–ה'תקמ"ה.

נולד ב-1711 בעיר דוברומיל שבאיחוד הפולני ליטאי. אביו היה הרב יצחק הלוי שכיהן כרב העיר. בסביבות 1730 התחתן עם דינה לווינשטאם, בתו של הרב אריה לייב לווינשטאם ואחותם של הרבנים צבי הירש לוין ושאול מאמסטרדם, שהייתה ידועה כחכמה ולמדנית. הוא היה סמוך על שולחן חמיו, בתחילה בריישא ובגלוגא ולאחר מכן באמסטרדם. בשנת 1742, בהשתדלות חמיו, נבחר לרב באמדן שהייתה ללא רב כעשר שנים מאז עזיבתו של היעב"ץ. בשנת 1748, בהשתדלות הפרנס טוביה בועז, מונה לרב קהילת האשכנזים בהאג למשך שש שנים. לאחר מכן הוארכה כהונתו, והוא כיהן בתפקיד במשך כ-37 שנים, עד לפטירתו. לאחר פטירת חמיו בשנת 1755 הוא היה מועמד לרבנות אמסטרדם, אך בבחירות שנערכו בקהילה נבחר גיסו ברוב קולות (198/75).

לאחר פטירתו של הרב יהונתן אייבשיץ, בשנת ה'תקכ"ד, סירב להספידו על אף לחץ מצד הפרנסים, והביע נכונות לוותר על משרתו בשביל כך.[1] בשנת ה'תקכ"ו חיבר פיוט מיוחד לכבוד הכתרת וילם החמישי, נסיך אורנז'. בשנת ה'תקכ"ז, בעת פולמוס הגט מקליווא, תמך בכשרות הגט נגד עמדת רבני פרנקפורט. בשנת התקל"א חתם על תקנות חברת גמילות חסדים של האג.[2] בשנת ה'תקל"ד התערב לטובת רבי אלעזר קאליר, רבה של קהילת רכניץ, כנגד טענותיו של משה חלפן מברלין.[3]

בתחילת שנת ה'תקמ"ה חלה והוסף לו השם "אהרון". נפטר בכ"ה באייר ה'תקמ"ה, ונקבר באותו יום בבית הקברות היהודי בהאג (הול'). בהלווייתו השתתפו גם רבים מקהילות רוטרדם וליידן, ובהלוויה הספיד רבה של רוטרדם אריה לייב ברסלאו.

בקהילות נוספות ברחבי אירופה הספידו את הרב שאול. בין השאר הספידוהו הרב אריה ליב ברלין בפיורדא,[4] הרב מאיר מגלוגא באמדן,[5] הרב מיכל שייאר רבם של קהילות וורמייזא ומנהיים,[6] הרב אריה לייב בנו של יעקב יהושע פלק בהנובר, הרב אלעזר קאליר בקעלין (אנ'), הרב אלעזר לעוו בפילץ והרב ידידיה טיאה וייל בקרלסרוהה. בשנת ה'תקמ"ו נדפס באמסטרדם קונטרס "גבעת שאול" הכולל הספדים עליו מאת יצחק טרקהיים.[7]

הרב שאול לא הותיר אחריו ילדים, ואת תפקידו כרב הקהילה מילא תלמידו אברהם יהודה לייב מעזריטש.

מכתביו נדפס בשנת ה'תשס"ה הספר "בניין שאול", בתוספת תולדותיו מאת פנחס אברהם מייערס מאנטוורפן. חידושים משמו וכן כמה מדרשותיו מופיעים בפנקסים בכתב יד מתקופתו.[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופת חייו של הרב שאול הלוי מהאג על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן
עץ משפחת אריה לייב "הארוך" מקראקא
 
עץ משפחת
ר' שאול ואהל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת
ר' שאול ואהל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פעריל
פעריל


רבי זכריה מנדל
הבאר היטב
רבי זכריה מנדל
הבאר היטב


 
גיטל
גיטל


 
 
אסתר
אסתר


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא ידועה
לא ידועה


 
 
 
 
 
 
מרים בת החכם צבי
מרים בת החכם צבי


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדיל
אדיל


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גיטל אייגר[א]
גיטל אייגר[א]


נחמה אשת משה
פרנס קהילת לבוב
נחמה אשת משה
פרנס קהילת לבוב


 
 
שרה לאה אשת רבי יצחק הלוי
רבה של קראקא
שרה לאה אשת רבי יצחק הלוי
רבה של קראקא


 
 
דינה
דינה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פריידל אשת רבי אברהם כהנא
פריידל אשת רבי אברהם כהנא


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת
אורנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  1. ^ הייתה נשואה קודם לכן לשאול ברלין
  2. ^ היה מחותן של רבנים בולטים, בנו ר' יעקב משה נישא לשרה בת אחיו רצ"ה לוין, בנו ר' אריה לייב נישא לחנה בת היעב"ץ, בתו שרה נישאה למאיר יעקב בן רבי פנחס הורוביץ, בת נוספת נישאה לאליעזר בנו של רבי יצחק הלוי הורוביץ
עץ משפחת שאול ואהל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הענלי
הענלי


 
יהודה ואהל
יהודה ואהל


 
מאיר ואהל
מאיר ואהל


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת
ר' אריה לייב "הארוך" מקראקא
 
דינה
דינה


 
בילא
בילא


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר
אסתר


 
רבי אברהם אב"ד נארול
רבי אברהם אב"ד נארול


 
לא ידועה
לא ידועה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרים בת החכם צבי
מרים בת החכם צבי


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נחמה אשת משה
פרנס קהילת לבוב
נחמה אשת משה
פרנס קהילת לבוב


דינה
דינה


 
 
שרה לאה אשת רבי יצחק הלוי
רבה של קראקא
שרה לאה אשת רבי יצחק הלוי
רבה של קראקא


 
 
לא ידועה
לא ידועה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פריידל אשת רבי אברהם כהנא
פריידל אשת רבי אברהם כהנא


 
 
 
 
גיטל אייגר[ד]
גיטל אייגר[ד]


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת
אורנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
  1. ^ בנו מרדכי נישא לשרל בת רבי יונה תאומים
  2. ^ בתו שרל נישאה למרדכי בן ר' השיל מקראקא
  3. ^ היה מחותן של רבנים בולטים, בנו ר' יעקב משה נישא לשרה בת אחיו רצ"ה לוין, בנו ר' אריה לייב נישא לחנה בת היעב"ץ, בתו שרה נישאה למאיר יעקב בן רבי פנחס הורוביץ, בת נוספת נישאה לאליעזר בנו של רבי יצחק הלוי הורוביץ
  4. ^ הייתה נשואה קודם לכן לשאול ברלין