צבי הירש לוין
הרב צבי הירש (הירשל) לוין (נקרא גם צבי הירש ברלין; ה'תפ"א, 1721 - ה' באלול ה'תק"ס, 26 באוגוסט 1800), מגדולי רבני אשכנז בדורו, רב הקהילה בברלין בימי צמיחתה של תנועת ההשכלה.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ברישא לרב אריה לייב רב המקום (לימים רבה של אמסטרדם), שהיה ממשפחת רבנים בגליציה, ולאמו מרים בתו של החכם צבי, ואחותו של רבי יעקב עמדן. אחיו היה רבי שאול מאמסטרדם מחבר "בנין אריאל".
לצד השכלתו התלמודית וההלכתית עסק גם בפילוסופיה ובמדעי הטבע, וגם בדקדוק עברי, ואפילו כתב כמה שירים. ב-1751 היה מעורב במחלוקת הגדולה בין דודו רבי יעקב עמדן ובין רבי יהונתן אייבשיץ, וכתב מספר מאמרי תמיכה בעמדן. ב-1756 נבחר לרב בית הכנסת הגדול בלונדון, שם נקרא Hart Lyon, אולם לאחר מספר שנים, משראה שהקהילה אינה עומדת ברף יראת השמים וההקפדה ההלכתית שציפה ממנה, עזב את משרתו. הוא עבר להיות רב הקהילה בהלברשטאדט ואחר כך במנהיים, וב-1772 נתמנה כרב הקהילה בברלין.
בברלין החלו לנשב באותם ימים רוחות תנועת ההשכלה היהודית, ולוין נדרש להציג את העמדה הרבנית שמנגד. בניגוד לדרכם של רבני פולין ומזרח אירופה, שהעמידו קו תקיף שהגיע לעיתים עד כדי חרמות ונאצות, נקט לוין קו מתון יחסית. העובדה שהוא בעצמו התייחס בחיוב להשכלה כללית - אם כי רק כאשר היא כפופה ללימוד תורה - הקלה עליו את העמידה מול טענות המשכילים, והוא הצליח בדרך כלל לעמוד על שלו. ב-1778 נתן הסכמה לביאור ולתרגום לחומשי התורה של משה מנדלסון, שעמו היו לו יחסים ידידותיים. באותה שנה ביקשו ממנו השלטונות למסור להם סקירה כתובה של הדינים וההלכות היהודיים בתחומי המשפט והנישואין. מכיוון שלא ידע גרמנית במידה מספקת, ביקש ממנדלסון להכין את הסקירה, ומנדלסון אכן כתב סקירה בשם Ritualgesetze der Juden באישורו של לוין.
ב-1782 נקלע לוין למוקד הפולמוס סביב חיבורו של נפתלי הרץ וייזל "דברי שלום ואמת". וייזל ביקש להביא לשינוי מקיף במערכת החינוך היהודי, שעיקרו לימוד מדעים כלליים ושפות זרות לצד לימוד התורה שהיה נהוג עד אז. הרבנים יחזקאל לנדא ("הנודע ביהודה"), דוד טביל מליסא, ואחרים, שהתנגדו בתקיפות לרעיונותיו של וייזל, לחצו על לוין לנקוט צעדים מעשיים כנגד וייזל, והוא אכן החל בהליכים לגירושו מברלין. מנגד התקוממו משכילי ברלין כנגד הרבנים וגייסו לעזרתם את השלטונות. הלחצים המנוגדים על לוין הלכו וגברו, ובשיא הקונפליקט עזב לוין במפתיע את ברלין, הודיע במכתב לפרנסי העיר כי בכוונתו לעלות לארץ ישראל, וביקש שיעזרו לאשתו ולבניו בסידורי העזיבה והנסיעה. מנהיגי הקהילה וביניהם הבנקאי דניאל יפה, מיהרו לדבר על לבו ולפייס אותו, ובסופו של דבר חזר לקהילה והמשיך בתפקיד עוד שמונה שנים, עד פטירתו.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ר' צבי הירש היה נכדו של החכם צבי ואחיינו (בן אחותו) של רבי יעקב עמדין. אחיו היה רבי שאול מאמסטרדם מחבר "בנין אריאל". גיסם של ר' שאול ור' צבי הירש היה רבה של העיר האג, ר' שאול סג"ל הלוי מהאג, בעל ה"בנין שאול".
בנו הבכור של ר' צבי הירש, שאול ברלין (ת"ק - תקנ"ה), שהיה בעצמו רב קהילה בפרנקפורט על נהר אודר, היה משכיל במחתרת, כנראה גם ללא ידיעתו של אביו. האב עמד לצדו של הבן בשני פולמוסים שהתעוררו כנגדו: ב-1789 פרסם הבן את "מצפה יקתאל", ביקורת נוקבת על ספרו של הרב רפאל זיסקינד הכהן (רב קהילות אה"ו). בעקבותיה ביקשו רבנים להחרים אותו והאב הוכיח שאין תוקף לחרם; ב-1793 פרסם הבן את הספר "בשמים ראש", לפי טענתו שו"ת של הרא"ש מן המאה ה-13. הפעם טענו נגדו - ככל הנראה בצדק - שהספר מזויף, והאב עמד לצד הבן להוכיח את מקוריותו של החיבור.
בנו השני היה ר' אברהם דוד טביל מברלין (תק"ו - תקצ"א), שלא כיהן ברבנות על אף גדלותו בתורה והתגורר בפיוטרקוב. ידוע עליו ששהה פרק זמן מסוים אצל גיסו של אביו, ר' שאול הלוי סג"ל אב"ד האג, ולמד שם תורה מפי בעל ה"מצודות", ר' יחיאל הילל אלטשולר.
בנו השלישי היה הרב שלמה הירשל ברלינר (תקכ"ב - תר"ג), ששימש ראשון בתפקיד הרב הראשי של בריטניה באופן רשמי.
בתו שרה נישאה לבן דודה רבי יעקב משה, בנו של ר' שאול מאמסטרדם, שכיהן כרב העדה האשכנזית של אמסטרדם אחרי אביו רבי שאול.
מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי לצדיק, חידושים על התורה, הנ"ך ותלמוד בבלי, שו"ת ודרושים
- צבא רב, חידושים על ששה סדרי משנה ועל ארבעה טורים ושולחן ערוך
- הגהות וחידושים לפירוש לחם שמים של הרב יעקב עמדן על מסכת אבות
- מאמרי פולמוס, פסקי דין, איגרות, שירים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ר' צבי יחזקאל מיכלסון, פתחא זעירא, מבוא לספר צבא רב, מכון ירושלים, תשס"ב, עמ' 35–56.
- ר’ אברהם הלוי שישא, שם עמ’ 10-16.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליעזר ליזר לנדסהוט, עטרת צבי, ברלין תרמ"ד
- "לֶעווין, הירש ב"ר אריה ליב", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 58–59, באתר HebrewBooks
- הירשל בן אריה ליב לוין, במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית)
- ססיל רות', מאמר על תקופת רבנותו בלונדון, באתר JCR-UK
- יקותיאל אריה קאמעלהאר, דור דעה בתקופות של תסיסות תנועות ומלחמות ת"ק - ת"ר, פיעטרקוב תרצ"ה, באתר HebrewBooks
- דוד הלחמי, רבי צבי הירש לווין אב"ד ברלין, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
| הרבנים הראשיים לאנגליה | ||
|---|---|---|
| הרבנים האשכנזיים | (לא רשמיים): אהרון הרט • צבי הירש לוין • דוד שיף
(רשמיים): שלמה הירשל • נתן מרקוס אדלר • צבי הרמן אדלר • יוסף צבי הרץ • ישראל ברודי • עמנואל יעקובוביץ' • יונתן זקס • אפרים מירוויס | |
| רבני הקהילה הספרדית-פורטוגלית | יעקב ששפורטש • יהושע דה סילבה • יעקב אבנדנה • שלמה אאיליון • דוד ניטו • יצחק ניטו • משה גומז דה מסקיטה • רפאל מלדולה • רפאל ד'אזבדו • בנימין ארטום • משה גסטר • שלמה גאון • אברהם לוי • יוסף דוויק הכהן (בפועל) | |
