שאול הלוי מהאג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שאול סג"ל מהאג)
שאול הלוי מהאג
ליתוגרפיה של הרב שאול הלוי מאת אברהם בן יצחק פולק. 1764
ליתוגרפיה של הרב שאול הלוי מאת אברהם בן יצחק פולק. 1764
לידה 1711
דוברומיל, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 במאי 1785 (בגיל 74 בערך)
כ"ה באייר ה'תקמ"ה
האג, הרפובליקה ההולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1742 – 5 במאי 1785 (כ־43 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
בני דורו שאול מאמסטרדם, צבי הירש לוין, אריה לייב גינצבורג
חיבוריו בניין שאול
בת זוג דינה בת אריה לייב לוונשטאם
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שאול הלוי (1711, ה'תע"ב5 במאי 1785, כ"ה באייר ה'תקמ"ה) היה רב ביהדות גרמניה ויהדות הולנד. כיהן כרבה של קהילת יהודי אמדן בשנים ה'תק"ב–ה'תק"ח, וכרב הקהילה האשכנזית בהאג בין השנים ה'תק"ח–ה'תקמ"ה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח ההכתרה של הרב שאול הלוי משנת ה'תק"ח כפי שמופיע בפנקס קהילת האג
התחייבות הפרנס טוביה בועז לשלם את משכורתו של הרב שאול הלוי
תיאור פטירת הרב שאול הלוי בפנקס קהילת האג
ספר "גבעת שאול", הספד על הרב שאול הלוי, אמסטרדם ה'תקמ"ו

נולד ב-1711 בעיר דוברומיל שבאיחוד הפולני ליטאי. אביו היה הרב יצחק הלוי שכיהן כרב העיר. בסביבות 1730 התחתן עם דינה לווינשטאם, בתו של הרב אריה לייב לווינשטאם ואחותם של הרבנים צבי הירש לוין ושאול מאמסטרדם, שהייתה ידועה כחכמה ולמדנית. הוא היה סמוך על שולחן חמיו, בתחילה בריישא ובגלוגא ולאחר מכן באמסטרדם. בשנת 1742, בהשתדלות חמיו, נבחר לרב באמדן שהייתה ללא רב כעשר שנים מאז עזיבתו של היעב"ץ. בשנת 1748, בהשתדלות הפרנס טוביה בועז, מונה לרב קהילת האשכנזים בהאג למשך שש שנים. לאחר מכן הוארכה כהונתו, והוא כיהן בתפקיד במשך כ-37 שנים, עד לפטירתו. לאחר פטירת חמיו בשנת 1755 הוא היה מועמד לרבנות אמסטרדם, אך בבחירות שנערכו בקהילה נבחר גיסו ברוב קולות (198/75).

לאחר פטירתו של הרב יהונתן אייבשיץ, בשנת ה'תקכ"ד, סירב להספידו על אף לחץ מצד הפרנסים, והביע נכונות לוותר על משרתו בשביל כך.[1] בשנת ה'תקכ"ו חיבר פיוט מיוחד לכבוד הכתרת וילם החמישי, נסיך אורנז'. בשנת ה'תקכ"ז, בעת פולמוס הגט מקליווא, תמך בכשרות הגט נגד עמדת רבני פרנקפורט. בשנת התקל"א חתם על תקנות חברת גמילות חסדים של האג.[2] בשנת ה'תקל"ד התערב לטובת אלעזר קאליר, רבה של קהילת רכניץ, כנגד טענותיו של משה חלפן מברלין.[3]

בתחילת שנת ה'תקמ"ה חלה והוסף לו השם "אהרון". נפטר בכ"ה באייר ה'תקמ"ה, ונקבר באותו יום בבית הקברות היהודי בהאג (הול'). בהלווייתו השתתפו גם רבים מקהילות רוטרדם וליידן, ובהלוויה הספיד רבה של רוטרדם אריה לייב ברסלאו.

בקהילות נוספות ברחבי אירופה הספידו את הרב שאול. בין השאר הספידוהו הרב אריה ליב ברלין בפיורדא,[4] הרב מאיר מגלוגא באמדן,[5] הרב מיכל שייאר רבם של קהילות וורמייזא ומנהיים,[6] הרב אריה לייב בנו של יעקב יהושע פלק בהנובר, הרב אלעזר קאליר בקעלין (אנ'), הרב אלעזר לעוו בפילץ והרב ידידיה טיאה וייל בקרלסרוהה. בשנת ה'תקמ"ו נדפס באמסטרדם קונטרס "גבעת שאול" הכולל הספדים עליו מאת יצחק טרקהיים.[7]

הרב שאול לא הותיר אחריו ילדים, ואת תפקידו כרב הקהילה מילא תלמידו אברהם יהודה לייב מעזריטש.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו נדפס בשנת ה'תשס"ה הספר "בניין שאול", בתוספת תולדותיו מאת פנחס אברהם מייערס מאנטוורפן. חידושים משמו וכן כמה מדרשותיו מופיעים בפנקסים בכתב יד מתקופתו.[8]

תקופת חייו של הרב שאול הלוי מהאג על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]