שאי שלום ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שאי שלום ירושלים
Knesetart karavan017.jpg
פַּסל דני קרוון
תאריך יצירה 1966
טכניקה וחומרים אבן מסותתת
ממדים בס"מ 24 מטר רוחב × 7 מטרים גובה
מיקום משכן הכנסת
ירושלים שבישראל
קואורדינטות 31°46′36″N 35°12′20″E / 31.77675°N 35.205472222222°E / 31.77675; 35.205472222222
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Knesetart karavan011.jpg

"שאי שלום ירושלים", גם "שאלו שלום ירושלם, ישליו אהביך", הוא תבליט של הפסל הישראלי דני קרוון המכסה את הקיר הדרומי של אולם מליאת הכנסת בירושלים. בשל מיקומה, יצירת אמנות זו ככל הנראה המצולמת והנצפית ביותר בישראל, בשל צילומי חדשות מאירועים המתרחשים בכנסת, ובשל שידורי ערוץ הכנסת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 נבחר דני קרוון על ידי דורה גד, אדריכלית הפנים של הכנסת, ליצור את התבליט שיהווה את הקיר הדרומי (המרכזי) של אולם המליאה של הכנסת. בנוסף ליצירה זו יצר קרוון את קיר העץ הקדמי של אודיטוריום הכנסת. מקור שם הפסל הוא בפסוק מספר תהילים, פרק קכ"ב, פסוק ו'. קרוון סיפר כי החליט לקרוא ליצירה בשם זה לאחר שסיים את בנייתה, אולם מאחר שלא הותר לו לחקוק על הפסל את שמות הסתתים החליט שלא לחקוק גם את שם היצירה ואת שמו שלו[1].

התבליט העשוי אבן מסותתת שהובאה ממחצבת דיר אל אסד שבגליל. רוחב התבליט 24 מטרים וגובהו שבעה מטרים. קרוון עיצב את היצירה כך שבמרכזה קומפוזיציה גאומטרית מופשטת הבולטת על רקע הקיר. במקור תוכננה לצד היצירה גם מרפסת ומקום מושב לנשיא המדינה, אולם קרוון שכנע את ועדת הבניין של הכנסת לוותר על הרעיון.

לאחר 50 שנה נחתמה היצירה ונרשם שמה בעברית וערבית.

חזות ומשמעות סמלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיר מעוצב בסגנון מופשט גאומטרי ובנוי מאבנים אשר עליהן חקוקות צורות גאומטריות המשולבות זו בזו ויוצרות הרמוניה ויזואלית. האמן שאף לעצב יצירת אמנות חזותית בעלת משמעות צורנית שתהיה נעימה לעין ולא מסובכת, כיאה לקיר האמור להוות רקע ליושבים על בימת הכנסת[2]. קרוון ייחס לקיר את נושא הקשר בין ירושלים של מעלה, המסמלת את הרוחניות, לירושלים של מטה, הגשמית[2]. לפי פרשנויות מאוחרות מסוימות, הקיר מסמל את היות הכנסת מעוז הדמוקרטיה הישראלית, שכן הצורות הגאומטריות מרמזות על קשר ליוון העתיקה, בה התפתחה הגאומטריה ובאה לכדי מיצוי, אך גם מקום היוולדה של הדמוקרטיה.

בצדו השמאלי של הקיר מוצב דיוקנו של בנימין זאב הרצל צרוב בלוח אבץ כהה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דני קרוון, "אבן מקיר לא תזעק", עיתון הארץ, גיליון יום העצמאות ה'תשס"ו, 2 במאי 2006.
  2. ^ 2.0 2.1 עיצוב פנים הבניין, באתר הכנסת