דני קרוון

דני קרוון
	דני קרוון (2011)
תאריך לידה	7 בדצמבר 1930 (בן 86)
מקום לידה	תל אביב
תחום יצירה	פיסול
	http://www.danikaravan.com

דני קרוון (נולד ב-7 בדצמבר 1930) הוא פסל, מעצב תפאורות וצייר ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת 1977.

תוכן עניינים

1 ביוגרפיה
2 יצירות קבע מרכזיות
3 יצירותיו
4 ספריו
5 קישורים חיצוניים
6 הערות שוליים

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוון נולד בתל אביב. אביו, אברהם, היה אדריכל עירוני ומעצב נוף בתל אביב של שנות ה-40 עד שנות ה-60.

קרוון עבר להתגורר בקיבוץ הראל. למד אמנות בבצלאל והמשיך בלימודיו בפירנצה ובפריז.

בשנות השישים התמקד בפיסול אנדרטאות בבטון, כאנדרטת חטיבת הנגב ליד באר שבע.^[1] עבודות נודעות נוספות שלו הן כיכר הסובלנות על שם יצחק רבין בפריז, "כיכר לבנה" בפארק וולפסון בתל אביב, והקיר הדרומי של אולם מליאת הכנסת [1] - המכונה "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך" (על פי תהילים, קכ"ו, ו'). היצירה הבנויה מאבני גלילית גדולות, מדמה את חומת ירושלים עם עיגול במרכז המציג את "ירושלים של מטה" ומעין כיפה הפוכה למעלה המדמה את "ירושלים של מעלה". ב-2010 דרש לכסות את יצירתו בקיר הדרומי של מליאת הכנסת, במחאה על תיקון לפקודת האגודות השיתופיות שיאפשר הקמתן של ועדות קבלה ביישובים קטנים, וטען שישראל הופכת למדינה עם חוקי גזע.^[2] בנוסף יצר את קיר העץ הקדמי של אודיטוריום הכנסת [2].

מאז שנות ה-80 בנה קרוון מספר עבודות אמנות אדריכליות בפריז, בהן גן סובלנות על שם יצחק רבין בכיכר אונסק"ו ותכנון ציר ארוך בסרז'י פונטואז (Cergy pontoise), שלאורכו מאירה קרן לייזר את שמי העיר.

בשנת 1984 שימש כמרצה אורח ב"אקול דה בוז אר" בפריז, וזכה בתואר "אמן השלום" של אונסק"ו ב-1996, בפרס "טבעת הקיסר" הגרמני ופרס הקיסר של יפן. באותה שנה הושלמה עבודתו "מגדל הדמעות" במוזיאון חיל השריון המשתלבת בבניין מצודת טגארט בלטרון. בחורף 2007 נערכה לקרוון תערוכה רטרוספקטיבית מקיפה במוזיאון תל אביב לאמנות שלוותה בקטלוג רחב היקף. בהמשך שנת 2011 נחנכה בלב תל אביב "כיכר התרבות" בתכנונו.^[3] באותה שנה נחנך פרויקט האמנות הציבורית הגדול ביותר: אקס מז'ור, לאורך ציר מרכזי בעיר סרז'י פונטואז ליד פריז, שאורכו כמה מאות מטרים. הצבע האדום שולט במבנה. הפרויקט נבנה במשך כשלושים שנים.