דני קרוון
![]() | |
דני קרוון, 2011 | |
לידה |
7 בדצמבר 1930 (בן 90) תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) ![]() |
---|---|
לאום |
![]() |
מקום לימודים |
|
שנות הפעילות | 1949–הווה (כ־72 שנים) |
תחום יצירה | פיסול |
זרם באמנות |
הסגנון הבינלאומי ![]() |
יצירות ידועות |
כיכר לבנה, Way of Human Rights, אתר הנצחה לשואת הצוענים, Tzaphon, אנדרטת חטיבת הנגב, Garten der Erinnerung, שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך, Axe majeur ![]() |
פרסים והוקרה |
מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות פרס ישראל (1977) טבעת הקיסר של גוסלאר פרימיום אימפריאל (1998) National Culture Award of Catalonia מדליית גתה (1999) מפקד מסדר האמנויות והספרות (19 בפברואר 1993) מסדר המופת האזרחי (2010) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון (2008) דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1999) דוקטור לשם כבוד מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל אזרחות כבוד של נירנברג (2018) ![]() |
www | |
![]() ![]() |
דני קרוון (נולד ב-7 בדצמבר 1930) הוא פסל, מעצב תפאורות וצייר ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת 1977.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרוון נולד בתל אביב. אביו, אברהם, היה אדריכל עירוני ומעצב נוף בתל אביב של שנות ה-40 עד שנות ה-60.
קרוון עבר להתגורר בקיבוץ הראל. ב-1949 למד ציור בבצלאל בירושלים. בין השנים 1956–1957 השתלם בטכניקת ציורי קיר (פרסקו) באקדמיה של פירנצה ומאוחר יותר באקדמיה "גראנד שומיאר" בפריז.
עבודותיו המוקדמות היו איורים לפרסומי תנועת "השומר הצעיר", עיצוב תפאורות ללהקת הנח"ל, ואיורים לעיתון "משמר לילדים". ב-1958 זכה בפרס ראשון בתערוכת העשור בירושלים על עיצוב בניין משרד הפיתוח.[1] בשנות השישים, כחלק מזרם אמנות סביבתית ואדמה, התמקד בפיסול אנדרטאות בבטון, כאנדרטת חטיבת הנגב ליד באר שבע.[2] עבודות נודעות נוספות שלו הן כיכר הסובלנות על שם יצחק רבין בפריז, "כיכר לבנה" בפארק וולפסון בתל אביב, והקיר הדרומי של אולם מליאת הכנסת [1] - המכונה "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך" (על פי תהילים, קכ"ו, ו'). היצירה הבנויה מאבני גלילית גדולות, מדמה את חומת ירושלים עם עיגול במרכז המציג את "ירושלים של מטה" ומעין כיפה הפוכה למעלה המדמה את "ירושלים של מעלה". ב-2010 דרש לכסות את יצירתו בקיר הדרומי של מליאת הכנסת, במחאה על תיקון לפקודת האגודות השיתופיות שיאפשר הקמתן של ועדות קבלה ביישובים קטנים, וטען שישראל הופכת למדינה עם חוקי גזע.[3] בנוסף יצר את קיר העץ הקדמי של אודיטוריום הכנסת [2].
מאז שנות ה-80 בנה קרוון מספר עבודות אמנות אדריכליות בפריז, בהן גן סובלנות על שם יצחק רבין בכיכר אונסק"ו ותכנון ציר ארוך בסרז'י פונטואז (Cergy pontoise), שלאורכו מאירה קרן לייזר את שמי העיר.
בשנת 1984 שימש כמרצה אורח ב"אקול דה בוז אר" בפריז, וזכה בתואר "אמן השלום" של אונסק"ו ב-1996, בפרס "טבעת הקיסר" הגרמני ופרס הקיסר של יפן. באותה שנה הושלמה עבודתו "מגדל הדמעות" במוזיאון חיל השריון המשתלבת בבניין מצודת טגארט בלטרון. בחורף 2007 נערכה לקרוון תערוכה רטרוספקטיבית מקיפה במוזיאון תל אביב לאמנות שלוותה בקטלוג רחב היקף. בהמשך שנת 2011 נחנכה בלב תל אביב "כיכר התרבות" בתכנונו.[4] באותה שנה נחנך פרויקט האמנות הציבורית הגדול ביותר: אקס מז'ור, לאורך ציר מרכזי בעיר סרז'י פונטואז ליד פריז, שאורכו כמה מאות מטרים. הצבע האדום שולט במבנה. הפרויקט נבנה במשך כשלושים שנים.
כיום חי ועובד קרוון בתל אביב, פריז ופירנצה. נשוי לחווה ואב לנועה, מפיקה הנשואה למאייר יזהר כהן, תמר, צלמת אופנה, ויעל, שחקנית.
בשנת 1999 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית[5] ובשנת 2009 – מהטכניון.[6]
בשנת 2015 הוצב במקום ה-108 הסמלי ברשימת מרצ בבחירות לכנסת העשרים.[7]
קרוון חבר המועצה הציבורית של בצלם[8].
יצירות קבע מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנדרטת חטיבת הנגב, באר שבע, 1963-1968
- כיכר לבנה, תל אביב 1977-1988
- מגדל יד לשריון, לטרון
- קיר אמנות בכניסה לבניין כיתות, כפר תקווה, שנות ה-70
- "הציר המרכזי" (Axe Majeur), סרז'י פונטואז, 1980
- "מעלות", בין קתדרלת קלן למוזיאון לודוויג, קלן, 1980-1986
- "דרך האור", הפארק האולימפי בסיאול, 1986-1987
- "כיכר הסובלנות" (לזכר יצחק רבין), משרדי אונסק"ו, פריז, 1993-1996
- "צפון", דיסלדורף 1990 - דיסקת פלדה בכניסה הצפונית לבית הנבחרים של מדינת נורדריין-וסטפאליה
- "נתיב זכויות האדם", נירנברג, 1989-1983
- "מעבר, מחווה לוולטר בנימין", פורבו, קטלוניה, 1990-1994
- "דרך הגן הנסתר", ספורו, 1992-1999
- "גן המייסדים", חדרה, 1995-1999
- "גן הזכרונות", דואיסבורג, 1996-1999
- "מעיין", מוזיאון האומנות של מחוז מיאזקי, 1993-1995
- "נתיב השלום", ניצנה, 1996-2000
- שדרת שארל דה-גול, לה דפאנס, 1989-2000
- "בראשית", נפת קגושימה, 2000
- "שעון שמש 1980", בגבעת רם שבירושלים
- האנדרטה לזכר בית הכנסת ברגנסבורג, 2005
- כיכר התרבות בתל אביב, 2011
- האנדרטה לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות, ירושלים, 2013
- אתר הנצחה לשואת הצוענים, ברלין, 2000-2012
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדרטת חטיבת הנגב, 1963-8
באר שבעמעץ הדעת לעץ החיים, 1964
מעונות הסטודנטים במכון ויצמן למדע, רחובותשאלו שלום ירושלם ישליו אהביך, 1966
מליאת הכנסת, ירושליםכיכר לבנה, 1977-1988
פארק וולפסון, תל אביב-יפומדבר, 1999
גן הפסלים ע"ש לולה בר אבנר, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפופרדס, 2007
מיצב ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו"צפון" בכניסה לבית הנבחרים של מדינת נורדריין-וסטפאליה בדיסלדורף
גן חטיבת פלמ"ח הראל, 2013
גן סאקר, ירושליםאתר הנצחה לצוענים שנרצחו במלחמת העולם השנייה, ברלין
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנדרטת הנגב, ספר תלת לשוני: עברית, ערבית, אנגלית. הוצאת מרסל, 2016
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דני קרוון
- דני קרוון, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- דני קרוון בביאנלה לאדריכלות בוונציה 2006
- שלום מאת: אריה לובה אליאב, דני קרוון
- דני קרוון, כבשת הרש של ימינו
- דנה גילרמן, אני חייט לפי מידה, באתר הארץ, 3 במרץ 2008
- טיפים לאמנים מתחילים עם דני קרוון, עכבר העיר, 12.1.2009
- אדריכלות בפריז: לגעת בשמש, לגעת ברוח - כתבה על עבודותיו של קרוון בפריז, באתר מסע אחר
- עקיבא אלדר, דני קרוון חוגג 80 במצב רוח לוחמני, באתר הארץ, 18/12/10
- מיכאל יעקובסון, האנדרטה לחטיבת הראל בגן סאקר, Xnet, 26.04.11.
- מיכאל יעקובסון: אחרי 65 שנה: אנדרטה לחללי חטיבת הראל נחנכה בגן סאקר, 16.6.13, Xnet
- צבי אלגת, "הכותל המזרחי של משכן הכנסת", מעריב, 12 באוגוסט 1966
- יונת נחמני, איזה ריח יש לרמברנט?, באתר כלכליסט, 20 בספטמבר 2011
- איילת שני, לא להיכנס לפניקה, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2013
- יאירה יסמין, דני קרוון: "מצאתי את הסוד איך לא להתנפח", באתר אפוק טיימס ישראל, 13 אפריל, 2013
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם דני קרוון, באתר iCast, 25 במרץ 2014
- הדר אוריאל, דני קרוון "שמורת טבע", מעריב, 5 בינואר 2015
- דני קרוון, להצביע נגד המלחמה הבאה, באתר הארץ, 23 בינואר 2015
- נעמה ריבה, דני קרוון: ״רוצים צל? שיעשו חורשה״, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2015
- מיכאל יעקובסון: בלב גטו ורשה, דני קרוון מקים גלעד לחסידי אומות העולם הפולנים, 29.01.18, xnet
- נוף נתנזון, קרוון: "פעם היינו חברה שאפשר להתגאות בה, היום אני מתבייש", באתר Time Out תל אביב, 25 באפריל 2018
- מיכאל יעקובסון: סיבוב באתר זיכרון לצוענים שנרצחו בשואה שיצר דני קרוון בברלין, באתר 'חלון אחורי', 12 בינואר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כרמלה טייכמן בשיחה עם דני קרוון, אמן, באתר "בית לאמנות ישראלית", ספטמבר 2015
- ^ מיכאל יעקובסון, מיתוס כבר 50 שנה: זיכרון, אהבה, מוות ובטון באנדרטת חטיבת הנגב, 11 בנובמבר 2014, Xnet
- ^ דור גליק, דני קרוון נגד ועדות הקבלה: כסו יצירתי בכנסת, באתר ynet, 21 בנובמבר 2010
שני ליטמן, האמן דני קרוון: מתבייש בקיר שיצרתי בכנסת, ביקשתי שיוסר, באתר הארץ, 15 ביוני 2016 - ^ נועם דביר, הכיכר והחלום: דני קרוואן מדבר על כיכר התרבות שתכנן, באתר הארץ, 1 באפריל 2011
- ^ ראו: רשימת מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד בשנות ה-90 של המאה ה-20, באתר האוניברסיטה העברית.
- ^ הטכניון יעניק תואר "דוקטור לשם כבוד" ליוסי אקרמן, יוסי ורדי ודני קרוון, באתר הטכניון
- ^ רשימת המועמדים
- ^ המועצה הציבורית, בצלם