שבע שנים בטיבט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שבע שנים בטיבט
Seven Years in Tibet
כרזת הסרט שבע שנם בטיבט
כרזת הסרט - היינריך הארר (בראד פיט) והדלאי לאמה הצעיר על רקע שער הכניסה לארמון פוטאלה בלהסה
מבוסס על הרומן שבע שנים בטיבט של הינריך הארר
בימוי ז'אן-ז'אק אנו
הפקה ז'אן-ז'אק אנו
תסריט בקי ג'ונסטון
עריכה נואל בואסון
שחקנים ראשיים בראד פיט
דייוויד ת'יוליס
בי.די. וונג
מאקו
אינגבורגה דפקונייטה
מוזיקה ג'ון ויליאמס
צילום רוברט פרייס
מפיץ סרטי טריסטאר
מדינה ארצות הברית
הקרנת בכורה 8 באוקטובר 1997
משך הקרנה 136 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט ביוגרפי, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 30,000,000‏$
הכנסות 131.5,000,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו sevenyearsintibet
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שבע שנים בטיבטאנגלית: Seven Years in Tibet) הוא סרט ביוגרפי אמריקאי משנת 1997 בבימוי של ז'אן-ז'אק אנו עם בראד פיט ודייוויד ת'יוליס בתפקידים הראשיים.

התסריט מבוסס על הרומן האוטוביוגרפי "שבע שנים בטיבט" של מטפס ההרים האוסטרי היינריך הארר (Heinrich Harrer) משנת 1952.

הרומן מתאר את חייו של הארר (בראד פיט) ועמיתו פטר אופשטיינר (דייוויד ת'יוליס) בטיבט בשנים 19441951 שהסתיימו לאחר כיבוש טיבט על ידי צבא השחרור העממי של סין. בתקופה זו שימש כמורה לדלאי לאמה ה-14.

הסינים בסרט נראים אכזרים שלא נרתעים מהרס תרבות טיבט. על ז'אן-ז'אק אנו נאסר להיכנס לסין לצמיתות, כמו גם על כוכבי הסרט בראד פיט ודייוויד ת'יוליס. כניסתו הותרה מחדש לצורך בימוי הסרט הזאב האחרון שיצא לאקרנים ב-2015.

בסיום הסרט מופיעה כתובית: "מיליון טיבטים מתו כתוצאה מהכיבוש הסיני של טיבט ו-6,000 מנזרים נהרסו".

הסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לפסקול המוזיקה המקורית. בחלק מקטעי המוזיקה מנגן הצ'לן יו יו מא.

צילומי הטיפוס בהרים צולמו בהרי האנדים בארגנטינה. קטעים קצרים צולמו בהיחבא בטיבט.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינריך הארר (בראד פיט) הוא מטפס הרים אוסטרי בעל שם שמאחוריו כיבוש מספר פסגות גבוהות באירופה. הוא הצטרף למפלגה הנאצית ובשנת 1939 נבחר להשתתף בקבוצת מטפסי הרים גרמנית כדי לכבוש את הפסגה הקשה של הננגה פרבט בהימלאייה (כיום בפקיסטן) במטרה להאדיר את שמה של גרמניה.

אשתו אינגריד (אינגבורגה דפקונייטה) נמצאת בהריון ומתנגדת לנסיעתו, אך הוא מבטיח לה שזה יארך רק ארבעה חודשים ובסיומם יחזור אליה. הוא עולה לרכבת ביחד עם עמיתו מפקד המשלחת, פיטר אופשטיינר (דייוויד ת'יוליס).

הם מתחילים בטיפוס הקשה, ובו הארר מתעמת מדי פעם עם פיטר. קשיי מזג האוויר מאלצים את פיטר להורות על ירידה טרם כיבוש הפסגה. הארר מתנגד אך נאלץ לקבל זאת. לרגלי ההר עוצר אותם קצין בריטי ואומר שפרצה מלחמת בין אנגליה לגרמניה והם כעת נתיני אויב. הם מועברים למחנה שבויים בצפון הודו.

הארר מסה לברוח כמה פעמים, אך נתפס. לבסוף, בשנת 1944 לאחר חמש שנות שבי הוא מצליח לברוח עם פיטר ועוד מספר שבויים בבריחה מתוחכמת לאור היום כשהם לבושים בבגדי עובדים מקומיים. הארר נפרד מהם וממשיך לבד, אך לאחר זמן מצטרף אליו פיטר.

הם ממשיכים צפונה ומגיעים לטיבט, אך מגורשים משם היות שהכניסה לטיבט אסורה לזרים.

לאחר מסע תלאות קשה הם מגיעים ללהסה. כאן הם מתקבלים למזלם על ידי פקיד בכיר של הממשל בשם (מאקו) המכניס אותם לביתו ומקבל על כך אישור מהמושל הראשי נאוואנג ג'יגמה (בי.די. וונג).

נאוואג' שולח להם את פמה לקי (לאקפה צמשו) שתופרת להם בגדים חדשים. פיטר מתאהב בה והם מתחתנים ועוברים לגור בכפר.

עם סיום מלחמת העולם השנייה מקבל הארר אפשרות לחזור לאוסטריה, אך הוא מחליט להישאר בטיבט, לאחר שמקבל מכתב מבנו רולף המתכחש לו כאב. הוא מתבקש להיות מורה של הדלאי לאמה הצעיר ונענה לכך. הוא מלמד אותו מתמטיקה, אנגלית, גאוגרפיה ותרבות העולם המערבי, וממנו הוא לומד על בודהיזם.

בינתיים מורעים היחסים עם הסינים. גנרל סיני מגיע לארמון פוטאלה ומתייחס בזלזול לדלאי לאמה. פורצת מלחמה והסינים מנצחים בקרב הראשון. נאוונג מקבל את הצעת הכניעה שלהם ובתגובה מחזיר לו הארר את הבגד שתפר לו.

הוא מבקש מהדלאי לאמה לברוח מטיבט, אך זה מסרב לנטוש את נתיניו. לאחר הכתרתו הרשמית של הדלאי לאמה (ג'מיאנג ג'אמצשו ואנצ'וג) הוא נפרד ממנו וחוזר לאוסטריה. בנו רולף מסרב לראותו, אך מתרכך לאחר שהארר נותן לו תיבת נגינה מתנת הדלאי לאמה.

הסרט מסתיים כאשר הארר מתפייס עם בנו ושניהם יוצאים למסע טיפוס הרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]