מאקו (שחקן)
 | |
| לידה |
10 בדצמבר 1933 קובה, האימפריה היפנית  |
|---|---|
| פטירה |
21 ביולי 2006 (בגיל 72) Somis, קליפורניה, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Valley Oaks Memorial Park |
| שם לידה |
Makoto Iwamatsu |
| מדינה |
ארצות הברית, יפן |
| תקופת הפעילות |
1959–2006 (כ־47 שנים) |
| מקום לימודים |
פסדינה פלייהאוז |
| בן או בת זוג |
שיזוקו הושי |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מאקו אייוומאטצ'ו (ביפנית: マコ 岩松; 10 בדצמבר 1933 – 21 ביולי 2006) היה שחקן קולנוע יפני, התפרסם בתפקידיו בסרטים פרל הארבור, קונן הברברי, שבע שנים בטיבט ו"טאקר: האיש והחלום". היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר בשנת 1966 על תפקידו בסרט " היאנגצה הגועש".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאקו נולד בעיר קובה מהמרכזיות שבערי יפן, בנו של סופר הילדים טארו יאשימה. הוריו היגרו לארצות הברית כאשר היה ילד קטן והוא הצטרף אליהם זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה. התגייס בשנות החמישים לצבא ארצות הברית. קיבל אזרחות אמריקאית בשנת 1956. לאחר שהיגר לארצות הברית למד אדריכלות, גילה את כישרון המשחק שלו בזמן שירותו הצבאי ולאחר שחרורו קידם את כישרונו ב"תיאטרון פסדינה" שבעיר פסדינה.
מאקו התחתן עם השחקנית האמריקאית ממוצא יפני שיזוקו הושי ולהן שתי ילדות שפנו גם הן לתחום המשחק, ושלושה נכדים.
קריירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הופעתו הקולנועית הראשונה ערך ב-1959 בסרט המלחמה "מעטים מול רבים". בשל המחסור בתפקידים ובהצעות עבודה, פתח מאקו ביחד עם עוד שישה אנשים ממוצא אסייתי-אמריקאי את "תיאטרון מזרח מערב" במרתף של כנסייה באזור "טוקיו הקטנה" שבלוס אנג'לס, מאקו נשאר המנהל של התיאטרון עד לשנת 1989.
בשנת 1966 הפך מאקו ליפני השלישי ולאסייתי הרביעי בהיסטוריה שמקבל מועמדות לפרס האוסקר, מאקו הועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידו בדרמת המלחמה של רוברט וייז "היאנגצה הגועש". על תפקידו הועמד גם לפרס גלובוס הזהב. בסרט גילם את פו האן אשר נבחר על ידי ג'ייק הולמן (סטיב מקווין) לעבוד בחדר המנועים של ספינת המלחמה "סאן פאבלו". באתה שנה שיחק בקומדיה "תינוק מוזר במשפחה" בהפקת אולפני וולט דיסני.
לאחר המועמדות לפרס האוסקר התעסק מאקו בעיקר בהפקות טלוויזיוניות ובימתיות, הופיע בסרטים כגון "דממה" היפני, "רוצחי עילית" ובמותחן ההרפתקאות "האי שבפסגת העולם". שיחק בסרטים "עין תחת עין" ו"אגרופים מצחיקים". היה מועמד לפרס הטוני בשנת 1976 על הופעתו במחזמר של סטיבן סונדהיים "במרומי הפסיפיק", מאקו הופיע גם בגרסה הקולנועית שיצאה ב-1992.
ב-1982 התפרסם בזכות תפקידו כמכשף אקירו והמספר בסרט הקאלט של ג'ון מיליוס "קונן הברברי", מאקו גילם אותה דמות בסרט ההמשך "קונן המשמיד". השתתף גם בדרמה "בדיקה". הופעה נוספת של מאקו הייתה בדרמה הביוגרפית של פרנסיס פורד קופולה "טאקר: האיש והחלום", בה שיחק את ג'ימי סאקויאמה. בשנות ה-90 הופיע בעיקר בתפקידים משניים בסרטים: "רובוקופ 3" בתור קנאמיטצ'ו, "צמד בלתי מנוצח" בתור מר לי,"שמש עולה" בתור יושידה סאן, "פרימן", "איש הנצח 3: המכשף" בתור נקאנו ו"שבע שנים בטיבט" של ז'אן-ז'אק אנו בתור הדיפלומט הטיבטי קונגו טסארונג.
גילם בשנת 2001 את דמותו הביוגרפית של מפקד הצי הקיסרי היפני האדמירל איסורוקו יממוטו, שהגה את המתקפה על פרל הארבור במלודרמה המלחמתית של מייקל ביי "פרל הארבור". ב-2003 הופיע בקומדיית הפעולה "נזיר חסין אש" בתור מר קוז'ימה בעל בית הקולנוע בו מתגורר קאר (שון ויליאם סקוט), הופיע בתפקיד קטן בדרמה הספרותית "זכרונותיה של גיישה". תפקידו הקולנועי האחרון של מאקו היה ב-2005 בסרט "כלובים". מאקו דיבב את קולו של השד אקו, האויב הראשי בסדרת האנימציה הפופולרית "סמוראי ג'ק".
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאקו נפטר בשנת 2006 ממחלת סרטן הוושט כשהוא בן 72.
מאקו השתתף בסדרה אווטאר: כשף האוויר האחרון בתפקיד אירו, ונפטר במהלך דיבוב העונה השנייה. לזכרו הוקדש קטע קצר, בפרק "מעשיות בה־סינג־סה", שבו דוד אירו שר את השיר leaves from the vine, ובסיום השיר, היה כתוב לזכר מאקו (באנגלית: in honor of mako). בנוסף שאירו היה בכלא, הדמות שמרה על שתיקה לזכר מאקו. בנוסף, אחת הדמויות הראשיות בסדרת ההמשך, האגדה של קורה קרויה על שמו.
יום לפני פטירתו פורסם שמאקו יככב בסרט האנימציה הממוחשבת "צבי הנינג'ה". מאקו הספיק לדבב את דמותו של מאסטר ספלינטר לפני מותו, והסרט הוקדש לזכרו. מאקו הספיק גם להצטלם למותחן הערפדים "רייס-צייד-הדמים" שיצא לאקרנים בשנה שלאחר מכן.
על שמו של מאקו מונח כוכב מצלמת הזהב בשדרת הכוכבים של הוליווד, והוא הונצח בטקס זיכרון שנתי במסגרת פרס האוסקר בשנת 2007.
