שונה (קבוצה אתנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שוֹנה
Shona witch doctor (Zimbabwe).jpg
אוכלוסייה
12 מיליון
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
זימבבואה, מוזמביק, זמביה
שפות
שונה, אנגלית
דת
נצרות, דת אפריקאית מקומית
קבוצות אתניות קשורות
בנטו

השוֹנה הם תת-קבוצה אתנית המשויכת לקבוצות הבנטו אשר מוצאם בזימבבואה ושכנותיה. אנשי השונה מחולקים לחמישה שבטים גדולים וחיים בצמוד לקבוצות אחרות בעלות תרבות ושפות דומות. השם - שונה, הומצא במהלך המאה ה-19 בשל המיומנות הגבוהה שלהם להיעלם ולהסתתר במערות כאשר הותקפו על ידי אויבים. כך, מזיליקאזי (Mzilikazi) המלך של ממלכת המטאבלה, המכונה גם מטבללאנד (Matabeland), נהג לקרוא להם 'אמה-שונה' (amaShona), שפירוש המילה היא "אלו שפשוט נעלמים" (בשפת הנדבלה הצפונית (Northern Ndebele language)). הסבר זה נובע מכך שאין מילה בשם "שונה" באוצר המילים של שפת השונה. כאשר הגיעו המתיישבים הלבנים למשונלנד (Mashonaland), מחוז בצפון זימבבואה, הם אסרו על אנשי השונה להישאר ליד מערות או הרי בדד בשל יכולות המסתור שלהם.  נכון ל-2016 יותר מ-12 מיליון אנשי שונה חיים ברחבי העולם[1]. הרוב הגדול מתגוררים בזימבבואה, ואוכלוסיית שונה גדולה ממוקמת גם בדרום אפריקה, בבוטסואנה, זמביה ומוזמביק.

סיווג אזורי של אנשי השונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי השונה מחולקים לשבטים שונים ומגוונים באזור מזרח זימבבואה. חשוב להבחין בין שבט הבוקלנגה (Bukalanga) המתגורר במחוז מטבללאנד (שהוא חלק ממחוזות זימבבואה) לבין שבט השונה, על אף הדמיון הרב ביניהם. מקורותיהם של השבטים שונים האחד מהשני, כאשר שבט הבוקלנגה הוא שבט מובחן של אימפרית הלוזי-מויו (Lozwi-Moyo). מגזין אתנולוג (Ethnologue) המספק נתונים על השפות השונות בעולם, מציין כי שפת הבוקלנגה מובנת באופן הדדי עם הדיאלקטים העיקריים של שפת השונה (Shona Language) המזרחית, כמו גם עם שפות בנטו אחרות במרכז ומזרח אפריקה. עם זאת, על אף הדמיון הרב ביניהן, יש להתייחס אליהן כשפות נפרדות.[2]

רוב אנשי השונה מתגוררים במדינת זימבבואה, שם הם מהווים כ -70% מהאוכלוסייה. הם חיים בעיקר בצפון ובמזרח המדינה. קבוצה גדולה מתגוררת גם על תקן מהגרים בדרום אפריקה. אנשי השונה מחולקים לחמש קבוצות עיקריות, אשר מדברים בארבעה דיאלקטים עיקריים. הניב קראנגה (Karanga) מדובר על ידי ה'רוזווי', המהווים כ- 4.5 מיליון אנשים באוכלוסייה. הקבוצות הנוספות העיקריות בשונה הן הזזורו (Zezuru) המהווים כ-3.2 מיליון אנשים, קוריקורה (Korekore) שהם 1.7 מיליון ועוד 1.3 מיליון אנשים המשתייכים לקבוצת השונה המצומצמת (narrow Shona), הכוללת את קבוצת הטוקו (Toko) וה-הואסה(Hwesa). קבוצות עיקריות אלו מחולקות לשבטים רבים.[2]

ישנה מחלוקת לגבי השתייכות של מספר קבוצות נוספות הקרובות מאוד לשונה, לגבי השתייכותם לקבוצה זו. המחלוקת העיקרית היא לגבי קבוצת הקלנגה (Kalanga) המונה כ-700,000 איש החיים בדרום מערב זימבבואה ועוד כ-150,000 איש החיים בבוסטואנה. במגזין אתנולוג סופרים אותם בנפרד, אך מציינים ששפתם כרוכה בדיאלקטיקה של השונה.

שפה וזהות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפת השונה היא שפה מקבוצת הבנטו, והיא שפת האם המדוברת ביותר בקרב אוכלוסיית זימבבואה, כאשר 75% מתוך האוכלוסייה דוברים אותה.[3] ישנו ריבוי דיאלקטים ותת-דיאלקטים בתוך השפה, כאשר הניב המדובר ביותר הוא ניב הקרנגה, בו עושים שימוש אלו המתגוררים בעיקר במחוז מסבינגו (Masvingo) ובחלקים גדולים של מחוזות מידלנד (Midland) ; זזורו הוא הניב המדובר על ידי אנשי הקבוצה האתנית זזורו המתגוררים בעיר הבירה (הארארה), וברוב חלקי המחוזות שמסביב משונלנד; ניב נוסף הוא ניב המאנייקה (Maniyka Dialect), המדובר על ידי אנשי שבט המאנייקה (Manyika Tribe) המתגוררים במחוז מאניקלנד (Manicaland).

ישנם יותר מעשרה מיליון אנשים המדברים מגוון של דיאלקטים קרובים שצורתם הסטנדרטית ידועה גם בשם שונה. שלושה דיאלקטים מרכזיים אלו מהווים את קבוצת הניבים הידועה בשם "הדיאלקטים המרכזיים", שעליהם מתבססת השונה המתוקננת. השונה המתוקננת היא השפה הנלמדת ברוב בתי הספר בזימבבואה, כאשר מתבצעת הפרדה בשפת השונה בנוגע לשפת הכתב ושפת הדיבור. בעוד שהשימוש בכתב נעשה באמצעות השונה המתוקננת בקרב כל  דוברי השונה, שפת הדיבור מתבססת על מקור השבט והניב הספציפי המיוחס לו (ולא בהכרח על שלושת הניבים המרכזיים).[2]

בנוסף לדיאלקטים אלו, ישנם ניבים נוספים, כגון ניב הנדאו (Ndau Dialect), שמדובר על ידי אנשי הנדאו (Ndau People) המתגוררים בחלקים מסוימים של מחוז מניקלנד, במיוחד באזור צ'יפינג (Chipinge); ניב הקוריקורה, המדובר על ידי אנשיה המתגוררים באזור הצפון מערבי של אזור זזורו, עד הגבול עם זמביה; ניב מרכזי נוסף הוא הקלנגה (Kalanga), המדובר על ידי אנשי הקלנגה (Kalanga people) אשר מאכלסים את החלקים המערביים של הארץ ומשתרעים עד לבוטסואנה. הקלנגה נותקו מן הריכוז העיקרי של אנשי השונה על ידי אנשי נדבלה (Ndebele) שפלשו לאזור.[4] לקבוצה זו קיים קושי לתקשר עם קבוצות אחרות בקרב השונה בעלי דיאלקט אחר, על אף ש-80% מהלקסיקון שלהן זהה.[3] לדוגמה, קלנגה הוא הניב היחיד עם הצליל של האות L; יתר הדיאלקטים של השונה משתמשים רק בצליל של האות R.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי "שונה" הוא ביטוי עדכני משנת 1920.

ממלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהמאה ה-11 החלו הקרנגה לבנות אימפריות ומדינות במישור המרכזי בזימבבואה. מדינות אלו כללו את מדינת זימבבואה הגדולה (Great Zimbabwe)) מהמאה ה-12 ועד המאה ה-16), ואת שושלת טורוואה (Torwa Dynasty). לאחר מכן, נבנתה ממלכת מוטאפה (Kingdom of Mutapa), אשר ירשה את מקומה של זימבבואה הגדולה ובנוסף נוסדה אימפרית רוזווי (Rozwi Empire), שירשה את מקומה של טורוואה. שתי האחרונות התקיימו ושרדו עד למאה ה-19. השלטונות בתקופות אלה התבססו על מלכויות כאשר כל ממלכה נשלטה על ידי שושלת דומיננטית.  בראש השלטון עמד המלך ותחתיו מונו מפקדים וראשי מטה.

השושלות המרכזיות היו הרוזווי, שמאופיינת בטוטם (עצם המייצג בעל־חיים או צמח) מויו (Moyo) -  שושלת בעלת טוטם של פיל ממדינת מוטאפה, ושושלת הונגווי (Hungwe) ששלטו מזימבבואה הגדולה. הקרנגה הדוברים צ'יקרנגה (Chikaranga), עשויים להיות בעלי קשר לקלנגה דרך מוצא משותף, אולם הנושא שנוי במחלוקת. השלטון במלוכות אלה עבר בירושה בין האחים במשפחה, דבר שהביא לבסוף למרד ולמלחמות אזרחים. מלחמות אלו נוצלו על ידי הפורטוגלים, לאחר המאה ה-16, במהלך כיבושם את שטחי המלוכות.[5]

דעיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי זימבבואה הגדולה

הממלכות נחרבו על ידי קבוצות חדשות אשר הגיעו לזימבבואה. ב-1830 נחרבה מדינת צ'אנגמיר לוזווי (Chaangamire's Lozwi) על ידי שבט הנדבלה. השלטון הקולוניאלי הפורטוגלי שחק במשך תקופה ארוכה את מדינת מוטאפה, שעד אותה תקופה התרחבה ושלטה עד לחופי מוזמביק. התרחבותה של מוטאפה הגיעה בעקבות הצלחתה בסיפוק ייצוא בעל ערך, בעיקר של כריית זהב, לסוחרים ממוצא סווהילי, ערבי ומזרח אסייתי.[6] בשנת 1902 נחרבו לחלוטין שרידי מדינת מוטאפה במוזמביק והאזור עבר לשליטת השלטון הפורטוגלי. הבריטים החריבו את השלטון המסורתי ברודזיה (Rhodesia) בשנת 1890 וביססו כוח קולוניאלי בשטחה.[5]

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי השונה הם חקלאים ברובם. היבול שגידלו היה דורה (בעידן המודרני הוחלף בתירס), בטטה, שעועית, בננות (מאז אמצע האלף הראשון), אגוזי אדמה אפריקאים ודלעת (רק לאחר המאה ה-16).

דורה ותירס משמשים להכנת המנה העיקרית, דייסה מעובה בשם סאדזה (מכונה גם אוגלי (Ugali)), וכן להכנת הבירה המסורתית הנקראת הוואהווה (Hwahwa) [7]

אנשי השונה מגדלים גם בקר ועיזים, כמו רועי צאן. לבעלי החיים הייתה חשיבות מיוחדת עבורם, כמזון שנשמר לעת בצורת.[5]       

אוגלי- המנה העיקרית של אנשי השונה

מדינות השונה הקדם-קולוניות הרוויחו חלק ניכר מההכנסות שלהם מייצוא מוצרי כרייה - בעיקר זהב ונחושת.[5]

דיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבתים המסורתיים של אנשי השונה נקראים מושה (Musha). הבתים מכילים צריפים עגולים נפרדים עבור תפקידים מיוחדים כמו מטבח, ומקום מנוחה סביב חצר נקייה מצמחייה הנקראת רוונאנזה (Ruvanze).[8]

אומנות ולבוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי השונה ידועים באיכות הגבוהה של פסלי האבן ויכולות הקדרות שלהם. לכלי החרס חשיבות גבוהה בקרב אנשי השונה שכן הם משמשים אותם לצריכת מזון. סירי החרס של אנשי השונה נקראים הארי (hari), ובעלות על כלי חרס אלו מסמלת יכולת לנצל הזדמנויות לצריכת מזון ועל כן הם תופסים תפקיד חברתי משמעותי. בנוסף, השתמשו בכלי החרס בביטויים ופתגמים, לדוגמה: על מנת לתאר אנשים זקנים המתקרבים לסוף חייהם השתמשו בביטוי "הם עכשיו סירים ישנים הרותחים לקראת נקודת שבירה".[9]

אנשי השונה העדיפו ללבוש עור או רקמה מיובאת מכיוון שייצור הטקסטיל היה יקר ובאיכות גבוהה.[5]       

מבירה- כלי מוזיקה מסורתי עתיק

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה המסורתית של אנשי השונה מוטמעת במסורות אפריקאיות שונות והיא נוטה למנגינות קבועות ומקצבים משתנים. השירה היא חלק חשוב במוזיקה המסורתית והמשפחות היו מתכנסות יחד ושרות שירים מסורתיים. 

הכלי החשוב ביותר במוזיקה מלבד התופים הוא מבירה (mbira). המבירה הוא כלי מוזיקה מסורתי עתיק הממלא גם בעבר וגם כיום, תפקיד חשוב בחוויות הדתיות-מסורתיות של אנשי השונה.

המבירה הוא אחד מהכלים המסורתיים הפופולריים ביותר בקרב השונה, ולו שמות רבים באזורים שונים, כאשר המקובלים בהם הם: סאנזי (sanzhi), ליקאמב (likembe) וקאלימבה (kalimba).

בשפת השונה, המילה "מבירה" משומשת גם בצורת יחיד וגם בצורת רבים ויכולה לציין את הכלי עצמו או כמה כלים יחד.

לכלי מבירה רבים יש לוחות תהודה אשר מעוצבים על ידי אלו המכינים את הכלי ומשתמשים בהם על מנת להבחין בין מבירה אחד למשנהו.[10]

אמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיינים החשובים ביותר באמונותיהם של אנשי השונה הם פולחן לאבות הקדמונים וטוטמיזם.

האבות הקדמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת של אנשי השונה, החיים לאחר המוות אינם מתרחשים רק בעולמות אחרים כגון גן עדן וגיהנום, אלא גם בתצורה אחרת של קיום בעולם העכשווי. לפי האמונה, כאשר אדם מת, האלוהים שהם מאמינים בו, מווארי (Mwari), עתיד לרמוז לאנשי השונה אם האדם המת נמצא איתם בעולם הזה או לא. גישתם של אנשי השונה כלפי האבות הקדמונים המתים דומה מאוד לגישתם כלפי הורים וסבים אשר עדיין חיים.[11]

ישנו פולחן מפורסם אשר במהלכו ישנו ניסיון ליצור קשר עם האבות הקדמונים המתים. המנהג נקרא טקס ה-"בירה" (Bira ceremony) ולעיתים קרובות נמשך כל הלילה.

במצב כמו זה, בו אדם מקבוצתם מת, אנשי השונה נכנסים לעמק המוקף בהרים (ביום בו אין רוח), מעלים קורבן ל'מווארי', ושורפים עץ מיוחד הנשמר לאירועים אלו. אם עשן האש עלה לשמים, היה האיש עם 'מווארי' בשמיים, ומשמש מעתה כ'מתווך' בין התפילות של אנשי השונה למווארי ; במידה והעשן התפוגג – האדם נמצא עדיין בקרבם. בכל זמן נתון, ישנם תמיד 3 אבות מתווכים.

להלן דוגמה לתחילתה של תפילה:

"לסבנו הגדול, אנו מבקשים כי תעביר את בקשתנו לסבא רבא שלנו, כדי שיוכל להעביר את בקשתנו לסבא רבא-רבא שלנו, אשר יעביר את הבקשה לבורא הכל, מוריד הגשם, האדון אותו אין לראות, הוא אשר דואג לימים, הקדמון הגדול" (אלה הן רק דוגמאות לתיאורי האל בקרב קבוצת השונה. קיימים יותר מ-30 תיאורים ושמות לאל, בהם משתמשים אנשי השונה בכדי להראות כבוד לאל). בהמשך התפילה, מסבירים אנשי השונה את בקשתם ומה הם צריכים מהאל.[12]

שמו האמיתי של האל, מווארי, קדוש מדיי בכדי שידברו עליו ויזכירו אותו באירועים יומיומיים, ונשמר רק לאירועים בעלי חשיבות גבוהה ולבקשות החשובות ביותר, שכן שימוש בשמו עשוי להראות חוסר כבוד וזלזול כלפיו. כתוצאה מכך, לאל לפי אמונתם יש שמות רבים, המשמשים גם אנשים אשר אינם שמעו את שמו האמיתי. הסיבה לקיומם של המתווכים, היא כי מווארי קדוש מדיי בכדי שיוכלו לפנות ישירות אליו ועל כן ישנו צורך באב קדמון אשר יעביר לו את ההודעה. בכל פעם שאב קדמון חדש מת והגיע לשמיים, אין צורך יותר באב הקדמון הישן ולא פונים אליו יותר.

כאשר הגיעו המיסיונרים במאה ה-14 לזימבבואה[13], הם דיברו על כך שישוע הוא המתווך האוניברסלי, דבר שנראה לאנשי השונה כהגיוני והתאים לתפיסתם. ישו נתפס כמתווך שאמור לעשות שלום בין האנשים בעולם ולהוביל לעולם טוב יותר. עם זאת, אותם מיסיונרים לא עשו שום מאמץ בכדי להבין כיצד אנשי השונה מתפללים, לא הכירו בשמות האחרים של האל, והתעקשו לכנותו בשם מווארי. לאנשי השונה הדבר סימל חוסר כבוד מובהק כלפי האל בו הם מאמינים.

המיסיונרים לא לקחו ולגמו מים מאנשי השונה או אכלו את אותו האוכל של אנשי השונה, מעשים הנחשבים כצורות אירוח בסיסיות בקרב שבט השונה, ומעודדים על ידי האל.

נוסף על כך, המיסיונרים שהגיעו לקחו את האדמות שנחשבו כפוריות וקדושות ביותר עבור שבט השונה, שהאמינו כי אסור לגעת בהן והן שמורות לאלוהים. לאחר שנלקחו על ידי אותם מיסיונרים, לא יכלו עוד אנשי השונה ללכת לאדמות אלה ולהתפלל לאלוהיהם.

רצף האירועים הללו הובילו את שבט השונה להאמין יותר בקיומם של האבות הקדמונים המתווכים. ישו אמנם נחשב עבורם כמתווך אוניברסלי, אך שליחיו חסרו ב'נימוסים הולמים'.

הצורה המודרנית של האמונה התפתחה ושונתה מן המקור, שכן טקסים עבור האלוהים הוצאו מחוץ לחוק, ומשפחות שלמות נעקרו והופרדו האחת מן השנייה. הדבר היחיד שנותר עבורם היה להיאחז באבותיהם הקדמונים. ובכל זאת אם אותם מתפללים לאבות קדמונים נשאלים בנוגע לאמונתם, הם עונים כי הם נוצרים.

כיום, בין 60% ל -80% מאנשי השונה הם נוצרים.[14]

טוטם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזימבבווה, הטוטמים בשימוש בקרב אנשי השונה מאז ההתפתחות הראשונית של התרבות שלהם. הטוטם מהווה ככלי זיהוי של השבטים השונים בקרב אנשי השונה ומבחינה היסטורית מייצג את השושלות של הציוויליזציה העתיקה שלהם. כיום, ניתן לזהות עד 25 טוטמים שונים בין השבטים השונים. טוטמים דומים קיימים גם בין קבוצות אתניות דרום אפריקאיות אחרות, כגון שבט הטסואנה (Tswana people) והזולו (Zulu).[15]

בני אותו שבט משתמשים במערך משותף של טוטמים. הטוטמים הם בדרך כלל בעלי חיים וחלקי גוף. דוגמאות של בעלי חיים כוללים : דג, זברה, קוף, אריה, עכבר, פיל, תנין והיפופוטם. דוגמאות של חלקי הגוף כוללים : רגל, לב וריאות. אנשים מאותו טוטם הם צאצאיו של אב קדמון אחד (מייסד הטוטם), ולכן אסור להם להתחתן או לקיים יחסים אינטימיים בתוך השבט. הטוטמים חוצים קבוצות אזוריות ולכן מהווים חומה להתפתחות האתניות בקרב קבוצות השונה.

ראשי השבטים נדרשים לדקלם את כל ההיסטוריה של קבוצת הטוטם שלהם מתחילתה, בכדי לקבל את תואר הצ'יף.

יתומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הטוטם מהווה בעיה קשה עבור יתומים רבים, ובמיוחד עבור תינוקות שננטשו.[16] אנשים רבים מפחדים לאמץ ילדים ותינוקות שונים, שכן הם אינם יודעים לאיזה שבט / טוטם הוא שייך. על כן הם עשויים להיענש על ידי רוחות רפאים, אם הם יפרו את הכללים הקשורים לטוטם של הילד. לכן, קשה מאוד למצוא הורים מאמצים לילדים כאלה. בנוסף, גם בעתיד לאחר שיגדלו, יהיה קשה לאותם יתומים להתחתן, שכן בני הזוג מפחדים להינשא להם מאותה סיבה.[17]

קבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזיהוי הטוטם ישנן השלכות חשובות מאוד על טקסים מסורתיים כגון טקס הקבורה. אדם עם טוטם שונה מזה שהיה למנוח, לא יכול להתחיל את טקס קבורתו. עם זאת, אדם מאותו טוטם, גם כאשר בא משבט אחר, יכול לבצע טקס קבורה זה.

אם אדם מנהל את טקס הקבורה של אדם מטוטם אחר, הוא מסתכן בתשלום קנס למשפחת הנפטר. קנסות כאלה באופן מסורתי שולמו עם בקר או עזים אבל כיום סכומים משמעותיים של כסף עשויים להוות קנס גם כן.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ethnologue report for Zimbabwe, web.archive.org, ‏2016-03-04
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Ethnologue on shona
  3. ^ 3.0 3.1 Penn Language Center
  4. ^ Ethnologue On Kalanga
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 David N. Beach, The Shona and Zimbabwe 900–1850, Heinemann, London 1980 und Mambo Press, Gwelo 1980,ISBN 0-435-94505-X.
  6. ^ The history of Shona Tribe of Zimbabwe
  7. ^ Mambo Press, Gwelo, Correct spelling according to D. Dale, A basic English Shona Dictionary
  8. ^ Friedrich Du Toit, Musha: the Shona concept of home, Zimbabwe Pub. House, 1982
  9. ^ Purpose-Designed Pottery of the Shona, mapanzure, ‏6.9.2018
  10. ^ Berliner, P, The soul of mbira: Music and traditions of the Shona people of Zimbabwe (Vol. 26), University of Chicago Press
  11. ^ Michael Gelfand, The spiritual beliefs of the Shona, Mambo Press 1982, ISBN 0-86922-077-2, with a preface by Referent Father M. Hannan.
  12. ^ Minamato -The Book of Common Prayer in Shona, The Book of Common Prayer
  13. ^ Leny Lagerwerf, Chengetai J.M. Zvobgo, A History of Christian Missions In Zimbabwe, 1890-1939. Gweru (Zimbabwe): Mambo Press, 1996, 412p. ISBN 0 86922 628 2, Exchange 26, 1997-01-01, עמ' 198–198 doi: 10.1163/157254397x00241
  14. ^ Shona - Religion and Expressive Culture
  15. ^ Magelah Peter, Totem, May 21, 2007, 4:56 am
  16. ^ Baby dumping in zimbabwe
  17. ^ Orphans for Life