שושנה רוזוליו

שושנה רוזוליו
לידה	29 במרץ 1926; פורטו אלגרה, ברזיל
פטירה	26 ביולי 2023 (בגיל 97); כְּפַר סָבָא, ישראל
מדינה	ישראל
פעילות בולטת	אשת חינוך ופעילה חברתית
בן זוג	שאול רוזוליו

שושנה רוזוליו (29 במרץ 1926 – 26 ביולי 2023) הייתה אשת חינוך, פעילה חברתית בתחום בעור הבערות ומעמד האישה, וכיהנה כיו"ר ויצו ירושלים ויו"ר ארגון "י.ע.ל הדסה".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותה ולימודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בפורטו אלגרה שבברזיל בשנת 1926, לבת שבע ויעקב מסיס. אביה יעקב מסיס, היה עורך דין וכיהן כשליח יק"א בארצות שונות ביניהן בברזיל וצרפת. אמה, בת שבע מסיס לבית נובוגרבלסקי, הייתה רופאת ילדים, שהשלימה את לימודי הרפואה באודסה. לאחר שהמשפחה עלתה לארץ ישראל בשנת 1932 והשתקעה בתל אביב, עבדה האם כרופאה מטעם עיריית תל אביב.

שושנה למדה בבית הספר היסודי בלפור בתל אביב ואחר כך, בגימנסיה הרצליה. בכיתה ט', במסגרת פעילות הנוער של ההגנה, פגשה את שאול רוזוליו שעימו התחתנה בשנת 1946.

לאחר סיום לימודיה בגימנסיה המשיכה ללימודים גבוהים בסמינר לוינסקי. היא למדה בו במחזור הראשון, בו שולבו בוגרי הגימנסיה הרצליה, כולל תלמידים בנים.

עם הקמת מדינת ישראל, התגייס בעלה למשטרת ישראל ובני הזוג החליפו מספר מקומות מגורים. בכללם, קריית חיים, רמת גן ורחובות. בכל אחד מן המקומות הללו, הצטרפה רוזוליו למוסדות החינוך המקומיים כמורה וכמחנכת, ותרמה מניסיונה לפיתוח וביסוס תוכני הלימודים.

פעילות חינוכית וציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959 עברה המשפחה להתגורר בירושלים עקב מינויו של שאול לפיקוד על המחוז הדרומי של משטרת ישראל ולאחר מכן, למפכ"ל המשטרה^[1]. בירושלים השתלבה שושנה כמורה בבית הספר בדרום שלימים נקרא בית הספר הממלכתי ע"ש הנרייטה סאלד ובו הייתה מורה, מחנכת ולימים סגנית מנהל בית הספר.

במהלך שנות העבודה כאשת חינוך למדה לתואר שני בקרימינולוגיה ולשון עברית וכן הקדישה זמן רב להתנדבות כמורה לעברית במסגרת המבצע לביעור הבערות.

בשנת 1977 עברה המשפחה למקסיקו לארבע שנים. כאשת שגריר מקסיקו בישראל הייתה שושנה פעילה בקהילה היהודית וכן שותפה ומתוות דרך בתחומי החינוך ולימודי העברית^[2].

עם חזרתה ארצה השתלבה חזרה בבית הספר סאלד כמורה לחינוך מיוחד עד לפרישתה ממערכת החינוך בשנת 1983.

לאחר הפרישה המשיכה בפעילות חברתית והתנדבותית ענפה. היא שימשה כיו"ר ארגון ויצו בירושלים תפקיד שבמסגרתו בין השאר פעלה נמרצות בנושא קידום מעמד האישה בישראל^[3].

עם סיום הקדנצה כיו"ר ויצו, התמנתה ליו"ר ארגון "י.ע.ל הדסה". בנוסף לתפקידה כיושבת ראש ארגון זה, ולאור ניסיונה רב השנים בחינוך, שימשה שושנה גם כאחראית על שיתופי הפעולה הרבים שבין ארגון הדסה לבין מוסדות עליית הנוער.