מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאול רוֹזוֹליוֹ (3 באוגוסט 1923 - 15 במרץ[1] 1992) היה המפכ"ל החמישי של משטרת ישראל, בשנים 1972–1977.
רוזוליו נולד בשנת 1923 בתל אביב לדוד רוזוליו (שהיה נציב שירות המדינה הראשון), ולדורה לבית ארלוזורוב (אחותו של חיים ארלוזורוב). אחיו הוא דניאל רוזוליו, לימים חבר הכנסת ומזכיר חברת העובדים. למד בגימנסיה שלווה ובגימנסיה הרצליה.
בגיל 19 התגייס לנוטרות, ושימש כנוטר עד שנת 1946. עם הקמת צה"ל התגייס לחיל הים. בעיצומה של מלחמת העצמאות נקרא לסייע בבניית מערך הדרכה של משטרת ישראל. שאול רוזוליו גויס בדרגת מפקח, שירת במטה הארצי, ובשנת 1951 מונה למפקד בסיס ההדרכה של המשטרה. בשנת 1956 מונה לסגן מפקד מחוז המרכז. עם פירוק מחוז המרכז בשנת 1958, מונה לסגן מפקד מחוז דרום, ובסוף 1959 הועלה לדרגת ניצב משנה[2]. בשנת 1960 היה אחראי על מקום כליאתו של אדולף אייכמן. בשנים 1962–1970 היה מפקד מחוז הדרום, ב־1970–1972 היה ראש אגף ארגון של המשטרה. ב-1 באוגוסט 1972 מונה לסגן המפכ"ל, ולאחר פטירת המפכ"ל אהרון סלע, מונה ב-1 בנובמבר למפכ"ל. ב־30 בדצמבר 1977 פרש מתפקידו, ומונה לשגריר ישראל במקסיקו. לאחר חזרתו מונה למנכ"ל התאחדות התעשיינים, ושימש חוקר אורח במכון ון ליר בירושלים.
נקבר בחלקת המשטרה בהר הרצל בירושלים.
ישראל
משטרת ישראל
רב ניצב
