שותא רוסתוולי
| שותא רוסתוולי, ציור קיר במנזר המצלבה בירושלים | |
| לידה |
1172 רוסתווי, |
|---|---|
| פטירה |
1216 (בגיל 44 בערך) ירושלים, |
| מקום קבורה |
מנזר המצלבה |
| מדינה |
ממלכת גאורגיה |
| סוגה |
שירה עלילתית |
| יצירות בולטות |
עוטה עור הנמר |
| שפות היצירה |
גאורגית |
| השכלה |
מנזר גלאתי |
| תקופת פעילות |
המאה ה־12 – המאה ה־13 (כ־100 שנה) |


שוֹתָא רוּסתָוֵולִי (בגאורגית: შოთა რუსთაველი) היה משורר גאורגי שחי במאה ה-12 (1165 – 1220 לערך). רוסתוולי, הנחשב לאחד מן המייצגים החשובים ביותר של ספרות ושירת ימי הביניים של גאורגיה, ואחד מגדולי המשוררים בכל הזמנים, כתב את הפואמה האפית הלאומית הגאורגית, "עוטה עור הנמר", שהפכה לחלק מהתודעה הלאומית הגאורגית.
רוסתוולי היה נסיך גאורגי אשר שימש כשר האוצר של המלכה תמר. על פי המסורת הגאורגית, נאלץ רוסתוולי לעזוב את גאורגיה בשנת 1185 לאחר שהואשם בפרשית אהבים עם המלכה תמר, אהבה שהייתה בלתי אפשרית[1]. כך או אחרת, הוא התיישב במנזר המצלבה בירושלים למשך תקופה ארוכה, כתב את הפואמה "עוטה עור הנמר" וצייר ציורי קיר. על אחד מעמודי המנזר יש פורטרט שסוברים כי הוא דמות פני המשורר, ואם כן זהו כנראה התיעוד המהימן ביותר שלו. ביוני 2004 הושחת הפרסקו ונמחקו פניו של המשורר, בעקבות כך הגישה גאורגיה מחאה רשמית לממשלת ישראל. בשנת 2005 קראה על שמו עיריית ירושלים את שם הדרך העוברת בסמוך למנזר המצלבה.
מעבר לכך ידוע מעט מאוד על חייו ואף זמן לידתו ומותו המדויקים אינם ידועים[2]. בשנת 1960 הגיעה למנזר משלחת שמומנה על ידי האקדמיה למדעים של גאורגיה הסובייטית. המשלחת גילתה את הפורטרט של רוסתוולי, שנחשב עד אז לאבוד[3][4].
משמעות השם "רוסתוולי" היא "אדון רוסתווי" או "איש רוסתווי".
רוסתוולי למד באקדמיית גלאתי, ולאחר מכן ביוון, שם למד את השפות יוונית, ערבית ופרסית.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרס הגבוה ביותר שניתן ברפובליקה של גאורגיה בתחומי האמנות והספרות הוא פרס שותא רוסתוולי. הרחוב הראשי של טביליסי הבירה נקרא "רוסתוולי" גם הוא, ומוסדות רבים נקראים על שמו: התיאטרון האקדמי הממלכתי, המכון ע"ש רוסתוולי לספרות גאורגית, האקדמיה הגאורגית למדעים, תחנת הרכבת התחתית רוסתוולי ונמל התעופה הבין-לאומי טביליסי.
רחוב על שמו נמצא גם במרכז קייב שבאוקראינה, שם (שותא רוסתוולי מס' 13) נמצא בית הכנסת ברודצקי. על שמו רחוב גם בירושלים, בסמוך לעמק המצלבה[5].
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנצחה בגאורגיה ובעולם
-
בול סובייטי מ-1938
-
שטר של 100 לארי גאורגי מ-2016 ועליו דיוקנו של רוסתוולי
-
פסל בטשקנט
-
פסל בבודפשט
-
גן ע"ש שותא רוסתוילי בחולון
-
אנדרטה לזכר שותא רוסתוולי - סמוך לכניסה למנזר המצלבה בירושלים
-
הלוח על האנדרטה לזכר שותא רוסתוולי במנזר המצלבה
-
רחוב שותא רוסתבילי, ירושלים
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל אישים | |||
| פורטל ספרות | |||
| פורטל גאורגיה | |||
שותא רוסתוולי, ברשת החברתית Goodreads
שותא רוסתוולי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
שותא רוסתוולי, באתר Discogs (באנגלית)- כתבי שותא רוסתוולי בפרויקט בן-יהודה
- מידע על שותא רוסתוולי בקטלוג הספרייה הלאומית
- שותא רוסתוולי, עוטה עור הנמר, תרגום דב גפונוב, 1969
- מדענים גרוזיים גילו בישראל חומר רב על משוררם הלאומי, מעריב, 10 בנובמבר 1960
- 3 פרופסורים גרוּזיניים גילו תמונתו של משורר גרוּזיני בן המאה ה 12, חרות, 11 בנובמבר 1960
- תמר אבידר, צלמי טלוויזיה סובייטים באו לישראל להסריט סרטי-תעודה, מעריב, 18 באפריל 1966
- צבי לביא, שלושה בעקבות משורר אחד. משלחת מטעם הטלוויזיה הסובייטית מצלמת בירושלים מגורי המשורר הלאומי הגרוּזי, מעריב, 22 באפריל 1966
- שלמה שבא, בעקבות משוררים בישראל ובגרוּזיה, דבר, 14 במרץ 1969
"נמר של נייר" - פרק על חייו ויצירתו של שותה רוסטאוולי בפודקאסט "מינהר הזמן", באתר כאן - תאגיד השידור הישראלי- מידע על שותא רוסתוולי בקטלוג הספרייה הלאומית
- אורן ולדמן, אביר לבוש עור הנמר: סיפורו של אפוס האהבה הגאורגי והתרגום לעברית, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 08.11.2021
שותא רוסתולי (1160-1220), דף שער בספרייה הלאומית
משה גלעד, המלכה, האביר המסתורי והמשורר שכתב עליהם במנזר בירושלים, באתר הארץ, 24 בינואר 2024- שותא רוסתוולי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מופיע גם בספרה של נירית שלו-כליפא, "אל גן נעול" העוסק במנזרים בארץ ישראל.
- ^ האפוס "עוטה עור הנמר" אינו היצירה היחידה שלו, אבל בוודאי האחרונה שלו. רוסתוולי עצמו מציין, בפרולוג לאפוס, כי הוא ממשיך לפאר אותה כפי שפאר אותה קודם; כך בספרם של א"ג באראמידזה וד"מ גמאזרדאשווילי, "הספרות הגאורגית", 1968, עמ' 18 (באנגלית)
- ^ ש.הר-גיל, חידת האביר בירושלים, דבר, 2 בדצמבר 1960, המשך
- ^ ורה אלישיב, עקבות משורר גרוּזיני מהמאה ה-12 נמצאו במנזר בירושלים, דבר, 11 בנובמבר 1960
- ^ הרחוב באתר עיריית ירושלים