שחרית (שפה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שֵחְרית (גִ'בָּאלי)
شحرية (שַחְרִיה)
שפות דרום-ערב המודרניות, בעומאן ובתימן; שחרית בכחול
שפות דרום-ערב המודרניות, בעומאן ובתימן; שחרית בכחול
מדינות עומאן
דוברים 59,000 (2001–2011)[1]
משפחה

שפות אפרו-אסיאתיות

שפות שמיות
שמיות מערביות
שמיות דרומיות
דרום-ערביות מודרניות
שחְרית
קוד שפה

ISO 639-3: קוד shv
גלוטולוג: sheh1240

ELP: קוד Jibbali
קוד ISO 639-3 shv עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שֵחְרית (شحرية שחְרִיה), הידועה גם בשם גִ'בָּאלִי (جبالية גִ'בָּאלִיה, "הררית" בערבית עומאנית), היא שפה שמית מתת-המשפחה של שפות דרום-ערב המודרניות, המצויה בסכנת הכחדה. היא מדוברת בפי אוכלוסייה קטנה של תושבים ילידים בעיירות החוף, בהרים וברמות הפראיות מסלאלה, הממוקמת במחוז זוֹפַר בדרום-מערב עומאן.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחְרית נקראת גם בשמות רבים אחרים בפי קבוצות שונות: גִ'בּאלי, גֵבְּלֵת, שֵרֵת, שֵחְרִי, שַאוּרי, שַחַרי, אֵחְכּילי, קַרָאװִּי וגַרָאװִּי).

ניתן להבחין בין ניבים שונים מעט זה מזה של השפה: ניב גִ'בּאלי המערבי, ג'באלי המרכזי וג'באלי המזרחי. כיוון שהניבים דומים מאוד זה לזה ובעלי מובנות הדדית גבוהה, ניתן לתאר את שחרית כרצף-ניבים (dialect continuum). ניב קטן נוסף הוא זה שמשמש את 100–150 תושבי האי אל-חלּאנייה, באיי ח'ורייה מורייה מדרום לעומאן, המכוּנֶה לעיתים "בייבי ג'באלי".

דוברי השפה חיים בדרך כלל אורח חיים נוודי-למחצה, ומגדלים פרות וגמלים בהרים.

כמו רוב דוברי שפות דרום-ערב המודרניות בעומאן ובתימן, דוברי שחרית רבים הם דו-לשוניים: שחרית וניב אחד או יותר של ערבית, במיוחד הניב הט'פארי (זופרי).[דרוש מקור]

שחרית היא בעיקר שפה מדוברת, וחסרת מסורת של כתיבה פרטית או ציבורית בשפה.[דרוש מקור] לחץ מצד הערבית גרם לשינויים רבים בשחרית, עד כדי כך שבקרב דוברים צעירים ניכר דקדוק שונה משמעותית.[דרוש מקור]

פונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצורים בסוגריים מסמנים אלופונים או הגייה חלופית בניבים מסוימים.

שִפְתִיִים בין-שיניים מכתשיים בתר-מכתשיים/
חכיים
וילוניים ענבליים לועיים סדקיים
חוד-לשוניים צדיים שורקים
אפיים m n
סותמים אטומים t k (ʔ)
קוליים b d (ɟ) ɡ
מסודקים/נחציים tˀ~tʼ kˀ~kʼ
חוככים אטומים f θ s ɬ ç ʃ χ ħ h
קולִיים ð z (ɮ) (ʝ) ʁ ʕ
מסודקים/נחציים ðˀ~ðʼ sˀ~s’ ɬˀ~ɬʼ (çˀ~çʼ) ʃˀ~ʃʼ
רוטטים r
מקורבים l j w
  • העיצור הפונמי /ɡ/ עשוי להיות מבוטא מחונכך[ɟ] או [ɡʲ] – בניבי ג'באלי המרכזי וג'באלי המזרחי. בג'באלי המערבי העיצור מבוטא [dʒ].
  • [çˀ~çʼ] הוא אלופון נדיר של הפונמה /kˀ/. הוא גם בדרך כלל מבוטא [ʃˀ~ʃʼ] ידי רוב דוברי השפה.
  • [ɮ] הוא אלופון של /l/.
  • [ʝ] הוא אלופון של /ɡ/, ועשוי להיות מבוטא לחלופין [ʝ], [ʒ] או [ɟ].
  • [ʔ] מתממש בדרך כלל רק בסוף מילה, ולא נחשב פונמי.

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשחרית יש 8 תנועות, הכוללות את מערכת התנועות השמית הרגילה של i-u-a, בנוסף לתנועה מרכזית (שווא) ולתנועות מתוחות (מוגבהות) ורפויות (מונמכות).

לא ברור מה מעמדו של אורך התנועה.

קדמיות מרכזיות אחוריות
סגורות i u
חצי-סגורות e ə~[ɪ] o
חצי-פתוחות ɛ ɔ
פתוחות a
  • כאשר /ə/ מופיעה בסביבה מוטעמת, היא יכולה להתממש באלופון [ɪ].[2]

דקדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות עצם

שמות העצם בשחרית משתמשים בסמנים דקדוקיים הייחודיים לשפות דרום-ערב המודרניות, בעירוב עם סמני שם-עצם שקיימים גם בערבית ובשפות אתיופיות.

מין דקדוקי: שמות עצם נושאים מין דקדוקי זכר או נקבה. סמני המין הנקביים הנפוצים הם סופית "-(תנועה)ת" (V)t- או סופית "-ה" h-, כמו בערבית ובערבית.

מספר: בשמות עצם יש רק יחיד ורבים, ואין זוגי, כך שמשתמשים במקום זאת בסופית של הספרה 2 עצמה.[דרושה הבהרה] כינויי הגוף הזוגיים כבר אינם בשימוש בקרב הנוער, המשתמשים במקומם בכינויי הגוף ברבים.[דרוש מקור]

פעלים

נטיית הפועל: לפעלים הרגילים יש שתי קבוצות נטייה, ובנוסף נטייה שונה לפרפקט (אספקט מושלם), לאימפרפקט (בלתי מושלם) ולמודוס הסוביונקטיב (תילוי).

סדר המילים: משפטים פועליים תמיד מוחפיעים בסדר פועל–נושא–מושא (VSO) או נושא–פועל–מושא (SVO). אם הנושא הוא כינוי גוף פרוד, הוא בא לפני הפועל.

בניינים: יש בשפה ארבעה בניינים – אינטנסיבי-קונָטיבי (לפעול במתכוון, בדומה לבניין פע ّל בערבית), גורם (קוזטיבי), חוזר (רפלקסיבי) עם תוֹכית "ת" -t- (כמו בניין אפתעל בערבית), וגורם-חוזר (קוזטיבי-רפלקסיבי). בזמן עתיד, התחילית הפועלית "חְ-/חַ-" חוברת לצורת הסוביונקטיב, בדומה לחלק מניבי הערבית המודרנית.[דרוש מקור]

לפעלים עם עיצורים גרוניים יש תבנית משלהם.[דרושה הבהרה]

שם המספר

מספרים מונים: שמות המספר "1" ו-"2" משמשים כשמות תואר. כמו בכל השפות השמיות, חל היפוך במין הדקדוקי במספרים בין "3" ל-"10": המספרים שנראים כזכריים למעשה מונים שמות עצם בנקבה (כמו בעברית: "שלוש בנות"), ואילו המספרים הנראים כנקביים למעשה מונים שמות עצם בזכר (כמו בעברית "שלושה בנים"); ההתאם במין חוזר לסדרו במספרים 11–19.

ספירת בעלי חיים מציגה מקרה מיוחד החורג מהערבית, במקום זאת באמצעות מערכת בדואית עתיקה, שבה מעל 13, שם העצם יכול להופיע ברבים או ביחיד.[דרוש מקור]

כתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצר מילים לדוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבלה להלן כמה דוגמאות של מילים וביטויים בשחרית בהשוואה לערבית חג'אזית ובתרגום לעברית.

המילה/הביטוי בשחרית בערבית חג'אזית תרגום לעברית
يل اغمدك ؟ كيف امسيت ؟ ערב טוב; איך הערב שלך? (מילולית "איך העברת את הערב?")
يل اصبحك؟ كيف اصبحت ؟ בוקר טוב; איך הבוקר שלך? (מיל' "איך העברת את הבוקר?")
خبور ؟ أخبارك ؟ מה שלומך? מה חדש? מה העניינים? (מיל' "חדשותיך?")
خبور خار أخبار خير חדשות טובות
هت من حون ؟ أنت من وين؟ מאיפה את/ה?
هت مون ؟ أنت مين؟ מי את/ה?
لشعسورك أحبك אני אוהב/ת אותך
عك إنه ؟ ماذا تريد ؟ מה אתה רוצה? (מיל' "מה תרצה?")
اتغد الحون ؟ بتروح وين ؟ לאן אתה הולך?
عك بي لقروبك ؟ هل تريد مساعدة ؟ אתה רוצה עזרה?
ناصون الحين עכשיו
قريرا بكره מחר
شحور اليوم היום
مغورا بعدين אחר כך
غابجوت بنت בת
مبيرا ولد בן/ילד
قيج رجل גבר
تيث حرمة אישה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Fradkin, R. (1985). Middle East Studies Association Bulletin, 19(1), 103–104. Retrieved from https://www.jstor.org/stable/23057846
  • Hayward, K., Hayward, R., & Al-Tabūki, S. (1988). Vowels in Jibbāli Verbs. Bulletin of the School of Oriental and African Studies,University of London, 51(2), 240–250. Retrieved from https://www.jstor.org/stable/618210
  • Marie-Claude Simeone-Simelle. 1997. The Modern South Arabian Languages. In Robert Hetzron (ed.), The Semitic Languages, 378–423. London and New York: Routledge.
  • Moseley, C. (2010). Encyclopedia of the world's endangered languages. London: Routledge. Middle East and North Africa
  • Rubin, Aaron D. (2014). The Jibbali (Shaḥri) language of Oman: grammar and texts. Leiden: Brill. Print.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שחרית, אתנולוג (באנגלית)
  2. ^ Rubin 2014.